אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא-מאיר נזרי

אוצר-המנהגים-קהילות-תאפילאלת.

ג. שכת תוכחה

שבת תוכחה היא שבת פרשת ׳בחֻקֹתי׳ ופרשת ׳כי תבא

לתוכחה של ׳בחקתי׳ ושל ׳כי תבא׳ (וכן לפרשת ׳סוטה׳) אנשים חששו לעלות, לפיכך נהגו לתת עליות אלו לעניים תמורת נדבה כדי להפיג את החששות ולעודד עלייה לתורה, גם לתוכחה.

הערת המחבר: השווה נתיבות המערב, עמ׳ פח סעיף קכו. בקצר א־סוק היה אדם זקן ששילמו לו והלך מבית כנסת לבית כנסת לעלות לקריאת התוכחה. כמה סיפורים לא נעימים הילכו בנושא זה, דוגמת איש אחד שעלה לתוכחה וכשירד והושיט ידו לאיש מכובד שישב בתיבה הבריח הלה את ידו כדי להימנע ממגע יד עם זה שעלה לתוכחה. ועוד מעשה באיש אחד ושמו בא חאקו(יצחק) שעלה לפרשת סוטה, ולמחרת נסחף בזרם הנהר שעלה על גדותיו וטבע, ואשתו באה לבית הכנסת וצעקה על הקהל שהעלוהו לפרשת סוטה (מפי ר׳ בנימין ב״ר אברהם לעסרי).

בארפוד הבטיחו הפטרת יונה במנחה של יום כיפור לעולה בתוכחה של ׳כי תבא

בגיגלאן מעלים איש זקן לתוכחה.

בראשונה לפני קריאת פסוקי התוכחה, לאחר שהעולה כבר בירך, והחזן סיים לקרוא את הפסוקים ה׳טובים/ נהגו להפסיק ולומר פסוקים אלו:

מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקוּץ בְּתוֹכַחְתּוֹ

כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה

וּלְמוֹכִיחִים יִנְעַם וַעֲלֵיהֶם תָּבִיא בִּרְכַּת טוֹב.

משלי ג, יא-יב

אחריהם התחיל החזן את פרשת התוכחה.

אולם לאחר שפסוקים אלו החלו לעורר חששות בלב עולי התוכחה, נמנעו מלאמרם.

לאחר עליית התוכחה החזן אומר ׳מי שברך׳ לקהל.

חלק ה: מוצאי שבת

א. מזמורים וקטעים הנאמרים לפני עיבית

כשעה לפני ערבית בכל קהילות תאפילאלת קוראים את הקטעים ׳אלפא ביתא׳ (תהלים קיט), ׳מכתם לדוד׳ (שם טז), ׳אשרי אדם משכים ומעריב׳, ׳אנא ה׳ הושיעה נא אנא ה׳ הצליחה נא׳, ׳ויהי נועם׳, ׳פתח אליהו׳, ׳לדוד ברוך ה׳ צורי׳ (תהלים קמד).

פעמיים בניסן אומרים בכל קהילות תאפילאלת במוצאי שבת את הקטע ׳חסדי ה׳ אזכיר תפילות׳.

  1. 1. תפילת ערבית

מתפללים ערבית כמו ביום חול.

החזן אומר בקול בינוני את כל הברכה ׳אתה חוננתנו' להזכיר לקהל.

אם חל יום טוב באמצע השבוע מתחילים מ׳ארך ימים׳.

שבע פעמים בשנה אין אומרים ׳שובה׳ במוצאי שבת אם עתיד לחול יום טוב באותו השבוע, אלא מתחילים ׳ואתה קדוש׳: במוצאי שבת שלפני פסח, לפני שביעי של פסח, לפני שבועות, לפני ראש השנה, לפני יום כיפור, לפני סוכות ולפני שמיני עצרת.

ג. סדר ההבדלה בבית הכנסת

אחרי התפילה אומרים ׳אליהו הנביא׳, ואחריו ׳אלהינו ואלהי אבותינו׳, ׳שערי אורה׳, ׳ויתן לך האלהים׳ והבדלה.

ההבדלה ביין או בחמר מדינה (מאחיא) נעשית בישיבה, הן בבית הכנסת והן בבית.

מברכים ׳בורא מיני בשמים׳ על עלי בשמים יבשים מסוג ציפורן הקרויים ׳נוואד, ארוזים בקופסאות קטנות ומנוקבות, ולא על הדסים או עשבים ירוקים אחרים.,

ד. סדר ההבדלה בבית

בני המשפחה יושבים במרכז הבית סביב מגש עגול ומיוחד לתה, ובו קנקן תה וכוסות.

בקהילות דרום תאפילאלת בעל הבית קורא פסוקים ראשונים מפרשת ׳וישלח׳ (בראשית לב, ד-יג): ׳וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום…׳ עד ׳ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׳ הכל בטעמי המקרא.242

אחר כך כל בני המשפחה שרים ביחד את הפיוט ׳במוצאי יום מנוחה', אחריו ׳אמר ה׳ ליעקב׳ ו׳המבדיל בין קודש לחול׳ המופיעים בסידור ׳תפילת החודש׳.

לבסוף ראש המשפחה אומר ׳שערי אורה׳ המיוסד על א״ב, כל אות שלוש פעמים:

שערי אורה – שערי אהבה ואחוה – שערי אריכות ימים ושנים.

שערי ברכה – שערי בינה בתורה – שערי בית מקדשו.

שערי גילה – שערי גאלה – שערי גדֻלה.

שערי דיצה – שערי דעה – שערי דבקות באל.

שערי הוד והדר – שערי השקט והצלה – שעדי הצלחה והרוחה.

שערי ועד טוב – שערי ותיקות – שעדי ותרנות.

שעדי זמרה – שערי זכיות – שערי זריזות.

שערי חדוה – שערי חמלה – שערי חן וחסד.

שערי טובה – שערי טהרה – שערי טל ומטר לברכה.

שערי ישועה – שערי ישוב הדעת – שערי יראת שמים.

שערי כפרה – שערי כלכלה – שערי כבוד.

שערי למוד תורה לשמה – שערי לב טוב – שערי לוית חן וחסד.

שערי מענה – שערי מזונות ברוח – שערי מחילה.

שערי נחמה – שערי נעימות קול – שערי נקיות.

שערי סליחה – שערי סיעתא דשמייא – שערי סודות תורתו.

שערי עזרה – שערי ענוה – שערי עטור.

שערי פדות – שערי פרנסה טובה – שערי פריה ורביה בבנים ובתורה.

 שערי צדקה – שערי צהלה – שערי צמיחת קרן משיח צדקנו בקרוב.

שערי קוממיות – שערי קבול תפלות – שערי קֵרוּן פנים.

שערי רפואה שלמה – שערי רוממות אל – שערי רצון.

שערי שלום – שערי שלוה – שערי שמחה.

שערי תורה – שערי תשובה – שערי תפלה.

כְּדִכְתִיב וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵה'. מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה:
וַיַּעַזְרֵם ה' וַיְּפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיושִׁיעֵם. כִּי חָסוּ בו:
וְנֶאֱמַר חָשַׂף ה' אֶת זְרועַ קָדְשׁו לְעֵינֵי כָּל הַגּויִם. וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ:
וְנֶאֱמַר קול צופַיִךְ נָשְׂאוּ קול יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ. כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּון:

וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלום מְבַשֵּׂר טוב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה. אומֵר לְצִיּון מָלַךְ אֱלהָיִךְ:

שלא כבערי המרכז במרוקו אין נוהגים לומר בתאפילאלת בהבדלה את הפזמון ׳אברך את שם האל ולא לצחוק בברכת הגפן כבשאר קהילות.

סעודת דוד המלך: חכמי אביחצירא וכן תלמידי חכמים וחזנים הקפידו על סעודה רביעית של דוד המלך.

אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא-מאיר נזריעמ' 101

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

יולי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר