ארכיון יומי: 19 ביולי 2020


מעיין השדים-.(עין אלג'ין).עמנואל שבבו ז"ל- יעאובה (יעקב במקורו)

מעיין השדים-עין אלג'ין

יעאובה (יעקב במקורו)

יעאובה היה גבר תמיר, דק גזרה, הילוכו קליל, פניו נעימים. שפם לתפארת התנוסס משני עברי אפו. הוא היה יהודי פקח, בעל חוש הומור אבל היה ידוע גם באלימותו. אוי למי שהעז להרגיזו. כולם יראו מנחת זרועו אם כי לא הרבה להשתמש בה. הוא היה ידוע בתעלוליו אשר אלו אחר היה מעוללם היה לבטח מעורר עליו רוגזם של הבריות. אולם לגבי יעאובה הכל נסלח. מעולם לא למד קרוא וכתוב. רכוש לא היה לו, אם לא להחשיב את האינונטר שהיה בביתו בדמות תריסר צאצאים. תריסר פיות המיחלים למזון שלא תמיד היה בהישג יד. מקצוע לא היה לו ומעבודות שחורות הוא משך ידו. אנין טעם היה. קשה לדעת מאין השיג האיש כסף לקנית עדשים ולחם להאכלת הילדים כדי שבעה.

בערבי חגים נהגו החכמים״ לחלק לעניי העיר דמי חג מכספי ה״כולל״ שהובאו על ידי השליחים מחוץ לארץ. אך ״החכמים״ עם כל חוכמתם לא היה בכוחם לעמוד בפני לחץ המון נזקקים שצבאו על דלת בית המדרש בדרישה לדמי חג מוגדלים. היה דרוש זקיף שישליט סדר בין ההמון המשולהב בשעת החלוקה. ומי אם לא יעאובה היה האיש המתאים. מידי הופיעו בצעדים מאוששים, הסרבל השחור מתנופף בין רגליו הארוכים ונבוט מאיים בידו, הושלך הס בקרב הצובאים על הפתח והחלוקה התנהלה בסדר מופתי. מובן שחלקו של ״מושיע החכמים״ היה מנה אחת אפיים וכל הצדדים יצאו מרוצים מההסדר.

בשלהי הקיץ, כאשר רכסי ההרים העוטרים את צפת החלו מתכסים בעננני סתיו, לא היה מנוס ממחשבות על גשמי הזעף והקור הצורב המשמשים ובאים על העיר לטובה. היה צורך לחשוב על הצטידות באמצעי חמום. על כך חשבו הדרזוים של בית-ג׳ן אשר הכינו מבעוד מועד פחמי עץ, העמיסום על פרדות חזקות בשקים מאורכים והביאום למרכז הרובע היהודי שנקרא משום כך בפי האשכנזים ״קוילן פלאץ", כלומר רחבת הפחמים. הדרוזים היו מעונינים להפטר מפחמיהם בהקדם ולצאת לדרכם הארוכה. את זאת ידעו סוחרי הפחם היהודים אשר קנו את הפחם ב״סיטונאות״ ומכרו אותו לצרכנים ברווח נכר. ביניהם היה גם מיודענו יעאובה. היתה זו עונה היחידה שבה עסק במסחר. אולי משום כך היה נצרך לרווחים מופקעים שיספיקו גם לעונת היובש שתבוא לאחר הסחר בפחם… לסלים היתה חנות אשר במושגים של הימים ההם ובטרמינולוגיה של ימינו ניתן לכנותה בשם מינימרקט. היתה בה מכולת, לעיתים גם ירקות, אבטיחים בעונתם וכל מה שהצרכן הצפתי היה נזקק לו מגפרורים ועד לפחם.

מספר החנווני: ״יעאובה הגיע לפתח חנותי עם שק גדול של פחם והציע לי לקנותו. לא היה לי צורך בפחם מאחר שכבר קניתי לפני כן מלאי גדול לחנות. אולם יעאובה היה זקוק לכסף. הוא הציע לי את השק בעשרים גרוש. הצעתי לו חמישה עשר. הוא לא הסכים לכך והסתלק עם הפחם. כעבור זמן מה חזר ואמר: ״ניחא, גזלן, השק מכיל קנטר שלם. שקלנו את השק ונוכחתי שהוא דובר אמת. בשק היה קנטר של פחם. שלמתי לו את כספו, פתחתי את השק והתחלתי להעביר את הפחם למרתף של החנות. בהגיעי לאמצעו של השק מצאתי אבן גדולה כגודל הסלע. זה היה סוד משקלו הרב של השק.

