שושלת לבית פינטו-אהוד מיכלסון
משנה מקום משנה מזל
בטרם עלתה משפחת פינטו לישראל היא התגוררה מספר שנים בקזבלנקה. על כך מספר הרב משה אהרון פינטו בספרו״ שנות חיים״: ״בערב פסח שנת 5720 (1960) ב־ 11 בבוקר הדלקתי הנר לעילוי נשמת מר זקני הרב הקדוש המלוב״ן רבי חייספינטו זלה״ה, ועליתי כדי לתלות אותו ובטוח הייתי שאכן תליתי אותו כמו שצריך, כפי שאני עושה יום יום, כי כל יום אני לוקח ממנו כדי לתת לכל חולה.בערב פסח והאני תליתי אותו כרגיל, והנה רק עובתי את המקום לכמה שניות הכוס (ובה השמן הדולק) נפלה ארצה ונשברה לרסיסים.
התחלתי לבכות וכן עשתה אשתי והילדים. עליתי מהר לבית הכנסת והבאתי משם כוס אחרת כדי להדליק אותה אבל העצבות נשארה בליבי ורציתי לדעת את סיבת הדבר. באותו לילה עשיתי תענית חלום וגילו לי, שהסיבה שהכוס נשברה היא בגלל שלא נשארו הרבה יהודים בעיר הזאת, סווירא, כדי לטפל בכל צרכי בית החכם. ועכשיו, אמרו לי, עליך לנסוע לעיר קזבלנקה, ושינוי מקום יביא לשינוי מזל
ועשו לי מקדש
׳״ועשו ל׳ מקדש ושכנתי בתוכם/ הם הצדיקים שהם בתי מקדשות, על כן לא אמר ׳בתוכו׳ כי אם ׳בתוכם׳. ואמרו חכמינו זל, שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו, ובאיכה רבתי מצאנו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב׳׳ה יותר ממאה תוכחות… בחנוכת המשכן במיתת נדב ואביהן אמר משה רבינו עליו השלום: ׳הוא אשר דיבר ה׳ לאמור בקרוב׳ אקדש׳, וידוע כי המשכן שלמטה מכוון נגד מקדש שלמעלה, על כן כשנתחנך המשכן שלמטה רצה הקב׳׳ה לחנך גם כן שלמעלה ולקח את נדב ואביהן שהיו המקודשים ביותר, כי הם לא מתו מחמת חטא כפשטם של דברים,רק אדרבה נכנסו בהשגה גדולה ומופלאה ונעשו נשמותיהם דבוקות למעלה, וזה פירוש הפסוק בקורבתם לפני ה׳,לא כמקריבים אלא הם עצמם קרבו, והאש זרה היא בעודם בגופם בחמריותם, על כן נדבקו נשמותיהם למעלה ואז נתחנן המשכן שלמעלה…
והנה הצדיקים אפילו במיתתם קרויים ח״ם,אף כי מתים הם לנו,אבלהם חיים וזוכים לנצחיות… ואמרו חז"ל, כשם שיום הכיפורים מכפר כן מיתת הצדיקים מכפרת. שמעתי מפרשים.ידוע כי עצם יום הכיפורים הוא יום רצון,כי כן קבע הקב״ה אחת בשנה,כן יום מותו של הצדיק הוא יום רצון,אף שהוא אבל למטה, מכל מקום ״בישיבה של מעלה הוא יום הילולה״. (רבי ישעיהו הורביץ, השל"ה )