אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו-חנניה דהן -כרך א'

282 א־שכּר פיהא, תעביהא.

אשה אם שיבחת, אותה לקחת.

הלל לפני אשה יופיה, ותסלח לך על כל עווניך. (משלי יהושוע פרק נח׳)

 תגיד פעם אחת לאשה שהיא יפה, השטן יגיד לה את זאת עשר פעמים ביום(86 j. pineaux)

283 חתא חד מא תסמא ב־ערסו אוו ב־נפאםו.

אף אחד לא נקרא לפי(עושר) חתונתו, או(עושר) לידתו.

לא בשם וביחס יתרון גבר, כי כל איש בן מעלליו הוא(דון קישוט, תרגום ביאליק)

 הגדול שביחוסים – השם הטוב. (מבחר פנינים פרק י׳).

ריבוי נשים

284 מול זוג׳ ד־נּסא, יבאת פ־זנקא.

בעל לשתי נשים, ילון בחוץ.

ולו שתי נשים: ולו הכין כלי מוות.(תולדות יצחק, פרשת כי תצא)

שתי נשים בבית – מריבה בבית. (תנחומא תצא)

שני סירים על האש סימן לחגיגה, שתי נשים בבית -סערה גדולה. (פתגם צרפתי)

285 מול זוג׳ ד־נסאמא ענדו ראחא,

מוצוב בין אחג׳ר א־רחא.

בעל לשתי נשים אין לו מנוחה.

מצוי בין אבני הריחיים.

286 מול זוג׳ נסוואן, מחצור בין זוג׳ ביבאן.

בעל שתי נשים, לחוץ בין שתי דלתות.

היתרון לבעל אשה אחת, זה שהיא מגינה עליו מכל האחרות.

287 רבאעא ד־נסא, ול־גרבא יאבסא.

חבורת נשים, והנאד יבש.

אדם אחד היו לו שתי נשים, אחת צעירה ואחת זקנה: הצעירה מלקטת לו בנות, הזקנה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן. (בבא קמא סי)

בית אשר שתי נשים צופיות הליכותיו, צלמוות ואי סדרים בו. (משלי הושוע)

כל בית אשר לו הרבה בעלות בית לא ינקה לעולם. (יב׳ל יהושפט)

ברוב משרתים אין מי שיטאטא החדרים.(אוסם בושם)