ארכיון יומי: 13 באוגוסט 2015


מפטיר והפטרה לשבת וראש חודש בנוסח יהודי מרוקו

 

איתמר מלכא

מפטיר והפטרה לשבת וראש חודש בנוסח יהודי מרוקו

רבי אברהם אביכזר- ארזי הלבנון..חכמי ורבני הספרדים ועדות המזרח

רבי אברהם אביכזיר זצל

לרבי אברהם אביכזר הוצע לו על ידי כוללות המערבים לצאת בשליחות מצוה לערי המערב, לטובת עניי העדה, ובחודש אייר תרנ״ב נסע מירושלים. בעברו דרך נא אמון [אלכסנדריה] ביקש ממנו נשיא קהילה, שלום טובי להישאר בעיר כד ללמד בתלמוד תורה של הקהילה.

נכתוב להלן כמה פרטים על יהודי אלכסנדריה: העיר אלכסנדריה הינה העיר השנייה בגודלה במצרים ועיר הנמל הראשית. העיר הזו נוסדה לפני כ-2300 שנה על ידי אלכסנדר מוקדון. מלכי שושלת תלמי קבעו אותה כבירתם, ובתוך מן קצר היתה לכרך הגדול ביותר בעולם ההליניסטי. באלכסנדריה היתה הספדה הגדולה ביותר של הזמן הקדום, ובה היו למעלה מארבע מאות אלף מגילות.

השלטון הערבי הוריד את אלכסנדריה מגדולתה, באשר קבע את העיר קאהיר לבירת מצרים. בעיר אלכסנדריה התקיימה קהילה יהודית גדולה עוד מימי אלכסנדר מוקדון. יהודי אלכסנדריה נהנו מאוטונומיה, ובראשם עמדה מועצת זקנים בת 71 חברים, והיה להם בית דין משלהם.

אחרי גירוש ספרד בשנת רנ״ב, הגיעו לאלכסנדריה תלמידי חכמים, וביניהם רבי יוסף סאגיס ורבי משה בן שושן. כאשר כבש נפוליאון את העיר לפני כמאתיים שנה, הטיל על יהודי אלכסנדריה כופר כבד, וציוה להרוס את בית הכנסת העתיק ״אליהו הנביא״.

בשנות מלחמת העולם הראשונה, הוגלו לאלכסנדריה יהודים רבים מיהודי ארץ ישראל, שלא היו אזרחים עותומאנים. בשנת תש״ז, ישבו בעיר כעשרים ושניים אלף תושבים, אבל רובם היגרו ממצרים בזמן מלחמת השחרור ומלחמת סיני.

רבי אברהם התמסר בהתלהבות רבה למלאכת קודש של לימוד התלמידים. ראשית, הוא תיקן תוכנית לימודים ומיוחדת במינה, שהיתה עד אז בדרגה נמוכה, וזאת מכיון שהסתפקו המחנכים הקיימים בלימוד טעמי המקרא והפטרה בלי כל ביאור. אך מכשול גדול עמד בדרכו, והוא העדר מחנכים מתאימים היכולים להורות כדבעי, ולשם כך הכשיר צוות מורים שיתאימו למפעלו החינוכי. מכשול נוסף עמד לו בדרכו, והוא חסרון ספרי לימוד מתאימים. גם לזה ניגש רבינו וחיבר בעצמו ספרי לימוד בשם ״העברי״ בארבעה חלקים: חלק א׳ הודפס בשש מהדורות בשנים אלו עוסקים ביסודות הלימוד ותרגילי קריאה וכתיבה. חלק ג׳ בשנת תרס״ח, ומכיל סיפורים המתאימים לנערים, מקורות ימי נביאינו וחכמינו. חלק ד׳ בשנת תרס״ט הוא קיצור דבר ימי עם ישראל מבריאת העולם ועד גלות ספרד, הלכות ודינים נחוצים וכללים אחדים בדקדוק עברי. מהדורה שניה נקראת ״דעת התורה והמצוה״ המכיל קיצורי דינים, נדפס בנא אמון תרע״ד.

כן חיבר ספר ״דברי הימים״ בשני חלקים נדפס בנא אמון תרע״ו. ספרים אלו הוציא לאור ע״י החברה שיסד בשם ״עמלי תורה״. בראש חברה זו עמד רבה של העיר אלכסנדריה הגאון רבי אליהו בכור חזן זצוק״ל מחבר ספר שו״ת תעלומות לב. מטרת החברה היתה להפיץ תורה ויראה בקרב יהודי אלכסנדריה ופרבריה, והכשרות תלמידים לת׳׳ת שפתח במסגרת החברה ועמד בראשה. הרב הראשי רבי אליהו חזן ונשיא הקהילה הגביר שלום טובי, בראותם את כשרונותיו ומדותיו התרומיות של רבי אברהם ובקיאותו בש״ס ובפוסקים, בקשוהו למלא גם את התפקיד של סופר ומזכיר הרבנות הראשית באלכסנדריה, כדי שיתרום מכוחותיו לתועלת העדה כולה.

תורה וגמילות חסדם

עד מהרה נתחבב מאד ע״י גדולי ופרנסי הקהילה, בקבלו כל אדם בסבר פנים יפות ובענווה גדולה. נשיא הקהילה שבעצמו נהג לקבוע עתים לתורה ראה ברבי אברהם איש כלבבו, צנא מלא ספרי, בקי בחדרי התורה, חריף ופקח, ויקבע עמו עתים לתורה.

על ידי קשריו המצויינים עם נשיא הקהילה מר טובי ותפקידו הרם ברבנות, התקרב אל המשפחות המיוחסות שבאלכסנדריה ומצרים, כמשפחת הברונים לבית מנשה, שהקימו מוסדות רבים של תורה וחסד בתי כנסת וחינוך בתי חולים וכוי, והתפרסמו בכל המזרח ובארץ ישראל בתרומותיהם הרבות ובמעשה הצדקה והחסד לתפארת. וכן עמד בקשר עם המשפחות המכובדות: אגאן, דולו,

סאקאס, יטלקי, עדה, סווארס, קטאווי, מוצרי, גרין ועוד.

מלבד ידיעותיו הרבות בתורה בקי היה רבינו בהויות העולם ובשפות שונות, נואם בחסד עליון, מושך לבבות במתק שפתיו בחן דיבורו וביושר לבבו. המשפחות החשובות שהזכרנו מעולם לא מנעו ממנו דבר שביקש להם, ונדבותיהם ותרומיותיהם למוסדות התורה והחסד במצרים ובארץ ישראל ניתנו בהמלצתו, והודות להשפעתו והשתדלותו. רבני ירושלים וארץ ישראל וראשי מוסדות החסד, ידעו שיש להם באלכסנדריה תומך נלהב שהשפעתו גדולה ודבריו נשמעים, ומעולם לא השיב פני איש ריקם.

מלבד עזרתו לטובת מוסדות תורה וחסד, הנהיג סדרים במוסדות העיר. שימש כאחד ממנהלי בית החולים המפואר של הקהילה, ותיקן בו תקנות רבות וסדרים נאותים ובפרט לטובת חולים עניים. כן יסד את חברת ״עזרת אחים״ שהציבור למטרה לעזור לעניים צנועים בחלוקת כסף וקמח וכיוצא בהן. דאג לסדרים ושיפורים במשרד הרבנות שבאלכסנדריה ובבית הדין, ומינה פקידים נאמנים שטובת הציבור לפניהם בלי הבדל מעמד. ראשי הקהילה מינוהו למנהל ויועץ ועד הקהילה, ומאז הוא היה המוציא והמביא בענייני עדת יהודי אלכסנדריה. בין התקנות החשובות שתיקן, הוא ביטול מנהג משלוח זרי פרחים להלויות, וכתחליף לזה התרים למוסדות צדקה וחסד המועילים לעילוי נשמת הנפטרים. תקנתו התקבלה ונדבות רבות זרמו למוסדות החסד. מר ב״צ טראגאן בספרו ״לקורות היהודים באלכסנדריה" הכולל יומן סקירה של חיי הקהילה, כותב בין השאר על רבי אברהם: ״אין בית ספר, בית חסד, מוסד של צדקה אשר חקרתי ודרשתי אודותם,

שלא הזכירוני את השם הפרטי הזה לטובה״.

המשפט העברי בקהילות מרוקו – מ.עמר

המשפט העברי

טופס תקנה על ענין הנ״ל, במחילת הכתובה.

מ"ד. בתשעה לחשון שנת ששים וחמש לפ״ק, נתקן מלפני החכמים השלמים הנז׳ להלן יצ״ו, שנשארו בחיים מהנז׳ לעיל, שכל ביטול ומחילה שתודה כל אשה לבעלה מכתובתה, להפקיע יד יורשיה, או יד זולתם שהיה להם זכות בכתובה ההיא. בהמצא לשם א׳ מחכמי המעמד הנמנין לדין, סגי לקיים המחילה ההיא. מיהו צריך להמצא שם החכם ההוא, אפי׳ באשה שנפלו לה נכסים בירושה ממקום אחר, או שנטלתם מאיש אחר, במתנה או בפירעון כתובה. בכולם בעינן שימצא שם חכם, אמנם קרוב שיש לו זכות בכתובה המתבטלת, לא בעינן שימצא לשם. אפילו יהיה מצוי בעיר, כי אם מציאות החכם סגי בכולהו נשים, שיודו מחילה לבעל, להפקיע יד הזולת שיש לו זכות בירושתן. (כתב מורי מנחם סרירו ז״ל וז״ל מכאן משמע שהכל מסור ביד החכם לבטל, ואפי׳ יהיה כתוב בתנאים, שע״מ כן העניק לה הנדונייא, מדקאמר בכולהו נשים עכ״ל, וכן המנהג נאם יעב״ץ) ולראיה שכן חזרו לתקן, וצוו לנו החכמים הנז׳ ה״ה הה״ר סעדיה ן׳ ריבוח יצ״ו, והה״ר יצחק אבן צור יצ״ו, והה״ר שמואל אבן דנאן יצ״ו, והה״ר וידאל הצרפתי יצ״ו, והה״ר יעקב חאג׳יז יצ״ו, והר״ר שמואל אבן חביב יצ״ו, לכתוב ולחתום ח״פ בזמן המי, גם בהסכמת הנגיד המעולה ה״ר דוד אבן זמירו יצ״ו, ככתוב וחתום מידם בדף נ״ב. ובזמן הנז׳ נהגו שאפילו לא יהיה החכם מצוי שם, סגי בשילן אחד מהסופרים אל החכם, ויעידו שהיה זה בהסכמת החכם. נאם יעב״ץ.

אייר התמ״ח

טופס תקנה על רבוי הסעודות, שמה יש הפסד לעניים.

מ״ה. מפני שרבו כמו רבו משאלות לב שכננו, בענייני המסים, ושערי ההשפעה דחוקים, וראינו שהקהל עם דוחקם ומיעוט השפעתם, מוכרחים להוציא הוצאות יתירות בעניני הסעודות, עניים ועשירים. ולוקחים ברבית כדי לצמצם במותרות, מפני שרואים אחרים מתפארים ומוציאים שלא בצמצום, לכן גם מי שהוא דחוק לפרנסה, הוא מפסיד ומוציא הוצאות במותרות, כדי שישוה עצמו במעשיו גם למושפעים. לכן כדי למעט במותרות, לזכות כל הקהל כאחד. ראינו לתקן שכל מי שהוא נוהג לעשות לבניו קרוב לחג השבועות, סעודות הנקראים אלכתאיים, אין לו רשות לעשות כי אם סעודה אחת בלבד, מי שהוא נוהג לעשותה בערב חג השבועות, יעשנה. ומי שהוא נוהג לעשותה קודם, יעשנה קודם, ולא יעשה בה תרנגולים ולא בני יונה וכיוצא בהם כלל. וכן ג״כ בשום סעודה אחרת, לא של חתן וברית מילה, או פדיון הבן, וכיוצא בזה. וכן השולחים לקרוביהם ומיודעיהם סבו׳׳ת ועשאוו״י, לא ישלחו בהם תרנגולים, ולא בני יונה. אבל לצורך מאכל החתן והכלה בלבד, או שום בעל הבית לצורך ביתו, או הזמנת אורחים יעשה מה שירצה. ותקנה זו תהיה נוהגת בקהלנו יצ״ו, מהיום ועד תשלום חמש שנים, ואף לאח״כ אין לה היתר כי אם ברשות ב״ד וקצת מראשי הקהל, והפורץ גדר לעבור על תקנה זו, יש רשות ביד הנגידים וראשי הקהל לקנסו לפי ראות עיניהם. ולראיה שכך תקננו והסכמנו להנאת הקהל ישצ״ו, חתמנו אחר שהכרזנו ע״ז בעשור אמצעי לחדש אייר, שנת כי מאהבת ה׳ אתכם לפ״ק פה פ׳אס יע״א עכ״ל התקנה. וחתומים החכמים השלמים הייה בה״ר יהודה בר יוסף עוזיאל זלה״ה, וכהה״ר וידאל הצרפתי זלה״ה ובמוהר״ר מנחם בכהר״ר דוד סרירו זלה״ה, וכהר״ר שאול אבן דנאן זלה״ה וכהה״ר מימון אפלאלו זלה״ה, והכרנו חתימותם, ואח״ב חתומים ראשי הקהל ה״ה מימון בן דנאן, ומשה הכהן, ואברהם ן׳ שמול, ומשה ן׳ סונבאל, ויעקב ן׳ אלבאז, ודוד ן׳ אמוזג, ועובד בן סוסאן, ומשה ביב׳אס, ויהודה בן מכלוף בן אדהאן, ושלמה גבאי, ואברהם בן יהודה קאב׳ליירו.

תמוז התנ״א

טופס תקנה על ענין הצדקה, שעניי העיר הם קודמים לעניי עיר אחרת, לפי שכך הוא הדין.

מ״ו. מפני שהתמעטו שערי ההשפעה, רבו כמו רבו עניים בעירנו זאת, ונתמוטטו כמה וכמה בעלי בתים, מחמת רוב הצרות מסים וארנוניות, מינים ממינים שונים. ולא מצאו אנשי חיל ידיהם, להחזיק ביד העניים הנז׳. ולקיים מאמר רז״ל עניי עירך, ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמיו וכוי. לפי שאין לך שבוע ושבוע, שלא יבואו ששה או שבעה עניים, משאר מדינות המערב. וגדולה על כולן אלו הבאים מאשכנז ופולונייא אשר רובם ככולם מביאים אגרות חתומות שבאים מארצם לצורך פדיון שבויים, ואחר כך תגלה רעתם שמזייפים אגדותיהם, ונוטלין ממון בזרוע וביד רמה. ואחר כך פוערים פיהם לבלי חוק, ומדברים דברים רעים, ועניי העיר עם שאר עניי המערב נדחים במתנה מעוטה, אשר לא תועיל לכלום. על כן הסכמנו אנו החתומים הסכמה גמורה שלא תופר ולא תתבטל, שכל הבא לשאול מארץ אשכנז ופולונייא וסביבותיהן, אין לו מהקהל כי אם שני אירייאליס ולא יותר, הן יהיה חכם או מהמון העם או לפדיון שבויים וכיוצא. וכל הרוצה לתת יותר מזה מן הקהל, הוא עובר על הסכמת ב׳׳ד והקהל, ודבריו בטלים ואין שומעין לו כלל, והרי הוא גוזל את הרבים, וגוזל עניים. ולפי שכן הסכמנו וקבלנו ואין להשיב, במשך זמן עשר שנים. לכן חתמנו בר״ח תמוז יה״ל שגת טוב להודו׳ית לה׳ לפ״ק ע״ב. וחתו׳ החכמים השלמים הרבנים המובהקים כמהר״ר מנחם, כהה״ר דוד סרירו זלה״ה, וכמוהר״ר וידאל הצרפתי זלה״ה, וכמוהר״ר מימון אפ׳לאלו זלה״ה, והכרנו חתימותיהם.

תמוז הת״ס

. קסידה על ר׳ דוד ומשה.

רבי דוד ומשה

הערת המחבר : קסידה זו הוקלטה מפי דניאל פרץ מארבע טוגאנה בהילולה של רבי דוד ומשה שנערכה ב-19/12/1973 במושב זנוח

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו / עממאר אל מאל מא יכטא דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם הכסף לא יחדל מביתו

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זאר / סמאעא כאדרא חמרא פי דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטח על קברו נר ירוק ונר אדום בביתו.

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו /  עממאר אל עזארא מא כטאו דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם הבחורים לא יחדלו מלהיות בביתו

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו /  עממאר צדיקים אלכבאר מא כטאו דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם צדיקים גדולים לא יחדלו מביתו

 

אביאד ד׳ דוד ומשה ואביאד מן זאדו /  עממאר כול מחלה מא תרטא דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטח על קברו מעולם לא תבקר מחלה בביתו

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו-י.בן עמי

קבר של קדוש

  1. פיוט על ר׳ משה חאליווה

פיוט זה הוקלט בהילולה בירושלים אצל צאצאי ר׳ משה חאליווה. הפיוט מורכב משש מחרוזות כאשר שתי המחרוזות האחרונות הן ביהודית־מוגרבית. המחרוזת היא של שלושה טורי סטרופה וטור איזור אחד המסתיים תמיד במלה משה.

 

אשירה נא/ שבחי תנא/ בגן עדן חנה/ רבנו משה

נשיט לו חופה/ בעולם הבא /בצלו נשבה/ ויגדל משה

 

פזמון: אשירה נא שבחי תנא

בגן עדן חנה רבנו משה

 

יום הילולתו/ תעשו שמחתו/ על עילוי נשמתו/ עלה עלה משה

אכפה נתאווא/ מאלו בלענאווא מה קבלת חלווא /הווא רבנו משה

פזמון: אשירה נא…

 

תרגום:

נקל ונשקול פנו בענווה לא קבלתי עוגה הוא ר׳ משה

פזמון: אשירה נא…

 

דימא ליל ונהאר/ גיר מחבוש פדדאר/ פלמשנה ידאההר /אה בייאד רבי משה

פזמון: אשירה נא…

 

תרגום:

יומם ולילה הוא כלוא בבית במשנה מעיין אשרי ר׳ משה

פזמון: אשירה נא

מבואות וחצרות בעיר מכנאס-רבי יוסף משאש

רבי יוסך משאש

רבי יוסך משאש

קיב

פ׳ תשא. ש׳ תרפ״ט לפ״ק.

ידידי החה׳׳ש כמוה״ר שלום הלוי ישצ״ו. שלום, שלום.

קח נא עוד ידידי, חלק השמאלי ממבואות העיר והחצרות, מפתח השער ולפנים לשמאל הנכנס, סמוך לפתח יש חנויות מוכרי תבלין ופירות, וסמוך להם פונדק גדול מלא אורוות לסוסים ולפרדים ולחמורים, וסמוך לו שורה של חנויות מוכרי פירות ודגים ובשר וירק, וסמוך להם פונדק גדול מלא כתים ועליות, ורפתים לבקר וצאן, וסמוך לו עוד חנויות מוכרי ירק, וסמך להם מבוי קטן מפולש לפונדק הנז׳, נקרא מבוי אסקאייא [שוקת המים], יש בו אלו החצרות:

 א׳, חצר לעאמרייא.

 ב׳, חצר אטרזמאן,

ג׳, חצר אזילאסי.

 ד׳, חצר דוד כהן, ועוד חרבות. וסמוך לו עוד שורה של חנויות מוכרי קופת הרוכלים, וסמוך להם מבוי אלעטארין, יש בו אלו החצרות:

 א׳, חצר אלביי״א [לביאה, וכבר הודעתיך מזה].

ב/ חצר ר׳ פתחיה בירדוגו ז״ל.

ג׳, חצר דניאל כהן,

ד, חצר יוסף עמאר,

הי, חצר אברהם בידרוגו.

 ו׳, חצר יעקב אסודרי.

 ז', חצר יצחק עטייא.

ח׳, חצר ן׳ אסודרי.

ט׳, חצר אזייאת,

יו״ד, חצר ר׳ שלמה ן׳ הדוש ז״ל.

 י״א, חצר ישראל יעקב.

 י״ב, חצר תברנא.

י״ג, חצר . יעקב אוחנא.

י״ד, חצר גייאן.

ט״ו, חצר ר׳ רפאל בן צור זצ״ל.

 וסמוך לו שורה של חנויות, וחצר אחת, נקרא ע״ש מרדכי עטאר, וסמוך לה איזה חנויות מוכרי קליות וזרעונים, וסמוך להם מבוי אלגזארין [קצבים, ע״ש חנויות הקצבים שהיו סמוכים לו בזמן הקודם], והזקנים קורים לו ע׳׳ש המשורר הנשגב כמוהר״ר דוד ן׳ חסין זלה״ה. יש בו אלו החצרות:

 א׳, חצר ימין אסודרי.

ב' חצר ר׳ שלמה ן׳ ׳שטרית ישצ״ו,

 ג' חצר בלכאווא,

ד׳, חצר מסעוד אסבאג.

 ה׳, חצר ר׳ יצחק אבן צור ז״ל.

 ו׳, חצר ר׳ דוד חסין ז״ל.

 ז׳ חצר אסלוקייא [נהר קטן עובר תחתיה],

ח׳, חצר ר׳ שלמה טולידאנו ז״ל.

ט' חצר ן׳ אריפי.

יו״ד, חצר מכלוף גייאן,

י״א, חצר אליהו גייאן.

י״ב, חצר דוד מורינון.

י״ג, חצר דוד אדרעי.

י״ד, חצר מכלוף ן׳ שלוש.

ט״ו, חצר טאפירו.

וסמוך לו יש עוד חנויות מוכרי קמח, וסמוך להם חצר אחת, נקראת, חצר עכו. סמוך לה, מבוי ר׳ שלום לעזימי ז״ל, יש בו אלו החצרות:

,א׳ חצר ר׳ שלמה ן׳ עטארא ישצ״ו.

ב׳, חצר אברהם אוחנא.

ג׳, חצר אלקובי.

ד׳,חצר ן׳ לחסין.

ה׳, חצר יצחק כהן.

ו', חצר ר׳ שלום לעזימי ז״ל,

 ז', חצר מאיר מריגין.

חי, חצר ד סוסאן.

ט׳, חצר אהרן ד היי״

יד״ד, חצר יוסף לעזיכי.

 י״׳ א, חצר אברהם ף לחזאן.

י״ב, חצר ישועה אסודרי.

י״ג ־חצר חיים ן' עזרא

 י״ד, חצר ן' דאנינו.

ט"ו חצר ן'שלוש

סמוך לו עוד חנויות, ושני חצרות,   הצי ן' מאמאן וחצר יצחק כהן.

סמוך לו מבוי אלבאב אלמסדודא [שער סגור], ע״ש הפתח שהיה פתוח בסופו סמוך לרחוב גדול של הערבים הנקרא בשם ברימ״א, ומפני הגנבים ושודדי לילה, סגרוהו בכותל אבנים. יש בו אלו החצרות:

א', חצר ר׳ יצחק מחפודא.

 ב׳, חצר ן׳ חמו.

ג' חצר אלבאג.

ד׳, חצר סונבל.

ה׳, חצר ן׳ כסוס.

ו' חצר מימון עמאר.

 ז', חצר סלוקייא.

 ח' חצר סמחון אשיך.

 ט׳, חצר שמואל ן׳ עזרא.

י׳, חצר ר׳ ידידיה כהן ז״ל.

 י״א, חצר שלום אדרעי ז״ל.

י״ב, חצר לובטון.

סמוך לו מבוי אלגרנא [בית המטבחיים]׳ יש בו אלו החצרות:

 א׳ חצר מאיר אזוגי.

ב' חצר ן׳ אדראווי.

 ג' חצר אברהם בטאן.

ד׳, חצר אלענקרי.

ה', חצר אלפילאלי.

ו', חצר אלבאלאג.

 ז׳, חצר יעיש.

ח', חצר סתוואר.

ט׳, חצר ר׳ שמואל דאנינו ז״ל.

יו״ד, חצר דוד ן׳ זקן. י״א, חצר סריקי.

י״ב, בית המטבחיים.

סמוך לו מבוי אטו״ב, בכלל מבוי אדייק [צר ודחוק]. ואלה שמות החצרות שיש בהם:

א' חצר ן׳ לחזאן.

 בי, חצר ן׳ יתאח.

 ג'חצר אביחצירא.

 ד׳, חצר אדהאן.

 ה׳, חצר אלחממאם [מרחץ של חמין],

 ו', חצר לפראסקירא.

 ז', חצר ראמו לחזזאמא.

 ח', חצר צולמאן.

ט' חצר ר׳ פינחס טולידאנו ז״ל.

יו״ד, חצר באראטו.

י״א, חצר ן׳ נאמוס.

י״ב, חצר בריהם.

י״ג, חצר ן׳ וואעיש.

י״ד, חצר חזקיה.

 ט״ו, חצר זנאתי.

 ט״ז, חצר אצאייאג.

י״ז, חצר יעקב בוסידאן.

י״ח, חצר ר׳ שמואל בוסידאן.

 י״ט, חצר ר׳ עזריה אסבאג ז״ל.

 ך', חצר עייסא לקאבלא.

כ״א, חצר לענקרי.

 כ״ב, חצר אסוסי.

כ״ג, חצר משה צאייאג.

כ״ד, חצר זהרא.

כ״ה, חצר סלאם.

כ״ו, חצר ך עדי.

כ״ז, חצר כללאל,

כ״ח, חצר בווידיר.

כ״ט, חצר מרדכי בן ר׳ יחייא ן׳ זנו ז״ל.

לי, חצר ביהי.

 ל״א, חצר פילאלא.

 ל״ב, חצר ן׳ סמחון. ל״ג, חצר אדאלייא.

 ל״ד, חצר אלבו.

ל״ה, חצר דווידא.

ל״ו, חצר ן׳ ענינא.

ל״ז, חצר מכלוף צאייאג.

ל״ח, חצר ן׳ הרוס. ט״ל, חצר דוד ן׳ בדוך.

 מ' חצר יוסף לענקרי.

 מ״א, חצר ליתים.

מ״ב, חצר מימונא.

 יש בהם הרבה חרבות, יעלה סכום כל החצרות שבעיר מימין ומשמאל ובאמצע מאתים וחמשים ושתים. יש בכללותם, כאלף ומאתים בתים, והחנויות והאוצרות, והרפתים כשלש מאות. יש בעיר ששה תנורים, לאפיית פת ולקדרות ההטמנה של שבת, הכל כאשר לכל הוא רק של ישראל. ודרים בהם רק ישראל, ואין לשום נכרי חלק ונחלה בתוכם, והכל מוקף חומות גבוהות ורחבות מארבע רוחות. זהו מה שיש להודיע עתה לכבודו, ויודיעני עוד הצריך אליו. ושלום.

אני היו״ם ס״ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2015
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר