ארכיון יומי: 1 ביוני 2021


Laredo Abraham-les noms des juifs du Maroc- Aboutam- אבוג׳מיל  ابو جمل Abujmel- בן אבוזאגלו          Ben Abuzaglo- Buzaglo, Bouzaglo, Bouzaglou

 

  1. אבוזאגלו Abuzaglo 

Buzaglo, Bouzaglo, Bouzaglou

 

Nom d’origine berbere Bu-Azaglou dont le sens est «L’homme a la perche» ou «L’homme au joug», probablement indiquant le nom du metier de fabriquant de perches ou de jougs pour les charrues a labourer

 

1Mordekhay Abuzaglo, celebre rabbin cabaliste illumine du Draa a la fin du XVe s. auquel, d’apres la tradition, le prophete Elie serait apparu. Accompagne de deux autres rabbins cabalistes du Draa, Rabbi Abraham Shalom et Rabbi Hayyim, il alia s’etablir a Safed aupres du celebre maitre de ce centre mystique, Rabbi Hayyim Vittal. Vers la fin de ses jours, il aurait ecrit un livre sur la Cabale intitule Ma'ayanot Hokhmah «Les Sources de la Sagesse» dont le manuscrit semble etre perdu. Rab Azulay, dans son Shem ha-Guedolim, ignorant son nom de famille, l’appelle Mordekhay de la Ville de Draa. Sous ce nom il est cite par R. Moshe Jacob Toledano (Ner ha-Ma'arab) et par R. Moshe Benalm (Malkhe Rabbanan). Mais en consultant les arbres genealogiques dans la Ketubbah de la famille Buzaglo de Tanger, nous avons pu decouvrir que Rabbi Mordekhay de la Ville de Draa n’est autre que Rabbi Morde- khay Abuzaglo, car il y figure en meme temps comme l’ancetre de cette famille et comme l’auteur du Ma'ayanot Hokhmah. Sh. G. I, 90, II, 60; NM, 109; MR I, 86 a, II, 12; «Ketubbah» de la famille Abuzaglo de Tanger

2Shelomoh Abuzaglo, fils de Mordekhay (1), rabbin cabaliste au XVe s. Ketubbah de la famille Abuzaglo

3Yamin Abuzaglo, fils d’Aharon, figure parmi les rabbins signataires d’une Haskamah des Toshabim, prohibant la Nefiha, promulguee a Fes en 5286 (1526)

4Mordekhay Abuzaglo, fils de Shelomoh (2), rabbin cabaliste XVIe-XVIIe s

5Yocef Abuzaglo, fils de Mordekhay (4), rabbin cabaliste au XVIIe s

6Moshe Abuzaglo, rabbin «Dayyan» probablement a Sale aux XVIIe s

7Abraham Abuzaglo, fils de Benahman, rabbin a Marrakech d’ou il se rendit en 1604 a Venise pour editer sous sa direction la Mishnah avec le Commentaire de Maimonides

8Shalom Abuzaglo, rabbin au Maroc au XVIIe s

9Mosheh Abuzaglo, fils de Shalom (8), Grand Rabbin de Marra-kech XVIIe-XVIIIe s

10Moses Abuzaglo, fils de Yocef (5), rabbin cabaliste au Maroc XVIIe-XVIIIe s. Ketubbah de la famille Abuzaglo

11Shalom Abuzaglo, fils de Mosheh (9), ne a Marrakech ou il fut disciple des celebres rabbins cabalistes Abraham Azulay, Jacob Pinto et Yeshaya Ha-Cohen. Il emigra en Palestine et se rendit ensuite comme emissaire queteur pour la Terre Sainte en Europe ou il sejourna quelque temps a Londres. Il publia les ouvrages suivants: Miqdash Melekh («Le Sanctuaire du Roi», commentaire sur le Zohar (4 vols., Amsterdam, 1750); Hadrat Melekh «La Beaute du Roi», commentaire sur le Zohar d’apres Isaac Luria et Hayyim Vittal (2 vols., Amsterdam, 1766 et Londres, 1772); Kisse Melekh «Le Trone du Roi», annotations au Tiqune Zohar (Amsterdam, 1769); Hod Melekh «La Majeste du Roi», commentaire sur le livre Zeni’uta du Zohar (Londres, s. d.); Sefer ha-Zohar, notes sur le Zohar publiees avec le texte (Londres, 1772); Kebod Melekh «L’Honneur du Roi», recueil de decisions cabalistiques (Londres, s. d.); Ma’asse she-hayah Kakh hay ah «Ce qui advint etait ainsi)), compte-rendu d’un proces (Londres, 1774); Quntras ma’asseh Adonai Ki Norah-Hu ((Fascicule sur l’Oeuvre de Dieu, laquelle est ma- jestueuse»; Tokhahat le-Shobabim ve-Taqqanat le-Shabim «Admonestations aux transgresseurs et rehabilitation des repentants», deux lettres a Israel Meshullam Salmon au sujet d’un proces (Londres, 1774)

Malgre que les ouvrages cabalistiques de Moses A. Buzaglo portent son nom, ils sont plutot des compilations des enseignements attribues par son maitre Azulay a Luria et a Hayyim Vittal. Abuzaglo prit part a une discussion survenue entre plusieurs rabbins cabalistes pour savoir si les juifs pouvaient se soumettre a la vaccination qui venait d’etre decouverte; tout en discutant la priorite de cette decouverte a Jenner, il se prononqa en faveur de la vaccination

12William Buzaglo, inventeur empirique, mort a Londres en 1788. JE III, 447

13Yehudah Abuzaglo, fils de Mosheh (10) rabbin cabaliste au Maroc aux XVIIe-XVIIIe s. Ketubbah de la famille Abuzaglo de Tanger

14Salomon Abuzaglo, fils de Yehudah (13), rabbin a Fes aux XVIIe-XVIIIe s

15Messod Abuzaglo, fils de Salomon (14), rabbin au Maroc aux XVIIe-XVIIIe s. Ib

16Joseph Buzaglo de Paz, aventurier promoteur d’une Compagnie Commerciale danoise au Maroc au XVIIIe s. Tombe en disgrace et emprisonne par le Sultan Sidi Mohammed Ben Abdallah puis revenu en sa faveur, il devint le secretaire du roi pour la langue franqaise. H. de Castries, Le Danemark et le Maroc, Hesperis IV, 1926

17Salomon Abuzaglo, fils de Mesod (15), President de la «Hebrat Hessed ve-Emet» de Tanger, aux XVIIIe-XIXe s. Ketubbah de la Famille Abuzaglo de Tanger

18Moshe Abuzaglo, figure parmi les signataires de la Haskamah de Tanger du 25 Heshvan 5555 (1795)

19Jacob Abuzaglo, fils de Salomon (17) notable de la Communaute de Tanger au debut du XIXe s. Ketubbah de la famille Abuzaglo de Tanger

20 et 21. Mair et Moise Buzaglo, membres du Comite de la syna-gogue «Sha'ar ha-Shamayim» a Lisbonne en 1853. JE VIII, 106

  1. Salomon Buzaglo, fils de Jacob (19), notable de la Communaute de Tanger et directeur d’une importante maison de commerce. En 1929 fut elu delegue a l’Assemblee Legislative de Tanger puis reelu en 1933

23Moses Buzaglo, fils de Salomon (22), a la mort de son pere fut elu delegue a l’Assemblee Legislative de Tanger.

 

בן אבוזאגלו       Ben Abuzaglo

Meme nom que le precedent avec l’indice de filiation, «Fils de l’homme a la Perche»

 

אבוג׳מיל  ابو جمل Abujmel

אבוזמיל Abuzmel, Aboujmel, Abouzmel

Nom arabe: «Le pere au Chameau», «L’homme au Chameau)). Ce nom est represente dans les documents espagnols du XIIIe s. sous la graphie Abnizmel.

Yucef Abnizmel fait l’objet d’un acte de Don Pedro III, Roi d’Aragon, en date du 6 Aout 1287

Samuel Abizmel, rabbin au Maroc au XVIIe s

 

  1. אבוטאם Abutam

Aboutam

Nom berbere dont le sens est «Pere des huit»

Moshe Abutam, Chef des Juifs de Fes et Conseiller du Sultan Moulay Bouhessoun au XVIe s

Laredo Abraham-les noms des juifs du Maroc- Aboutam- אבוג׳מיל  ابو جمل Abujmel- בן אבוזאגלו          Ben Abuzaglo- Buzaglo, Bouzaglo, Bouzaglou

ש"ס דליטא-יעקב לופו-״ עולם הישיבות והקמת ״חברת הלומדים״

ש"ס דליטא

ד. אומדן גודלו של עולם הישיבות במדינת ישראל

מה הוא גודלו והיקפו של עולם הישיבות? קשה לענות על שאלה זו במדויק ויש לה מספר תשובות. בדו״ח מבקר המדינה משנת 1998, התבקשו כל המוסדות התורניים המקבלים תמיכה מתקציב משרד הדתות להגיש דו״ח נוכחות תלמידים באמצעות משרד רואי החשבון שלהם. 1,700 מוסדות הגישו דוחות ו־260 לא הגישו. בסך הכל נמנו על פי דו״ח זה כ־1,960 מוסדות שכללו את כל סוגי המוסדות הלימודיים ובתי אולפנה וכוללים בהם לומדים בני תורה מכל הגילים. בדו״ח המשרד לענייני דתות מיום 14 ביולי 1999, נרשמו כ־2,990 מוסדות לימודיים מתוקצבים לתאריך הנדון. מספר זה כולל את כל הגופים התורניים ומכוני המחקר המקבלים תקציב ממשרד הדתות. על פי דו״ח של המשרד לענייני דתות מיום ה־2 לאוגוסט 2000 הקיפה מערכת התמיכה במוסדות תורנים 1,986 מוסדות. מספר המוסדות האמיתיים הקיימים יישאר כנראה בגדר תעלומה. גם הדוחות שנכפו על הישיבות על ידי שר האוצר יעקב נאמן בשנת 1998, וגם דוחות הביקורת של מבקר המדינה באותה שנה, לא פתרו את התעלומה ולא גילו כמה מוסדות אמת קיימים, ומה הוא מספר התלמידים הלומדים בהם. בעיתונות דווח על חקירות פליליות שנפתחו נגד עסקנים מרכזיים אשר הגישו שמות פיקטיביים של ישיבות שלא היו, וקיבלו במשך שנים תקציבים בעבור מוסדות פיקטיביים אלה. לדוגמה, אברהם בוך, עסקן מרכזי בקרב חסידי גור, קיבל הקצבות בעבור עשרים ושש ישיבות שלא היו קיימות כלל.

הרב יוסף כהנמן, ראש ישיבת פוניביץ, ביקר באקס לה בן וב״בית יוסף״ בצרפת בתחילת שנות החמישים, ואף ביקש להביא איתו לארץ תלמידים ממוצא מרוקאי שלמדו בישיבות אלו.

מוסדות הלימוד התורניים מסווגים לקטגוריות על פי סוג המוסד: מתיבתא, ישיבה קטנה, ישיבה גבוהה, כולל של יום שלם עד גיל שישים וחמש, כולל של חצי יום, בנות חוזרות בתשובה וכר. סיווג המוסד הלימודי הוא הקובע את גובה התמיכה הניתנת לו. התמיכה היא דיפרנציאלית ונקבעת בהתאם לקריטריונים שקבע השר לענייני דתות בתוקף סמכותו כממונה על התקציב לעניין זה. בדו״ח התפלגות התלמידים לפי סוג המוסדות, מיום 14 ליוני 1999, נמנו שלושים וארבע סוגי מוסדות לימוד תורנים. בהצעת התקציב לשנת 2000 הוגשו חמישה־עשר סוגי מוסדות. במסמך אחר של המשרד, מיום 23 למרץ 2000, מצוינים אחד־עשר סוגים הראויים לתמיכה על פי הקריטריונים שנקבעו. באותו מסמך מצויה רשימת תעריפים וסוגי תמיכה על פי היקף ההקצבות שנעשה בחודש ינואר 2000, ובה רשומים שלושים ושניים סוגי מוסדות תורנים. כל המוסדות הנתמכים רשומים כמלכ״רים ועמותות.

כדי לזכות בהכרה כמוסד חינוכי הזכאי לתקציבים, על המוסד לכלול לפחות עשרים תלמידים, ואם ה״כולל״ פועל ביישוב קטן או עיירת פיתוח מספיקים חמישה תלמידים בלבד. לישיבות קטנות וגדולות, ומתיבתות של חוזרים בתשובה נדרשים עשרים וחמישה תלמידים, ובערי פיתוח ומעבר לקו הירוק מוסד יקבל הכרה גם כשיש בו חמישה־עשר תלמידים בלבד. ההבדלים במספרי המוסדות הנמנים בדיווחים של משרד הדתות נעוצים אולי בעובדה שמוסדות מוקמים ונסגרים חדשות לבקרים. קיימת גם סברה שמשרד הדתות אינו שולט בנעשה בחינוך התורני והוא נשלט על ידי גופים אינטרסנטיים. הערפול והבלבול נעשים מתוך מדיניות מכוונת ואולי גם רצויה לסקטור זה, ייתכן שזו גם הדרך הטובה ביותר להמשיך בשיטת המימון הכפול – תקצוב באמצעות שני משרדי ממשלה: החינוך והדתות. למרות הניסיונות החוזרים ונשנים של האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, ואפילו התערבות בג״ץ, המימון הכפול נשאר על כנו.

לפי הצעת התקציב של המשרד לענייני דתות לשנת הכספים 2000, מספר התלמידים שלמדו בכל סוגי הישיבות הנתמכות על ידי משרד הדתות עמד בשנת 1999 על 186,313 תלמידים (בשנת 1995 היו 148,933 תלמידים). הנתונים בחודש פברואר 2001 מעידים על 209,000 תלמידים, כלומר גידול של למעלה מ־12%. סביר להניח שהגידול אינו כולו טבעי, אין איש יודע מהו מספרם המדויק של התלמידים ומי אמנם זכאי לתמיכה. המעקב אחר מספרי התלמידים נמסר לחברה פרטית חיצונית בעלת יכולות טכנולוגיות מתקדמות (חברת ״תים״). היתה תוכנית להסתייע בבדיקת הזכאות על ידי ביצוע הצלבות עם נתוני הביטוח הלאומי ומרשם התושבים במשרד הפנים. בדיקות אלו אינן מתבצעות וחברת ״ודם״ אינה שולטת בנתונים המוזרמים אליה. יוצא אפוא, שאלפי תלמידים בעלי דרכון זר עזבו את המדינה, אך לישיבות ממשיכים לזרום עבורם כספים. כך קורה גם לגבי נושרים מהישיבות, מדווח עליהם כאילו הם ממשיכים ללמוד, מתקבלים עבורם תקציבים ונמנע גיוסם לצבא.

גם מעורבותו של מבקר המדינה לא חשפה את התמונה הכללית. התקציב הכולל של המשרד לענייני דתות לשנת 2000 היה 1,584 מיליארד ש״ח. מתוכו סך ההקצבות למוסדות לימוד היו 1,001 מיליארד ש״ח, שהם כ־2/3 מהתקציב. למערכת הזאת אין מינהל אחיד, היא מפוזרת בין חצרות חסידים, ישיבות ליטאיות, ישיבות ספרדיות, ישיבות לחוזרים בתשובה ומוסדות הציונות הדתית. לכל מוסד יש ״פטרון״ פוליטי מטעם הגוף הפוליטי התומך – אגודת ישראל, דגל התורה, המפד״ל או ש״ס. הכספים שהוקצבו בעבר למוסדות החרדים נקראו ״כספים יהודיים״ והיה להם חלק במשא ומתן הקואליציוני. מאז 1992 בוטלו ״הכספים היהודיים״, ותקצוב המוסדות נעשה באמצעות עמותות הנתונות על פי החוק לביקורת של מבקר המדינה. הישיבות מקבלות תקציבים גם ממקורות אחרים, כגון: משרד החינוך, משרד הפנים ו/או העיריות והרשויות המקומיות, ומותר להן לגייס כספים מתורמים פרטיים.

למרות השינוי הסטרוקטורלי המתבצע בפיקוח על מתן ההקצבות לישיבות, לא חל שינוי לטובה ביכולת המערכת לפקח על הנעשה. הסיבות לכך נעוצות בגידול הענקי בהיקף העמותות ובאי יכולתו של משרד מבקר המדינה לבקר ביעילות את כל הגופים והמוסדות הלימודיים.

ש"ס דליטא-יעקב לופו-״ עולם הישיבות והקמת ״חברת הלומדים״

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 169 מנויים נוספים

יוני 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

רשימת הנושאים באתר