ארכיון יומי: 23 באוקטובר 2012


יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

משפחת נעאס

משפחה רמה מוזכרת באגרת יחם פאם, ח״א, עמי 137. אהרן, סעידא.

הצדיק, זקן ונשוא פנים, גומל חסדים, ענוותן ושפל ברך ר׳ אהרן הכהן הוליד: שלמה, אברהם.

איש צדיק תמים, נוח למקום נוח לבריות, מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, בעל מדות טובות, שב גם ישיש ר׳ שלמה הכהן הנז׳ הוליד: אהרן, זהירא, מרימא, סעידא.

הנכבד, תם וישר, עושה צדקות, הצדיק ר׳ אברהם הכהן הנד הוליד: אהרן.

משפחת לביטיווי

המשפחה לא מוזכרת באגרת יחס פאס אך היא מצוטטת בשטר משנת תקפ״ז ראה ספרו של הרב שלמה הכהן צבאן שו״ת מעלות לשלמה עמי ח׳.

הזקן הכשר, ראש בית אב, פרי צדיק עושה חיים, ירא אלהיט וסר מרע, הצדיק ר׳ יעקב הוליד: אברהם.

המנוח מתפרנס מיגיע כפיו, בעל צדקה, הצדיק ר׳ אברהם הכהן הנד הוליד: אליהו, יוסף, סעידא, סתירא, עווישא, מרימא, נונא.

המרוחם, הזקן ונשוא פנים, משכים ומעריב, ר׳ אליהו הכהן הנד הוליד: משה, אברהם, שלמה, נוואני, קאמיל, בלאנשיט, לאה, מרימא, מאחא, סאעודא, סליטנא.

היקר ובר לבב, עושה צדקות, חי מיגיע כפיו, הצדיק ר׳ יוסף הכהן הנד הוליד: יעקב, אברהם, סעידא, עווישא, סתירא, סטונא.

משפחת עקוש

אהרן (המי כליפא), יצחק, יהודה, עווישא.

הזקן הכשר, תם וישר, ירא אלהים וסר מרע, הצדיק ר׳ אהרן הכהן די עקוש הנז׳ הוליד: יחיא, מאחא, עווישא.

המנוח העניו, מאושר בענייניו, נהנה מיגיע כפיו, אוהב צדקות ר׳ יצחק הכהן די עקוש הנז׳ הוליד: יעקב, שמעון, שלמה, יוסף, קמירא, עווישא, זהירא.

גברא רבא, הנבון וחכם, איש החסד, בעל אכסניא, שמו נודע בשערים, נשיא הקהילה באוג׳דא, הצדיק ר׳ יעקב הכהן הנד הוליד: שמעון, שלמה, יוסף.

אין בידינו פרטים על בני שמעון, שלמה, יוסף (בניו של ר׳ יצחק הכהן די עקוש הנז׳).

הזקן הכשר, מאושר בכל עניניו, רודף צדקה וחסד, תם וישר ר׳ יהודה הכהן די עקוש הנד הוליד: אברהם, אליהו, יעקב, שמואל, מרימא.

הצדיק, איש החסד, בצדקה, בהכנסת אורחים, בהשכנת שלום, קיים מילי דאמרי רבנן, חבר ליראי ה׳ ולחושבי שמו, טהור לב, חסיד, עניו, ר׳ אברהם הכהן די עקוש (בן ר׳ יהודה הנד) הוליד: דוד, אהרן, מאיר, מרדכי, פריחא.

אליהו, יעקב, שמואל בניו של ר׳ יהודה הנד הולידו בנים ובנות ה׳ עליהם יחיו.

משפחת בן בוזי

משפחה מוזכרת באגרת יחס פאס, מתייחסת לענף דאר עקוש. משפחת בן בוזי ומשפחת לבגרארי לכאורה מזכירים לנו מקור בבלי, ואם כן, צריכות היו להיות מוזכרות עכו המשפחות עתיקות או הענפים המרכזיים בדברו ואין בידינו קבלה זאת לכן יש להגיח שהשמות בן בוזי, לבגדאדי הם חדשים יחסית, צצו ועלו זה מאתים שנה לערך, ואין להם קשר עם משפחות הכהנים שהלכו לגלות בבל, ויתכן שהשם ניתן לזכר ולכבוד הנביא יחזקאל בן בוזי ע״ה וגולת בבל היא בגדאד.

הזקן הכשר, נהנה ומתפרנס מיגיעו, מהנה חכמים מנכסיו, טוב וישר הצדיק ר׳ משה הכהן הנז׳ הוליד: אברהם, יוסף, מרדכי, שלמה, סעידא, עווישא.

היקר, אוהב תורה ולומדיה, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ אברהם הכהן הנד הוליד: משה, שלמה, שמעון, אליהו, פריחא, אסתר, מרימא, קמירא.

הנכבד, מאושר בענייניו, איש תבונה, גומל חסדים, הצדיק ר׳ יוסף הכהן הנז׳ הוליד: משה, מרדכי, אפרים, קמרא, מרים, פרטון, זהארי.

המרוחם, נהנה מיגיע כפיו, הולך בתום, הצדיק ר׳ מרדכי הכהן הנז׳ הוליד: משה, עליזא, מרים.

גברא רבא, יקר רוח איש תבונה, מכבד התורה ולומדיה, רודף צדקה וחסד, הנבון הצדיק ר׳ שלמה הכהן, (המי לחכם) הנד הוליד: משה, אליס, מרים

הקשרים בין יהודי אלג'יריה ובין ארץ ישראל.

בתקופה זו ניכרים כבר סימני הירידה הרוחנית והחברתית של הקהילה באלג'יר, וביניהם עלייתו של רבי יהודה עייאש לארץ ישראל. אי יכולתם של חכמי אלג'יר להתמודד בהצלחה עם הבעיות החברתיות והרוחניות בקהילה הביאה להיפוך הגלגל, וחכמי אלג'יר הופכים ממשיבים לנזקקים לתשובותיהם של חכמי ירושלים.

אחת השאלות נשלחה בין השנים 1768 – 1771 מאלג'יר אל רבי רפאל מיוחס, והיא כוללת פרטים רבים על השחיתות החברתית והרוחנית בקהילה היהודית באלג'יר במחצית השנייה של המאה הי"ח, את התשובה לשאלה כתב רבי מרדכי יוסף מיוחס לפי ברשת אביו.

בשנת 1784 שהב רבי אברהם אזולאי בנו של החיד"א באלג'יר. הדבר מוזכר בקצרה בספרו של אביו " מעגל טוב " : י"ח בניסן בא בני רבי אברהם מארג'יל. אחד מבני אלג'יר שעלה וחזר אליה כשד"ר, היה רבי יעקב משה עייאש שנעזר בסיועם של נדיבי אלג'יר להדפיס ספרו של אביו " מטה יהודה ".

אחד השליחים שעבר הרפתקאות וגלגולים רבים, היה שליח החסידים בגליל רבי אליהו מרגלית. בהיותו בתוניס ואלג'יר קיבל מכתבי המלצה מרבני הקהילות.

בשנת תקנ"א הגיע לאלג'יר שלוח ירושלים אברהם אלחדף, והוא כתב הסכמה לספרו של רבי אברהם בושערה, ברית אברהם. המחבר נכונה " שר בשרים ונגיד נגידים הגביר…החכם השלם. בהסכמתו בירך השד"ר אותו ואת חתנו החכם השלם רבי דוד מועטי.

שמעם והשפעתם של השד"רים מארץ ישראל לא נעלמו מאזניהם של השלטונות המוסלמיים. בשנת 1795 כאשר הגיע לאלג'יר רבי רפאל שלמה הלוי, הטיל עליו מוסטפה שליטה של אלג'יר לטפל בסכסוך בדבר רכוש, בין רבי אהרן הכהן סלמון מו העשירים והאלמים שבקהילות אלג'יר, שהיה מחותן במשפחות הסוחרים העשירות של אלג'יר, וחתניו היו רבי עמרם ורבי יוסף עמאר ורבי אברהם טוביאנה, לבין שני האחים רבי אברהם ורבי יעקב הכהן.

פרשה זו מפורטת בהרחבה בתשובת רבי רפאל שלמה הלוי, שנחרד מהסבאות מנהיגי ודייני קהל אלג'יר בתקופה זו.

ההתחדשות וההתחזקות של העדה האשכנזית העצמאית בירושלים בראשית המאה הי"ט הביאה להגברת איסוף התרומות ולמשלוח שלוחים גם לקהילות ספרדיות בארצות הים התיכון. אולם חכמי וראשי עדת הספרדים בירושלים שחששו מהפחתת ההכנסות לקהילתם, שלחו אגרות לקהילות הספרדים בחוץ לארץ, וגזרו בנידוי לבלי תת ולנדב לשלוחי האשכנזים בירושלים.

בשנת 1824 הגיעו שלוחים אשכנזים לאלג'יר ומנהיגי הקהל נמצאו במבוכה, משום שלא ידעו איך לציית לגזירת הרבנים הספרדים לבטל נדבה למען יישוב ארץ ישראל ולשלוח את השלוחים ריקם, או לסייע לשליחים ולהסתכן בעבירה על גזירת החכמים.

שאלה זו הובאה בפני רבי שלמה דוד זוראפה, ואחרי לבטים רבים פסק שגזירתם של חכמי הספרדים מחייבת גם את יהודי אלג'יר, אולם רשאי אחד מהקהלים להתנדב מרצונו הטוב ליתן לאשכנזים בלי לקפח ולגרוע מחלקם ומנתם הקבועה והקדומה של הספרדים, משום שאין דין שימנע רבים מלעשות מצונ ולמנוע סכנת נפשות, כשזה נהנה וזה איננו חסר.

בשנת 1831 הגיע לאלג'יר רבי אברהם ב"ר משה קצבי שלוחו חברון, החתום בין המסמכים על ספר פתח הבית לרבי אברהם בלעיש. הידוע בין השד"רים במחצית הראשונה של המאה הי"ח הוא רבי יהודה עמאר שלוח טבריה, שבהיותו באלג'יר בשנת 1831 הסכים לספרו של רבי אברהם בלעיש פתח הבית, ושם הוא חותם " ריש מתא וריש מתיבתא בעיר ואם בישראל ארג'יל "

מכאן שנתמנה כראש ישיבה וראש רבני העיר של אלג'יר, הקהילה המהוללת אשר כל קהילות ישראל בצפון אפריקה נזקקו לחכמיה, ועתה היא עצמה זקוקה לחכמים מבחוץ שיעמדו בראשה.

מאידך יש בכך עדות לעליית כוחה וחשיבותה הרוחנית של ארץ ישראל, שבעבר, במאה הט"ו, הייתה ענייה בחכמים ונזקקה לתשובות מחכמי אלג'יר, ואילו במאה הי:"ט חכם מחכמיה מתמנה לעמוד בראש ההנהגה הרוחנית באלג'יר.

סוף הפרק " הקשרים בין יהודי אלג'יריה ובין ארץ ישראל.

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-קנקן למים חמים שלבת – " קנקום "

 

1 – קנקן למים חמים שלבת – " קנקום "

תחילת המעאה העשרים

נחושת אדומה מעשה ריקוע

אוסף חיימי כהן, ירושלים

2 – שקית בשמים להדבלה

המאה העשרים

חרוזים צבעוניים וכפתורי זכוכית לבנים 

אורך השקית 28 ס"מ

מוזיאון ישראל

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

אוקטובר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר