קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל-מינוי ז' טובי העיר.

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה כרך שלישי

מינוי ז' טובי העיר.

נראה ששבעה טובי העיר לא מונו לתפקידם על ידי בחירות של חברי הקהילה ואף לא של פורעי המס, אלא אנשים בעלי עמדה, יומה ממון שבלטו, לקחו את ההנהגה לידם ניהלו ענייני הקהילה ואף ייצגו כלפי השלטון.

מינוי המעמד.

אף הגוף המייעץ לא נבחר על ידי בחירות אלו שהן, אלא ז' טובי העיר בראותם איש הבולט בין אנשי הקהילה " בעל דעה ובעל המעה " צירפוהו לגוף המייעץ על ידי שזימנו אותו למעמד, ובכך נעשה חבר המועצה לכל דבר ואם בלט כאיש מעשה ובעל יחסים וקשרים החצר השלטון, ואף צירפוהו להנהלה המצומצמת והטילו עליו תפקיד, הכל לפי ראות עיניהם של ז' טובי העיר.

מובן שמלבד העשירים והאמידים היו מיוצגים במעמד גם החכמים מן הרשומים שבעיר, והם חכמי המעמד. אין תקנה המחייבת את ז' טובי העיר לאסוף כל אנשי המעמד על מנת שיכריעו בשאלה מן השאלות, והסתפקו בכינוסם של האנשים הבולטים בקהלה או פורעי המס שנזדמנו לידם באקראי, או אלה שמעניינם היה לשתפם בשאלה הנדונה.

משום כך מוצאים אנו תקנות שנעשו בתקופה אחת, ובכל תקנה חתומים אישים אחרים. כמו כן לא קיימת הגדרה ברורה של העניינים המצריכים הכרעה על דעת המעמד, ונמצא דברים שקולים מבחינת חשיבותם, באחד ראו צורך לאסוף ולהקהיל את המעמד ובשני הכריעו על דעת עצמם בלבד.

אף אין תקנון על המספר ההכרחי בגוף " המעמד ". מצוינות תקנות שנוכחו בהם משתתפים רבים, ולעומתם אחרות שהחותמים עליהם מעט אנשים. סיכומו של דבר ז' טובי העיר הם שקבעו את מי לקרוא, מתי לקרוא וכמה לשתף, עם זאת אין הז' טובי העיר גוף של שלטון עריץ שאי אפשר להחליפו.

החלפות היו אבל לא דרך בחירות, רק במידה שז' טובי העיר הכריעו הכרעה שלא נתקבלה על דעת הצבור, הצבור רינן אחריהם, נוצרו סכסוכים, ונתגבשו בהנהגה קבוצות עוינות אחת את חברתה וההכרעה ביניהם הושגה או על ידי פניה לרב שהכריע ביניהם על פי דין תורה או פשרה, או שאחת הכתות נכנעה ופינתה את הבמה לכת שכנגד.

לא מצאנו וועד קבוע מרכזי בינקהילתי במרוקו, וכאשר היה צורך הייתה מתארגנת משלחת מורכבת מהקהילות השונות, שייצגה אותן בפני השלטונות.

תפקיד שבעת טובי העיר והמעמד.

מינוי רב הקהילה. את רב העיר מינו שבעה טובי העיר עם המעמד. עם מנויו מקבל הרב את כתב המינוי מיחידי הקהל, לא מצאנו שהרב מתמנה לזמן מוגבל. בדרך כלל אם היה ממלא תפקידו בהצלחה היה מכהן כל ימי חייו וזוכה מכוח ה " שררה " גם לזרעו אחרין במידה שראוי היה למלא מקום אבותיו

תעודה 167

התק"ט

בע"ה

חנא לכאתמין כא נקבלו עלינא באלה ובשועה בלב שלם ובנפש חפיצה בלא אונס, באיין שאיין יקולנא אדונינו החכם השלם הדיין המצויין כב

וד מורנו הרב יוסף בן עטייא נר"ו בין פי אצלא לכבירא ביו פצלא אוכרא אגיר די ירצ'א ביה לחכם הנזכר.

וכן בעניין די אדיינות כל מה שיגזור עלינו עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ולא ימסי חד מננא יסארע פי בלאד אוכרא גיר באמרו, ולא יצאפד חד מננא שום ברא בענין הקהל גיר באמרו, ולאיים אמא ישמי יצלי נתבעוה שוא בקא פאצלא לכבירא שווא מסא לצלא אוכרה.

האד אשי לכול קבלנא עלינא באלה ובשבועה חמורה בתקיעת כף והסכמנו הסכמה גמורה על כל הנזכר ואין לזוז ממנה והיה זה כ"ח לשבט שנת חמשת אלפים וחמש מאות ותשע ליצירה והכל קיים.

שמואל בן חמו ס"ט – יצחק בןבר שלמה בן שטרית נ"ע – יהודה בן שטרית סי"ט – יהודה עולייל – יהודה יצחק הרוש – מסעוד כהן – משב בן יהודה אצייג ס"ט – יעקב בר אברהם נ"ע בן שרביט – יהודה אג'ייאני ס"ט – משה – מרדכי אלבאז ס"ט – מסעוד בן חיון – מסעוד א"א חיים בן סיסו נ"ע – יהודה בר יחייא אזולאי סיל"ט – משה א"א אברהם ג'ייאני נ"ע – מסעוד א"א ימין הכהן נ"ע ס"ט – ישועה אסולין – ליהו בן עטיאי – יחייא בר א"א מימון נ"ע לערבי ס"ט יוסף בן משה בן הרוש.

תרגום תעודה מספר 167

אנחנו החותמים מקבלים עלינו באלה ובשבועה בלב שלם ובנפש חפיצה בלי שום אונס, איך כל מה שיגיד לנו אדונינו החכם השלם הדיין המצויין כבוד מורינו הרב רבי יוסף עטייא נטריה רחמנא ופריקא. בכל ענין הן בענין בית הכנסת שלא יהיה שום שליח צבור אחר בעיר בין בבית הכנסת הגדולה בין בביתכנסת אחרת.

רק מי שירצה בו החכם הנזכר, וכן בענין הדיינות כל מה שיגזור עלינו עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. ולא ילךשום אחד ממנו להתדיין בעיר אחרת רק בהסכמתו ולא ישלח שום אחד ממנו שום מכתב בענייני הקהל רק בהסכמתו.

ולכל מקום שילך להתפלל נלך אחריו ביןאם נשאר בבית הכנסת הגדולה, בין אם הלך לבית כנסת אחרת. כל זה קבלנו עלינו באלה ובשבועה חמורה בתקיעת כף והסכמנו הסכמה גמורה על כל הנזכר ואין לזוז ממנו והיה זה עשרים ושמנה לשבט שנת חמשת אלפים וחמש מאות ותשע ליצירה והכל קיים.

כל הכתוב לעיל אמת ויציב ובפנינו ניתמו כל החתימות ובפ]נינו חתמו אחר שקבלו עליהם כל הכתוב בפירוש ואלו האנשים אשר לא ידעו לחתום היקר דוד בן מאמן והיקר ע. דוד אפרייט והיקר משה בן יוסף אצאייג והיקר מכלוף הכהן והיקר שלמה הכהן אחיו והיקר מימון אסולין והיקר מרדכי בן רבוח והיקר יוסף בן ליזי אג'ייאני נשבעו בשבועה חמורה בתקיעת כף על כל הנזכר לעיל ולקיים כל דבר חתמנו פה דלא ודלא כטפסי דשטרי ככל חיזוק סופרי בית דין והיה זה בזמן הנכר לעיל וחתמנא תרי מגו תלת כדחזי והכל קיים.

מסעוד בן יום טוב בן הרוש נ"ע – ישועה א"א יוסף צבע סל"ט

סוף תעודה מספר 167