רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל-הרב א. עטיה

בעזרת ה'

אל מעי"ן העד"ן

הרב מאיר אלעזר עטיה

קורות חייו ונפלאותיו של הצדיק הקדוש המלומד בניסים

רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל

אשר הגביר בניסיו ונפלאותיו

אמונה בשם, יחודו והשגחתו

יונות צחורות היו רוקדות מעל הקבר של רבי עמרם נן דיוואן זצ׳יל                                                                                                           

הסיפור הזה סיפר אותו רבי שלום ישראל, והוא שמע אותו מפי ישועה עמרם ביטן, שכיהן אז כיו״ר חברה- ^: קדישא המפורסמת של וואזן, ולהלן סיפורו:

מלפני כמה דורות שמעו הורינו על יונות לבנות שנהגו בקביעות לעוף ולהקיף במעופם את עץ הזית שמתחתיו היה קבור הצדיק רבי עמרם, הורינו גם כן שמעו מראשוני היהודים שמספרם היה מועט וחיו כקהילה קטנה בכפר אשג׳ן, יהודים אלה הם אשר טפלו בפטירתו ובקבורתו של רבי עמרם בבית הקברות היהודים שהיה בכפר אשג׳ן בשנת  התקמ״ב (1782), לאחר כשלושים שנה נדרשה קהילה זו לעקור ולבוא לגור בוואזן שהיתה עיירה כפרית בלבד, וזקני הכפר ידעו לספר לדורות אחריהם שבכל ליל הילולתו של הצדיק היו באות יונות לבנות והיו עפות ומקיפות הקבר מספר פעמים לאחר חצות הלילה, והיה נדמה שהן רוקדות.

יש אומרים שהצדיק היה מופיע בצורת יונה, מאז שמו של הצדיק התחיל להתפרסם והתחילו לבוא עולי רגל לפקוד את קבר הצדיק, ומאז התחילו להתגלות נסים ונפלאות שהוא עשה למאמיניו. משנה לשנה היו הולכים ומתרבים העולים לקברו שבאו מכל ערי מרוקו, שמועתו הגיעה אף ליהודי אלג׳יריה, בליל ל״ג בעומר ובראש חודש אלול היו באים בהמוניהם על גבי בהמות, אפילו שירדו גשמים הם לא נרתעו מלבוא, וכל המשתטחים על קברו באו בחצות לילה לקרוא אדרא, תהלים, ובסוף אשמורת הבוקר הרבה היו פוצחים בשירה וזמרה.

באותו זמן היונות היו צצות ובאות כאילו להשתתף בהילולת הצדיק, מיד היו נוהרים אנשים, ומי שחגג חגג, מי ששר ורקד עשה זאת מתוך אמונה שנשמת הצדיק היא בתוך אחת היונות המרקדות, וההשתלהבות למראה היונות לא ידעה מעצור.

כאמור בסיפורו של יו״ר החברה קדישא המנוח ישועה עמרם ביטן ז״ל, אמר שבאחד הערבים כאשר החגיגות היו במלואן והיונות הופיעו פתאום והתחילו כאילו לרקוד מרוב שמחה, עפו, הלכו ובאו שוב, והתחילו להקיף במעופם את עץ הזית, עולות ויורדות בלי הפסק, היה במקום יהודי שפיקפק באמונת הצדיק ולא רצה להאמין שבזמן של התגלות היונות אפשר להתפלל ולבקש מהצדיק שירפא חולים, או לחרשים או אלמים שאח״כ דברו ושמעו, או משוגעים שחזרו למוטב, או רפואה אחרת במעשה נם, האדם הבלתי מאמין הסתכל על היונות בעין לא יפה ואמר כאילו די מהיונות שיפסיקו כבר להסתובב עדיין יש להם עוד כח ולא התעייפו!!

בעל המאמר מספר מפי הזקנים שסיפרו על המקרה, כאילו מאותו רגע שהיהודי הכופר והחסר אמונה זה הוציא מילותיו נגד היונות, פתאום הן צנחו על הרצפה ללא רוח חיים, מספרים שבאותה שנה לא נעשה נם לאף אחד ולא נתרפא אף אחד מהמאמינים בכחו של רבי עמרם בן דיוואן זצ״ל.

נער סומא שפקח את עיניו

בתוך השמחה והתגלות היונה המסמלת אצל החוגגים נשמת הצדיק שבאה לחגוג עימהם, זקני העיר סיפרו על נער עיוור שבאותו עת אימו מסרה אותו בידיהם של המתפללים מעל האבנים, שהתפללו עליו ודרשו מהנוכחים שיצעקו וויוה וויוה רבי עמרם, אין גדול כמוך צדיק שבזכות תפילותיך לש״י נעשים הנסים והנפלאות בגלוי, פתאום הילד פקח את עיניו, ומרוב הדוחק והתלהבות החוגגים, ניסה הנער להימלט על נפשו מעוצמת החום של הלהבה וקירבתו אליה. וכשהבחין בקרבת אימו נוכחותה השרתה עליו בטחון ונרגע. כשהיא מבוהלת קפץ עליה בנה כשהוא בוכה מרוב שמחה ומרוב שמחת אימו.

האם השתוממה לפתע למראה הנם הגדול. רב אחד זקן ניגש ביראת כבוד ופנה לנוכחים: ראו רבותי את הנער שראייתו חזרה לו. ראו איזה נס. וכמה אנשים מהמטפלים או מסתם חוגגים שהיו מראים לו או חפץ או בגד ושואלים הנער שהיה חשוך ראיה מהו הצבע של החפץ או של הבגד, והנער היה אומר מה שהוא ראה.

    הרב הזקן ניגש לנער שם ידו על ראשו ובירכו על הנם שקרה

    לו והודה לשם יתברך על מה שהתרחש, ואיחל לנער שיזכה

    לחופה בחיי אמו ונפרד מהממום.

ברוך השם פוקח עוורים

יונה מעל קברו של הצדיק רבי עמרם זצ״ל

מפאת קדושת המקום נשמרה בקפדנות ע״י החוגגים המסורתיים, כל מי שעבר והשקיף לתוך האוהלים שמע את קולות השירה ושמחת החוגגים הבוקעים מגרונם גם  בספרדית, כמו כן נראו כבשים שחוטים ותלויים בפתח האוהלים, ריח ועשן של הבשרים עלה מכל עבה היו שסיפרו לי שהכבש שנשחט והועד לכבוד הילולת הצדיק מלפני שנה, והיה נקרא הכבש לכבוד רבי עמרם, הוא פוטם ונשמר עד ליום ההילולה.

ראו גודל התמימות והאמונה של אגשים אלו כבר לפני שנה  התחילו לחשוב על עליה לקבר הצדיק והכינו הכבש המיוחד לשחיטה שהובל לפעמים ממושבים ומעיירות רחוקות,

ותקוותם שיזכו להביאו אל הצדיק ולשחוט והכל לכבודו.

ראיתי נקודות ומאהלים שנתנו שירותים כגון מכבי אש, או עזרה רפואית ראשונה, והרבה שוטרים צרפתיים (ג׳נדרמים) שהתרשמו גם הם מהמראה הנפלא, המקום נראה ממש כמו גן עדן תבול בעצי פרי וניחוחות ירוקים, ריח הפריחה מהול בריח הבשר הצלוי, השתיה כדת, ערק ובקבוקי רום נשפכים, כל מי שבא מתכבד בבשר צלוי ובכום רום בתנאי שיברך לבורא עולם כיאות ובקול רם, ההרים מסביב סוגרים על המקום הנפלא הזה והאוירה היתה רוויה אמונה ובטחון.

הרבה חוגגים היו מבלים בלילה מסביב לגל האבנים שמעל קבר הצדיק עד חצות לילה, ופתאום כמו במקהלה כולם פצחו בשירה ובהשמעת קול היו־יו בקול רם, גברים ונשים היו מרימים עיניהם, והיו ממש מחכים ובטוחים להתגלות היונה הלבנה, וכשהיא הופיעה מראש העץ היא היתה כאילו ואולי מתוך בהלה או צהלה פורשת כנפיה ומסתכלת ימינה ושמאלה ולמטה, והחוגגים השמיעו מי  בבכי ומי בהושטת הידים לעבר היונה וצועקים: ויוה רבי עמרם! כמה פעמים, ולקהל היה מין סיפוק ואנחת רווחה שהנה אולי נשמת הצדיק היא המרחפת מעל ראשיהם של החוגגים, וזה נחשב כאילו זו התגלותו של רבי עמרם במקום האתר הקדוש ומסמלת השתתפותו עם מוקירי זכרו.

בעת הזאת פחד ורעדה אחזו בצופים על היונה, והיתה התרגשות רבה, ורק לאחר שהיונה הגביהה מעופה ועזבה התחילו רוב הצופים להתפזר מי לאוהלו ומי לחדרו.

מאות ואלפים שלא היה להם מחסה בילו במקום בחוץ עד הבוקר, ובבוקר השכם נוהרים למעיינות המים על מנת להתרחץ ולהתרענן, הנוף מרהיב והרבה עצים ופרדסים הוסיפו למקום אוירה מאד נעימה ומליאת חן, הוד וקדושה, היו שהיו מבקרים במקום מלפני עשרות שנים, והיו שבהיפרדם אחד מעם השני היו מברכים ומאחלים שעוד שנים רבות ניפגש ונחגוג יחד את הילולתו של רבי עמרם הצדיק במקום זה. ע״כ.

אשרם שמקיימים מצות ואהבת את ה׳ אלקיך ״את״ לרבות תלמידי חכמים, כפי שיבואר להלן.