נדחי ישראל – יצחק בן צבי

נדחי ישראל – יצחק בן צבי.נדחי ישראל

אב – תשכ"ג – אבגוסט 1963

 וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם.  כב וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לְמֶלֶךְ; וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד

יחזקאל – כא-כג

 הִנֵּה-אֵלֶּה, מֵרָחוֹק יָבֹאוּ; וְהִנֵּה-אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים

ישעיה מט, יב.

ההתענינות בגורלם ובאורח חייהם של שבטי ישראל בארצות נדחות טבעית היא ומובנת לא רק לחוקרי הקירות אלא לכל יהודי. חטיבות שלמות של יהודים, שנעתקו ונתלשו מאדמת ישראל עם חורבן הבית, ואף לפניו, ונשתלו בארצות נכריות ומרוחקות, שמרו, בסביבה זרה ועוינת, צורות חיים מיוחדות, שעם כל ההשפעות הזרות לא שעו את מקוריותן, והן במידה מסוימת בבואה של חיי אבותינו בימי קדם.

ב״נדחי ישראל״ כלולים שלושה נושאים:

 א. קהילות קדומות בארצות האיסלאם ובארצות שמעבר למסך, ששמרו מסורת והווי מיוחדים, ושהמגע שלהן עם שאר קהילות ישראל היה בלתי הדוק, כגון: תימן, כורדיסתאן, בוכארה!

 ב. כיתות שנידחו מהיהדות לתרבויות ולדתות אחרות ולא נשארו להן אלא זכרונות ומסורות בלבד. כוונתי לשבטים שבמדבריות ערב — חיבר, אפגאניסתאן, כורדיסתאן (בני בנימין) ופרס; וכן לשבטים שהמסורת היהודית חדלה להתקיים אצל צאצאיהם, כגון: הכוזרים והחורזמים.

 ג. כיתות מיוחדות בתוך היהדות, השומרות את אמונתן בגלוי: שומרונים וקראים; וכיתות בתוך האיסלאם, השומרות בסתר את מסורתן היהודית — ״דוֹנמה״ (שבתאים), ו״ג'דיד אל־איסלאם״ (אנוסי משהד).

עם תקומת ישראל בארצו עלו בהמוניהם בני הקהילות הנידחות אל הארץ, ממנה נתלשו מימי קדם, והיוו, מאז קום המדינה, יותר ממחצית העולים (המספר הכללי של העולים הוא כבר למעלה ממיליון נפש). עלייתם גברה בשנים האחרונות והגיעה כדי 80—85 אחוז מכלל העולים.

בספר זה ניתנת לקורא האפשרות להסתכל ולראות את אופיה ואת צורתה של כל קבוצה וקבוצה מעולי ארצות המזרח והים התיכון, את הליכותיה ומנהגיה בטרם טושטשו עקב המיזוג עם יוצאי שאר ארצות אירופה ואמריקה, ״האשכנזים״. מחקר העדות יסייע להבנת הערכים הרוחניים והמוסריים שלהן; הוא אינו צריך להתבסס על חומר ספרותי בלבד, הוא מחייב הסתכלות וקרבת נפש מיוחדת לאחים נדחים אלה, אשר גורלם הוא גורלנו ועתידנו הוא עתידם.

המאמרים המכונסים בספר זה הם פרי מחקר של עשרות שנים, שבהן בא המחבר במגע קרוב עם עדות ושבטים אלה הן בארץ והן בארצות מוצאם. תוך כך הוברר לו הצורך במוסד לחקר קהילות ישראל במזרח התיכון. המוסד (מכון בן־ צבי) נוסד בשנת תש״ז, והוא היום אבר מגופה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במכון זה ממשיך המחבר, גם לאחר שהוטל עליו התפקיד הנעלה של נשיא המדינה, ועמו חבר עובדים מדעיים, בחקירת העדות של גולת ישמעאל.

במהדורה הראשונה התפרסמו המאמרים כצורתם, עם שינויים מסוימים במספרים ובנתונים הסטאטיסטיים; ומאחר שמדינת ישראל נמצאת במצב של עליה מתמדת, ראה המחבר להוסיף בסוף הספר מספר טבלאות על הרכב העליה מגולת ישמעאל והרכב האוכלוסיה בישראל. על הקורא ליתן את דעתו שהמספרים ילכו וישתנו גם להבא: לזה אנו מתפללים ולזה נשואות עינינו. שינוי אחר במהדורה זו הוא הוספת המאמר ״לא יסור שבט מיהודה״, לביאור ההופעות המיוחדות במינן של ממלכתיות יהודית בפזורות, בתקופות היסטוריות שונות. אני עומד כאן גם על שבטים יהודיים, אשר לא מצאתי ליחד להם מקום במהדורה הקודמת כגון — הפלאשא, יהודי הודו ועוד. כן נתוסף בסוף הספר מפתח.

י. ב ן ־צ ב י

ירושלים, תשי״ז — 1956

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2016
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר