הווי ומוסרת במחזור החיים-ר. בן שמחון-הסנדק.

הווי ומסורת

בשמים.

בפתח הבית שבו התקיים טכס הברית, עמד נער שקידם את פני הבאים, והגיש לכל אחד, פרחי שושנים מיובשים, או ציפורן, או עלי נענע, לברכת הבשמים בקידוש הנהוג בטכס המילה.

בזמנים קדומים נהגו להביא מחתא של אש בשעת המילה, זכר לקטורת שעלתה לפני המקום לריח ניחוח. היו גם נשים שהיו מקטרות בכל מיני עשבים בשעת המילה, כדי לפייס את המזיקים שלא יזיקו ל " חתן דמים למולות ".

הסנדק.

אומרים שהמלה סנדק – נוטריקון :, סוד, נחש ( כלפי הסטרא אחרא ), דם ( הקרבן ), קדוש ( הוא המזבח ). הסנדק דומה למקטיר הקטורת, ואין קת לחשיבות מצווה זו. יש המייחסים את המלה סנדק, למלה היוונית שפירושה מליץ או פרקליט.

משום שהסנדק מגן על התינוק כאשר הוא אוחז אותו בין ברכיו שלא יפול. אחרים מייחסים את השם סנדק למלה " סנדוק " ( בערבית שפירושו ארגז ). משום שבזמנו נהג המוהל להביא לבית הברית ארגז צר וגבוה, ובו כל הנחוץ לו לתפקיד שעליו לבצע.

לאחר שהיה מריק את הארגז מתכולתו, הוא היה מעמידו סמוך לכותל המזוזה, ומושיב עליו את הסנדק. אם כן סנדק,, זה ישב על הסנדוק – הארגז. אומרים גם כן כי המלה סנדק, היא שיבוש של " שן-דק ". כחומר שן סלע דק.

 והוא בא להזכיר את עניין צפורה אשת משה " וַתִקַח צִפורה צֹר ותכרת את ערלה בנה" המלה צור כאן הוא שן של סלע דק, על שם הפעולה הנעשית על ברכיו של הסנדק.

להלן קטע מספרו של רבי יוסף משאש " אוצר המכתבים " חלק א' סימן י"ג, בנושא הזה ( תוספת שלי לפי הערתו של המחבר )

סימן י"ג כרך א'

להנ"ל, סדר שמות שנת תרס"ח לפ"ק

שלשם הגיעני מכתבך, אודות עצתי על ההוא גברא, אין דעתי נוטה למסור מעותך בידו, ומה שמסרת כבר, התיאש ואמור וי לחסרון כיס, ולך תהיה צדקה, כי איש עני הוא, ובעל אישה, ובנים חמשה.

ועל דבר שאלתך הקטנה. מה פירוש סנדק, ראיתי על לוח ספר בית עובד משם בעל הערוך, שלשון זה נזכר בילקוט תהלים מזמור ל"ה, שהיה דוד מסדר כל האברים לתשמישי מצות, ועל הברכים אמר, ברכי אני עשוה בהן סנדקיות לילדים בשעת מילה ופריעה.

ופירוש סנדקיות, הוא פטרון ופרקליט בלשון רומי ויון, ור"ל מגין עד כאן לשונו. ואאפשר, לפי שהסנדק מגין בברכיו תחת התינוק שלא יפול.

ולעניות דעתי נראה, על פי מה שספר לי כבודו כמה פעמים שעיניו ראו באיזה מקומות, שבשעת המילה, מביא המוהל ארגז אחד צר וגבוה, שבו היו מונחים כל הדברים הצריכים למילה, מעילים מיוחדים לו ולסנדק ולתינוק, וסכין ורפואות, וכוס וקערה וצלוחית יין לקדוש, ומחתה לתת בה קטרת לכבוד המילה.

וספר,  ואחר שמוציא את הכל מהארגז מניח אותו סמוך לכותל המזוזה, ויושב עליו הסנדק, ולפי זה נוכל לומר שהיא מלה ערבית שקורין לארגז " סנדוק ", כמו שידוע לכל. ואפשר שכן היה המנהג בשנים קדמוניות.

וממנו נשתרבב אף לזמן הזה שעושים כסא. ועוד בדרך רמז אמרתי, שהיא מלה נוטריקון שן-דק, רוצא לומר של סלע דק, לזכר עולם למעשה צפורה אשת מושה, דכתיב בה, ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה, ופירוש צר, שן סלע דק, ונקרא כן על שם הפעולה הנעשת על ברכיו, וגם כפי הדין מותר לכתחלה למול בצור, כמו שנאמר ביו"ד סימן ס"ב, ואף דזה בסמ"ך וזה בשי"ן, אין דבר, דאותיות וסצר"ש מתחלפות, ושלום

אני היו"ם ס"ט – סוף הערת המחבר.

בדרך כלל בוחרים באדם הגון להיות סנדר : רב, סבא, זקן או חתן בן שנתו וירא שמים. אבל לרוב נהגו שחותנו של אבי הבן הוא סנדק לילד הראשון ואבי האב לילד השני. במרוקו היו מקומות שנהגו למכור את צוות הסנדקאות, מה שנקרא " כסא אליהו " והתמורה הייתה מועברת לקופת חברת חסד ואמת החברה הקדישא, אולם השתדלו על פי רוב להשאיר את מצוות הסנדקאות בידי המשפחה ואלה נתנוה תמיד לקרוב המשפחה שחפצו ביקרו.

היו גם שנהגו להעביר את תמורת מכירת " כסא אליהו ", לטובת בית הכנסת בו רגיל בעל הברית להתפלל, או לידי רב בית הכנסת עצמו. אחרים נהגו להעביר את התמורה לקופת " חברת אליהו הנביא ", ויש שעמדו על כך ולא מכרו את הסנדקאות, אלא כיבדו בה איזה קרוב שפחה, כמובן אדם הגון וחשוב.

במכנאס כאשר אבי הבן היה אדם נזקק, תמורת הסנדקאות הועמדה לרשותו, וכך יכול היה לכסות חלק מההוצאות המרובות של השמחה. היו מקומות שבהם נהג הסנדק לתת מתנה כספית ליולדת, והיו מקרים שהוא ערך על חשבונו את סעודת המצווה של יום הברית, בנוסף לכסף שחילק לעניים.

ברבאט ובסאלי, התמורה הועברה לפקודת בית הכנסת בו מתפלל אבי הבן, לקופת הקהילה לטובת הענים או ליד אבי הבן אם עני הוא. ( קהלת צפרו חלק ג' עמוד 87 )

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר