ארכיון יומי: 16 ביולי 2015


Tisha Beav תשעה באב – Haftara הפטרה‎ Shim'u Devar (Tlata Depuranuta 2)

 

 

Tisha Beav תשעה באב – Haftara הפטרה‎ Shim'u Devar (Tlata Depuranuta 2)

 

Tisha Beav תשעה באב – Haftara הפטרה‎ 'Divré' & Berakhot (Tlata Depuranuta 1)

 

מיספר היהודים, פיזורם הגיאוגראפי וריכוזיהם

תולדות היהודים בארצות האסלאם- כרך א

תולדות היהודים בארצות האסלאם

חלק ראשון

העת החדשה- עד אמצע המאה התשע עשרה

מאת : שלום בר-אשר – יעקב ברנאי – יוסף טובי

מיספר היהודים, פיזורם הגיאוגראפי וריכוזיהם

בארצות המגרב לא נהגו לערוך מיפקדי־אוכלוסין כלליים — אלה נערכו לראשונה בתחילת המאה ה־20, ומשום כך אין בידינו נתונים מדוייקים על מיספר היהודים, על גודל הקהילות השונות או על הרכבן החברתי במאות קודמות. גם לא נוכל לעמוד על הגודל היחסי של הקיבוצים היהודיים בחמש ארצות המגרב, ובמיוחד במאה ה־19, שבמהלכה התרחשו תנודות מפליגות. אף־על־פי־כן, מן הידיעות שבידינו עולות שלוש עובדות־יסוד:

הריכוז היהודי הגדול באפריקה הצפונית היה במארוקו. יותר ממחצית האוכלוסיה היהודית במגרב (ויש הגורסים אפילו עד שני שלישים) ישבה במארוקו. האומדנים לגבי ראשית המאה נעים בין 50,000 ל־100,000 נפש. הקהילה השניה בגודלה היתה זו של תוניסיה(כשתי רבבות בראשית המאה ה־19) ואילו באלג׳יריה, במצריים ובלוב ישבו רק כמה אלפי יהודים בראשית המאה ה־19 (באלג׳יריה אולי כרבבה וחצי). יחס זה השתנה עם גידול האוכלוסיה היהודית במצריים ובאלג׳יריה בעקבות התמורות הפוליטיות שהתחוללו שם כבר במחצית הראשונה של המאה ה־19 (במיוחד באלג׳יריה), וההגירה היהודית שבאה בעקבות

רוב היהודים בארצות אלה התרכזו בערים הגדולות. החל בתקופת הכיבוש הערבי ישבו רוב היהודים בערים המרכזיות של אפריקה הצפונית, ולעתים היוו חלק ניכר מכלל תושביהן. מגמה זו נמשכה עד המאה ה־19 והתגברה עוד יותר בסופה ובתחילת המאה ה־20. במצריים, שאוכלוסייתה היהודית מנתה באמצע המאה ה־19 כ־7,000 נפש, ישבו כ־5,000 מהם בשתי הערים קהיר ואלכסנדריה.

למרות ריכוזיות זו, היתה אוכלוסיה יהודית גם בעשרות ובמאות עיירות וכפרים, ולעתים לא עלה מיספר היהודים בכל אחד מהם על עשרות אחדות. תופעה זו בלטה במיוחד במארוקו.

בערים הגדולות ישבו היהודים בשכונה או ברחוב משלהם ״אף כי יוכלו לשבת בכל רחבי העיר באין מעצור, בכל־זאת הרוב מהם יגורו בחלק מיוחד הנקרא רובע או רחוב היהודים״(אפרים דיינארד, מסע בארץ הקדם, פרסבורג, תרמ״ב, עמי 18). אלה שישבו מחוץ לשכונה היהודית היו בדק״כלל סוחרים הקשורים בעסקים עם סוחרים מוסלמים ובמיוחד עם הסוחרים הזרים מאירופה. באזורים הכפריים חיו היהודים בקרב החברה הערבית או הברברית, ובכמה כפרים אף היוו את עיקר האוכלוסיה כולה. להלן נעמוד על כמה מן המאפיינים המיוחדים לכל ארץ: סקירת מפת פיזורו של בית־ישראל במארוקו על שכבותיו החברתיות והכלכליות, ועיון בעולמו התרבותי והרוחני, מגלה שלוש חטיבות מישנה מוגדרות למדי: א) תושבי ערי החוף הים־תיכוני והאטלנטי או בסמוך לו, כגון אגדיר, מוגדור, אזמור, מאזאגאן, אספי, סלא, לעראייש, טנג׳יר, תיטואן, סבתה, מליליה ועוד. ערים אלו קיימו משך תקופות ארוכות קשרי מיסחר ותרבות נמרצים עם ספרד ועם אנגליה, והדבר נתן אותותיו בחיי תושביהן. חלק ניכר מן היהודים שהגיעו מאירופה — אם כמגורשים, אם כמהגרים, אם כאנוסים שחזרו ליהדות במארוקו ואם כסוחרים שבאו מרצונם — בחרו לשבת בערים אלו ולהמשיך בקשרי חברה וכלכלה עם ארצות אירופה ועם הקהילות היהודיות שם. אך רובו של היישוב היהודי במארוקו עד ראשית המאה ה־20 המשיך להתרכז בשני אזורים עיקריים. ב) יהודי מרכז הארץ יושבי הערים פאס, מכנאס, צפרו והמרכזים בצפון־מזרח — תאזה, גרציף, דבדו ואוז׳דה. אף כאן נקלטו מגורשים לא מעטים, בצד התושבים הוותיקים. ג) יושבי דרום המדינה על שתי השלוחות: המערבית — ובה מראכש כעיר ראשה, והמזרחית — מחוז תאפילאלת על גדות נהר זיז ויושבי העמקים סוס, דרע, ודאדס. באזורים אלה נמצאו מאות כפרים ועיירות שבהם ישבו יהודים רבים.

אנו רשאים להניח, שבראשית המאה ה־19 ישבו בכל אחד מן האזורים האלה כשליש מן האוכלוסיה הכוללת של יהודי מארוקו. מיספר הנפשות בכל מקום היה תלוי באופיו של היישוב. במרכזים העירוניים הגדולים ישבו כמה אלפים בכל אחד (בין 1000 ל־5000 נפש), ואילו בערים הקטנות — כגון צפרו בצפון הארץ, אזמור בחוף האוקינוס האטלנטי ודמנאת בדרום — כמה מאות בכל אחת. לעומת זאת, ישבו בכל אחד מן הכפרים כמה עשרות נפשות, והיו מקומות שבקושי ניתן היה למצוא בהם מניין של גברים לצורך קיום תפילה בציבור.

בתקופה זו החל תהליך שילך ויגבר בסוף המאה ה־19 — נהירה של רבים מבני הכפרים והעיירות הקטנות לערים, תהליך שיגרום לתמורות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת. בצד שיכבה קטנה שריכזה בידיה את הפעילות הכלכלית, ואשר מקרב בניה באו מנהיגי הקהילה ורבניה, מצטופפים ונדחקים עשרות אלפי יהודים בשטח המצומצם של השכונות היהודיות, בתנאים קשים. על אלה נוספו מכות מידי שמיים, השכיחות באותם זמנים — בצורות, רעב ומגיפות. בשלב הראשון של תהליך־המעבר מן הכפרים לערים, פנו היהודים לערי פנים הארץ, מראכש ודמנאת בדרום, פאס מכנאס בצפון¡ רק לאחר מכן החלו עוברים לערי החוף. באמצע המאה ה־19 הם היוו כ־25 — 40 אחוזים מאוכלוסיית טנג׳יר, תיטואן, קזבלנקה ומוגדור, למרות היותם 7 אחוזים בלבד מן האוכלוסיה הכללית. מאידך, היו שהרחיקו לכת והיגרו החל באמצע המאה ה־19 למצריים ולארץ־ישראל, או למקומות שבהם נפתחו בפניהם הזדמנויות חדשות כגון גיברלטר, אלג׳יריה ואף אנגליה, והיו מהם שהגיעו לארצות־הברית ולדרום אמריקה.

יחס דבדו – משפחת בן עקו

יחס דבדו 14

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

הזקן הכשר, בענייניו מאושר, דחיל חטאין ועביד טבין, גומל חסדים טובים, מהנה ת״ח מנכסיו, תרם להדפסת ספרי קודש כגון ספר אהל יוסף להרב יוסף בן הדוש ז״ל ועוד, עוזר דלים, לחמו נתן מימיו נאמנים, נושא ונותן באמונה, הצדיק ר׳ יוסף (בן מ״ז ר׳ שלמה) הוליד: יהודה, רחמים, שלמה, ר׳ אהרן, שמעון, ר׳ יעקב, ציון, סאעודא, סתירא.

הנכבד ויקר, תם וישר, בעל מדות נעלות, מוקיר רבנן, גזבר נאמן, נגיד מיומן, רב טוב לבית ישראל, רודף שלום ומשכין שלום בין הבריות, נושא ונותן באמונה, בעל צדקה, הצדיק ר׳ דוד הוליד: סעדיה, אליהו.

איש צדיק, יקר רוח, בעל צדקה וחסד, ויהי ידיו אמונה נושא ונותן באמונה, מהנה רבנן מנכסיו, ירא ה׳ ושלם, הקדוש ר׳ יצחק ה׳ ידרוש דמו וינקום נקמתו הוליד: אברהם, יהודה, רחמים, שלמה, שמעון, צלטאנא, סתירא.

גברא רבא יקירא, נשמתו זכה וברה, נושא ונותן באמונה, עושה צדקה וחסד, ירא הי, גומל חסדים, הסבא ר׳ אהרן (בן מ״ז ר׳ יוסף הנד) הוליד: עווישא (מ״ז ז״ל).

חכם לבב, פרי עץ הדר, אבן שבראשה, ראשון לבל דבר שבקדושה, רודף צדק מחזיק כל בדק, אוהב תורה ולומדיה, מייסד ישיבה ״וזאת ליהודה״ בעיר צפרו לע״נ אחיו ר׳ יהודה ז״ל, פרנס הדור ומנהיגו באונו ובממונו, גומל חסדים עם יהודים ולא יהודים, זיוויה דדריה והדריה, חבר ליראי ה׳ ולחושבי שמו (ידיד נפשו של מ״ז היה הרב יוסף כהן צבאן ז״ל), קדוש מעוגה בבית אסורים ע״י אנשי המורד המוסלמי בשנת תרס״ג, מר זקיני הרב משה (בן מ״ז ר׳ יוסף ה׳ ידרוש דמו וינקום נקמתו, נתבש״ט שנת תרס״ו), הוליד: ר׳ דוד, מ״ז יוסף ציון, רחמים, אהרן, אברהם, חיים, רפאל, סליטנא, עווישא.

המרוחם, תם וישר, בענייניו מאושר, יראת ה׳ היא אוצרו, סופר מתא, רב בית כנסת (הסמוכה לבית כנסת משפחת בהן דוגם), גומל חסדים טובים, הזקן הבשר הצדיק הרב דוד הוליד: יהודה, מרדכי, משה, יצחק, סתירא, מרימא, סעידא.

בן איש חיל, איש אשכולות, גומל חסדים עם בני ברית ועם שאינם בני ברית, ראש העדה ונגיד נאמן, רב טוב לבני הקהילה, ירא אלהים וסר מרע, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, מר זקיני ר׳ יוסף ציון הוליד: משה, שמעון, שלמה, מאיר, לוויהא, מאחא, מרת אמי מנשים באוהל תבורך מרת סאעודא הי״ו, עווישא, זהארי, רחל.

המנוח, ירא אלהים וסר מרע, משבים ומעריב, גומל חסדים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ רחמים הוליד: ר׳ משה, יהודה, סליטנא, סאעודא, סתירא, נונא, עווישא.

החכם השלם והכולל, בישראל להלל, הישר והעניו, רב חסידא, כלילא דורדא, מרביץ תורה בישראל, לא מחזיק טיבותא לנפשיה יורה יורה ידין ידין, הדיין המצויין הרב משה הנד ז״ל הוליד בנים ובנות בפ״י הי״ו.

המנוח, הזקן הכשר, מנא דכשר, דחיל חטאין ועביד טבין, הצדיק ר׳ חיים הנד הוליד: משה, סעידה, סליטנא, מאחא, לוויהא, קמירא, עווישא, מרימא, סאעודא.

הנכבד ויקר, מדותיו מדות יוצרו, צניע ומעלי, תם וישר, גומל חסדים, זקן ונשוא פנים, שב גם ישיש, הצדיק ר׳ אברהם הוליד: יהודה, משה, שלמה, שמואל, עווישא, מרימא.

המנוח, מתהלך בתומו, משבים ומעריב לבי כנישתא, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אהרן הוליד: משה, אליהו, מסעודא, סליטנא, זהבה, עווישא.

המנוח, מאנשי תמימי דרך, ענוותן ושפל ברך, משבים ומעריב לבי כנישתא, הזקן הבשר ר׳ רפאל: משה, יוסף, שמעון, עליזא, מרים.

גברא רבא, אבן יקרה וטובה, בעל אכסניא לחסד, חונן דלים עוזר לאביונים, נושא ונותן באמונה, איש אמונים, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ יעקב (בן מ״ז ר׳ יוסף) הוליד: אהרן, יהודה, אברהם, משה, דוד, עווישא, מרימא, סליטנא, זהארי.

בן איש חי מקבציאל, מיחידי הקהל, מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, עוזר לאביונים, ירא אלהים וסר מרע, ויהי ידיו אמונה לשאת ולתת באמונה, מכסף עזבונו נוסדה (ע״י אחיו מ״ז הרב משה ז״ל) ישיבה ״וזאת ליהודה״ בעיר צפרו, הצדיק ר׳ יהודה (בן מ״ז ר׳ יוסף) הוליד: סאעודא, לוויהא, עווישא.

פרי צדיק עושה חיים, בנן של קדושים ותרשישים, מחסה לאביונים, לחמו נתן מימיו נאמנים להחיות לב נדכאים, אדם אמיד וברכת ה׳ מצויה בבית, ירא אלהים וסר מרע, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יצחק (הנק׳ למביטל, בן מ״ז ר׳ יוסף ז״ל, נתבש״מ שנת תרפ״א) הוליד: שלמה, ר׳ דוד, שמעון, משה, סעידא, מאחא, מרימא, סתירא.

המרוחם, הצדיק, מדותיו מדות יוצרו, יראת ה׳ היא אוצרו, הזקן הכשר ר׳ שלמה הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

איש אלהים קדוש, חן ערכו מי ימלל ומי יספר, צדיק יסוד עולם, מקודש מקודש, מרחם מקודש, אוחז במידת השתיקה, אמרתו צרופה כלילת יופי, תורתו שלמה בלי דופי, זכה בזיו שמיא, לבר אלהין דמיא, אור השכינה מחופף עליו כל היום, רבה של קהילת מיסור (ולפני כן רבה של קהילת ברגנט), מואס בהבלי העולם, שורשא קדישא, חסידא קדישא, אדמו״ר הרב דוד זיע״א הניח ברכה: יוסף, אהרן, הרב רחמים, אברהם, מרדכי, נונא, עווישא.

המנוח, עניו ותם, מתפרנס מיגיע כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ שמעון הוליד: יצחק, מרדכי, יהודה, יוסף, מאיר, נונא, זהארי, עווישא.

המרוחם, ירא אלהים וסר מרע, משכים ומעריב, גומל חסדים, בעל צדקות, חי מיגיעת כפיו, הצדיק ר׳ משה הוליד: מכלוף (הנק׳ כליפא), יעקב, שמעון, יצחק, אברהם, סעאדי, סתירא, לוסיין, רהיט, חנה.

אחד מן הרמתים, גזע ישרים וברים, גבר בגוברין, הולך ביושרו, ראש הסדר, אבי העדר, רחים ומוקיר רבנן, משכיל אל דל, נושא ונותן באמונה וברכת ה׳ מצויה בבית, קדוש מעונה בבית אסורים ע״י אנשי המורד המוסלמי בשנת תרס״ג, ר׳ אברהם (אח מ״ז ר׳ יוסף ז״ל) ה׳ ינקום נקמתו הוליד: שמעון, משה, יצחק, שלמה, רחמים, מרימא, סתירא, מאחא.

איש צדיק, חמר חדת עתיק, יקר מפנינים, גבור חיל, ראשון לדבר של צדקה וחסד, גומל חסדים ביום ובלילה, עם החיים ועם הנפטרים, מחזיק בדק בתי העלמין, מנהל חברת רשב״י וחברה קדישא ביד רמה, החסיד ר׳ שמעון הוליד: אברהם, יוסף, משה, סעידא, מאחא, לוויהא.

גברא רבא, מעשים טובים קיבץ וריבה, נקי ובר, תם וישר, בעל הכנסת אורחים, ירא אלהים וסר מרע, הצדיק ר׳ משה (בן ר׳ אברהם) הוליד: דוד, אהרן, רחמים, יוסף, מאחא.

הזקן הכשר, רחים ומוקיר תלמידי חכמים, נודב נדבות, טוב לה׳ וטוב לבריות, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ דוד, הנד הוליד: משה, אברהם, סאעודא.

השם הטוב, צדיק תמים, איש חסד ורחמים, מתפרנס מיגיע כפיו, נותן צדקה, הזקן הבשר ר׳ רחמים הנד הוליד: יוסף, שלום, יצחק, משה, אברהם, מרימא, סאעודא, עווישא.

המנוח, איש תם וישר, משכים ומעריב לבית ה/ הצדיק ר׳ אהרן הנד הוליד: אברהם, משה.

הנכבד ועניו, אוהב תורה ולומדיה, גומל חסדים טובים, הזקן הבשר הצדיק ר׳ יוסף הנד הוליד: משה, יצחק, סתירא, מרימא, סאעודא.

איש תבונה, הולך ביושרו, עושה צדקות, גומל חסדים, הצדיק ר׳ יצחק הנד (בן ר׳ אברהם) הוליד: שלמה, נונא, עווישא.

הנכבד ויקר, טוב וישר, בכל ענייניו מאושר, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, בעל אבסניא לחסד, הצדיק ר׳ שלמה הנד הוליד: יצחק, אפרים, רחמים, סאעודא.

המרוחם, מתהלך בתומו, שייף עייל שייף נפיק, ירא אלהים וסר מרע, גומל חסדים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ שלמה (הנק׳ שלילם) הוליד: שמואל, אברהם, משה, מרדכי, יצחק, יהודה, עווישא, מרימא, סאעודא.

 

המנוח, טהור לב ועדין הנפש הצדיק ר׳ רחמים לא הוליד זרע ב״מ.

החכם השלם והבולל, אור גולל, שבחיו מי ימלל, צדיק מופלג (נהג לשים שק התפילין מתחת ליד, והיד השניה שם על המזוזה ומבקש מבורא עולם ״יסורים בעולם הזה שהם כקליפת השום ע״י חיסורים של העולם הבא״), צדיק יסוד עולם, הרב יעקב זיע״א (אחיו של מ״ז ר׳ יוסף הנד) ה״מ אלחסיד הוליד: מרימא (נק׳ מרימא דרבי), סתירא, מאחא.

הצדיק, זרע קדושים, המרוחם ר׳ דוד (אח הר׳ יעקב הנ״ל ומ״ז ר׳ יוסף המי) הוליד: עווישא.

אין פרטים על צאצאים של ר׳ מרדכי ושל ר׳ יצחק (אחיו של מז׳ ר׳ יוסף)־

ר׳ אברהם (הנק׳ דטליח, התגורר במליליא), עווישא, מרימא. המרוחם, ירא אלהים וסר מרע, השם הטוב, אוהב תורה ורבנן, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אברהם הנז׳ הניח ברכה: אליהו, מסעוד, חנינא, רחל, כרמלה.

ברית 31-יהודי תאפילאלת

ברית 31 - תאפילאלת 001

הרב יעקב אביחצירא

המחבר הוא נינו של רבי יצחק אביחצירא הי״ד

הרב הגדול והקדוש, המלוב״ן רבנו יצחק אביחצירא זצוקללה״ה והי"ד, הנרצח על קידוש הי.

כשם הגדולים

רבינו הקדוש, אור שבעת הימים, רבי יעקב אביחצירא זצוק״ל, המפורסם בכל קצוות תבל, הותיר ברכה אחריו ארבעה בנים. ואלה שמותם: בנו בכורו רבי מסעוד, על ידו השני רבי אהרן, שלישי בקודש רבי אברהם, והטור הרביעי ובו אנו עוסקים, רבי יצחק. רבי יעקב העניק לבנו את השם יצחק על שמו של האר״י הקדוש (ר׳ יצחק לוריא אשכנזי), וזאת לאחר שנתבשר בחלומו שבנו אשר יוולד לו, יהיה בו ניצוץ מהאר״י הקדוש.

בוצין בוצין מקטפיה ידיע

מילולית: דלעת דלעת מגידולה ידועה. במשמעות: טיבו של אדם ניכר מראשיתו.

ואכן רבי יצחק, עוד משחר ילדותו, נצפו בו כוחות רוחניים מיוחדים, ואחד הסיפורים היותר מפורסמים בעת קטנותו היה כאשר אביו, רבי יעקב וכל קהל מתפללי בית הכנסת רצו לברך ברכת הלבנה, אך לא יכלו בשל הסתתרותה במעבה העננים. רבי יעקב בראותו זאת, ציווה על אנשים מהקהל שיקראו לבנו יצחק הצעיר. אחרי עבור זמן הגיע בנו הקטן, ואז אמר לו אביו רבי יעקב: "ראה בני כל הקהל מחכה כדי לברך על הלבנה, אך היא אינה נראית כלל". מיד נשא רבי יצחק עיניו לשמים ואמר: "לבנה, כיצד אינך מתביישת להסתתר כשכל הקהל הקדוש מחכה לך ומצפה לברכך". והנה זה פלא, תיכף ומיד אחר אמירתו וציוויו ללבנה, הופיעה הלבנה במלוא הדרה. וכך רבי יצחק עלה ונתעלה, תוך שהוא מסתגר בעליית ביתו שעות ארוכות, הוגה בתורה הקדושה, ומתנתק מענייני העולם הזה.

יהללך זר ולא פיך

רבי יצחק זצ״ל היה חריף ובקי בתורה בכללותה, על כל חלקיה, ובד בבד, יראתו וקדושתו היו מסתופפים יחד בצל תורתו. בחלק זה נציג דברים שכתבו צדיקים אחרים אודות רבי יצחק, המעידים על גדולתו בתורה, ביראה, בקדושה ובשאר מידות טובות. רבי ישראל אביחצירא זצ״ל, הלא הוא הבבא סאלי המפורסם לשם ולתהילה, היה אחיינו של רבי יצחק דודו. רבי יצחק, שימש כסנדקו בשעת היכנסו לבריתו של אברהם אבינו ע״ה. רבי יצחק היה גם מורו ורבו של הבבא סאלי, ולמד עימו במשך חמש שנים רצופות. הבבא סאלי ציין כי מכלל הדברים שלמד מדודו, רבי יצחק, היה שלא להתעייף, ולהתגבר כארי בשעת הלימוד, כי למרות שדודו עמוס בתלאות הציבור במשך היום, בלילה למד בעיון מעמיק, ומעולם לא נראתה בו עייפות או ליאות. וכלשון הבבא סאלי: "אני הייתי מתעייף, והוא לא התעייף למרות שהיה מבוגר ממני!". מלבד זאת, בבא סאלי, בהקדמה לספריו של רבי יצחק כתב בין היתר את הדברים הבאים: "לדידי אנא זעירא חזו לי הנהו ספרי דרב האי גאון האשל הגדול אשר ברמה. שתול על פלגי ומעייני החכמה, אשר יראתו לחכמתו קדמה על אחת כמה וכמה תם וישר עם קונו נקשר בעבותות האהבה הפנימית ויראת הרוממות, בכל מיני שלימות, הדר הוא הצדיק והקדוש, מו״ר דודי הדרי והודי כמוהר״ר יצחק אבוחצירא זצוקללה״ה.. כי הנה נוראותיו ונפלאותיו של פחד יצחק מודעת זאת בכל קצווי ארץ, אשר פעל ועשה וכו'. קדושתו ויראתו הם מעידים על גדולתו ומעלתו…צאו וראו ושמעו פעולת צדיק אשר הכל מעידים על גדולתו וקדושתו, צדיק תמים וכל מעשיו לשם שמים. וכל דברי אך למותר וכוי ורק אך חובתי היא ואעשנה, כי יצקתי מים על ידו ולמדתי וכוי והוא מורי ורבי וכוי.

ולא זו אף זו קתני, ובבא סאלי הטיף דיו בשנית וחיבר פיוט על רבי יצחק דודו ובפתיחתו כתב: "אשירה נא לידידי, זה דודי והדרי, הקדוש הוא מר דודי. האר״י הוא בא בגבורה". ושם, בבית אחר התבטא כלפיו: "שלם בכל מידותיו, תם היה בדורותיו, מלא על כל גדותיו, בכל מידה יקרה".

הארגון הקהילתי 2 ד״ר שארל שוקרוך הפדרציה הספרדית הקנדית

ברית 32-פרסומים

ברית מספר 32 בעריכת מר אשר כנפו – סתיו תשע"ד

הארגון הקהילתי 2  ד״ר שארל שוקרוך הפדרציה הספרדית הקנדית

מקובל לחשוב כי ההתעוררות הפוליטית של הקהילות היהודיות הספרדיות החלה עם הקמתה של מדינת ישראל. אין ספק כי אירוע זה, אשר סימן את הגשמתו של חזון שיבתו של העם היהודי לארץ אבותיו, בשנת 1948, התממש בעלייתן ארצה של קהילות יהודיות שונות באופיין הן מן הבחינה התרבותית, הן מן הבחינה החברתית והכלכלית. די היה בעובדה זו כדי ליצור פוליטיזציה בקרב החברה הישראלית, לפחות בקרב אלה שטרם התנסו בכך. כי אז, נאלצו להיווכח כי, בנקודה זו, קיים פער עצום בין הקהילות אשר מוצאן באירופה לבין אלה של היהודים הספרדים מצפון אפריקה ומהמזרח התיכון.

הפדרציה הספרדית העולמית הוקמה בשנת 1925, עם הקונגרס הראשון שלה בווינה, במקביל לקונגרס הציוני ה-14. היוזמה להקמתה הייתה פרי השראתם של מנהיגי הקהילות הספרדיות והמזרחיות של ארץ ישראל היא פלסטינה דאז, בשיתוף הקהילות היהודיות הספרדיות של מדינות הבלקן ואירופה המרכזית. נשיאה הראשון היה משה פישוטו, ומשרדה הראשי שכן בירושלים. באותם ימים, הובהר היטב שהמטרה העיקרית של הפדרציה חייבת להיות מכוונת לציונות, כולל העלייה, להשכנתם ולקליטתם של עולים חדשים וכן סיוע לקהילות היהודיות הספרדיות הקיימות בישוב. אף על פי כן, עברו לא פחות מארבעים ושבע שנים, עד שנת 1972, כדי שהפדרציה הציונית העולמית תיאות לקבל, במהלך הקונגרס ה-28 שלה בירושלים, את הפדרציה הספרדית העולמית כחברה מלאה. מן הראוי להוסיף כי, למרבה הצער, מאז 1930, בשל מעשי הטבח אשר בוצעו נגד היהודים בארץ הקודש, בשל המשטר הנאצי ומלחמת העולם השנייה ובשל המאבק לקוממיותה של מדינת ישראל, הואטה למדי הפעילות של הפדרציה. הקונגרס השני של הפדרציה הספרדית העולמית נערך בשנת 1954 בירושלים והוחלט להקים סניפים בצפון, במרכז ובדרום אמריקה וכן באירופה (בצרפת, באנגליה, באיטליה ובספרד).

בין השנים 1973-1954, בעקבות גלי העלייה מצפון אפריקה, מארצות ערב ומאסיה, החברה הספרדית והמזרחית של ישראל היוותה למעלה מ־50% מכלל האוכלוסייה. מה שהיה באותם ימים נהוג לכנות, ובצדק, "הממסד" האשכנזי, גילה נכונות הולכת ופוחתת להקשיב לשאיפותיהם הפוליטיות של הספרדים. המארג הפוליטי, החברתי והכלכלי של אלה האחרונים היה במצב של התפוררות וחוסר ארגון משווע, בהיותם תחת השפעתם של אנשי שלומם של הממסד ושל מספר ספרדים, אשר תפשו עמדות בממשל. ייאושם של אחדים הוביל להקמת קבוצת "הפנתרים השחורים" ובראשם ציארלי ביטון וסעדיה מרציאנו. קבוצה זו עמדה על גבול המרד האזרחי, אם כי מרד זה נשא בקרבו אהבת הזולת, רדיפת צדק למען הספרדים המקופחים – רומנטיות המשוללת כל כוונה לגרום לנזקים סתם כדי לשם נזקים ובודאי לא מתוך כוונות תועלתניות. אחרים הצטרפו למפלגות הפוליטיות המסורתיות, עם מועמד אחד או שניים במקום ריאלי והשאר בתחתית הרשימה. לימים, מפלגה בשם "תמייי" ובראשה השר הדתי אהרון אביחצירא הצהירה במופגן על זהות ספרדית. ואילו שנים לאחר מכן, מפלגת ש״ס, אשר מנהיגה הרוחני הוא הרב ה,־אשי הספרדי עובדיה יוסף, הציגה את עצמה כמפלגה דתית חרדית. במהלך כל אותה תקופה, לא היוו הקהילות הספרדיות בישראל, על פי רוב, אלא מאגר קולות לבחירות אשר נוצלו למטרות פוליטיות אישיות וקרייריסטיות.

בשנת 1973, איש עסקים ונדיב ידוע, נסים ד. גאון, אשר נולד בסודן והתיישב בגינבה, נבחר לנשיא הפדרציה הספרדית העולמית. במהרה הבין האיש, כי משימה קשה עד מאוד תהיה עבור הספרדים לפתור לבדם את הבעייתיות המורכבת בה הם מצויים, וכי לקהילות הספרדיות המצויות מחוץ למדינה ישראל יש בוודאי מה לתרום, מאחר שהן הצליחו לרכוש לעצמן מעמד ראוי לקנאה בארצות בהן נקלטו. אנחנו בדעה כי ההיסטוריה הוכיחה את צדקתו של נסים גאון. באותה שנה ממש, 1973, נוסדה הפדרציה הספרדית הקנדית. בזכות השראתו של נסים גאון, ידעו הפדרציות האחרות תנופה של פעילות. גברים ונשים נמרצים הופיעו על במת הפוליטיקה: ליליאן לוי שלום בארה״ב, ליאון טמן ז״ל באנגליה, העורך דין אלבר בן- עטר בצרפת, קלאודיו ליאון באמריקה הלטינית ודייר שארל שוקרון בקנדה. ידענו באותם ימים כי לא יוכלו הפערים החברתיים לבוא על פתרונים מהיום למחר, אך בעיקר הגענו לידי   הכרה כי המפתח לעתיד טוב יותר עבור קהילותינו לא מצוי בתוכניות של סעד סוציאלי, אלא בתוכניות חינוכיות. כי אז, כל האמצעים גויסו על מנת להגביר באופן משמעותי את מספר מלגות הלימודים המיועדות לסטודנטים ספרדיים. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אימצה לעצמה ייעוד ספרדי מובהק, מאחר שהיא נוסדה במטרה לשרת ערי פיתוח, אשר אוכלוסייתן ספרדית לרוב. מובן שגם נעשה מאמץ להפוך את האוניברסיטאות האחרות נגישות למשפחות נזקקות. ברור כי מעולם לא הייתה הכוונה להנמיך את הרף האקדמי, אלא לגרום לכך שהקריטריון החברתי והכלכלי לא יהיה לגורם מכריע. בזכות אותן תוכניות חינוכיות, קרוב ל-25,000 סטודנטים ספרדיים יכלו לרכוש לעצמם השכלה אקדמית, אשר אפשרה להם להגיע לעמדות בכירות ומגוונות. במקביל לכך, הושקו תוכניות של פעילות חברתית בסיוען של הפדרציות השונות. לא נפרט אותן כאן, כי הרשימה עלולה להיות ארוכה ומשעממת. עם זאת, חייבים אנו לציין את שמו של מר יוסף בן-הרוש מקנדה, אשר במשך שנים רבות לקח על עצמו לעמוד בראש הוועד למען הנוער בפדרציה הספרדית העולמית, בהקנותו תנופת סולידריות מרשימה לדור שלם של צעירים מכל התחומים.

לבד מעיסוקה הפעיל ביותר בקרב הפדרציה הספרדית העולמית, לא פסחה הפדרציה הספרדית הקנדית על יעדיה בקנדה. הקשרים שלנו עם הסוכנות היהודית או לפחות עם השליחים שזו שיגרה אלינו, לא היו תמיד על מי מנוחות. השליחים היו אמורים למלא את התפקיד של מנהל אדמיניסטרטיבי של הפדרציה הספרדית הקנדית ולנהוג על פי הנחיותיו של היו״ר שלה. אלא שלא פעם השליח ביקש להופיע כצנזור כל אימת שדובר בבעיית הספרדים בישראל. מעולם לא השלמנו עם מצב זה. ב-1976, הגעתו של אבי שלוש, שליח מטעם המחלקה הספרדית בסוכנות היהודית, הפכה את הקערה על פיה. מטרתו הייתה זהה לשלנו: ליצור קשרים מיוחדים במינם בינינו לבין מדינת ישראל, יהיו אשר יהיו הנטיות הפוליטיות של כל אחד. אבי עשה כל אשר לאל ידו כדי להשיג תקציבים מהסוכנות היהודים, על מנת שנוכל לקיים סדרת פעילויות משותפות עם ישראל. תודות לכך, בית-ספר רמב״ם במונטריאול קלט מורים לעברית מישראל. המרכז הקהילתי של מונטריאול זכה באופן סדיר למלגות עבור נסיעתם של צעירים לישראל וכן עבור קבוצת "פזי", אשר נוסדה על ידי ג׳מס דהן ז״ל. גם הערים טורונטו, מונטריאול ואוטווה יכלו לארגן פעילויות בזכות הפדרציה הספרדית הקנדית ובזכות הסיוע הלוגיסטי של אבי. יורשה לנו לציין כאן את העובדה כי המחלקה הספרדית של קרן היסוד נוסדה בידי הפדרציה הספרדית הקנדית, אשר לימים הועתקה ל־CSQ (הקהילה הספרדית של קוויבק) שהפכה ל־CSUQ, הקהילה הספרדית המאוחדת של קוויבק.

מאז מינויו של מואיז אמסלם לתפקיד יו״ר הפדרציה הספרדית הקנדית בשנת 2003, נטייה זו ממשיכה להתעצם. תוך שנתיים 60,000  ארוחות בוקר סופקו לתלמידים נזקקים בישראל. מועצה בינלאומית של ספרדים צעירים אורגנה במונטריאול בשנת 2008 וועד הנוער הספרדי למדינות אמריקה הוקם יחד עם Fescela, הפדרציה הספרדית של ארצות אמריקה הלטינית, ועם הפדרציה הספרדית האמריקנית. אירועי"השבועיים הספרדיים" הוסיפו לקבל סיוע מידי הפדרציה הספרדית הקנדית. נציין גם את ייסודו של המכון לתרבות יהודי ספרד בקנדה בידי יהודה קסטיאל, יו״ר לשעבר של הפדרציה הספרדית הקנדית, מעשה אשר זיכה אותו בעיטור בשם מלך ספרד. במקביל לעבודתו בשטח, מואיז אמסלם, בדומה לכל קודמיו, לא החסיר ולו ישיבת עבודה אחת של הפדרציה הספרדית העולמית ושל הפדרציה הציונית העולמית. כעת, בשנת 2009, לאחר כל התמורות שנתמכו על ידי כל יושבי הראש של הפדרציה הספרדית הקנדית לדורותיהם, מה הן האפשרויות העומדות לפנינו? כל אחד מאתנו מודע לעובדה שהעולם העכשווי הולך ומשתנה בקצב מטורף בכל תחום, והתהליך הזה לא פסח על מדינת ישראל. הסוגיה הספרדית-אשכנזית ירדה במידת-מה לשוליים עם עלייתם המאסיבית של יהודי ברית המועצות לשעבר. הבעיה הפלסטינאית לובשת צורה ופושטת צורה ללא הרף. המגזר הדתי והמגזר החילוני צהובים זה לזה ומתעלמים זה מזה. אולי ומעל לכול, שומה על היהודים הישראלים, מחד ומאידך, על הערבים הישראלים, כי ביום מן הימים ישבו אלה עם אלה כדי לדון ללא כחל וסרק על העתיד. סולם העדיפויות שלנו אינו עוד מה שהיה. אין לנו כל ספק שהכוחות והמרץ המצויים בקהילתנו יהיו מסוגלים להוליד את המנהיגים הצעירים, אשר ידעו לזהות אפשרויות חדשות.

  • רשימת יושבי הראש לשעבר של הפדרציה הספרדית הקנדית:

אליאס מלכא, שארל שוקרון, יוסף בן-הרוש, ליאון עוזיאל ז״ל, מוריס בן־זכר, רלף בן-עטר, אמיל מלכא, יהודה קסטיאל.

כיום, מואיז אמסלם הוא המכהן כיושב ראש של הפדרציה הספרדית הקנדית.

Presence des Juifs du Maroc au Canada

Brit 32

La revue bilingue des Juifs du Maroc

Aux lecteurs

"Hitsits venifga'", (II a entrevu et a ete touche), ce terme talmudique (Haguigua 14-2  est employe aujourd'hui dans le sens de "II a a peine vu et a ete immediatement conquis !" C'est ce qui m'est arrive quand j'ai rencontre a Montreal pour la premiere fois, voici exactement dix ans, la communaute juive des ressortissants du Maroc. J'etais en visite a Montreal avec l'Orchestre Andalou d'Israel. L'orchestre, dont j'etais le president, avait ete invite a se produire dans une soiree de gala qui cloturait la "Quinzaine Sepharade".

La "Quinzaine Sepharade" est un festival a multiples activites qui se passe a Montreal tous les deux ans. Pendant les deux semaines du festival organise par la Communaute Sepharade de Montreal, des dizaines d'evenements culturels avaient lieu tous les jours. II y avait des pieces de theatre ecrites specialement pour la "Quinzaine" et executees par des troupes locales, des soirees musicales de musique classique ou orientale, de jazz, des conferences sur le Judaisme marocain. Une douzaine d'auteurs locaux presentaient et signaient leurs livres ecrits pendant les deux annees qui precedaient la "Quinzaine". Plusieurs expositions de differents artistes pouvaient etre visitees a Montreal et dans les environs. Une d'entre elles, sur le Judai'sme marocain, avait ete organisee dans la Bibliotheque du Centre communautaire sepharade. On pouvait y voir des centaines d'articles de culte, des documents, des manuscrits, des livres rares, des parchemins, des effets vestimentaires typiques du vieux Maroc. Toutes ces pieces avaient ete pretees par les families de la communaute qui les avaient soigneusement preservees, entre autres, une magnifique collection de Ketoubot enluminees (actes de mariage) de Mogador. C'est elle qui a ete le point de depart d'une fructueuse collaboration entre David Bensoussan et moi-meme et qui a donne naissance a notre ceuvre "Un mariage juif a Mogador".

Tout ce que je voyais autour de moi pendant cette "Quinzaine" m'enthousiasmait. J'etais tout simplement jaloux ! Oui, jaloux de cette explosion d'activites ! Comment une communaute qui compte a peine trente mille personnes reussit a faire ce que n'ont pas reussi a faire les centaines de milliers de ressortissants du Maroc en Israel ? C'etait une question qui ne me laissait pas de repos. Le Judai'sme marocain a sans aucun doute de grandes reussites en Israel. Nous avons des magistrats, des maires, des directeurs de bureaux gouvernementaux, des membres du Parlement et des ministres. Notre armee ne manque pas de generaux marocains, et nos universites de Docteurs et de Professeurs originaires du Maroc. Ce qui nous manque, c'est ce foisonnement de culture, la culture de nos ancetres, les valeurs en vigueur chez nos parents, tout cela a ete gravement delaisse depuis l'implantation des Juifs du Maroc en Israel. Les raisons de ce laisser-aller sont nombreuses et maints travaux lui ont ete consacres.

Ce que j'ai vu a Montreal pendant ce passage et ceux qui l'ont suivi, c'est une Communaute unie et solidaire, resolument determinee a preserver les traditions et les valeurs du Judai'sme marocain, a elever ses enfants dans le respect de leurs parents et de leur patrimoine, tout cela sans oublier de leur inculquer l'amour de Am Israel et d 'Erets Israel. C'est pour ces raisons que j'ai trouve legitime et necessaire de consacrer un numero special de BRIT a cette magnifique communaute qu'est la Communaute Sepharade de Montreal.

Asher Knafo

הילולת רבי שלום בר חנין זצ"ל…..

 

רבי שלום בר חנין זצלהיום בערב תערך בעיר שדרות, לשם הובאו עצמותיו של רבי שלום, ושם הוא קבור….לצדיק הזה יש קשר אישי מאוד, הוא נערץ על ידי אימי, שהספיקה בתור ילדה להכירו בעיר אנטיפה……

רבי שלום בר חנין 

חסידא קדישא ופרישא מקובל מופלא, כיהן ראש ראב"ד בנטיפה שבהרי האטלס בחבל וורזאזאתשבמרוקו. יצק תורה בצוותא עם הגאון המפורסם רבי רפאל אנקווא זלה"ה, וההר"ג רבי משה חליווה זלה"ה ממראקש. נפטר בשנת תרצ"ח – 1938 במרוקו, ולאחר זמן הועלו עצמותיו לישראל. חיבר שו"ת " ברית שלום " כתב יד, לא נודע מקומו…..

הצדיק קבור בשדרות , וכרגע נינו, הודיע לי ברגע האחרון שהערב עורכים לו את ההילולה….אמי שתחיה בבריאות טובה אמן, מספרת על איש ענו, שלא הביט בנשים שעוברות ברחוב, לא מש מספר התורה שבידו, והיה ענו עד מאוד…..

זכותו תגן עליכם וכלינו, וישלח לאמי מורתי, רפואה שלמה אמן כן יהי רצון….

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר