מורשת יהדות מרוקו

465 דְכְ'ל בְ- סְבְּע, וּכְ'רְג' בְ־דְּרְע.

נכנס בזרת, ויצא באמה (זרוע).

466 דְכְ'ל לְ־דָאכֵ'ל, וּלְבֵּס אֵל־כְ'לָאכֵ'ל.

נכנס בפנים, וענד הצמידים.

אל תעמידהו אצלך, למה יהדופך ויעמוד תחתיך.

אל תושיבהו לימינך, למה יבקש מושבך. (ספר בן-סירא השלם עמי עה׳)

בתחילה ־ אורח, ואחר-כך נעשה בעל-הבית. (בראשית רבה כב׳)

467 בָּא כְ'נָאפוֹ,מְשָּׂא וּכְ'לָּלא דִּ'יָאפוּ.

אבא כנאפו, הלך ועזב את אורחיו.

בבית ־ אורחים, והגברת ־ בשווקים. (פניני ספרד סא׳)

468 דָּאר אֵל־כִ'יר דָאר אֵל כְּרָאמָא, תְּעְשָׂא וּוָאגִ'י תְּבָּאת.

בית-השפע בית – הנדיבים, אכול(בחוץ), ובוא ללון.

הבא אתך, אכול אתנו. (פניני ספרד ר׳)

אנו אוהבים מי שאוכל, פי-כמה מי שאינו אובל.(508 refranero)

469 דָּארְנָא, דָּאר אֵ־דִּ'יָאף, תְּעְשָׂא וּוָאגִ'י תְּבָּאת.

ביתנו – בית אורחים, אכול (בחוץ), ובוא ללון.

470 גִ'יב עְשָׂאתְךְ, וּוָאגִ'י תְּעְשָׂא.

הבא ארוחתן, ובוא לסעוד אתנו.

471  אִידָא כְ'לְלָּאךְ מוּל אֵל־עֵרְס,

אַכֻּל בְ־לָא גְ'סִיל לִ־ידִין.

אם בעל החתונה הרשה לן,

אכול, ללא נטילת ידים.

472 אִידָא דְחָאךְ אֵל־בְּכִ'יל, עְנְד אֵל־כָּרִים תְּבָּאת.

אם דחה אותך הבזוי, אצל הנדיב תלון.

475 דִ'יף כָּא יִתְפְּכֵּר – גִּיר לִילָא אֵל־אֻכְ'רִיָא.

לאורח נשאר בזכרון, רק הלילה האחרון.         

זוכרים תמיד רק את הדבר האחרון. (פתגם איטלקי)

474 עְרְדּ'וֹלְךְ אֻחְדֵּךְ אָגִ'י אֻחְדֵּךְ.

הזמינו אותך לבד, בוא לבד.

אין אורח מזמין אורח. (ב. בתרא טז׳ ב׳)

אורח מכניס אורח, הרי זה דבר מגונה. (ב. בתרא צח׳)

475 דִּ'יף פְ־דְּכַ'ולוֹ יִבָּאן כִ'יׇאלוֹ,

וּפְכְ'רוּג'וֹ יִבָּאן עְקְלוֹ.

בבוא האורח רואים פניו, ובצאתו יודעים את שכלו.

לפי שמלתו יקדמו אורח בבואו, ולפי שכלו ילווהו בצאתו. (משלי יהושוע פרק לח׳)

אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים-חנניה דהן כרך א' – 1983

חיי היהודים במרוקו.

זהו איננו עוד ספר במורשת והיסטורית יהודי מרוקו, זהו ספר מיוחד שהתמזל מזלי ונפל בחלקי. הספר הוצא לאור על ידי מוזיאון ישראל בירושלים בשנת 1973 קטלוג מספר 103. הספר משלב היסטוריה, סיפורים ובעיקר תמונות מרהיבות של המוצרים המוצגים במוזיאון עם פירוט והסבר אודות כל חפץ וחפץ.

מיטב החוקרים והידענים השתתפו בכתיבתו, כל אחד ותחומו הוא, חיים בנטוב, חנניה דהאן, אנדרי נתן שוראקי, ועוד רבים וטובים.

 התמונה העליונה: כלים בזעיר־אנפין, הניתנים לילדים בחג הפסח — ״מנדרה״ או ״תמסרקת״ איזור הריף ; ראשית המאה הכ׳

חרס מחופה חיפוי בהיר ועיטור חום המידות : 3—5 ס״מ מוזיאון האדם, פאריס (137)

התמונה האמצעית: נרות־שמן

גולמימה ; ראשית המאה הכ^׳(?) מיוחדים לקריאת ההגדה בליל הסדר

חרס חום בהיר ; זיגוג חום, שאינו מכסה את צלוחית הבסיס

הגובה : 11—14 ס׳׳מ ; קוטר הבסיס : 7—8 ס׳׳מ

מוזיאון ישראל, מתנת מר אילוז (138)

התמונה התחתונה: כלים להכנת מצות — ״מאכינה דל־קטיע ודזוואק״

חישוק רחב לחיתוך בצק ותבנית עגולה בעלת שתי ידיות לחירור בצק

ברזל, עץ ופליז

אורך הידית : 7 ס׳׳מ ; קוטר החישוק : 19 ס״מ ; קוטר התבנית : 17 ס״מ מוזיאון ישראל (139)

חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל -הפולקלור היהודי במארוקו.

עמוד 86