פרק המשה עשר-סיום הפרק "חיי הרוח"-קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה כרך ג'

תכונה ועברונות

אף בתחום זה ידיעותיהם של חכמי צפרו מעמיקות. ר׳ שמואל אלבאז כתב סוד העיבור בדרך שיר בשם ״חדשי השנה״, וסביב לו פירוש ארוך. ר׳ רפאל משה בנו כתב חיבור בשם ״כח מעשיו״ כמו כן כתב חיבור גדול על שבע החכמות בשם ס׳ באר שבע.

מוסר והגות

מלבד ספרות הדרש, המשובצת דברי תוכחה ומוסר ולפעמים מחשבות ורעיונות מקוריים, כתבו חכמי צפרו ספרי מוסר מיוחדים. רבי שלמה אביטבול באגרת שכתב, מטיף לעצמו דברי מוסר. רבי רפאל משה חיבר ספר מוסר בשם ״פרשת הכסף״  וקונטרס ארבעה שומרים שכולל גם סדר תיקון לעבירות שונות.

דברי הימים

חוש מיוחד להיסטוריה היה לחכמי צפרו. כמה מהם רשמו את קורות חייהם ודברי הימים, הן בחיבורים מיוחדים, והן דרך אגב, בתוך תשובותיהם בהלכה או בכתביהם האחרים. ר׳ יעקב גבאי הוא הראשון שנשארו ממנו רשימות היסטוריות על מאורעות השנים תצ״ג—תצ״ז (ימי הרעב הגדול). ר׳ שאול ישועה אביטבול בכתביו ופסקיו הבליע דרך אגב, תיאורים וסיפורים על כמה מאורעות. הגדיל לעשות ר׳ רפאל משה אלבאז שחיבר ספר ״כסא המלכים״ דברי הימים והמלכים עד זמנו, וקונטרס ״אשכבתא דרבנן״ על מועדי פטירתם של חכמים עד זמנו. גם מו״א הרב ישמ״ח עובדיה זצ״ל שרטט וכתב כמה ממאורעות זמנו ודרכי חייו במסתו ״צבא ימי״ שבראש ספר ״תורה וחיים״. בצפרו כבערים אחרות, נהגו לתלות לוח שנה בבית הכנסת שהיה נכתב בכת״י, שבצד היותו לוח שנתי לקביעת ראשי חדשים תקופות וכו' מצויינים היו בתחילתו התאריכים החשובים בחיי העם היהודי בכלל, ובחיי יהודי מארוקו ועיר צפרו בפרט. לדבר הזה היתה תועלת מרובה, שממנו ידעו פשוטי העם ידיעות בסיסיות בהיסטוריה הכללית והיהודית.

כתיבה וספרים

יחס מיוחד היה לרבני צפרו לכתיבה ולספרים. הם טיפחו את מעשה הכתב וכתיבתם של רבים מהם היתה כתיבה תמה מעשה ידי אמן. הם שלטו שליטה בלי מצרים בשפה העברית ומליצתה. והעריכו ואהבו את השימוש בשפה הצחה וד,מליצית. אהבה מיוחדת נודעה להם לספר לכריכתו ולהידורו, ואין צריך לומר לרכישת ספרים. בצפרו היו מצויים ספרים שלפעמים לא נמצאו בערי פאס ומכנאס. ואכן אנו מוצאים שבספריהם מצוטטים ספרים שונים זמן קצר לאחר הוצאתם לאור. דבר המראה שמיד עם הופעת הספר השתדלו לרכשו. בצפרו ידועות היו כמה ספריות פרטיות גדולות. ביניהם: א) ספרית משפחת בן זכרי שהיתה בבית השייך למשפחה. ב) ספרית ר׳ שלמה אביטבול ור׳ עמור בנו, שהיתה בחדר מיוחד בבית ר׳ עמור הנ״ל. ג) ספרית ר׳ יהודה אלבאז בה נבלעה ספרית חותנו ר׳ שאול ישועה אביטבול גם כן בחדר מיוחד שבביתם. ד) ספרית ר׳ שלום אזולאי.

מלבד ספריות גדולות אלו, ידועות היו גם ספריותיהם של ר׳ רפאל מאמאן, ומו״ז ר׳ מסעוד עובדיה. המשפחות הללו שאפו לרכוש ספרים חדשים וישנים, שהיו באים להם על ידי הש״דרים וסוחרי הספרים שהיו מסיירים במארוקו . הם דאגו לכריכה יפה של הספר, ולשמירתו במקום מתאים.

 

קשרים רוחניים עם ערים אחרות

קשרים רוחניים מסועפים קיימו חכמי צפרו עם הרבנים מערי המערב האחרות, בפרט פאס, מכנאס ותטוואן. רבי דוד אראג׳יל התכתב עם ר׳ שאול סירירו ור' יעקב אבן דנאן. חכמי תאזא פונים אליו ״ולחכמי צפרו״. ר׳ משה בן חמו היה אישיות רצויה מאד בפאס״. אף היה כנראה מבקר במכנאס. התכתב עם חכמיה ר׳ חיים טולידאנו ובניו ו­משה ור׳ חביב. תלמידי ר׳ משה מתכתבים עם ר׳ יהודה ן׳ עטר, ר׳ מנחם סירירו ור׳ יעקב ן' צור בפאס. משם ואילך הקשר של רבני צפרו עם שאר החכמים, הוא מהמפורסמות שאין צריך להן ראיה.

גם הקהל הרחב בצפרו, חכמי צפרו, השפיעו על קהלתם, הרביצו תורה בתלמידים בדרשותיהם המרובות לפני העם, החדירו בהם יראת שמים ואהבת התורה ומעשים טובים. עקב כך קהל צפרו היו רובם בני תורה והקהלה מתוארת ״עדה מפוארה לצבי ולכבוד, תמיד אוהבי ה׳ ותורתו הקדושה וכל בניה למורי ה׳״. ובמקום אחר: ״ואל תוציאו רבה רעה ח״ו על כללות קהלכם שיש לכם שם טוב ש״ל בכל המערב כי קהל צפרו אנשי חסד ושומעי משפט ושומעים לדברי חכמים״. או ״רובם יראי ה׳ וחושבי שמן״.

פרק המשה עשר-סיום הפרק "חיי הרוח"-קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה כרך ג'-עמוד-161

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אוקטובר 2019
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר