ד"ר דן מנור – מאמרים

 

מנחת יהודה, לר׳ יהודה בן עטר — נוסחים ועיונים

דן מנור

מאמר זה דן בשני עניינים הכרוכים זה בזה. (א) בירור שאלת נוסחיו השונים של החיבור ׳מנחת יהודה׳ לר׳ יהודה בן עטר, מגדולי חכמי מארוקו במאה ה־17 שהותיר את רישומו כאב בית־דין על הדורות הבאים. חיבור זה מצוי בידינו בשני נוסחים: כתב־ היד והוצאת הדפוס, וההבדלים ביניהם הם די מהותיים ומצריכים בירור.ב. יסודות אחדים במשנתו העיונית של המחבר, אשר נוסף לעניין בהם לגופם יש בהם כדי להאיר את השאלה בדבר הנוסח הקדום והנוסח המתוקן של ׳מנחת יהודה׳.

ר׳ יהודה בן עטר, המכונה מוהריב״ע (תט״ו-תצ״ג 1733-1655), חי בפאס ולמד תורה מפי שניים מגדולי דורו: ר׳ וידאל צרפתי ור׳ מנחם סירירו. נתמנה אב בית־דין בשנת תנ״ח וכיהן במשרה זו עד סוף ימיו. הוא נמנה עם האישים הבולטים ביותר בדורו, בעיקר בתחום ההלכה, ועל כך יעידו פסקי־דין ותקנות שהוא חתום עליהם. חכמי דורו רחשו לו כבוד והערכה והכתירוהו בתואר ׳אלרב אלכביר׳ [הרב הגדול]. על אישיותו נרקמו אגדות המתארות אותו כאיש קדוש ובעל מופת, שחולל נסים ונפלאות בחייו ולאחר מותו.

1 – הנוסחים השונים של ׳מנחת יהודה׳

אשר לחיבוריו, יש להניח שלא הגיעו לידינו בשלמותם. חיבורו ׳פירוש על מדרש רבה׳, שעל קיומו מעיד ר׳ יוסף בן נאים, אינו בנמצא כלל, ולפי הבדיקה שערכתי ספק רב אם נכתב בידי המחבר. החיבורים המצויים בידינו הם:(1) ׳שיר מכתם׳, על הלכות שחיטה, ורשה תרל״ט.(2) ׳מנחת יהודה׳ — פירוש התורה, מכנס ת״ש [שנת תרנן], מהדורה אחרת שלו מצויה בכתב־יד ברשות הרב משה עמר, במכון ללימודי המזרח, אוניברסיטת בר־אילן. הנוסח של כתב־היד שונה במידת מה מן הנוסח בדפוס, והבדיקה מראה, שהוצאת הדפוס אינה העתק של נוסח כתה׳׳י. נעמוד להלן על ההבדלים הבולטים ביותר ביניהם.

מגמתו ומבנהו של ׳מנחת יהודה׳ שונים מן הפירושים הקלאסיים לתורה, מאת רש״י, ראב״ע, רשב״ם, רד״ק ואחרים. מוהריב״ע לא התכוון בחיבורו לפרש את הפסוקים לפי סדרם בפרשה, אלא להתמקד בנושא אחד, שנראה לו עיקרי, בפרשה. לדוגמה: הנושא בפרשת בראשית הוא הנישואין, בפרשת נח — הפרישות, וכן על זה הדרך. החיבור ערוך אפוא לפי שיטת הנושאים, ומתוך זיקה לנושא הוא מבאר את הפסוקים המשרתים את מטרתו. עריכה זו שווה בשני הנוסחים — בכ״י ובדפוס.

ההבדלים ביניהם הם: (1) בנוסח שבדפוס פותח המחבר כל פרשה במאמר קצר מן המדרש כנקודת מוצא לדיון בנושא הפרשה, אחריו באה הקדמה קצרה, בת 15-10 שורות, המכילה רעיון ברוח ההגות של ימי־הביניים, והיא עתידה לשמש בסיס לדיון כולו. המבנה הזה חסר בנוסח כה״י, שבו במקום שני המרכיבים האלה באה הקדמה נרחבת, המכילה מאמרים מספרות חז׳׳ל, שהמחבר מפרשם בזיקה לנושא המרכזי של הפרשה. הדברים אמורים בכל הפרשיות של ספרי בראשית, שמות ומחצית ספר ויקרא. מכאן ואילך הקדמה זו נעלמת, אך גם שני המרכיבים שבנוסח הדפוס אינם מופיעים. זהו ההבדל החשוב ביותר בין שני הנוסחים.

–       בנוסח כתב־היד מצוי מפתח של כל מאמרי חז״ל הנזכרים בחיבור. המפתח, הערוך לפי סדר א״ב ובא כנספח בסוף החיבור, אינו בנוסח הדפוס ובמקומו בא מפתח הנושאים הנדונים בחיבור.

–        בנוסח שבדפוס נקובה שנת סיומו של החיבור: ׳בשנת ה׳ אלפים ארבע מאות וארבעה וארבעים ליצירה׳, שנת תמ״ד (1684), כ״ט שנים לחיי המחבר. פרט ביוגראפי זה חסר בכתב־היד.       

–       בהוצאת הדפוס נקובים שם מעתיק החיבור ושנת ההעתקה. המעתיק הוא ר׳ יעקב אבן צור — (יעב״ץ), מהדמויות הבולטות ביותר ביהדות מארוקו במאה ה־18, בתחומי ההלכה, ההגות והפיוט — שסיים את ההעתקה בשנת תמ״ח, היינו ארבע שנים לאחר כתיבת החיבור. מעתיק נוסח כתב־היד הוא עלום שם, וההעתקה בוצעה בשנת תע׳׳ה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר