סטלה קורקוס


סידני ש. קורקוס בית הספר האנגלי לבנות במוגדור – סטלה קורקוס

סידני ש. קורקוסstella-corcos

בית הספר האנגלי לבנות במוגדור

לאור גילוי מסמכים בלתי ידועים עד כה

גילוי מסמכים העוסקים בבית הספר היהודי-אנגלי לבנות "כבוד ואומץ"   ( Honneur et courage )   בעיר מוגדור שבמרוקו, שופך אור חדש, מעניין ומרתק על התנהלותו של בית הספר, על אישיותה המיוחדת של סטלה קורקוס אשר הקימה וניהלה את בית הספר, על אישים בולטים בחיי העיר מוגדור ועל מבקרים מעניינים , בשלהי המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20.

גילויים של המסמכים האמורים החל מעיון במכתבים ומסמכים ישנים.  באחד המכתבים משנות החמישים צויין כי הגברת פלורנס קורקוס – בתה של סטלה – העבירה לידי "ברית אחים" או "הברית האנגלו-יהודית" בלונדון   (Anglo Jewish Association שני ספרי אורחים   (Log books)   שהיו שייכים לסטלה  ולבית הספר.

סקרנותי גברה והתחלתי להתחקות אחר הספרים. תחילה בעת ביקור שערכתי באנגליה ובהמשך באמצעות טלפונים ודואר אלקטרוני אולם ללא הצלחה. פרט אחד שכנראה היה חשוב ושאותו הצלחנו בכל זאת לדלות, היה שכל הגנזך של "ברית אחים" הועבר לאוניברסיטת  סאוסהמפטון ויתכן שהיומנים נמצאים שם.                 .

בשלב זה החלטתי שיהיה  יעיל יותר להפעיל אדם הנמצא באנגליה והיכול ביתר קלות ליצור קשרים עם הגורמים הנוגעים בדבר. פניתי  לאחת מקרובות משפחתי המתגוררת באנגליה, גם היא נינה של סטלה קורקוס, ולאחר שהרציתי בפניה על חשיבות המסמך לחקר המשפחה וההיסטוריה של מוגדור וכך, היא נרתמה למשימה.

התוצאות לא אחרו לבוא והיומנים אמנם נתגלו באוניברסיטת סאוסהמפטון שהסכימה להכין מיקרו פילים מן הספרים ולשלחו אלינו. 

ואכן נתגלו לפנינו שני ספרי יומן של המבקרים בבית הספר משנת יסודו ב- 1885 ועד קרוב לסגירתו ב-1915.

המסמך מכיל 69 עמודים בהם מופיעים הערותיהם של המבקרים בבית הספר, התרשמותם על דרך תיפקודו, על התלמידות ועל המנהלת סטלה קורקוס וצוותה.

כנראה שאפשרו רק למבקרים חשובים ובביקורים רשמיים לכתוב בספר המבקרים ולחתום בו. זאת התרשמותי על פי תאריכי הביקורים, שמות החתומים בספר והתואר שלהם (ראה טבלת המבקרים נספח מס' 14).

סה"כ מפורטים בשני היומנים, 79 ביקורים (אבל יותר מ- 79 מבקרים מכיוון שלעיתים ביקרו משלחות שלמות ורק אדם אחד כתב בשמם בספר) בהם גם של ביקורים חוזרים של בעלי תפקידים רשמיים. למשל הקונסול הצרפתי חזר וביקר ארבע פעמים בבית הספר. הקונסול האיטלקי שלוש פעמים וקונסול ספרד וארה"ב ערכו שני ביקורים חוזרים. אולם מהקריאה בטקסטים מסתבר שחלק מהמבקרים ציינו שהם ביקרו מספר פעמים בבית הספר (ראה כדוגמא את הערותיו של המנהל האדמיניסטרטיבי של הקונסוליה הצרפתית (נספח 3) אך, הדבר לא בא לידי ביטוי בספר המבקרים, כך  שניתן להסיק שלא בכל ביקור כתבו בספר המבקרים.

 

 הערת המחבר :  " ברית אחים" Anglo Jewish Association נוסדה – 1871 בלונדון והיא שמה לה למטרה לפעול למען זכויות ליהודים והגנה עליהם באמצעים דיפלומטיים .מטרותיה ופעולותיה של האגודה היו למעשה כשל זו של כי"ח (Israelite Universelle  Alliance ). האגודה פעלה בתחום החינוך בארצות "לא מפותחות" .פרט לעיר מוגדור היו לאגודה בתי ספר בבגדאד ,עדן, ירושלים (בית ספר אולינה דה רוטשילד) ועוד. אחד ממנהליה הראשונים  של האגודה היה קלוד מונטפיורי (Claude Montefiore) שהיה בן דודה של סטלה קורקוס בשל היותה אף היא ממשפחת מונטפיורי דרך אימה רבקה מונטיפיורי. (ראה "ברית" 20 על אילן היוחסין של משפ' קורקוס) לעובדה זו הייתה השפעה בהקמת בית הספר במוגאדור ובסיוע הכספי שהוא קיבל. ב-1900  היו לאגודה כבר 36 סניפים .

רוב הטקסטים כתובים בשפה האנגלית חלקם בצרפתית ומיעוטם באיטלקית, גרמנית וספרדית, עובדה הממחישה את אופייה הבינלאומי של העיר מוגדור  ולהיותה למרכז מסחרי ולנמל סחר עם אירופה החל מהמאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20.

חלק מהמבקרים בבית הספר הם קונסולים של המעצמות שנציגיהם ישבו במוגדור (סה"כ ביקרו 25 קונסולים וסגני קונסולים שחלקם, הם אותם אישים בביקורים חוזרים או כאלו שהגיעו מחוץ לעיר (עיתונאי מטנג'ר, ומקזבלנקה קונסול צרפתי בחופשה) .כמו כן, אישים בולטים שביקרו או עבדו בעיר, ראשי הקהילה היהודית, מנהלי בתי ספר ומורים, ויש לציין שגם הגיעו מבקרים, מחנכים ומנהלי בתי ספר מחו"ל שהערותיהם מעניינות במיוחד, ואפילו מיסיונרים שפעלו בעיר (ראה בהמשך ובנספחים).

חלק משמות המבקרים והטקסטים לא ניתן לפענח, מכיוון שכתב היד קשה לפענוח או בלתי קריא בייחוד כשמדובר בחתימה אישית.

בנספח מס' 14 מפורטת רשימה של מבקרים ששמותיהם ותפקידיהם ניתן היה לפענוח באופן מלא או חלקי.

יש לציין שאף אישיות רבנית אחת לא חתמה בספר האורחים (אבל יתכן שביקרה בבית הספר). יש להניח כי הממסד הרבני בעיר התנגד לעצם הרעיון של הקמת בית ספר לבנות יהודיות. הממסד הרבני הסתייג בתחילה גם להקמת בתי הספר של  "כל ישראל חברים" בכלל ולבנות בפרט בשל אופיים ה"חילוני". אולם כאשר בתי הספר לבנות החלו לפעול השלימו עם כך ההורים והרבנים מכיוון שאילו קבלו חינוך שהכשיר אותן למלאכות ומהחשש שיגיעו לבתי הספר של המיסיון. ואכן יש לציין שמטרתו המקורית של הקמת בית הספר הייתה להציל בנות יהודיות, בדרך כלל מבתים מעוטי אמצעים, מהמיסיון האנגליקני שפיתה אותן לבוא ללמוד בבית ספר לבנות שהקים במוגדור.

ב- 1876 למדו בבית הספר של המיסיון 30 יהודים  ולפי ידיעה מ- 1885 , מציין פרופ' בשן,  הצליח בית הספר להוציא 32 בנות מידי המיסיון .

הרישומים בספרי המבקרים פותחים לנו צוהר נדיר על בית הספר ולמעשה מאפשר לנו לעקוב אחר הפעילות בו, על התקדמותו, על אופן ניהולו, השיעורים והמקצועות הנלמדים, האווירה ומצב הרוח, הופעת התלמידות, שמות המורות ואפילו המראה הפיזי של הכיתות ולבסוף על אישיותה המיוחדת של סטלה קורקוס.

אחד האישים הראשונים שביקר בבית הספר "חמישה חדשים לאחר פתיחתו" הוא מאיר קורקוס   שהיה קונסול כללי של ארה"ב במוגדור (ראה נספח מס' 11), כך אנו למדים שיום פתיחתו של בית הספר היה בחודש יולי 1885. כבר מעדות זו אנו מתרשמים על תפקודו הטוב של בית הספר מראשית דרכו.

הערות המבקרים מלמדות על הנהגת משטר של סדר וניקיון מופתיים בבית ספר, על התלמידות הלבושות בקפידה ואפילו על מראהן הפנימי של הכיתות שהיו מסודרות ו"מתאימות לתפקידן". (יש לציין שבתחילת דרכו פעל בית הספר באחת מקומות ביתה הפרטי של סטלה)

המבקרים מדווחים על האווירה טובה השורה בבית הספר, על כך שהתלמידות נהנות להיות במקום, שהן לומדות מתוך רצון וחדווה ומגלות עניין ורצינות בלימודיהן. התלמידות מפגינות בטחון עצמי ופיקחוּת,  התנהגותן מצוינת וניכר עליהן שהן מקבלות חינוך מצוין.

מעדויות המבקרים עולה כי המקצועות הנלמדים בבית הספר הם: הסטורה, גיאוגרפיה, דקדוק, ספרות, השכלה כללית, אריתמטיקה, קריאה וכתיבה, אנגלית, צרפתית , תרגום, שירה, תפירה, לימודי פסנתר ודרמה   (ראה נספח 6 : עדותו של מיידן, סגן הקונסול הבריטי המספר על ההצגה שראה בבית הספר).

הערות המחבר : ידוע לי שביתה השנייה של סטלה, מיס פלאו (שאינה מוזכרת במסמכים אלו), שימשה אף היא כמורה לתפירה ולציור והייתה אומנית בזכות עצמה. היא הייתה ציונית נלהבת אשר תרמה את כל רכושה, שכלל אדמות רבות בעיר אגדיר, לסוכנות היהודית ולמדינת ישראל.   היא הייתה ציונית אקטיביסטית ובפרוץ מלחמת העצמאות עמדה ללא פחד, מול השגרירות הבריטית בקזבלנקה בהפגנת יחיד. לימים היא עלתה לארץ, חיה בירושלים ונקברה בהר הזיתים בירושלים.

 . פרופ' יוסף שיטרית ציין בפני שעל פי מחקרו, סטלה קורקוס הייתה הראשונה שעשתה והפעילה תיאטרון יהודי במרוקו.

 יש לציין שרוב הלימודים התנהלו בשפה האנגלית  שלא הייתה שפת האם של התלמידות. חלק מהמבקרים התפעלו מעובדה זו וציינו את הקושי שהיה  לתלמידות (נספח מס' 2) שלמעשה  התמודדו עם ארבע שפות : אנגלית ,צרפתית, ערבית יהודית וערבית.

סטלה קורקוס התעקשה לדבר רק אנגלית ונהגה לומר לסובבים אותה ואפילו לערבים עמם הייתה בקשר, שעליהם ללמוד את השפה האנגלית.

כמעט מכל עדות של המבקרים בביה"ס ניכרת ההתלהבות וההתפעלות מבית הספר ומהכתות. (ראה נספחים מצורפים).

מנהל בית ספר מאנגליה כותב:  "לא כל הדברים הטובים מגיעים (רק) מהאיים הבריטיים, יש עדיין תקווה למוגדור". (נספח מס' 7)

אנו למדים שמופעלת שיטת לימוד "מצוינת ומתקדמת" הממריצה את התלמידות למחשבה עצמית שאותה מיישם בית הספר. מעניינות במיוחד ההערות של המבקרים פעם שנייה או שלישית בבית הספר, מפני שהן מצביעות על הישגיהן של התלמידות ועל ההתקדמות המרשימה של בית הספר משנה למשנתה.

מנהל האליאנס מציין שבית הספר יכול להתמודד עם טובי בתי הספר של כי"ח במרוקו.  המבקרים המגיעים מאנגליה, ביניהם אנשי חינוך, קובעים שבית הספר במוגדור, עולה ברמתו על בתי ספר דומים באנגליה ושרמת התלמידות אינה נופלת ואף עולה על אלו של תלמידות מקבילות להן (ראה את עדותם של חברי המשלחת מהאיים הבריטיים , נספח מס' 8 ונספח 9 ו- 12). נציג  "אגודת אחים" מאנגליה כותב שהוא ידווח לשליחיו ולשלטונות באנגליה על הצטיינותו של בית הספר.

מגדיל לעשות, השר הצרפתי במרוקו הכותב שבית הספר הינו "נכס לכל אוהבי הציוויליזציה", אחר כותב שבית הספר הינו "צעד גדול לעבר הקדמה". הקונסול האיטלקי סרוסי, מסכם את דבריו באומרו שהתלמידות השיגו הישגים מרשימים בשלושה תחומים: המשמעת, ההופעה, והידע.

מעל לכל, חשובות הערותיהם של מבקרים רבים בקשר לתרומתו העצומה של בית הספר לעיר מוגדור. יש מי שמציין את בית הספר כיתרון או רווח גדול לעיר, אחר מציין את תועלתו הגדולה לעיר, ויש מי שציין את ההכנה הנפלאה שהבנות קיבלו לקראת הפיכתן "לאימהות ולנשים נאמנות ואוהבות", נשים בעלות השכלה טובה המכינה אותן לקראת השתלבותן בקהילה וליכולת להתפרנס בכבוד.

ואכן לפי דיווח מ- 1907 הועסקו שתי תלמידות בפקידות על ידי סגני הקונסוליה של בריטניה ואוסטריה.

מגוון האנשים המבקרים בבית הספר, ראשי הקהילה היהודית, דיפלומטים, אנשי חינוך, מיסיונרים, כתבים וסתם מבקרים, כולם מזכירים את אישיותה של המנהלת סטלה ותפקידה המכריע בהצלחתו של בית הספר, אותו היא הקימה ומנהלת ויש היוצאים מגדרם על מנת לשבח ולהלל את תכונותיה.

הדבר מאפשר לנו להכיר טוב יותר את אישיותה ופועלה של אישה פעלתנית זו.

כך, ניתן לצייר דמות של אישה כריזמטית, אנרגטית, נעימת הליכות, מחנכת דגולה ומבריקה, "אומנית נפלאה של החינוך", סבלנית, בעלת כושר התמדה שהקדישה את חייה לבית הספר,   האוהבת את תלמידותיה והמקבלת מהן כבוד גדול, אמון וחיבה.

 יש לציין שב- 1907 נפטר בעלה של סטלה, מוזס קורקוס, אישיות יוצאת דופן בפני עצמה ואחד מגדולי הסוחרים בעיר והוא בן ארבעים וחמש שנה. סטלה נשארה עם ששה ילדים, אותם המשיכה לגדל בגפה, כאשר היא ממשיכה לנהל בהצלחה הן את בית הספר והן את עסקיו ונכסיו של בעלה.

לא רק סטלה זוכה לתשבחות, גם חברי צוות בית הספר מוזכרים לטובה וזוכים לשבחים רבים.   בנותיה של סטלה, מיס וויני ומיס פלורנס (שאינה מוזכרת בשמה ), ששימשו כמורות בבית הספר, ומורה נוספת בשם מיס דוראן, מוזכרות  בשל עבודתן הטובה, ברם, מבין אנשי הצוות זוכה מיס בק Miss Beck)), אישה אנגליה שהשתקעה בעיר מוגדור על מנת להיות אומנת, מורה ומחנכת בבית הספר וזאת בזכות כישוריה הרב- גוניים.

מעניין ביקורו של בולדווין ((Baldwin ב- 23/5/1888 (ראה נספח מס' 2) אשר מגיע באותה השנה למוגדור כמיסיונר ומקים את הסניף של ה"אגודה הדרומית"  על מנת להעביר יהודים לדת הנצרות.לאחר ביקורו, הוא משבח את פועלו של בית הספר, למרות שאחת ממטרות הקמתו היו למנוע מבנות יהודיות להגיע לבתי הספר של המיסיון, כלומר להיאבק בפעילותו שלו. הוא מסיים בברכה "ברכת אלוהי אברהם יצחק ויעקב יהיו איתה" (עם סטלה).

גם המיסיונר זרביב ( ( Zerbib(ראה נספח 13) מבקר בבית הספר. הוא היה אזרח צרפתי המגיע למוגדור מאלג'יריה בה נולד והוא מתחיל את פעילותו המיסיונרית החל מ-1875 כאשר כיהן כמנהל בית הספר של המיסיון במוגדורומאוחר יותר היה לראש המשלחת המיסיונרית במרוקו.

בהקשר זה יש לציין שפעילות המיסיון במוגדור השיגה תוצאות כמעט אפסיות ביחס למאמץ.  

 

לסיכום: מסמך זה, שופך אור חדש על פועלו ותפקודו של בית הספר היהודי לבנות "כבוד ואומץ" שפעל במשך כ- 30 שנה בעיר מוגדור בשלהי המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 .

 

בית הספר זוכה לשבחים ולהכרה מצד נציגי המעצמות בעיר, אנגלים כצרפתים ,איטלקים כספרדים אוסטרים כאמריקאים, מצד הקהילה היהודית המקומית וממערכת החינוך שלה, אך לא מהממסד הרבני הרשמי שנציגיו אינם משאירים כל עדות  בספרי המבקרים.

בית הספר שרד גם בתקופות של משברים כלכליים שידעה העיר מוגדור, בדמדומי תקופת הזוהר שלה כנמל המוביל של מרוקו ובסוף עידן "סוחרי המלך". גם בשנות הבצורת הקשות והמגפות[1]שפקדו את העיר הצליח בית הספר לשרוד. כניסתם של הצרפתים והחלת הפרוטקטוראט על מרוקו ב- 1912 לא מנעו אף הם את המשך קיומו של המוסד .

כך פעל ושגשג לפחות עד 1915 והותיר חותם אותו הטביע על דורות של  בנות יהודיות ותרומה תרבותית חשובה לעיר מוגדור בכלל ולקהילה היהודית שלה בפרט.

לקוראים: אני פונה לכל מי מיוצאי מוגאדור היכול לתת עדות אישית או משמיעה או מקריאה על בתי הספר האנגליים במוגאדור (גם חומר הקשור לחינוך המקומי בכלל), או שבידו תעודות או תמונות והמוכן לשתף אותנו בחומר זה ליצור עמי קשר באמצעות עורך "ברית" ויבוא על הברכה.

פורסם בירחון "ברית"

  הערות המחבר : Hazma Ben-Driss Ottmani " Mogador Une cité sous les alizées des origines à 1939.

   הכותב מציין (עמ' 198) את סגירתו של בית הספר של  "כל ישראל חברים" במוגדור שפעל מ- 1875 וסגר את שעריו ב- 1878 בעקבות מגפת טיפוס ואבעבועות שחורות שבאו בעקבות רעב כבד שפקד את העיר.רק ב- 1888 הוא נפתח מחדש .

 

 

Recent Posts

  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;

  • פאס וחכמיה כרך ב'- לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור- רבי דוד עובדיה-

    מכתב קסד אלעזר בן לחדב— מהמכתב הנז׳ לא נוכל לומר שהיה ת״ח. וברור שלא נוכל לזהותו עם אליעזר בן אלחדב שהזכיר הרב בן נאיים בערכו שהיה אחד מחכמי מקנאס. מכתב קסה רבי יחייא וויזמאן זצ״ל מו״ץ בעיר מארכש. ושמש ברבנות עם מו״ה יצחק דילויה ומו״ה אברהם בן מאמאן ז״ל. הרב הנז׳ היה חריף גדול ונחל נובע מקור חכמה וגוזר ים התלמוד לגזרים מרוב עיונו וחריפותו וגם דלה דלה בחכמת הקבלה. נתבש״ט ש׳ תנ״ו זיע״א. עיין מלכי רבנן דף 63. מכתב קסו הנגיד כמה״ר אברהם מימראן — במשך ימי מלכותו של מולאי ישמעאל במאה הה׳ נמנו בני משפחת מימראן ליועציו ולנגידי

  • המאה החמישית לאלף הששי-פאס וחכמיה כרך א' -רבי דוד עובדיה זצ"ל

    המאה החמישית לאלף הששי בתחילת המאה ההיא היו רבנים בפאס מהר״יר סעדיה אבן דנאן, ומוהר״ר עמנואל סירירו, והיה ויכוח ביניהם ובין מוהרר״י ששפורטאט רב בסאלי בשנת ת״ב (1642) והודפס בספר אהל יעקב, שאלה ח׳. בספר עת ספוד שייסד כמוהר״ר יעב״ץ יסד קינה וכתב בתחילתה בזה״ל, לפטירת החכם השלם ד״ומ אב״ד (דיין ומצויין, אב בית דין) דמתא פיס יע׳׳א כמוהר״ר יהודה עוזיאל זלה״ה שנתבקש בישיבה של מעלה אור ליום ששי בשבת ט״ו יום לאדר שנת התמ״ט ליצירה (1689) ע״כ, מובן מאליו שאינו מוהר״ר יהודה עוזיאל החתום בתקנות לפי סדר השנים. עוד כתוב בספר הנ״ז קינה לפטירת החכם השלם הדיין כמוהר״ר שאול

  • שמואל הלוי אבולעפיה-עמרם ב״ר שלמה אבורביע-רחמים שלמה אבושדיד-משה דוד גאון

    שמואל הלוי אבולעפיה נולד בטולידו בשנת ה״א ס. היה סוכן בית האוצר של דון פידרו האכזר מלך ספרד בקשטיליה. במשרה רמה זו כהן עשרים שנה והסדרים אשר הנהיג הביאו והצמיחו ברכה רבה לקופת המדינה. היה לו ארמון בטולידו אשר שמש כמרכז לכל עניני היהודים בעיר, הקים עוד היום. בימי גדולתו בנה כמה בתי כנסיות בקשטיליה. המפואר ביותר שבהם נהפך אח״כ לבית תפלה נוצרי. בכתבת ברורה שעדיין נראית בו נמצא רשום: ״חסדי ה׳ נזכיר תהלות ה׳ ככל אשר גמלגו והגדיל לעשות עמנו. הקים בתוכנו שופטים ושרים אשר הצילונו מיד אויבים וצרים. אם אין מלך בישראל לא השבית לנו גואל. הוא מעוז

  • Belicha-Belido-Belilty-Benabbas-Benabrekh

    BELICHA Nom patronymique d'origne hébraïque, arabisation du prénom biblique Elicha qui a pour sens "Dieu délivre", précédé de l'indication de filiation hébraïco-arabe Ben. Ce prénom masculin était encore fréquemment donné au Maroc au XXème siècle, et se prononçait lissa, licha. Toutefois, selon la tradition fidèlement transmise dans la branche marocaine de Mogador de cette illustre famille de génération en génération, ce patronyme n'aurait été accolé que relativement tardivement à cette famille de Lévy d’origine espagnole – qui, à la suite de ses pérégrinations en Europe de l'Est, avait adopté une forme yidich de ce patronyme: Loeb – à la suite

  • יהודי פאס תרל"ג-תר"ס- 1900-1873 –אליעזר בשן

    מעורבות הדיפלומטים. ב-10 ביוני 1886 כתב דרומונד האי לשר החוץ על התפרצות קנאים בפאס, שבקושי דוכאה על ידי השלטונות, והיהודים חיים בפחד ובחשש מפני שחיטה המונית.  הוא העביר לשר החוץ העתק מכתבו של הסולטאן שנשלח לוזיר הראשי סיד אמפדל גרניט על האירוע, ונאמר בין השאר שהסולטאן מבקש למנוע כל מעשה שאינו מועיל לטובת הכלל. הוזיר הנ"ל תיאר במכתבו ב-21 ביוני את הרקע להתפרצות הקנאית נגד היהודים, כפי שדווח לו מפאס. יהודי ניסה ב-10 ( צ"ל 23 ) במאי להיכנס לבניין ממשלתי בפאס אלג'דידה ( החדשה ) ושומר הניצב בשער מטעם המושל מנע זאת ממנו. כתגובה תקפו היהודי וחבריו את השומר

  • להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא" – מאת הרב שמיר-אסולין

    להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא". דברי התורה מוקדשים – לעילוי נשמת אמו"ר הרה"צ רבי יוסף בר עליה ע"ה, שעלה לגנזי מרומים ביום א' בשבת יב' כסלו, לסדר: "ויצא יעקב {יוסף} מבאר שבע… והנה יהוה – ניצב עליו". וכן, להצלחת חיילי צה"ל העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהנו. "ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה" (בר' כח, י). "יציאת צדיק מן המקום, עושה רושם.  שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה. יצא משם – פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה" (רש"י בר' כח י). מבוא: פרשת "ויצא", מספרת לנו על יעקב אבינו היוצא לגלות חרן בגיל 63 לאחר

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930