נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים -מנהגי המילה

נהגו שכל המשתתפים, עומדים בשעת המילה:

כן המנהג והובא בספר מלאך הברית (עניני מילה), ובספר נו״ב(עמוד קט״ז), ומקורו משבת (קל״ז) והרמ״א ביו״ד (סימן רס״ה):

נהגו שהסנדק יושב על כסא אליהו עצמו, ואין כסא אחר:

כן המנהג פשוט, וכן מנהג עיה״ק ירושלים, וכמובא בשדי חמד !מער׳ בית הכנסת אות ל״ט), וערוך השלחן(סימן רס״ה ס״ק ל״ד), וראה בזה בבית היהודי ח״ג(סימן י״א ס״א):

נהגו שהסנדק מביא מתנה הגונה, לתינוק הנימול:

י. כן הביא בספר נו״ב (עמוד קל״ז), ומקורו מהמדרש שהקב״ה סייע לאברהם למול עצמו, ונתן לו מתנה ז׳ ארצות, וראה בברכ״י(סימן רס״ה סקי״ח):

יא. נהגו רבים שאין יושבים סנדק לשני אחים:

יא. כן הביא בנו״ב שם ובמקור חיים (פרק רמ״ח סקט״ז), שכן נהגו להקפיד בעיר פאס וסביבותיה, והטעם כי סנדקאות דומה לקטורת, ובקטורת קי״ל חדשים לקטורת, ומקורו מהרמ״א (יו״ד סימן רס״ה סי״א):

יב. נהגו לברך ״להכניסו בבריתו של אברהם אבינו״, בין מילה לפריעה:

יב. כן המנהג פשוט, והביאו במקוה המים (ח״ב סימן ל״א), וכדעת מרן השו״ע (יו״ד סימן רס״ה ס״א), וכן הביא בספר נחלת אבות, ובספר נהגו העם, ובספר שיר ושבחה, וכן מסודר בסידורים ישנים, ויש מקומות בירושלים שנהגו לברך להכניסו לפני המילה, וראה בזה בנתיבי עם (סימן רס״א ס״א), ובשו״ת ישכיל עבדי(ח״ה סימן מ״ג), ובבית היהודי ח״ג (סימן י״א ס״ז):

יג. נהגו המוהלים למול שלא על מנה לקבל פרס, ויש אף שנסעו ממקום למקום על חשבונם:

יג. כן המנהג פשוט מימי קדם, וכמובא בספר יהדות מרוקו, והוא על פי מה שאחז״ל מה אני בחנם אף אתם בחנם, וכן העיד שם על עורכי חופות שעשו שלא ע״מ לקבל פרס:

יד. יש נהגו לשמור ערלת התינוק לצורך נשים עקרות, או לנשים היולדות נקבות, והן בולעות אותה, וקבלה בידן שהיא סגולה, ויש מהחכמים שערערו על מנהג זה:

יד. כן הביא בנו״ב (עמוד קל״ה) והביא סימוכים למנהג, אלא שסיים שראוי להחמיר וכן כתב בספר נהגו העם, שמנהג זה לא ברצון חכמים עיי״ש, וראה גם בבית היהודי(ח״י סימן כ״ב ס״ה):

טו.נהגו שהמברך על הכוס פותח את הברכה: כשם שהכנסתו לברית, כך תכניסהו לתורה ולמצות (ולחפה) ולמעשים טובים.

טו.      כן המנהג ומובא בספר מלאך הברית, ומצוין בסידורים ישנים, וראה בבית היהודי ח״ג(סימן י״א ס״ח):

טז.      נהגו שהמברך טועם מהכוס אחרי קריאת השם, לפני שיר המעלות:

טז.      כן המנהג פשוט, והביאו בספר מלאך הברית(עניני מילה) ובנהגו העם (מילה ס״ח) וכן מנהג פשוט בא״י ומצרים, וכמו שהעיד בספר נהג מצרים (אות ל״ב) שאין בזה משום הפסק, וראה בזה באורך בבית היהודי ח״ג(סימן י״א סי״ג) ובמקורות שם, וכן פסק הגר״ש משאש בהקדמתו לסידור עוד אבינו חי:

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים -מנהגי המילה

עמוד 138