מורשת יהדות מרוקו

חלומות פלא וחזיונות

רבינו ממשיך ומספר על שורה של חלומות פלאיים להם זכה לאחר הסתלקות אביו:

בלילה שנתבקש לישיבה של מעלה כשקמתי ממיטתי נפל בפי פסוק זה: ״ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו". ובלילה שני וארא בחלומי את המאור הגדול צדיק יסוד עולם, ים התלמוד, איש אלוקים קדוש כמוהר״ר חיים הכהן זצוק״ל, כולו לבוש שחורים ומעוטף שחורים, ובא ונכנס לביתו של מו״ר אבי, וישב שם ודומם, ואח״כ קם ורצה לצאת. אמרתי לו: ״רבי, לא תצא מפה עד שתברכני!״ ובירכני בברכת מי שבירך. אמרתי לו: ״ברך מו״ר אבי!״ ולא רצה. אמרתי לו:

"רבי, לא תוכל לצאת עד שתברך למו״ר אבי!" פתח פיו הקדוש: ״מי שבירך… הוא יברך הבנים בניו של ר׳ יעקב זצ״ל״ 

בלילה השלישי סיפר לי מר אחי כמוה״ר חביב הי״ו, שראה בחלומו שבא אליו משרת מן הממשלה ובידו מכתב ואמר לו: "תקח זה המכתב מן הממשלה״. לקחו ומצא כתוב בו: ״מן השמים תנוחמו״. ובתוך השנה הייתי רואה לעט״ר ואומר לי: ״דע בני, שאני מכובד בשמים הרבה, ובפסקי דינים שלי חשובים הרבה!״

עוד פעם אחת ראיתי בחלומי להרב הקדוש כמוה״ר יצחק בן וואליד זצוק״ל בעיר טאנג׳יר יע״א, בבית הכנסת של הרב אברהם טולידאנו זצ״ל, וראיתיו ב׳ פעמים: פעם א׳ כחכם צעיר זקנו שחור, ואמר לי: ״צדק צדק תרדוף״, ופעם ב׳ כזקן וקרא לי ואמר: ״בא בני, אל תירא, אביך מישיבתנו!״ והניח ידו על ראשי וברכני בברכה המשולשת בתורה, וסיים לי: ה׳ ישמרך מכל רע וכו', ישמור צאתך ובואך, מה ביאתך לעולם בלא חטא – אף יציאתך מן העולם בלא חטא.

לא רק בניו, אלא גם מקורביו ומיודעיו של רבי יעקב זכו לחלומות מופלאים שהעידו על גדלותו של הצדיק(שם):

״סיפר לי גביר אחד ממיודענו ומאהובינו, שהיה לו דין לפני עטרת ראשי בדיני ממונות, והוציא אותו חייב, והאיש הזה היה בליבו עליו – שנראה לו שעיקם עליו את הדרך. כשנתבקש לישיבה של מעלה ראה אותו בחלום במקום אחד גבוה ויפה אף נעים ומלמד לדיינים דיני התורה. אמר לו: ״ראית כבודי – על שלא החנפתי והייתי דן דין אמת!״ ומאותו זמן נח דעתו והכיר קדושתו".

♦ ♦ ♦

הערכה רבה רחשו בני קהילת מקנס לרבם הנערץ. את הערכתם הגדולה ביטאו במילים שנחקקו על גבי מצבת קבורתו בבית העלמין שבעיר מקנס, באוהל של רבני משפחת טולידאנו:

"יעלזו חסידים בכבוד. פה נטמן אור ישראל וקדושו, נזר אלקיו על ראשו,. שר וגדול בישראל, ותהי על שכמו המשרה, דן אמת לאמתו, כדת וכשורה, תומך דין יתום ואלמנה בצדק ואמונה.

אהבתו והתמסרותו אל האמת היה עד להפליא, לא ישא פני איש ולא יחת מפני כל גבור ואיש מלחמה, פניו כפני חמה, עט״ר וצ״ת הרה״ג מע״ו מוהר״ר יעקב טולידאנו זצ״ל, הוא הגבר הוקם על לרב ראשי וראב״ד, בשתי קהלות קדישות, בעוב״י מארקש ובעוב״י מקנס. כל העם מקצה הורידו כנחל דמעה, וזעקו הוי הוי אבד חסיד מן הארץ, צדקת ה׳ עשה.

ובכן היה לאין, מחמד כל עין, ויעקב הלך לדרכו בן ס״ז שנה, עש״ק ביום שריפת התורה יוד אב תרצ״ב, ש׳ יפיפית מבני אדם, על כן ברכך אלקים לעולם לפ״ק תתענג בדשן נפשו ובטוב תלין וזרעו ירש ארץ,

אכי״ר״.

כיבוד אם

לאחר פטירת אביו זכה רבינו לקיים ביתר שאת את מצוות כיבוד אם. הוא הביא את אמו, הרבנית חנה, להתגורר בביתו, שם זכתה לכבוד מלכים עד יומה האחרון. רבינו בעצמו היה מטפל בה ודואג לכל מחסורה.

כדי לשמח את אמו, ולהשכיח ממנה מעט את מכאוביה ויסוריה, היה רבינו ניגש אליה מדי בוקר וערב, דורש בשלומה ושואל לרצונה, תוך שהוא ממהר למלא בשמחה ובמאור פנים כל משאלה אשר עלתה על דל שפתיה, קטנה כגדולה. לעיתים די היה לה באוזן קשבת, ובמקרים אחרים זקוקה הייתה לעזרה מעשית, אותה הגיש רבינו בלב חפץ, תוך שהוא שש על הזכות אשר נפלה בחלקו.

באחד הימים התנצל רבינו בפני תלמידיו ואמר להם:

צר לי אם אני עייף מעט היום, אך לא הספקתי לנוח כלל בצהריים.

אפילו לסעוד את ליבי לא מצאתי פנאי. היום בבוקר ביקשה ממני אימי לקנות עבורה נעלי בית. לשם כך עליתי לרובע המוסלמי ־ למדינה – שם ניתן למצוא מבחר של נעלי בית שישביעו את רצונה וישמחו אותה. שעה ארוכה התרוצצתי מחנות לחנות עד שמצאתי נעלי בית בדיוק כפי שביקשה. רק אז שבתי אל ביתי להביא לה את הנעליים, אולם היה זה כבר מאוחר מכדי שאספיק לאכול את ארוחת הצהריים…

יתכן שבאותו היום היה רבינו מרוכז מעט פחות בשיעורו, אולם דבר אחד ברור: מראה פניו השמחות על זכייתו במצווה הנפלאה של כיבוד אם, היה שיעור נפלא עבור תלמידיו שלא נמחה מליבם כל ימיהם.

רבינו ניצל את ההזדמנות היטב. הוא הקדיש פרק זמן ניכר כדי להאריך בפני תלמידיו על חשיבות מצוות כיבוד הורים, תוך שהוא מפליג בשבח מצווה יקרה זו.

הנהגה נוספת הוסיף רבינו כדי לכבד את אמו כראוי: המנהג בביתו של רבינו היה שבשבת סעדו המסובים סביב שני שולחנות. בשולחן אחד הסבו רבינו ואורחיו ובשולחן השני הסבו שאר בני הבית – הרבנית והילדים. את מקומה של אמו קבע רבינו לצדו, עמו בשולחן, כאשר הוא עצמו נוהג בה כבוד מלכים, ועומד הכן לשרתה ולמלא אחר כל מבוקשה.

כך, שבת אחרי שבת, יום אחרי יום, עד לפטירת אמו, כלכל רבינו את שיבתה בכבוד ובשמחה, במסירות ובאהבה. מלבד קיומה של מצוות כיבוד אם בשלמות הגדולה ביותר שניתן להעלות על הדעת, זכה בדרך זו להנחיל מורשת זו לדורות הבאים, בצורה של דוגמה אישית מוחשית מאין כמותה.

קדוש וברוך- רבי יעקב טולידאנו – קברניט בעין הסערה–מאת נינו רפאל ברוך בן לא"מ רבי גבריאל טולידאנו

עמוד 106