ארכיון יומי: 10 באוקטובר 2019


  אֲנִי אֶת פִּי אפצחה שִׁיר וּרְנָנִים-פיוט לסוכה. נועם ׳אל אדון ברצותו לטהרנו׳.רבי דוד בן אהרן חסין

 

מג. אני את פי אפצחה

בהלכות החג. שיר אזור בן שש מחרוזות. בכל מחרוזת שלשה טורי ענף ושני טורי אזור.

חריזה: אאאבב. גגגבב וכו׳.

משקל: אחת עשרה הברות בכל טור.

כתובת: פיוט לסוכה. נועם ׳אל אדון ברצותו לטהרנו׳.

סימן: אני דויד חזק. מקור: א-לח ע״ב; ק-מה ע״א.

 

    אֲנִי אֶת פִּי אפצחה שִׁיר וּרְנָנִים

   לִפְנֵי צוּר אָדוֹן עַל כָּל הָאֲדוֹנִים

   נוֹתֵן לְיָעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים

   צִוָּנוּ לִשְׁמֹר חֻקָּיו בְּלֵב תָּמִים

   חַג-הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה שִׁבְעַת יָמִים

 

   דּוֹדִי צַח וְאָדֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה

   עֵת הוֹצִיאָנוּ מִנּוֹף בְּאַהֲבָה

   הִקִּיפָנוּ בַּעֲנָנִים כָּתְבָה

   לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִיָּד ענמים

   וּלְבַל יַכֵּנוּ שָׁרָב מִמְּרוֹמִים

 

   וִיצַוֵּנוּ אֱלֹהֵּנוּ לַעֲשׂוֹת

   סֻכָּה מֻקֶּפֶת אַרְבָּעָה מְחִיצוֹת

   מִסְּכָךְ טוֹב יְהִי עֲלֵיהֶן לְכַסּוֹת

   אֵין לִפְחֹת גֹּבַהּ עֲשָׂרָה שְׁלֵמִים

   שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה רֹחַב מְצֻמְצָמִים

 

   יַרְחִיב גְּבוּלֵךְ אֶל שֻׁכַּן שָׁמַיִם

   וַעֲשֵׂה סֻכָּה רַחֲבַת יָדַיִם

   גְּבוֹהָה יִהְיוּ שׁוֹלְטִים בָּהּ עֵינַיִם

   וְתִהְיֶה מְעֻטֶּרֶת שִׁבְעַת יָמִים

   בְּבִגְדֵי שֵׁשׁ וּמֶשִׁי מרוקמים

 

    דִּירַת עֲרַאי כָּל שִׁבְעָה בָּהּ תָּדוּרוּ

    בְּתוֹכָהּ אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ שִׂכְרוּ

    גַּם שֵׁנָה מִלְּבַד אִם תִּצְטַעֲרוּ

    אֵין אַתֶּם חַיָּבִים בָּהּ וַאֲשֵׁמִים

    כִּי דַּרְכֵי תּוֹרָה דְּרָכִים נְעִימִים

 

   חִזְקוּ וְאִמְּצוּ בָּנִים וְרוֹמְמוּ

   לָהּ אֱלֹהִים וְקִרְאוּ בִּשְׁמוֹ

   יִפְרֹס עֲלֵיהֶם סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ

   יְקַבֵּץ פְּזוּרִים מִבֵּין הָעַמִּים

  נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ צוּר עוֹלָמִים

 

 

1־2. אני… האדונים: אפתח פי לשיר ולהודות לה׳, צור: כינוי לה׳: על פי דב׳ לב, טו. אדון… האדונים: כינוי לה׳, על דרך שו״ט תה׳, יט. 3. נותן… אונים: על-פי יש׳ מ, כט. ולאין אונים: ולמי שחסר כוח. 5. חג… ימים: על-פי דב׳ טז, יג. 6. דודי… מרבבה: על-פי שה״ש ה, י, ונדרש על הקב״ה בעת יציאת מצרים, על-פי שהש״ר ה, ט ומתקשר להמשך. 7. מנוף: כינוי למצרים, על פי יח׳ ל, יג. 8. הקיפנו בעננים: על-פי תנחומא נח, ז. 9. ענמים: כינוי למצרים, על-פי בר׳ י, ג. 10. ולבל… ממרומים: העננים הגנו על ישראל מפני השמש במדבר, ועל דרך הלשון בטור ושו״ע או״ח הלכות סוכה, סימן תרכה סעיף א׳. 11. ויצונו אלהינו לעשות: על-פי דב׳ ו, כד. 12. ארבעה מחיצות: לכתחילה, ובדיעבד כשרה אף בשלוש מחיצות. 13. מסכד… לכסות: על המחיצות צריך להיות סכך כשר על־פי הלכותיו, ראה טור ושו״ע שם, סימן תרכ״ט. 14. אין… שלמים: הגובה עד הסכך צריך להיות עשרה טפחים לפחות, על-פי טור ושו״ע שם סימן תרל״ג סעיף ח׳. 15. שבעה… מצומצמים: שטח הסוכה צריך להיות ז׳ טפחים אורך וז׳ טפחים רוחב לפחות, על-פי טור ושו״ע שם, סימן תרלד, סעיף א׳. מצומצמים: לפחות. ירחיב… שמים: מידה כנגד מידה. 17. רחבת ידים: אורכה ורוחבה אין להם שיעור. 18. גבוהה… עינים: גובה הסוכה לא פחות מעשרה טפחים אך לא יותר מעשרים אמות, על-פי אחד הטעמים, סוכה ב ע״א: ׳עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה. למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה, משום דלא שלטא בה עינא׳ ופירש״י ׳שאין רואה את הסכך׳. 20-19. ותהיה… מרוקמים: הם נויי הסוכה ומצעותיה הנאים, על-פי טור ושו״ע שם, סימן תרלט. 21. דירת עראי: כאן: כינוי לסוכה שצריכה להיות בנויה לדירת עראי, על-פי סוכה כג ע״א. כל… תדורו: במשך ז׳ ימים עושה אדם את סוכתו קבע ובה דר, אוכל שותה וישן. על-פי טור ושו״ע שם, סימן תרלט, סעיפים א-ב. 23. מלבד אם תצטערו: מוסב על כל מה שלפניו מי שהסוכה גורמת לו צער פטור מאכילה ושינה בסוכה והטעם דכעין תדורו בעינן. ואף כל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער, על-פי סוכה כו ע״א וראה טור ושו״ע שם, סימן תרמ, סעיף ד׳ ומל״ב שם. 24. אין… אשמים: במקרה של צער אין אדם חייב במצות סוכה ואין הדבר נחשב לו לעבירה. 25. כי דרכי… נעימים: על-פי מש׳ ג, יז ועל דרך סוכה לב ע״א וע״ב על ענייני לולב. 27-26. ורוממו לד׳ אלהיכם: שבחו לה׳, על-פי תה׳ צט, ה. 29. נשמת… תברך: רמז לייעוד הפיוט. 30. צור עולמים: כינוי לה׳.

חזן בבית המרחץ-אשר כנפו-מעשיות מחורזות מחיי יהודי מרוקו-אַהֲבָה בְּרַךְ אוֹ בָרַח

אַהֲבָה

בְּרַךְ אוֹ בָרַח

במרוקו, הְוִירִין הוא מעין מקבילה של שְׁחָה. הוא היה יהודי ששמו האמיתי היה אהרן. סיפורים רבים מיוחסים לו, בכולם הוא יוצא מנצח תודות לפקחות ולערמומיות שלו. לפעמים הוא קצת מרושע ולפעמים יכולה פקחותו לעלות לו ביוקר, אבל היו בטוחים שהוירין ימצא תמיד מוצא מכל מצב. פעם התארח אצל יהודי שהזמינו לטעום מן הקוסקוס הטוב של אשתו. כשהוגש הקוסקוס, לקח האיש לפת גדולה מעל קערת הקוסקוס והגיש אותה להוירין: ״יקירי, אמר, אכול נא את הלפת הזאת לכבודו של אברהם אבינו.״ הביט הוירין בחמדה בקערת הקוסקוס ונענה לרצון מארחו ואכל את הלפת. אז נטל האיש עוד לפת: »הוירין יקר, אכול נא את הלפת הזאת לכבוד יצחק אבינו.״ במאמץ ניכר אכל הוירין את הלפת השנייה. כאשר בלע את חתיכת הלפת האחרונה, נטל המארח לפת שלישית. ״אנא ידידי, בל יפקד מקומו של בחיר האבות, אכול נא לפת זאת לכבוד יעקב אבינו.״ לסיפור הזה יש שני סיומים אפשריים: הראשון הוא שכשסיים לאכול את הלפת השלישית ברך את האל הטוב שנתן לנו רק שלושה אבות, והשני הוא שכשראה שיש עוד כמה לפתות על הקערה קם וברח מבית מארחו לפני שהלה יעבור לאמהות…

או או או

לָאַהֲבָה דְּרָכִים מוּזָרוֹת
אֶת זֶה תּוּכְלוּ מִיָּד לִרְאוֹת.

שֵׂיךְ עָשִׁיר שֶׁחַי לוֹ בְּאַרְמוֹנוֹ;
הִתְנַזֵּר לְגַמְרֵי מִנְּשׁוֹת הַרְמוֹנוֹ,
יַעַן כִּי אֶת כָּל אַהֲבָתוֹ

הֶעֱנִיק רַק לְאַחַתנָאקָתוֹ:
הוּא קִשֵּׁט אוֹתָהּ וְטִפֵּחַ אוֹתָהּ
וּמָלֵא כָּלצֹרֵךְ שֶׁנִּשְׁקַף מִמַּבָּטָהּ.
בְּלִבּוֹ חָשׁ כְּלַפֶּיהָ רֶגֶשׁ כֹּהּ כַּבִּיר

 שֶׁאֶת מִרְבָּצָהּ לְחַדְרוֹ הֶעֱבִיר.
וְיוֹם אֶחָדכְּשֶׁדִּבֵּר אוֹדוֹתֶיהָ;
וּמָנָה אַחַת לְאַחַת מַעֲלוֹתֶיהָ,
אָמַר: – נָאקָתִי טוֹבָה מִכָּל אִשָּׁה

וּמָה חֲבָל שֶׁהִיא שׁוֹתֶקֶת וּמַחֲרִישָׁה
כִּי אִם אַלָּאֶהּ הָיָה פּוֹתֵחַ אֶת פִּיהָ
וְהִיא הָיְתָה מַשְׁמִיעָה אֶת דְּבָרֶיהָ
הֱיִיתֶם נוֹכְחִים עַד כַּמָּה

הִיא נְחָנָה כְּשֶׁכָּל וּבְחָכְמָה!
אָז יֹאמַר לוֹ הְוִּירִין בִרְצִינוּת:
אֲדוֹנִי הַשֵׁיךְאֹמַר לְךָ בְּכֵנוּת
אֲנִי מְסֻגָּל לְלַמְּדָהּ לְדַבֵּר

תּוֹךְ זְמַן קָצָרשָׁנָה וְלֹא יוֹתֵר!
אוֹרוֹּ עֵינִי הִשֵּׁיּךְ וְהוּא קָרָא בְּשִׂמְחָה:
אִם תַּצְלִיחַ בְּכָךְאוֹצָר אַעֲנִיק לְךָ!
הַעֲנֵק לִיאָמַר הְוִּירִיןאֶת שְׂכָרִי מֵעַתָּה
כִּי לְפָנַי עֲבוֹדָה רַבָּה וְלֹא מְעַטָּה
עָלַי לְהַסִּיעַ הַרְחֵק מִכָּאן אֶת הַנָּאקָה
שֶׁתּוּכַל לִלְמֹד בְּשֶׁקֶט וּבְלִי דְּאָגָה!

אָז יִתֵּן הַשֵּׁיךְ לְהְוִּירִין מְלֹא דִּינָרֵי זָהָב
וִיפָרֵד מִנָּאקָתוֹ בְּמִלִּים שֶׁל אִישׁ מְאֹהָב;
יַזְכִּיר לְהְוִּירִין שֶׁעָלָיו לָשׁוּב תּוֹךְ שָׁנָה
כִּי לְלֵב אוֹהֵב מָה קָשָׁה הַהַמְתָּנָה!

יָצָא הְוִירִין מֵהָאַרְמוֹן וְהַנָּאקָה לְצִדּוֹ
עִם מַחְשָׁבוֹת עַלִּיזוֹת וְהַדִּינָרִים בְּיָדוֹ;
הָלַךְ אֶל אִכָּר מִסְכֵּן וּמָסַר לוֹ הַנָּאקָה
אָמַר לוֹ: – מֵעַתָּה הָסֵר מִלִּבְּךָ כָּל מוּעָקָה

כִּי בְּהֵמָה זוֹ תַּחֲרֹשׁ אַדְמָתֵךְ בִּמְקוֹמְךָ.
חָזַר הְוֵרִין אֶל בֵּיתוֹ מָלֵא שִׂמְחָה,
קָרָא לְאִשְׁתּוֹ וְהִכְרִיז: – מְאֻשָּׁר הִנְנִי
מֵעַתָּה אֵשֵׁב לִי תַּחַת תְּאֵנָתִי וְגַפְנֵי.

אַךְ אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מֻדְאֶגֶת וְלֹא שַׁאֲנַנָּה
– 
מְשֻׁגָּעוּמָה תַּעֲשֶׂה בְּעוֹד שָׁנָה?!
וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ הֲשֵּׁיךְ אֶת אֲהוּבָתוֹ,
בְּאֵיזֶה מַצָּב תַּחֲזִיר לוֹ אֶת נָאקָתוֹ?
עָנָה הַלֵּיצָן מִבְּלִי לָצֵאת מִכֵּלָיו:
– 
אַאוֹ אַאוֹ אַאוֹ!
אָמְרָה זוּגָתוֹ: – לֹא אַנִּיחַ לְךָ
עַד שֶׁתַּסְבִּיר לִי אֶת תְּשׁוּבָתְךָ!

חָזַר הְוִּירִין וּפֵרֵט אֶת תְּשׁוּבָתוֹ:
– 
אוֹ אוֹ אוֹ !
אוֹ שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמַת הַשֵּׁיךְ מֵרֹב גַּעְגּוּעִים,
אוֹ שֶׁהַנָּאקָה מֵרֹב עֲבוֹדָה תָּמוּת מִיְּסוּרִים,
אוֹ…. שֶׁאֲנִי אַחֲזִיר לְבוֹרְאִי אֶת נִשְׁמָתִי
אָז לָמָּה לִדְאֹגהָבָה נֵהָנֶה מֵעָשְׁרֵנוּ זוּגָתִי.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר