ארכיון יומי: 2 ביוני 2021


תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד תשנ"ט-אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה) אלבז- תפוצתה ומרכזיותה של שירת רבי דוד בן חסין

תהלה לדוד

פיוט להוצאת ספר תורה ביום הכיפורים

הפיוט ׳עת נחלי דמעה מעיני יורדים' פיוט ליטורגי אף הוא, המיועד להיאמר בעת הוצאת ספר תורה ביום הכיפורים. זהו שיר סיפורי על מיתת נדב ואביהוא, והוא מתקשר לפסוק הראשון של קריאת התורה ביום הכיפורים ׳וידבר ה׳ אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה׳ וימותו׳ (ויקרא טז, א). פסוק זה אינו אלא תיאור זמן או תיאור סיבה לנאמר אחר כך, ועיקר הקריאה היא בסדר עבודת אהרן וכניסתו אל קודש הקודשים ביום הכיפורים. הפייטן מנצל פסוק זה ובונה עליו פיוט ארוך בן מאה טורים. בכתובת שהקדים המשורר לפיוט הוא מגדירו כך: ׳תחינה ליום הכיפורים על מיתת שני בני אהרן, מה נאה לאומרה בהוצאת ס״ת, והיא נועם ״עת שערי רצון׳׳ סי׳ אני דוד בן אהרן חסין חזק וקצת בתים כפולים…׳. השיר בנוי על פי הלחן של פיוט העקידה המפורסם ׳עת שערי רצון׳, פיוט שהתקבל באופן מוחלט בכל מנהגי הספרדים ובני עדות המזרח, והוא נאמר בראש השנה קודם לתקיעת שופר, וכשחל ראש השנה בשבת, מושר הפיוט קודם הוצאת ספר תורה. הקשר בין פיוטנו לפיוט העקידה הוא ההשוואה שהפייטן מבקש לעשות בין ניסיון העקידה, שהוא מוטיב מרכזי בתפילת ראש השנה, לבין מיתת בני אהרן, שהפייטן רואה בה נסיון לאהרן הכוהן עצמו, שהצדיק עליו את הדין וקיבל בהכנעה את גזירת האל (׳וידם אהרן׳). עוד יש בסיפור מיתת בני אהרן צד של ׳מיתת הצדיקים׳, שכן למרות חטאם נחשבו נדב ואביהוא, על-פי גישות מסוימות, לצדיקים, ועונשם הוא משום דוגמה שהקב״ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה (יבמות קכא ע״ב), וכיוון ש׳מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל׳ (מועד קטן כח ע״א ועוד) ראוי להזכיר מיתת הצדיקים ביום הכיפורים, שהרי בני אהרן ׳לא מתו אלא בשביל קדוש שמו של הקב״ה…׳. הדברים אף נאמרים מפורשות בזוהר בפרשת אחרי מות (זוהר ג, נו ע״ב):

בכל זמנא דצדיקיא מסתלקי מעלמא דינא אסתלק מעלמא ומיתתהון דצדיקיא מכפרת על חובי דרא ועל דא פרשתא דבני אהרן ביומא דכפורי קרינן לה למהוי כפרה לחוביהון דישראל אמר קב״ה אתעסקו במיתתהון דצדיקיא אלין ויתחשב לכו כאילו אתן מקרבין קרבנין בהאי יומא לכפרה עלייכו.

מן הנושא הכללי של ׳מיתת הצדיקים׳ המכפרת על ישראל מייחד הזוהר את הכפרה ליום הכיפורים ולמיתתם של נדב ואביהוא. יתר על כן, בהמשך הדברים מעמיד בעל הזוהר את מיתתם כנגד שני השעירים המיוחדים ליום הכיפורים. לא ייפלא אפוא, כי סיפור מיתתם של בני אהרן מקבל משנה תוקף ונעשה מרכזי מאוד, והפייטן רואה צורך להבליטו באופן מיוחד ולספרו לפרטיו, ולהדגיש בו את המימד הטרגי של מיתת הצדיקים, בניו של אהרן, ביום שמילאו ידם ונכנסו לתפקידם ככוהנים. הפייטן מבקש לעורר את רחמי הקהל ולהגביר את צערם על המאורע ואולי אף לזכות את השומעים בהזלת דמעות, כדי שיהיו בכלל אלה שהזוהר (ג, נז ע״ב) אומר עליהם:

וכל המצטער על אבודהון דצדיקיא או אחית דמעין עלייהו קב״ה מכריז עליו ואומר (ישעיה ו, ז) ׳וסר עונך וחטאתך תכפר׳, ולא עוד אלא דלא ימותון בנוי ביומוי, ועלה כתוב (שם נג, י) ׳יראה זרע יאריך ימים..

לאור זאת ברורים התבנית הנרחבת של הפיוט האפי שלפנינו וכיוון ההרחבה שבו. מבנה הפיוט, צורתו ודרך העיצוב הספרותי שבו מושפעים ביותר מפיוט הדגם ׳עת שערי רצון׳, וכבר הצבענו לעיל על העיקרון המשותף של העמידה בניסיון ושל ה׳זכות׳ הנובעת משני האירועים, העקידה ומיתת נדב ואביהוא.

לפנינו דוגמה של צמיחת ז׳אנר פיוטי בעל ייעוד, שנובעת מן הצורך להעמיד פיוט מקביל לפיוט ׳עת שערי רצון׳, הנאמר בראש השנה, ומן הצורך למלא אחר עצת הזוהר לבכות על מיתת הצדיקים כדי לזכות למיתוק הדינים.

תחינות

שני הפיוטים האחרונים שנסקרו בהרחבה מוגדרים בכתובות המקדימות אותם כ׳תחינות׳. התחינה עניינה בקשת רחמים ומעיקרה זוהי סליחה שנאמרה בלחש בסוף סדר הסליחות לאשמורות לאחר התחנון. אצל רדב״ח משמשת התחינה במקומות שונים ושמה בא לה מצד תוכנה ומצד הזיקה שיש לתחינות שונות לפיוט הספרדי, כגון התחינה לעצירת מטר ׳פתוח תפתח אלהים חיים׳ והמבנה החופשי קמעה, שבו רפרין בעל משמעות מרכזית לפיוט וליעדו. בתחינה זו נעיין להלן בפרק העוסק בפיוטים לעצירת מטר.

מיוחדת בתבניתה היא התחינה ׳ה׳ דמיה לך תהילה׳ הכתובה בעקבות ריה׳׳ל ועל-פי מתכונת הבקשה ׳ה׳ יום לך אערך תחינה׳ המיוחדת בתבניתה. השיר שקול במשקל :מרובה, אך האקרוסטיכון י-ה-ו-ה מחלק את השיר לארבע סטרופות ומספר הטורים בכל סטרופה זהה לערכה המספרי של אות האקרוסטיכון. כלומר בסטרופה הראשונה שהאקרוסטיכון בה הוא י׳ – מספר הטורים הוא עשרה וכן הלאה. חריזתו של השיר היא במילה קבועה: שם ה׳ פותח כל טור ומסיים כל טור בשיר:

ה׳ יום לך אערך תחנה / שעה קולי ושועתי ה׳

ה׳ ידך הראה וגלה / גבורתך וחנני ה׳

המילים הפותחות והמסיימות בשיר הן מכלל המשקל. והנה המילה המסיימת הזהה באה בשיר כתחליף לחרוז המבריח, שהרי סוג זה, הבקשה השקולה בא במשקל המרובה בדרך-כלל ובחרוז מבריח. במנהגי הספרדים ובמנהגי צפון אפריקה נתקבלה בקשה זו כפיוט פתיחה לפיוטי יום ב׳ של ראש השנה במקביל לבקשה ׳אלהי, אל תדינני׳ לר׳ יצחק אבן מר שאול הפותחת את מקבץ הפיוטים ליום א׳ דראש השנה.

רדב״ח כתב את תחינתו במתכונת שהצגנו זה עתה אלא שהאקרוסטיכון בשירו הוא ׳דוד בן חסין חזק׳ וטורי המחרוזות הם על-פי הערך המספרי של אותיות האקרוסטיכון, כאשר לצירופים ׳בן חסין׳ ׳חזק׳ הוא קורא בשם ׳אות׳, כדי להסביר את המבנה. עוד שינה רדב׳׳ח בכך שבצד שם ה׳ המתחיל ומסיים כל טור הוא העמיד חריזה מתחלפת בין הצלעיות א/א ב/ב ג/ג וכו'. עיקר תוכנה של התחינה הוא ענייני דיומא, יום הדין ובקשה כי ה׳ יקבל את תשובתו וישמע את תפילתו. הפיוט מיועד היה להיאמר, כנראה, בצד פיוטו של הלוי ובאותה הנעימה.

תחינה אחרונה במורשתו של רדב׳׳ח היא התחינה ׳ה׳ דבקה לעפר׳ והכתובת מציינת אותה כ׳תחינה לב׳ וחמישי׳(!). היא פותחת בשם ה' כדרכן של התחינות הקדומות והיא מתקשרת בתוכנה אל התחנונים של ימי ב-ה בכך שהיא מציגה את מצבו העלוב של עם ישראל ואת התעללות האומות בו ומסיימת בבקשת הגאולה. על­פי סדר התפילה מיועדת התחינה להיאמר לפני המזמור ׳תפילה לדוד׳ (תהלים פו) הנאמר במנהגי הספרדים בימים שאומרים בהם תחנון. הדבר ניכר מן הסיומות המקראיות של המחרוזות, ובעיקר מן הטור האחרון של מחרוזת הפתיחה, שאמור להיות הרפרין, אלא שאין הדבר מצוין במפורש.

תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד תשנ"ט-אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה) אלבז תפוצתה ומרכזיותה של שירת רבי דוד בן חסין

פיוט לכבוד חתן מפואר, אשר נשא אשה בת יוחסין, וכוננתי לכבוד שניהם זה השיר.אֲהַלֵּל אַבִּיעַ אֹמֶר-רבי דוד בן אהרן חסין

תהלה לדוד

7 – אֲהַלֵּל אַבִּיעַ אֹמֶר 

 

לשמחת חתן וכלה. שיר מעין אזור ובו מחרוזת פתיחה בת ארבעה טורים וחמש מחרוזות. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור, כל טור מתחלק לשניים.

חריזה: א/בא/בג/בג/ב ד/הד/הה/ב ו/זו/זז/ב.

משקל: שמונה הברות בצלע.

כתובת: פיוט לכבוד חתן מפואר, אשר נשא אשה בת יוחסין, וכוננתי לכבוד שניהם זה השיר.

סימן: אני דוד.

מקור: ק־ נח ע״ב.

 

אֲהַלֵּל אַבִּיעַ אֹמֶר / אֲנִי מַעֲשֵׂי לְמֶלֶךְ
בְּזִמְרָה
 נָאָה אֲזַמֵּר / לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶלֶךְ
לִכְבוֹד
 עֲנַף עֵץ עָבוֹת, הֲדָס, / אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ
אֲשֶׁר
 בָּנָה בַיִת חָדָשׁ / כַּלָּה כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ

5- נוֹדְעו
 לָהּ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת / מִכָּל בָּנוֹת וַעֲלָמוֹת
חֲשִׁיבוּת
 גַּם זְכוּת אָבוֹת / נֶחְלַם אֶל יֵ"ש עוֹלָמוֹת 
וּמִנַּחֲלִיאֵל
 בָמוֹת / לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ

 

יְהִי רֹב שָׁלוֹם בְּחֵילוֹ / אֲחִ"י טוּ"ב וַאֲחִ"י נֹעַם
אֲשֶׁר
 עָלְתָה לְגוֹרָלוֹ / מֵעֲצָמָיו זֹאת הַפָּעַם
אֶחָד
 מְיֻחָד שֶׁבָּעָם / חָפֵץ בִּיקָּרוֹ הַמֶּלֶךְ

דִּבּוּק
 נָאֶה יָפֶה דָּבֵק / חָכָם יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ
בַּעֲפַר
 תּוֹרָה הִתְאַבֵּק / וְלָעַד לֹא יְכַבֶּה נֵרוֹ
אַבִּיר
 יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ / בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

וּבַת
 שֶׁבַע לִבֵּךְ תְּנִי / שִׁמְעִי וּרְאִי הַטִּי אָזְנֵךְ
בֵּצְּדָקָה
 תִּכּוֹנָנִי / עַל דַּל וְדָךְ פִּקְחִי עֵינֵךְ 
וְהַלֵּךְ
 בְּדַרְכֵי קוֹנֵךְ / וְנִשְׁמַע פִּתְגָּם הַמֶּלֶךְ

דְּבָרַי
 הֵם יַעֲלוּ עָל / יִתֵּן לָךְ אַל שׁוֹכֵן רוּמָה
בִּרְכוֹת
 שָׂמִים מִמָּעַל / לְמַזַּל כְּסִיל וְכִימָה
בָּנִים
 מְלֵאִים כָּל חָכְמָה / כִּי כֵּן מִצְוַת הַמֶּלֶךְ

 

  1. 1. אומר… למלך: תה׳ מה, ב. ושם מדובר גם בזיווג המלך. 2. לרקמות הובל למלך: על-פי תה׳ מה, טו. 3. לכבוד… הדס: כינוי לחתן, על-פי וי׳ כג, מ. 6. חשיבות: מצד עצמה. זכוה אבות: מצד ייחוסה. נחלם… עולמם: שיזכו לעלות עוד יותר ולהיות על במות, על-פי במ׳ כא, יט. לתת… המלך: אס׳ ב, ט. וכאן מה שנתן לה הקב״ה. 8. יהי… בחילו: על-פי תה׳ קכב, ז. אחי… נעם: שטוב ונעים הוא החתן. 9. מעצמיו זאת הפעם: על-פי בר׳ ב, ג. 10. אחד מיוחד שבעם: על-פי רש״י לבר׳ כו, י: ׳אחד העם. המיוחד בעם זה המלך. חפץ ביקרו המלך: על-פי אס׳ ו, ו ועוד. 11. דיבוק נאה: שבח לזיווג. 14. ובת שבע: פנייה לכלה לאמור ׳בת־שבע לבך תני׳ וייתכן כי רמז לשם הכלה. 15. בצדקה… עינייך: לפי שהאשה מצויה בבית וקרובה למצוות צדקה, על-פי יש׳ נד, יד. 16. ונשמע פתגם המלך: תשמעו מצוות ה׳ ודבריו, על־פי אס׳ א, כ. 17. דברי… על: דברי תפילתי וברכתי יתקבלו למעלה. 18. ברבות שמים ממעל: על־פי בר׳ מט, כה.

Tehila le David -Andre E.Elbaz et Ephraim Hazan- Formation poetique de David Ben Hassine

אפרים חזן

 

CHRONOLOGIE DES POEMES DE DAVID BEN HASSINE

Dans les trois editions successives de Tehilla Le-David, la plupart des piyyoutim de David Ben Hassine ne portent pas de date precise. Cependant, en procedant par recoupements, parfois grace a des variantes manuscrites dument datees, nous avons reussi a classer dans le temps une grande partie des 245 poemes connus. Les poemes du recueil manus- crit de David Ben Hassine intitule Shetil David n’ont ete publies que dans la seconde edition de Tehilla Le-David, en 1931, ce qui permet de presumer qu’ils ont ete composes apres 1’envoi du manuscrit initial a Amsterdam, en 1789. Le poete a ecrit la plus grande partie de son oeuvre poetique entre 1760 et 1790. Nous connaissons le premier poeme, "Malki Mi-Qedem Eloqim", compose vers 1749, et peut-etre aussi le dernier, "A‘ir Kenaf Renanim", si l’on en croit Aharon Ben Hassine, qui l’a publie dans l’edition casablancaise de Tehilla Le- David. C’est un hymne optimiste au bonheur, a la joie cosmique, sym- bolisee ici par la splendeur et E opulence des noces d’un couple merveil- leusement assorti. La derniere strophe exhale la vision messianique ultime du poete, vision prophetique du peuple d’Israel rassemble a Sion.

  1. Ce nombre comprend les deux longs poemes didactiques מקומן של זבחים״" et ״תפלה לדוד״, Telegie "אל עוברי דרך אקו־אה" (op. cit.), et les trois piyyoutim inedits decouverts et publies par les auteurs de cet ouvrage (cf. Andre Elbaz et Ephraim Hazan, "Three Unknown Piyyutim by David Ben Hasin", AJS Review 20 [1995]:87-97).
  2. Voir ci-dessus, pp. 89 et 91-92. Aharon Ben Hassine fait sans doute allusion au manuscrit de שתיל דוד, lorsqu’il precise que le piyyout "ה' דבקה לעפר נפשי", "a ete retrouve dans un tres vieux fascicule redige par le rabbin" David Ben Hassine.
  3. Aharon Ben Hassine tient cette information d’une source credible, Rephael David Berdugo, fils du dayyan Ya'aqov, neveu de David Ben Hassine, qui lui a affirme que le poete a expire en pronongant le dernier vers: צדיקים ירננו על משכבותם״" (Les justes entonneront des chants d’allegresse sur leur couche).

 

THEMES DES POEMES

CYCLE DE LA VIE JUIVE

Tehilla Le-David contient surtout des compositions centrees sur la vie religieuse. Les solennites du calendrier juif y occupent une place importante: Rosh Hashana et Yom Kippour, la neomenie, Shabbat, Hanouka et Pourim, Pessah, Shavou‘ot, Soukkot, et Tish‘a Be- Av.™

David Ben Hassine accorde egalement une grande place aux ceremonies rituelles qui jalonnent la vie de la famille juive: huit piyyoutim consacres a la brit-mila – la circoncision – et un a la celebra- tion du pidyon ha-ben – le rachat du premier ne, deux autres a la premiere recitation de la Haftara par son fils, dix a la bar-misva, et quinze poemes en l’honneur du manage de diverses personnes.

 

  1. Voir les piyyoutim regroupes sous le titre: מעגל השנה – לימים נוראים״".
  2. ״תנו עוז לאלקים״.
  3. Voir les piyyoutim regroupes sous le titre: מעגל השנה ־ שירי שבת״".
  4. Voir les piyyoutim regroupes sous les titres: ״מעגל השנה – לחנוכה״ et ״מעגל השנה לפורים״ -.
  5. Voir les piyyoutim regroupes sous le titre: "״מעגל השנה – לחג הפסח.
  6. Voir les piyyoutim regroupes sous le titre: ״מעגל השנה – לחג השבועות״.
  7. Voir les piyyoutim regroupes sous le titre:״מעגל השנה – לחג הסוכות״.
  8. Voir les elegies que nous avons regroupees sous le titre: ״מעגל השנה – לתשעה באב״.
  9. Voir les piyyoutim regroupes sous le titre de ״מעגל החיים – לברית מילה״, ainsi que le poeme intitule ״אהלל אל שומר הבטחותיו״.
  10. ״בשיר ורון״ et ״בני שמעו קולי״.
  11. Voir les piyyoutim regroupes sous le titre: ״מעגל החיים – להנחת תפילין ולבר מצוה״.

Voir les piyyoutim regroupes sous le titre: מעגל החיים – לחתונה״".

Tehila le David -Andre E.Elbaz et Ephraim Hazan- Formation poetique de David Ben Hassine

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 169 מנויים נוספים

יוני 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

רשימת הנושאים באתר