מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו

עד דלא ידע

חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. (מגילה. ז, ב}.

סעודת פורים

מאחר והוכנו מאכלים בשפע לכבוד ״מרדכי ואסתר״, לכן חייבים להרבות בשמחה ביום זה כדי לקיים את המצווה בשלימותה ״ולעשות אותו יום משתה ושמחה״ כנזכר במגילה, לכן עורכים בפורים סעודה חגיגית מיוחדת, משופעת מטעמים ומשקאות ובמיוחד ״מאחייא״ (עראק) שמקומה לא נפקד מאף מקום ומאף מאורע, וחייבים לשתות ממנה בסעודת פורים, כדי לקיים את הכתוב: ״חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״ (מגילה ז. ב).

סעודת מרדכי ואסתר הייתה מתמשכת עד השעות המאוחרות של הלילה ושמחת החג הייתה מגיעה לשיאה כאשר כולם מבוסמים ועליזים, גדולים כקטנים.

הרב יהונתן סרירו ז״ל (1775־1833) מפאס, ביטא את התרוממות השמחה והמעמד בפיוט שחיבר לסעודת פורים, בין השאר הוא כותב:

אזכיר חסדי צורינו, הנפרע מצרינו, בקום אדם עלינו לולי ה׳ שהיה לנו:

להודות על הנסים, ומנות לאנשים, ומתנות לנשים, יום שמחתנו:

מאכלות עריבים, הכינו למסובים, פת סולת בלי סובים יערבו לנו:

 נרות שעוה ערוכים, לאורה הם צריכים, כמו בני מלכים ויאר לנו:

 סופגנים אשקיריטין, בדבש הם חלוטין, בתבלים חנוטין יבוסם לנו:

 עוד אורז בבשר צאן, תמים יהיו לרצון, רך ושמן תגישון על שולחנינו:

פנו מקום לתולע, מאכל קל חיש נבלע, בבשר חזה וצלע יתוקן לנו:

צמקו הבצלים בבשר שור מבושלים, מתוקים ומתובלים יערבו לנו:

קונדס וערביות, כמיהים ופטריות, במחבת עשויות כתיקוננו:

רבים יהיו כשורה, לכל איש חצי ליטרא , כמהים שמם נקרא יערבו לנו:

שתה מים החיים, שרפ (עראק) נטף פעמיים, לכה נרוה כפליים לצמאוננו:

תרנגולות פטומות, תוכם מלא חלמות, עריבות ומבוסמות טוב לחיכנו:

סופי תרנגולים, ועוד שמן ומטרופלין, וחלמונים הקרים יבררו לנו:

עוף הגריס ושמן לבשל בו החמין ולעשות בו מטעמים אשר אהבנו:

ובכלי זך שם יורק יין אדום ירקרק, לבן טהור כמרק, ימזגו לנו:

דרשו ושתו ממתקים קהווא (קפה), אתאי(תה) ומשקים ירוג גידים ועורקים יפוג ינינו.

תורים יונים קטנים, דשנים גם שמנים, בעצמותם נטחנים פן יורע לנו:

פולים גויים ותאבג׳א חמרא חייא לא מזגא עתיקא ורגיגא וכל פרי מגדים כפרים עם

נרדים ותמרים עם שקדים ויומתק לנו:

כוסות אתאי(תה) כל שעה, לרוות בהם שבעה, על שלושה ארבעה לא אשיבנו:

 הקשורים חמשה אחת בשר כתושה, שנית מוח חרושה וגם ביצה בביצה לא תעזבנו:

הרביעית בכבד, תרנגולת פן תאבד, ובפטריות תכבד חמישיתנו:

לקראת דגים רוץ תרוץ, דג א־סאביל הוא הראש ואם תמצא לקרוש מה טוב חלקנו:

תרדין בלימונים, ובונדיגאס בחומץ, פלפל שמן ליתינים וערבו לנו:

 הרבו מיני מתיקה פאניד פאזורלא הדקה הכל עשוי כהקה תקנו לנו:

 נודה עוד לאלהינו, על פדות נפשנו, ימי צמח צדקנו יקרב לגאולנו

מתוך ספר הפיוטים " ישמח ישראל " עמוד 274-275 .הבאנו כאן רק כמה בתים מהפיוט