כתר קדושה – תולדות שושלת הזהב של צדיקי בית פינטו מדור ראשון עד דור עשירי

שרשים חסונים

ר׳ שלמה פינטו שעלה על המוקד ור' יוסף אחיו

מה טובו אהליך יעקב

ר׳ יעקב נימנה על גדולי הדור בימיו, ולדורות הכירו בו כאחד מענקי הרוח שהאירו לבני גולת מרוקו.

על בית דינו הראשון נמנו הגאונים: ר׳ דוד מאמאן ור׳ דוד יוסף סעדון, ובהמשך נמנו על בית דינו הגאונים: ר׳ שמואל הלוי, ר׳ אברהם קורקוס, ור׳ יצחק חרוש זכר צדיקים לברכה.

הערות המחבר : במלכי רבנן עמי כז. ערך ר׳ דוד מאמאן מביא שראה אגרת תנחומים לפטירת הרב יעב״ץ משנת השח״ר (תקי״ג) עליה חתומים ר׳ יעקב פינטו וחבריו ר׳ דוד מאמאן ור׳ דוד יוסף סעדון.

      במקורות שציינו מובאים הדיינים הראשונים בסביבות השנים תק״י – תק״ב, ואילו הדיינים האחרונים מובאים בשנים שאחרי זה, מכאן הסקנו שהם היו בית הדין שאחריהם, ומה גם שחלק מהם כיהנו יחד עם ר׳ אברהם ור׳ יצחק פינטו בני ר׳ יעקב.

פסקי דין רבים שיצאו מקולמוסו, פזורים בספרות השו״ת הענפה של חכמי המערב, ונציין כמה מהם באר מים חיים לר׳ אליעזר דא אבילה (סימן כ״ד), מובא מו׳׳מ ארוך שעבר בסביבות שנת תקט״ו בין רבני אותו דור, אודות דינו של אחד שמסר את חברו . ׳תפסידו ממון רב. בין בתי הדין שחיוו דעתם בנידון, היה גם בית דינו של רבי יעקב פינטו וחבריו הדיינים הנזכרים. עוד מצאנו שם, ויכוח בינם לר׳ אליעזר אבילה בענין עדות בשטר, ומצאנו שם עוד ויכוח בין ר׳ יעקב פינטו ובית דינו לרבי אליעזר דא אבילה בענייני ממון של יתומה, (מעניין לציין, שלמרות שרבי אלעזר דא אבילה חולק ביד חזקה על פסק רבני מראכש, מבטל אותו מכל וכל ומשלח ביקורת חריפה לעברם, בכל אופן באותן שורות מתייחס בכבוד רב לב. ומתאר אותו כ׳׳חכם השלם הדיין המצויין, ונותן משקל לדבריו, ע״ש).

בשאלות ותשובות משפטים צדיקים (מסימן ל״ו עד סימן מ״ז) מובאים באריכות דברי ריבות בין רבני מרוקו בסביבות שנת תק"צ בענין שבועת הקומיסיון(אפוטרופוס המתעסק בנכסים כאחד מבני הבית), ובפסק דינם של הגאונים ר׳ אברהם אביטבול ורבי אהרן אלמאליח רבני רבאט (סימן מ׳), וכן בפסק דינו של נכדו הגאון ר׳ מימון סימן מ״ג), מובאת תקנתו של ר׳ יעקב בעירו שלא להשביע. תקנה זו של רבי יעקב הובאה בשמו גם בליקוטים שבספר ברית אבות למהר׳׳א קורייאט (דף עט )

בשאלות ותשובות משפטים ישרים להגאון ר׳ רפאל (בן מרדכי) בירדוגו (ח״ב סימן רי״ג) פסק בית דינו אודות בעל חוב המקבץ נדבות, אם המעות אותן קיבץ ביות גם כן לפרעון חובותיו.

בשאלות ותשובות נר מערבי (סימן נ״ז) מובא מו״מ ארוך בענין פטור שליחי ציבור שמשי בית הכנסת ומלמדי תינוקות ממיסים, תוך כדי התשובה כותב המשיב: ״וכן נמצא הרב החסיד כמהר׳׳ר יעקב פינטו וב״ד הצדק: כמוהר׳׳ר שמואל הלוי, אברהם קורקוס, יצחק חרוש, שפסקו לפטור, וחתום ע״ז הרב הגדול החסיד כמוה״ר הרי״ף וב״ד הצדק זלה״ה״. תשובת ר׳ יעקב בחתימתו (משנת חקתי״ו – תקכ׳׳ד), מובאת שם בשלמותה, ועליה סומך הכותב את פסק דינו.

בספר ברית אבות להגאון ר׳ אברהם קורייאט (בליקוטים דף עח: והלאה) מביא תקנות חכמי ורבני מרקש בעניינים שונים ומגוונים, ועל הרבה מהם חתום ר יעקב. כמו כן בליקוטי חו׳׳מ (סימן ס״ט ס״ב) מביא ויכוח שהיה בין ר׳ יעקב לר' אברהם בנו בעניני שבועת לוה למלוה, ומכריע כדעת ר׳ יעקב.