Histoire des juifs de Safi-B. Kredya
PAGES DE L'HISTOIRE DES JUIFS DE SAFI
L'histoire des juifs de Safi (Maroc) est aussi ancienne que la ville elle-même. Malheureusement, peu d'écrits lui ont été consacrés. Brahim Kredya, historien amoureux passionné pour sa ville, tente de relancer la recherche dans ce domaine. Il ne cesse de piocher dans les rares manuscrits disponibles et incite les chercheurs à suivre son exemple.
On aurait dit que ces expressions amicales auguraient de l'etablissement d'un nouveau pacte de paix et de comprehension entre les Portugais et les cherifs saadiens. Et effectivement cette volonte fut satisfaite au mois de septembre de l'annee 1526, suite a la signature d'un accord a ce sujet. II y est precise : « Que quiconque a connaissance de notre ecrit… sache que Moiday Ahmed Laaraj, Dieu I'assiste et perpetue son regne, a accepte toutes les conditions rapportees par Abraham Ben Zmirro de la part du capitaine Garcia De Melo… et Moulay, Dieu I'assiste, a abandonne les obligations des taxes relatives aux douars et aux frontieres appartenant aux gens de Safi. Ils pourront labourer en ville, a Tazrout, a Beni Maguir, a Haddou (ces localites forment les frontieres des Chretiens). Ils pourront les cultiver ou y habiter, acheter tout ce que notre religion n'interdit pas a la vente dans le pays de notre Seigneur, Dieu I'assiste. Abraham Ben Zmirro est temoin de cela et c'est grace a lui que cela s'est fait. Ces conditions sont acceptees et signees pour une annee.
II ressort de ce pacte qu'Abraham a joue un role efficient dans !'elaboration de ces conditions et de ces engagements, puisqu'il a obtenu pour les Portugais une paix totale. II a etendu leur colonisation a l'interieur des campagnes de Safi, a soustrait les tribus et les douars de l'autorite des Saadiens, et plus encore, il a fait lever le siege des Portugais, leur permettant de commercer avec les regions sous l'autorite saadienne, dans toutes les marchandises « qui ne sont pas interdites par l'islam
Ce devouement des Oulad Ben Zmirro au service du colonisateur portugais suscite l'etonnement et pose plus d'une question pour comprendre leur mystere. En effet, etait-il raisonnable qu׳Abraham et ses freres se fussent precipites dans le giron des Portugais, servant leur occupation d'une partie du pays Doukkala, avec un devouement privilegie, eux qui, depuis peu de temps encore, au Portugal, subissaient avec leur coreligionnaires, les persecutions, les tortures et les assassinats ? Comment pouvaient- ils faire confiance a ces conquerants fanatiques alors qu'ils les avaient chasses de leurs maisons, et ne pas craindre leur traitrise et leurs mauvais traitements dans un proche avenir ?
L'entraide entre les Ben Zmirro et les Portugais n'est pas un cas exceptionnel reserve a cette seule famille : il s'agissait d'un comportement largement repandu, choisi par la plupart des juifs iberiques qui s'etaient installes dans les ports occupes. A notre sens, nous pouvons justifier cela par les facteurs suivants :
– Le desir de mettre fin a la sensation d'etre etranger et perdu, du fait que les juifs emigres furent rejetes par leurs freres de religion originaires du Maroc qui les qualifierent de renegats. Ils les avaient consideres comme des forasteros (etrangers) et des roumis. Cette situation obligea meme certains d'entre eux a regagner la peninsule iberique. Ceux qui resterent, s'etaient jetes dans les bras de ceux qui, peu de temps avant, avaient ete leurs concitoyens, leurs juges et leurs tortionnaires.
ויהי בעת המללאח- י.טולדאנו
הסתגרות ופתיחות.
פרק רביעי
שלטון הסעדים.
1492 גירוש היהודים מספרד. סופה של תקופה. 1492 – גילוי אמריקה, תחילתו של עולם חדש הגיאוגרפיה וההיסטוריה העמידו את מרוקו בנקודת מפגש של שני מאורעות מכריעים אלה, אולם במקום לצאת למרחב, הסתגרה הארץ עוד יותר בתוך עצמה, ואיתה יהודיה.
עבור היהודים תוצאת הקרב הייתה הצלה ככתוב בספר " דברי הימים " : " והייתה המלחמה חזקה עד מאוד בשנת השל"ח יום ב' לראש חודש אלול ולכן נתקבצו החכמים וקיימו על נפשם ועל זרעם לעשות פורים ומתנות לאביונים משם ואילך עש שיבוא משיחנו בקרוב " פורים זה הנקרא " פורים דה לוס קריטיאנוס " – פורים של הנוצרים – או " פורים דה לוס בומבס ", פורים של פצצות, בא לחגוג את הצלת היהודים משתי סכנות " מולאי מוחמד הצורר ואימת השתלטות הנוצרים הקנאים האחראים לגירוש ספרד ופורטוגל.
זכרו של פורים זה נמחק בפאס ובערי הפנים, ונשמר עד ימינו רק בצפון מרוקו בעיקר בתיטואן ובתנז'ה.
הד המאורעות האלה עצום באירופה, הרבה מעבר למימדיהם האמיתיים. אירופה הנוצרית כאילו גילתה מעצמה חדשה ושמה מרוקו המסוגלת בקרב אחד להשמיד צבאה של מעצמה אירופית. המדינות האירופיות היריבות התחילו לחפש את קרבתה של המדינה ולנסות להכניסה לסבך מלחמותיהן. מלך מרוקו החדש שקנה את עולמו בקרב זה, אחמד אל מנצור ידע בחוכמה רבה לנצל את הקונסטלציה החולפת ואתו גם הסוחרים היהודים " סוחרי המלך ".
סוחרי המלך.
בתוך כל מאורעות הדמים האלה תחשב מלכותו הארוכה 1578 – 1603 כנווה במדבר, כתקופת שקט ושגשוג כלכלי ממנה נהנתה ביותר הקהילה היהודית. על יחסו האוהד של המלך ליהודים תעיד תקרית מוזרה אבל בעלת משמעות. בשנת 1599 הוציא המלך דהיר המתיר ליהודים ריבוי נשים.
כמוסלמי אדוק חשב כנראה שהמחווה ינעם לבני חסותו. התערבות כזו בענייניה הפנימיים של הקהילה היא יוצאת דופן בתולדות המערב בו האוטונומיה ביהודית הייתה תמיד לחוק. כשאר שוכנע המלך בטעותו לא היסס לחזור בו ולהפקיד בידי הרבנים הזכות להתיר, במקרים מיוחדים, לקחת אישה שנייה. רק סולטאן הפתוח לצורכי הקהילה יכול היה לנקוט צעד כזה ולבטלו.
הניצחון בקרב שלושת המלכים פתח, כפי שראינו בפני מרוקו הזדמנות להשתלב במדיניות הבינלאומית. כמוסלמי אדוק נזהר המלך לפתוח את ארצו בפני השפעת הנצרות, אולם כמדינאי שנון הבין את הברכה הטמונה בפיתוח יחסי מסחר עם אירופה המתקדמת יותר, ובמיוחד בתחום ייצור הנשק המודרני.
גאוותו הייתה בהקמת צבא קבע בניגוד למסורת של צבא העם המגויס בשעת הצורך. בתחום הזה יכול היה המלך לסמוך בעיקר על צאצאי מגורשי ספרד שהביאו אתם סוד עבודת המתכת ולימדו את בני המקום ייצור נשק, והודות לקשריהם עם אחיהם בארצות אירופה יכלו לספק כל צרכיו בסוגי הנשק שאי אפשר היה לייצר במקום.
כדי לשלם את יבוא הנשק עודד המלך יצוא תוצרת מקומית, במיוחד הסוכר. יהודי ספרד הביאו אתם טכניקת זיקוקו קני הסוכר שגידולו התרחב מאוד באזור הסוס. מקורו הייתה ידועה אז באירופה כארץ הסוכר והזהב. הפלישה לסודאן בשנת 1591 הציפה המדינה בזהב והמטבע המרוקאי היה מבוקש ביותר על ידי סוחרי אירופה.
שפע הזהב, יבוא הנשק חייבו הרחבת הסחר הבינלאומי שלא הצטמצם עוד לשתי השכנות ספרד ופורטוגל, וכלל את אנגליה, צרפת ובעיקר את ארצות השפלה ( הולנד ). הפיתוח המהיר של הסחר עם הולנד היה מפעלה המזהיר של משפחת פליאג'י, ומייסדה שמואל הוא סמל עידן זה של " סוחרי המלך " שנמשך גם לאחר מות הסולטאן ולמרות אי השקט המדיני והסיגה הכלכלית שבאו בעקבותיה.
רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים
הקדמה ־ רבי דוד ומשה זיע״א.
קורות חייו ומופתיו
מאור שמחון
ישתבח הבורא ויתעלה היוצר על אשר זיכני לראות יום זה 
בו יוצא לאור ספרי החדש על דמותו רבת המסתורין של גדול צדיקי יהדות מרוקו, אוצר התורה והחכמה, איש ־אלוהים, המלומד בנסים, מליץ יושר ואוהב ישראל, מרעיש הארץ בתורתו וביראתו, קדוש מבטן שקידשוהו שמיים, צפירת תפארה, הנזר והעטרה, צדיק יסוד עולם, האדמו״ר רבי דוד ומשה זצוק״ל לחיי העולם הבא וזיע״א
וזאת הברכה:
תחילה וראש, הפעם אודה את ה' על כל הטוב שגמלני, וזכות זו שזיכני, לראות את ספרי מוכן ומבורך, על הכל שמך יתברך. ״ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו… אין אנחנו מספיקים להודות לפניך הי״.
ברכה כפולה למורנו ורבנו, חכם ונבון, זך השכל והרעיון, וחילים יגבר לתורה ולתעודה, לרעות צאן קדשים ישראל ויהודה, ראש ישיבתנו ״נווה דקלים״ הרה״ג דוד גבריאלי שליט״א, יחד עם כל רבני, אברכי ותלמידי הישיבה הקדושה, מגדלור של תורה ויראה שגידלה אותי טפחה אותי ורוממה אותי עד עתה ועד בכלל, יהי רצון שיזכו לעלות מעלה מעלה וחפץ ה׳ בידם יצלח.
תודה שלוחה, ומשאת וארוכה, לידיד ה' ואוהבו, יראת שמיים בלבבו, חברי הנעלה, לשם טוב ולתהילה, רבי מנשה דנינו הי״ו, גבאי בית הכנסת ע״ש האדמו״ר רבי דוד ומשה זיע״א באופקים, אשר פועל רבות ונצורות להפצת תורתו של האדמו״ר זיע״א. מן השמים יברכוהו, ויזכוהו להמשיך לפעול בהצלחה רבה, בכל ענייניו ועסקיו, מתוך בריאות איתנה, נחת ונהורא מעליא.
תודתי הרבה נתונה לידיד לחכם השלם והכולל, שבחיו מי ימנה וימלל, אודם פטדה, אוצר כלי חמדה, רבי אברהם בן חיים הי״ו, בעל ציון ״חדר רבי דוד ומשה״ זצ׳׳ל בעיה״ק צפת, אשר סייעני במלאכת הספר הזה. ישלם ה' שכרו ויעזרהו על דבר כבוד שמו, יתמיד בריאותו ויאריך ימיו ושנותיו, למעלתו, ולחונים בצל קורתו.
תודה מיוחדת שלוחה לידידי היקר והנעלה, לשם טוב ולתהילה, כה״ר יצחק מור־יוסף הי״ו, אשר סייע רבות בתחום התרגום של המקורות הכתובים בערבית מרוקאית, פיוטים וכתובות. הקב״ה יתמלא עליו ברחמים, ישמח ויפרח אותו, יצליחו בכל מעשי ידיו, ויזכהו לכל טוב, מתוך בריאות, אושר ונחת כל הימים.
תודה נוספת שלוחה, לחברי הנאמן והטוב, רענן כגן רטוב, רבי אלעד פורטל הי״ו, אשר עסק רבות בענייני הספר, והוא שותף בפעילותי להפצת תורתם של חכמי המערב, תהיה משכורתו שלמה מאת השי״ת וחפץ ה׳ בידו יצלח, ויזכה לבריאות, אריכות ימים, אושר ונחת יחד עם כל בני ביתו הי״ ו.
תודתי הרבה נתונה לצייר האמן ר׳ אליסף מיארה הי״ו על ציורו היקר שצייר בעבור כריכת הספר בהתנדבות, חפץ ה׳ בידו יצלח, יעלה מעלה מעלה ובכל אשר יפנה יעשה ויצליח.
תודה חביבה ואחרונה למשפחתי היקרה והמכובדת, שסועדת מעודדת ותומכת בי, מור אבי יוסף נ״י ומרת אמי אסתר נ״י, שטפחוני, רוממוני והביאוני עד הלום, אתה ה׳ תשמרם וכצינה רצון תעטרם ותאריך ימיהם בטוב ובנעימים יחד עם אחי היקרים ובני ביתם ישמרם צור וגואל, ויראם בניין אריאל, ויקוים בהם הפסוק: ״והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח״.
זכות האדמו׳׳ר הצדיק רבי דוד ומשה זצוק״ל וזיעי׳א תעמוד להם ולכל משפחותיהם בכל אשר יפנו יעשו ויצליחו, ״אתה ה׳ תשמרם וכצנה רצון תעטרם״.