כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה-החינוך בכי"ח והשפעתו על חיי האשה היהודייה
גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת מספר 30 – קיץ תשע"א לכבוד 150 שנה לאליאנס – כל ישראל חברים.
כאשר לגילויים במישור הציבורי:
בהשפעת כי״ה הקימו הנשים – בוגרות כי״ח – מפעלים ציבוריים של נשים למען נשים: ובקהילות שונות הוקמו ארגוני נשים, ובין הבולטים יש לציין את :
La Societe de Secours des dame
s Israelites de Marrakech , Fez ,Rabat. L'Aide Maternelle ,L' Union des Dames Israelites Marocaines
(הוקם בשנת 1927). בראש הארגונים עמדו, כאמור, בוגרות כי״ח והן ניהלו אותם על פי מודלים מודרניים בכל הנוגע לחלוקת תפקידים ולגיוס כספים ותרומות. בראש כל ארגון עמדה נשיאה שנעזרה בסגנית, מזכירה וגזברית. לגיוס כספים קוימו מפגשים חברתיים וערבי ריקודים (the dansant , soiree dansante) נאספו חפצי נוי שנמכרו במכירה פומבית וכיו״ב.
ההתארגנות על בסיס נשי פיתחה במידה רבה את כישוריהן הניהוליים והכלכליים של הפעילות – כישורים שלא היו יכולים לבוא לידי ביטוי בחברה המסורתית והיא גם העניקה להן עצמאות בקביעת המטרות ובבחירת האמצעים להשגתן.
כי״ח גם הכשירה את הקרקע לכניסתן של הנשים לפעילות ציבורית למען כלל הקהילה ונשים החלו להשתתף, מאמצע שנות העשרים של המאה כ' ואילך, ביחד עם הגברים, בארגונים פילנתרופיים וחברתיים: כמו: l'Aide Scolaire (סייע לתלמידים בתחום ההזנה ואספקת ביגוד; הארגון L'Ouvroir de l'Aide Scolaire (טיפל בהקמת סדנאות להכשרה מקצועית של בנים ובנות); הארגון Association Des Anciens Eleves (דאג לפעילות חברתית ותרבותית של בוגרי כי״ח לדורותיהם). ומאוחר בפעילות של אוזה והגיוינט. הנשים לקחו חלק פעיל כחברות בוועדות, ובהנהלה המרכזית הוקצה מקום לאישה , על פי רוב בתפקיד של סגן נשיא.
כניסתן של נשים לפעילות ציבורית מהווה פריצת דרך של ממש בחייהן והיא מבטאת את השינויים שחלו במעמדה של האישה בהשפעת החינוך שקיבלה בכי״ח כי:
א. לפני הקמת בתי הספר וחשיפתן למודרניזציה היו הנשים ספונות בתוך ביתן וכל עיסוקן היה בענייני הבית והילדים. השתתפותן בארגונים החברתיים הוציאה את הנשים מהבית והכניסה אותן לפעילות במישור הציבורי שהיה שמור עד אז לגברים בלבד.
ב. עד שנות השלושים נשמרה , בקהילות רבות, ההפרדה החברתית בין המינים בתוך המשפחה ועל אחת כמה וכמה מחוצה לה. השתתפותן של נשים נשואות ופנויות בוועדות של הארגונים לצד גברים זרים (שאינם מבני משפחתן) והשתתפותן בנשפי ריקודים המוניים, ביטאה את היעלמותה של ההפרדה החברתית בין המינים.
ג בחברה המסורתית דעתן של הנשים "בין טובה ובין רעה" כמעט שלא נשמעה. לעומת זאת, בוועדות ובכינוסים של הארגונים החברתיים השמיעו הנשים את דעתן כשוות בין שווים
ד בוועדות השונות האירו הנשים זוויות ראייה בנושאים, שהגברים אולי לא נתנו עליהם עד אז את הדעת.
לפיכך, יש לראות בפעילות המשותפת של גברים ונשים בארגונים השונים מעין מכשיר חינוכי לשני המינים: הגבר החל להתייחס אל האישה כשותפה שיש להתחשב בדעתה ואילו האישה למדה להכיר ביכולת ההשפעה שלה בתחומים שעד אז היו חסומים בפניה.
החינוך בכי״ח השפיע על האישה היהודייה ותרם להשתחררותה מהנורמות המסורתיות של העולם הישן, והוא גרם לה להתמקד בפיתוח מודעותה העצמית ובשינוי עצמי. עד עתה לא נמצא לנו מקור, שממנו ניתן להסיק שהאישה ביקשה לעצמה שוויון לגבר. יתר על כן, גם כאשר האישה נכנסה לפעילות ציבורית היא לקחה חלק בארגוני נשים או בארגונים שכי״ח או ארגונים יהודיים חדשים הקימו למען הקהילה. האישה לא ביקשה לקחת חלק רשמי בארגוני הגברים המסורתיים, שפעלו בקהילה (הייחברות") או במאבקים הפוליטיים על בחירת וועד הקהילה (לפחות לא לפני מלחמת העולם השנייה. בשנות החמישים אנחנו כבר מוצאים מעורבות של נשים גם בפוליטיקה הפנימית של הקהילות).
למעשה, האישה ביקשה, בראש ובראשונה להיות שונה מאמה ומסבתה ושקדה על הפנמת הערכים שמורותיה בכי״ח הנחילו לה, ובפנותה לכיוון של שינוי עצמי ולא לכיוון של שינוי הגבר, היא השכילה לשנות עמדות בדעותיו, מבלי לעורר את התנגדותו.
סביר להניח שרוחות של תמורות במעמד האישה ובמצבה כבר החלו לנשוב בקהילות לפני הקמת בתי הספר של כי״ח, אבל אין ספק שהחינוך והערכים שרכשה האישה בכי״ח האיצו את תהליכי השינוי והיענותן של הנערות ושל הנשים לאתגרים שהציבו בפניהן מורי כי״ח ושיתוף הפעולה שלהן מלמד על רצונן למעמד אחר, ומבחינה זו הן אכן חוללו את השינוי שלהן.
סיום מאמרה של ד"ר אלישבע שטרית
החינוך בכי"ח והשפעתו על חיי האשה היהודייה