שולחן ערוך מפוייט לרבי משה אבן צור….יוסף גבאי….

משכיל שיר הידידות

הקדמת צלצלי שמע

הקדמה זו יש בה כדי ללמדנו על מקורות השירה ועל החשיבות שמייחס לה הפייטן. המחבר מייחס לשירה כוח היכול להשיב את ההרמוניה לספירות העליונות: ׳ולפעמים בהיותי מחבר שיר אני מכוון לזמור ולהכרית את כל החוחים הסובבים את השושנה העליונה שהיא כנגד ספירת המלכות׳. באמירה זו רוצה המחבר להצדיק את העיסוק הנרחב בכתיבת פיוטים ואמירתם במשך שעות רבות, כמו מנהג שירת הבקשות. בהמשך הקדמתו הוא מציין כי השעה שבה ראוי להלל את הקב״ה היא אשמורת הבוקר, שיאמר בה דברי שיר למנצח על איילת השחר. מקורות שירתו רובם ככולם מיוסדים על אדני פז מלוקטים מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים ומדברי חז״ל. מאחר שכל כוונתו היא להודות לה׳ ולהללו, הרי הוא זוכה לסיעתא דשמיא בשעת הכתיבה, ׳והקב״ה מזמן לי דבר הנאות להוציא כלי למעשהו, דבר דבור על אופניו, תפוחי זהב במשכיות כסף כפתור ופרח׳.

באשר להפצת שירתו, הוא מתאר מצב שבו היו פונים אליו ומבקשים פיוט זה או אחר, והוא היה כותב אותו על לוח ונותנו להם, וזאת הסיבה שאבדו לו כמה וכמה פיוטים ולא יזכרם עוד. הגם שיש טרחה בדבר, מאחר שלעתים השיר הנדרש היה מקצתו במקום אחד ומקצתו במקום אחר, לא רצה להשיב פניהם ריקם, כדי שלא יהיה מכת מונעי בר.

הערת המחבר : על כינוי זה ראה סנהדרין צא ע"א, ויאמר רבי שמעון חסידא " כל המונע הלכה מפי תלמיד, אפילו עוברין שבמעי אמו מקללין אותו, שנאמר מונע בר יקובהו לאום…ואם לימדו מה שכרו, אמר רבא אמר בר ששת זוכה לברכות כיוסף "

 ׳ולכן מעתה אמרתי בלבי להעלות על ספר, אותם הנשארים יחד בעזרת הבורא יתברך, ומעתה הרשות נתונה לכל מי שישתמש באלו השירים כלי להתלמד או להודות ולהלל לה׳, אך לא ישתמשו באהבות ובפיוטים שלא במקום מצוה בסוד משחקים׳. הקדמה זו הובאה במלואה על ידי חוקרה המובהק של שירת מרוקו חיים זעפרני, תוך אפיון התכנים השונים שבה.

א.         בחירת עם ישראל ומעמדו בין האומות.

ב.         מעמדם המיוחד של המשכיל והמשורר בחברה היהודית.

ג.          דבקות עם ישראל בקב״ה דרך התורה והמצוות.

ד.         תפקידיהן המיסטיים של השירה והנגינה.

ה.         מקורות ההשראה ליצירה השירית.

ו.          השירה כבעלת כוח להשבת ההרמוניה האוניברסלית.

ז.          השירה גורמת לשפע בעולמות העליונים והתחתונים.

ח.         אשמורת הבוקר כזמן הראוי לעסוק בשירה ובמוסיקה.

ט.         הסכמתו להשתמש בשיריו כדי להודות להשי״ת, להתלמד, או כדי לשמח חתן וכלה.

חלקי היצירה צלצלי שמע

א.         משבצות זהב ־ הפרק נקרא בשם זה, משום שבמילה משבצות רמוז שמו של המחבר.

ב.         שערי זמרה – לפי הפשט מלשון זמר ושיר, ולפי הקבלה מלשון זמר עריצים, והכוונה שבאמצעות השירים האלה תיכרת הקליפה ויעברו גילולים מן הארץ העליונה.

ג.          ישיר משה – שם כללי לשירתו של הפייטן במדור זה.

ד.         זכר לחורבן – קינות על חורבן ירושלים, לקיים מה שנאמר ׳אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי׳.

ה.         שערי תשובה – ובו תוכחות הדורשות לקיים מה שנאמר ׳קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳. על סיום הספר בשני חלקים אלה הוא כותב בהקדמתו:׳בשעה שיקח האדם את ספר הפיוטים וישמח לבו, יהפוך ידו לסוף הספר ויזכור החורבן ומה טוב אם יתחיל לפתוח את הספר מסיפה לרישיה שאז קודם כל דבר יזכור את ירושלים׳.וכדי שלא לסיים את ספרו בפורענות, חתם בחלק שקרא לו ׳שערי תשובה׳.

א. משבצות זהב

חלק זה מכיל עשרים ושמונה פיוטים, מהם ארבע עשרה בקשות, חמש אהבות, שלוש תחינות, שני פיוטי אסתכבר ולבסוף ארבעה פיוטים ללא ציון סוגם. בכותרת הבקשה הראשונה נכתב: ׳בקשה על סדר אלפא ביתא בראשי הבתים ובסופם׳. אותיות האקרוסטיכון (האלפביתי) משולבות בתחילת הטור הראשון ובתחילת הטור הרביעי שהוא סיומת מקראית. אותיות האקרוסטיכון השני (שם המחבר), ׳אני משה בר יצחק אבן צור חזק׳, משולבות בתחילת הטור השני. כל הסיומות המקראיות חותמות במילה ה׳, אליו פונה המבקש. בפיוט יש פנייה לנשמה להלל ולשבח את יוצרה.

אֲצוּלָה מִתַּחַת כִּסֵא כְּבוֹדוֹ / אוֹרִי קוּמִי עִרְכִי שֶבַח לנְגֶדְוּ

כִּי נִשְׂגָב ה׳ לְבַדוֹ / אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלוֹקִים ה׳

לאחריה נמצא בקשה המיוסדת על י״ג עיקרי תורתנו הקדושה. הבקשה השלישית מיוסדת על ברכות שמונה עשרה. שתי תחינות נתחברו לימים שני וחמישי לאחר נפילת אפיים, ותחינה אחת לאשמורת הבוקר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 152 מנויים נוספים

אוגוסט 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר