שלוחי ארץ ישראל-אברהם יערי-כרך ב'-ר׳ חיים שלום עמאר שלוחי טבריה מחידוש ישובה עד עלית החסידים

שלוחי ארץ ישראל

שלוחי ארץ ישראל-אברהם יערי-כרך ב'

ר׳ חיים שלום עמאר.

 לאירופה המערבית נשלח בשנת תקל״ה ר׳ חיים שלום בן ר׳ דוד עמאר. הוא היה מרבני מקנאס שבמרוקו שעלה לא״י והשתקע בטבריה. וכבר לפני כן נשלח בשליחות טבריה לאפריקה הצפונית, והיה בטריפולי בשנת תקכ״ט (1769). בשליחותו זו היה גם במרוקו, והפייטן המרוקני ר׳ דוד ן׳ חסין חיבר אז לכבודו פיוט שתחילתו ״אני היום אשירה לכבוד ספיר יהלום״, ובו הוא אומר על השליח: ״דרשו הנמצא כזה, חכם עדיף מחוזה״. [הפיוט מובא באתר מורשת מרוקו בקטגוריה "רבי דוד בן אהרן חסין"א.פ]ואני משער שבימי שליחותו של שליח זה במרוקו חיבר ר, דוד ך חסין את שירו בשבח טבריה, תחילתו ״אוחיל יום יום אשתאה, עיני תמיד צופיה, אעברה נא ואראה אדמת קדש טבריא״, שיר שנתפשט בכל ארצות המזרח. אלה כל הידיעות על שליחותו הראשונה לאפריקה הצפונית. ואילו משליחותו השניה לאירופה המערבית הגיעו אלינו ידיעות רבות, והחשובה שבהן אגרת בדבר שליחותו שכתבו חכמי טבריה בשנת תקל״ה אל ר׳ אליהו הלוי רב באליסנדריא דילה פאליה. באגרת הם מתארים את הצרות שבאו על טבריה בעקבות מרד עלי ביי ממצרים שאליו הצטרף גם ד׳אהר אל־עמר שליט הגליל. ואלה דבריהם:

״…סבונו גם סבבונו צרות רבות… ראשונה, מלכים מדיינים זה עם זה [מלחמת רוסיה—תורכיה] ודין גרמ״א…וםגר דרך ים…אין יוצא ואין בא, ונמנענו רביבי ההשפעה פרי צדקת אחינו בני ישראל…בערי תורקי״א… והנה בעתה…עצר ה׳

המשא ומתן וכמה מאישי ישראל ירדו פלאים, -ולבר מן דין עבר עליהם כוס התרעלה ובכו את השרפה אשר שרף ה׳, ואף גם זאת, גלגולי המלחמה…שר של מצרים מרד מרד כאדונינו המלך יר״ה והעיז ידו עם השרים המושלים על ארץ־ישראל וכרתו ברית יחד ובאו דרך ארצנו גדודים גדודים למאות ולאלפים לערוך מלחמה על דמשק וסביבותיה, והן בעון היתר, יקר יוקר השערים, אשר לא ראו אבותינו ואבות אבותינו… ועיניהם של עניים תלויים ועומדים… והיינו מוכרים להם בזמן היוקר בשער הזול של זמן הקציר.,.

מששנו את כל כלינו למכור ולמשכן החשוב חשוב קודם להביא טרף לחם לפי הטף, וידל ישראל מאד… והוכרחנו במעשינו לשאול…מאת הש׳ר הש׳ורר בע״ק…יתן סך מהחיטים בשער של זמן הקציר… ונתרצה ויאות לתת לנו… והן בעון עלה השער…

ונפשו לשאול הגיעה לקיים עצת נתינה בשער היוקר…ולית דינא ודיינא עם שהתקיף ממנו, והוכרחנו לגדל פרע בשער היוקר, לקוח הסך…ברבית קצוצה עשרים למאה…שהחוב הנ״ל עודנו עומד על כללות ע״ק…פורה ראש ולענה… וחוששנו… פן יבלע לע״ק, כאשר ראינו בעינינו מעשה שהיה במקום הסמוך ונראה [צפת], עלה חמתו באפו ויגרש מפניו כל אשר בשם תלמיד חכם יכונה, ומי שיש את רצונו לגור בארץ נתון יתן חק קבוע מאה גרוש, ומי שאינו תלמיד חכם נתון יתן כפי השגת ידו ולפי ראות עיני הצרים הצוררים משרתיו הרעים… ודואגים אנו על עצמנו, ויותר על חכמי האשכנזים… קהל ועדה מישראל… המסתופפים בצלנו ונוגש לא יקרב לפתח ביתם, כחומה נשגבה היינו לפניהם…מאת המים אילי הארץ…ע״כ קומו השרים לעזרת ה׳… שאחינו… כמהר״ר חיים שלום עמאר נר״ו… החותמים [פעה״ק טבריה ת״ו] שנת אל תעזבנו אבינו [תקל״ה]״.

בשליחות זו שהה ר׳ חיים שלום עמאר לפחות שש שנים. בשנת תק״מ (1780) הביא לדפוס בליוורנו את הספר ״מעשי צדיקים״ הכולל חידושי הרמב״ן על מסכת עבודה זרה וחידושי הריטב״א על מסכת שבועות, שנדפסו עפ״י כתבי־יד. בהקדמה לספר זה מספר השליח על תולדותיו ועל הרפתקאותיו בשליחותו: ״אין מלה בלשוני… [לתאר את הצרות] דעדו עלי מנעורי עד בואי לחצר ביית המלך טבור הארץ זו טבריה…ימים ושנים שלו הייתי לעבדה ולשמרה בטהרה… הן בעון קלא נפיק מן שמיא… את מי נשלח ומי ילך לנו… כי באו בנים עד משבר… כלתה פרוטה ועול החובות עד צואר הגיעו… קמתי ואתעודד… עובר ארחות ימים ונהרות ומדבר שמם מקום גדודי חיות קטנות עם גדולות ולסטים מזוינים… כמעט שכנה דומה נפשי מיד רשע גוי עז פנים אכלני הממני את השבי ואת המלקוח… באמור אלי… קום עשה שבתך חול עד הכאה מכות ועונשין… לא היו ימים מועטים… הוציא ממסגר נפשי… ע״י… גבירי ומנהיגי עיר… ליוורנו … ומתוכם… כמהר״ר יוסף פראנקו…ולי מה יקרו…גבירי מתא אזמיר… בבואי לשלום למחנה קדשם יצאו לקראתי כתרוני עטרוני בשמחה ובשירים וכבוד עשו לי… ״ באייר תקמ״א (1781) עוד היה בליוורנו והסכים שם לספר ״לשון חכמים״ חידושי ראשונים שנדפס שם בשנה ההיא. בשנת תקמ״ה (1785) כבר היה שוב בטבריה וחתם שם בראש חכמי טבריה על אגרת־שליחותו של ר׳ אברהם אריה שיצא אחריו לאיטליה.

בסוף שנת תקל״ז (1777) הגיעה לארץ שיירת העולים־החסידים מרייסין ומליטא והשתקעו תחילה בצפת ואחר־כך עברו לטבריה והיו לחלק גדול וחשוב מישובה. מאז משתנים דרכי שליחות טבריה תכלית־שינוי. עדת העולים האשכנזים יוצרים כלים הדשים לשליחות. ארצות מזרח־אירופה, שהשלוחים הספרדים מטבריה לא הגיעו מעולם אליהן, נעשות עתה התומכות העיקריות בטבריה. ושמה של טבריה מתפשט יותר ויותר בגלילות רחוקים של פולין ורוסיה. ועל התפתחות חדשה זו ידובר באחד הפרקים הבאים.

כתב־יד בית־הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, סימן 373 8°, דף 19—20 : אגרת דומה בדפוס, שנשלחה אל הגביר רפאל פולידי באליסנדריא דילה פאליא. פרסם י. ריבקינד ב״ירושלים״ לזכר לונץ (תרפ״ח), עמ׳ קל״ח—קל״ט, ושם פרט השנה משובש ״אל תעזבינו אבינו״ ויפה שיער ריבקינד שיש להביא בחשבון רק את המלה ״תעזבינו״, אולם גם מלה זו נשתבשה, וצ״ל: ״תעזבנו״ בלי י׳, כמו באגרת לר׳ אליהו הלוי, ועולה: תקל״ה. דבר זה ברור גם מחתימות החכמים שעל האגרת: רפאל אברהם דוויך הכהן, בנימין זאב אשכנזי, יחזקאל אבואלעפיה, שמואל לאגו, שמואל אלדחיף, דוד ב״ר יונה אשכנזי. ואילו בשנת תקמ״ה חתמו על אגרת השליחות של ר׳ אברהם אריה חכמים אחרים לגמרי, כמו שנראה להלן.

שלוחי ארץ ישראל-אברהם יערי-כרך ב'-ר׳ חיים שלום עמאר שלוחי טבריה מחידוש ישובה עד עלית החסידים

עמוד 518-519

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 171 מנויים נוספים

יוני 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר