אַחַי קוֹנְנוּ-ר' דוד בן אהרן חסין-את אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה) אלבאז.

29 – אחי קוננו

קמז. אחי קוננו

על מות ר׳ יוסף אבודרהם. קינה בתבנית מעין אזורית בת שש מחרוזות ומדריך בן שני טורים דו-צלעיים. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף דו-צלעיים וטור אזור חד-צלעי.

חריזה: א/אא/א ב/גב/גב/גא ד/הד/הד/הא וכר.

משקל: חמש הברות בצלע א, ושבע הברות בצלע ב ובטור האזור.

כתובת: קינה קוננתי אל שמועה כי באה אל הלקח אוהב טהור לב ירא אלהים מנעוריו, החכם השלם כהה״ר (=כבוד הרב הגדול רבי) יוסף אבודרהם ז״ל, בן להחכם השלם הדיין המצויין כהה״ר יהודה נר״ו(=נטריה רחמנא ופרקיה). תמרור ׳יום עמי הגלה׳.

סימן:אני דוד חזק.

מקור: א־ סד ע״ב; ק- פג ע״ב.

אַחַי קוֹנְנוּ / אִבְלוּ וְהִתְאוֹנְנוּ

כִּי בַּעֲוֹנֹתֵינוּ / יוֹסֵף אֵינֶנּוּ

אָפְפוּ רָעוֹת / עָלַי עֲשָׂרָה מוֹנִים

פֶּרַע פְּרָעוֹת / אֵל חַי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים

5 בַּגַּנִּים לִרְעוֹת / וְגַם לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ

נִחוּם מֵאֲנָה / נַפְשִׁי עָלַי מִיתָתוֹ

כָּל עֵת וְעוֹנָה / אִם אֶזְכֹּר אַהֲבָתוֹ

בְּמַר וּמְגִנָּה / אֶבְכֶּה עַל פְּרִידָתוֹ      

10 אָן פָּנָה וּנְבַקְּשֶׁנּוּ

יוֹם וְלֵיל אֶדְאָב / אֶעֱרֹג כְּאַיָּלִים

לִבִּי למ'ו אָ'ב / .יֶהְמֶה כַּחֲלִילִים

אֲשֶׁר הוּא נִכְאַב / וְעֵינָיו מַיִם נוֹזְלִים

וְיִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ

15 דָּוֶה לְבָבִי / בִּרְאוֹתִי אֶת יְלָדָיו

צוֹעֲקִים אָבִי / מִיַּיִן טוֹבִים דּוֹדָיו

בָּרַח כַּצְּבִי / וְהַמָּוֶת בָּא עָדָיו

בְּלֹא עִתּוֹ וּזְמַנּוֹ

וִי בִּכְפָלִים / נְהִי נִהְיָה אֶעֶרְכָהּ 

20 אוֹי לָעֵינַיִם / רוֹאוֹת יִפְעָתוֹ חֲשֵׁכָה

אַךְ בִּשְׂפָתַיִם / אַצְדִּיק דִּין אֹמַר כָּכָה

צַדִּיק הוּא צַדִּיק דִּינוֹ

דֶּרֶךְ יְשָׁרָה / דֶּרֶךְ בָּהּ מִנְּעוּרָיו

עָבַד בְּמוֹרָא / אֶל בְּחַדְרֵי חֲדָרָיו

25 אֱלֹהִים קָרָא / מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָיו

מָנַע הַטּוֹב מִמֶּנּוּ

חַי זַךְ קָדוֹשׁ הוּא / אֶל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת

יְנַהֲלֵהוּ / עֲלֵי מֵימֵי מְנוּחוֹת

וְיַשְׁבִּיעֵהוּ / תָּמִיד שׂבַע שְׂמָחוֹת    

30 עִם כָּל עוֹשֵׂה רְצוֹנוֹ / בְּתוֹךְ גַּן עֶדְנוֹ

.והתאוננו: הצטערו והתאבלו. 2. יוסף איננו: על-פי בר׳ מב, לו. 3. אפפו עלי רעות: ביטוי של צער על מות המנוח, על-פי תה׳ מ, יג. עשרה מונים: עשר פעמים. על-פי בר׳ לא, ז. 4. פרע פרעות: על-פי שו׳ ה, ב. הקב״ה פרע בישראל, לפי שהצדיק מת בעון הדור. אל… מעונים: כינויים לקב״ה. 5. בגנים… לגנו: על-פי שה״ש ו,ב ׳דודי ירד לגנו… לרעות בגנים וללקט בשושנים׳ ונדרש על סילוק הצדיקים בשהש״ר ו, ח. ׳דודי זה הקב״ה… וללקט שושנים ־ לסלק את הצדיקים שבישראל׳. 7. ניחום מאנה נפשי: נפשי מסרבת לקבל עליו תנחומין, על-פי תה׳ עז, ג. 8. אם אזכור: בעת אזכור. 9. במר ומגינה: במרירות ובצער עמוק. 10. אן פנה ונבקשנו: על-פי שה״ש ו, א. 11. אדאב: אכאב. אערוג כאילים: אצעק, על-פי תה׳ מב, ב. 12. לבי למ׳ו א׳ב: חידוד לשוני, על-פי יר׳ מח, לו ׳לבי למואב כחלילים יהמה׳ כאן: אל האב, המבכה את מות בנו. יהמה כחלילים: ינהם וירעש כהמית החלילים 13. נכאב: מיוסר. ועיניו מים נוזלים: מרוב בכי. 14. ויתאבל על בנו: כיעקב על מות יוסף, על-פי בר׳ לז, יד. 15. דוה לבבי: כואב לבי. בראותי ילדיו: היתומים שהותיר אחריו. 16. מיין טוב דודיו: על-פי שה״ש א, ב. והוא ביטוי של אהבה. אהבת האב לבניו ואהבה למנוח. 17. ברח כצבי: על-פי שה״ש ח, יד. כאן: מת עול ימים. עדיו: אליו. 19. וי בכפלים: ביטוי של צער כפול. נהי נהיה: קינה ויללה. 20. אוי לעינים רואות: ומה הן רואות? יפעתו חשכה: דמותו היפה שחשכה ושקעה מחמת המוות. 21. אצדיק… דיני: זה צידוק הדין. 23. דרך בה: התהלך בה. 24. עבד… חדריו: ביטוי ליראת שמים פנימית. 25. קרא… בחוריו: על-פי איכה א, טו. 26. מנע הטוב ממנו: לפי שלא השלים שנותיו, על-פי מש׳ ג, כז. 27. חי… הרוחות: כינויים לקב׳׳ה. אל אלהי הרוחות: המופקד על הנשמות, על-פי במ׳ טז, כב. 28. ינהלהו… מנוחות: על-פי תה׳ כג, ב. 29. וישביענו… שמחות: ליהנות מזיו השכינה, על-פי תה׳ טז, יא שנדרש על שבע כיתות של צדיקים שעתידים להקביל פני שכינה (ויק״ר ל, ב). 30. עם… עדנו: שיהיה במחיצת הצדיקים.

אַחַי קוֹנְנוּ-ר' דוד בן אהרן חסין-את אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה) אלבאז.