מורשת יהדות מרוקו

150 – יְחִידָה רַעְיָה, גַּל נָעוּל גַּן רָוֶה

לשמחת חתן וכלה. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות ומדריך. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. במדריך שני טורים

ארוכים המתחלקים לשתי צלעות. הטור השני משמש רפרין, המתחלף במחרוזת האחרונה.

חריזה: א/ב/א/ב גגגב דדדב

משקל: יא הברות בטור ובצלעות המדריך.

כתובת: פיוט יסדתיו לשמחת חתן וכלה והוא נועם ׳יחיד ומיוחד וקדמוני׳ או נועם ׳אהגה כיונה׳.

סימן: י-ה-ו-ה אמת ובסופו דוד.

מקור:    א-לא ע״א; ק-לב ע״ב.

יְחִידָה רַעְיָה, גַּל נָעוּל גַּן רָוֶה / הַלְלִי יוֹצֶרְךָ לְבָבוֹת בּוֹחֵן

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

הַיָּפָה בְּנָשִׁים כַּלָּה כְּבוּדָה

נָעַמְתְּ מְאֹד מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה

5מִזָּהָב וּמִפַּז מֵאָדָם וּפִטְדָה

בְּעֵינֵי כָּל רֹאַיִךְ אַתְּ נוֹשֵׂאת חֵן.

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

וּדְמוּת פָּנַיִךְ רַעְיָתִי הֵן יִדְמוּ

לְיָרֵחַ יָקָר מָלֵא בֶּן יוֹמוֹ

בָּרוּךְ הָאֵל שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ

10בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת, וַיֹּאמֶר לִמְצֹא חֵן.

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

הַלֹּא אֲבַקֵּשׁ לְךָ בֵּית מְנוּחָה

תּוֹךְ נְוֵה שָׁלוֹם בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה

כָּבֵד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד בְּמִנְחָה

הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשׁוּאוֹת חֵן חֵן.       

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוָה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

15 אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ יָפָה וַהֲגוּנָה

עַל-מָה וְעַל-מַה דּוֹדַי לָךְ אֶתְנָה

רַבּוֹת בָּנוֹת אַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה

שֶׁקֶר הַיֹּפִי וְהֶבֶל הַחֵן.      

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

מֵהָרֵי בּוֹאִי לְגַנֵּי אֲחוֹתִי

20 אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי

וְלָקַחְתְּ מִיָּדִי אֶת בִּרְכָתִי

אִם־נָא כִּי מָצָאתִי בְּעֵינַיִךְ חֵן.

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל הֵנָּה

שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל לֵאָה וְחַנָּה

25 לִקְרָאתָהּ הַבָּנוֹת צְאֶינָה וּרְאֶינָה

כָּלִיל תִּפְאֶרֶת לְרֹאשָׁהּ לִוְיַת-חֵן.      

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִגִּזְעוֹ מָשִׁיחַ

בְּשִׁירָיו וּשְׁבָחָיו לָךְ יְשַׁבֵּחַ

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת שִׁיר לַמְּנַצֵּחַ

30 לְדָוִד מִזְמוֹר דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן שִׁיר

1. 1. יחידה, רעיה: כינויים של חיבה לכלה. גל נעול: על-פי שה״ש ד, יב. גן רוה: על-פי יש׳ נח, יא. 2. כי… נאוה: שה״ש, ב, יד. אילת… חן: על-פי מש׳ ה,יט. 3. היפה בנשים: שה״ש ה, ט. 5. מאדם ופטדה: על-פי שמ׳ כח, יז. 6. בעיני… חן: על-פי אס׳ ב, טו. 8. לירח… יומו: ירח במילואו באמצע החודש, וראה ׳ירח יקר׳, חזן, פרג׳י, עט׳ 230-229. 10-9. ברון… טובות: על-פי הנוסח של ברכת האילנות ׳שלא חסר בעולמו דבר וברא בו בריות טובות׳ (ברכות מג ע״ב). ויאמר למצוא חן: על-פי בר׳ לג, ח. 11. הלא… מנוחה: על-פי רות ג, א. 12. נוה שלום: על-פי יש׳ לב, יח. 13. כבד אכבדך מאד: על-פי במ׳ כב, יז. 14. האבן… חן: על-פי זכ׳ ד, ז. 15. אם… יפה: על-פי שה״ש ה, ט. 16. דודי לך אתנה: על-פי שה״ש ז, יג. 18-17. רבות… החן: על-פי מש• לא, כט-ל. 19. בואי לגני אחותי: על-פי שה״ש ה, א. 20. אל… הורתי: על־פי שה״ש ג, ד. ;:-22. ולקחתי… חן: על-פי בר׳ לג, י־יא. 23. תבורך מנשים: שו׳ ה, כד. 25. צאינה וראינה: ,ל-פי שה״ש ג, יא. 26. כליל תפארת לראשה: על-פי תפילת העמידה בשחרית של שבת, ׳כליל תפארת בראשו נתתה׳. לוית חן: מש׳ ד, ט. 27. דוד… משיח: כמו שנאמר ׳ויצא חוטר מגזע v (יש׳ יא, א). 28. בשיריו… ישבח: על-פי הברכה ׳ישתבח שמך לעד מלכנו׳ בסוף פסוקי ־ימיי 29־30. שיר… מזמור: כותרות של מזמורי תהלים. 29. שיר למעלות: תה׳ קכ, א. 30. לדוד מזמור: תה׳ כד, א. דברי… חן: על־פי קה׳ י, יב.

אָגְּוִוים –  Agouim

הכפר אָגּוּיִים נמצא בין וָארְזָאזָאת לְמָרָאקֶש. זהו כפר קטן ולא מפותח ורוב תושביו עוסקים בחקלאות ובגידול צאן. חלק מהצמר מעובד לשטיחים הנארגים בבתים הפרטיים ובכך מסייעים בקיום המשפחה  

ההר בו נמצא הציון של רבי דוד ומשה מרוחק מכפר כ- 16 כק"מ. עד לפני מספר שנים ההגעה לציון התנהלה על גבי בהמות ולא במעט סכנות. לפני כמה שנים נפרץ  שביל אך גם הוא כמעט בלתי עביר אם בגלל האבנים ושיטפונות מי-הגשמים לפעמים, ורק רכבים בעלי הנעה קדמית יכלו להגיע למקום הציון, והנסיעה לאורך 16 ק"מ נמשכה שעה הלוך ושעה חזור.

    בסיוע הקהילה היהודית נפרצה לאחרונה דרך עוקפת וגם רכיבים רגילים יכולים להגיע לציון ללא כל בעיות, זמן הנסיעה חצי שעה.

     מספר תושבים מקומיים שחיפשו מקורות פרנסו, רכשו ג'יפים מסוג "לָנְד-רוּבֶרִים" (רכב בעל הנעה קדמית) והחלו להסיע  את הבאים לפקוד את הציון. עלות הנסיעה 15 שקלים בכסף ישראלי הלוך וחזור, מועד החזרה נקבע ההר בו נמצא הציון של רבי דוד ומשה מרוחק מכפר כ- 16 כק"מ. עד לפני מספר שנים ההגעה לציון אם בגלל האבנים ושיטפונות מי-הגשמים הייתה מאד קשה, בסיוע הקהילה היהודית נפרצה לאחרונה דרך עוקפת וגם רכיבים רגילים יכולים להגיע לציון ללא כל בעיות, מספר תושבים מקומיים שחיפשו מקורות פרנסו, רכשו ג'יפים מסוג "לָנְד-רוּבֶרִים" (רכב בעל הנעה קדמית. ש"ט) והחלו להסיע  את הבאים לפקוד את הציון. עלות הנסיעה 15 שקלים בכסף ישראלי הלוך וחזור, מועד החזרה נקבע לפי הזמן הנוח לפוקד את הציון. והנסיעה היום נמשכת כחצי שעה. 

רבי דוד וּמשה. ההילולא ראש-חודש חשון.

לפי אחת המסורות הוא נולד בראש חודש כסלו שנת תתקכ"ב (1162) כך גם כתוב על המצבה הסמלית

    על רבנו נאמר: "הוא הנזר והצפת, אות והמופת יפת ליפת ומשיב התופת יחיד העולם ופלאו ממזרח שמש עד מבואו אור התורה מקור הבינות שמעו הולך בכל המדינות הרב הגדול מעוז ומגדול עונה בעת צרה לכל אלופנו ורוח אפינו. כוכב נפשינו אדוננו ועור עפעפינו הקדוש ובעל הניסים למאמיניו עניו וכמוהו לא היה לפניו מורנו ורבנו.

    חכמי ירושלים נתנו עיניהם בו לצאת למרוקו כשד״ר [כשלית דרבנן], כדי לקבץ תרומות ונדבות לצורך תלמדי חכמים ועניים של ירושלים, שמצבם אז היה קשה עד מאד והוא נבחר למשימה זו, כי מלבד גאונותו המופלגת בתורה, חסידותו ופרישותו הגדולה, היה גם דרשן מעולה, פה מפיק מרגליות.

מנורת אש יורדת מהשמים

ביום הראשון בבוקר, יצאו כל תושבי הכפר אנשים ונשים וסף לעבר ההר הקדוש, בו מצא הצדיק רבי דוד ומשה את מנוחתו, והשמש הולך לפניהם, להביאם אל המקום, והציבור שהכירו את ההר, וראו את הסלעים שנעקרו ממקומם. וניצבו כמו נד, הבינו את הנס הגדול שנתרחש כאן. ועמדו ושמעו שוב בדומיה, את הסיפור המדהים של השמש, והנה תוך כדי הדברים, ניגלה דבר נורא לעיני הציבור, מנורת אש גדולה יורדת מן השמים, וניצבת על ראש הסלעים שכיסו את הגולל, בו מצא הצדיק את מנוחתו, והיה זה אות ברור מן השמים, שדברי השמש נכונים וקיימים. אז ניגשו כל הציבור למקום הקדוש, הדליקו נרות, ונשתטחו על הציון הקדוש, ושבו לביתם, תוך התרוממות רוח ותודה להשם יתברך, על שזיכה אותם בצדיק קדוש ונורא זה השוכן בגבולם.

    יהודי מרוקו שידעו זה מכבר את גדולתו של הצדיק. בשמעם כי הוא מסר נפשו עליהם, החלו בהמוניהם לעלות לציונו הקדוש, תוך מסירות נפש גדולה.

    מני אז ועד עצם היום הזה, המקום הקודש הפך להיות תלפיות, להמוני בית ישראל בכלל, וליהודי מרוקו בפרט, ושם הצדיק נשאר לשם ולתפארת, מאבות לבנים עד עצם היום הזה.

    מסורת אחרת אומרת, הצדיק עלה בסערה השמימה, בערב שבת קודש, ראש חודש מר חשוון. ומאז נקבע התאריך הזה, ליום הילולא רבתי בו עולים רבים להשתטח על ציונו הקדוש, ולערוך סעודה תוך שירה וזמרה ושמחה של מצווה. (גם אני זכיתי להשתתף במספר הילולות שהערכו לכבודו. ש"ט]

    רבי דוד ומשה הוא אחד הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה, מהמפורסמים והנערצים ביותר בקרב יהודי יהודי מרוקו בפרט.

     באימה וסילודין מזכירים יהודי מרוקו את שמו של הצדיק על כל צרה של תבוא, כי ידוע ומפורסם מדור לדור, שהצדיק פועל ישועות ודבריו נשמעים בשמים, בבחינת "ותגזור אומר ויקם לך" (רלב"ג, איוב כב/ל'). לאחר פטירתו רבבות מעריצים מכל רחבי מרוקו, בכל ימות השנה, יהודי מרוקו נוהגים עד היום  לערוך הילולא לכבודו מדי שנה בראש חדש חשוון בה משתתפים יהודים היושבים גם בארצות אחרות וגם מהארץ מגיעות קבוצות להילולא. לי הייתה הזכות להשתתף בהילולא מספר פעמים. גם בארץ נערכות הילולות לכבודו. 

לכבוד הצדיק חוברו שירים ופיוטים רבים ובעברית.

מעשי הנסים של רבי דוד ומשה  נתפרסמו עד למרחוק ושמו של רבי דוד ומשה איש האלקים זכה לאין ספור מוקירים ומעריצים אשר נשאו אליו תפילה בעתות שמחה ויגון.

רבי דוד ומשה- אָגְּוִוים –שאול טנג'י  Agouim