היה זה לקח שלמד אותי לא להתעקש במשא ומתן עם יעאובה. ספרתי על התעלול לאנשי הרחוב וכלנו צחקנו על שובבותו של יעאובה״, צחקו וסלחו. ומספרים על עוד תעלול מני רבים. יהודיה כשרה קנתה ממנו שק פחם גדול מלא וגדוש חתיכות פחם דקות ומאורכות, הפחם המשופר. הוא גם התנדב ברוב אבירותו להכניס את הפחם למרתף ביתה. היא שלמה לו עבור השק המלא והוא נפרד ממנה תוך אחולים לבביים שתהנה מהפחמים המעולים. כעבור מספר ימים אמרה היהודיה לילדיה: "רדו למרתף והעלו פחמים הביתה״. הילדים ירדו למרתף כמצוות אמם. אך משבוששו לעלות עם הפחם, ירדה האם למרתף ומה רואות עיניה? הילדים יושבים על הקרקע מוציאים משק הפחם פקוסים (מין מלפפונים) ואוכלים להנאתם. מחצית השק היתה ממולאת בפקוסים.

מעיין השדים-.(עין אלג'ין).עמנואל שבבו ז"ל יעאובה (יעקב במקורו)

Ma famille Mamane, issue de la famille du Rambam-Maimonide

עם רם
  1. Le Grand Rav Rahamim yossef Ben Mamane

de mémoire bénie

Fils unique du Rav Rafael Ben Mamane, il naquit en ,5,599 et fut circonci par son père. Il décéda le 25 Chevat 5666 (1839-1906).

-Sa sagcssc en Torah:

Il consacrait à la Torah ses jours et ses nuits, étudiant chez son père et chez le Rav Shmouel Zini, de mémoire bénie. Il fut reconnu en tant que sage du Talmud, et passa tout son temps à la Yeshiva, pour apprendre et enseigner.

Sa pudeur :

Sa modestie et sa pudeur n’avaient aucune limite, et c’est d’ailleurs pour cela que malgré sa grandeur et sa sagesse, il refusa les fonctions de Grand Rav ou de Juge. C’est aussi pour la même raison qu'il nomma son livre «Hirga Deyoma» («bloc de poussière perçu à la lumière du soleil»), afin d’un peu minimiser tous ses commentaires.

Rosh Yeshiva :

Il enseignait le jour comme la nuit dans sa Yeshiva et permit à de nombreux élèves d’avancer dans le domaine de la Torah. Pour suivre la voie de son père, il continua à le diriger d’une assemblée de personnes importantes qui acceptaient de soutenir financièrement sa Yeshiva, que son père avait institué.

– Force et influence de sa priere:

Lorsqu’il priait, le Rav prononçait chaque mot avec foi et ferveur. Durant la Amida, il parvenait à se détacher de toute matérialité, et c’est pour ces raisons qu’il fut choisi comme porte parole du peuple, comme envoyé du peuple.

-Ses miracles :

Une nuit, alors qu’il étudiait avec ses élèves chez l’un des dirigeants de la communauté, Amram Ben Ishai, de mémoire bénie, la femme de ce dernier fut sur le point d’accoucher. On déclara qu’elle était en grave danger et c’est pour cela qu’elle demanda au Rav Yossef de prier pour elle. Tant qu’il priait, la douleur se dissipait. Lorsque le bébé naquit, sain et sauf et que la maman fut sauvée, il put s’arrêter de prier. On nomma l’enfant Eleazar, parce que D.ieu aida à sa venue.

Alors qu’il dirigeait l’association des donateurs qui soutenaient sa Yeshiva qu’avait instaurée son père, un des membres vint le trouver pour lui annoncer qu’il voulait quitter l’association. Rav Yossef Mamane, après avoir essayé de le convaincre de rester, accepta sa décision. Six mois plus tard, ce même homme vint le trouver, en pleurs,en lui tendant la somme d’argent qu’il aurait du donner durant les six derniers mois. Etonné, le Rav Yossef lui demanda ce qui l’avait poussé à changer d’avis. Le donateur lui raconta son rêve. Autour d’une table, le Rav Rafael Mamane, de mémoire bénie, servait à boire à tous les membres de l’association en les bénissant. Tous avaient reçu à boire sauf lui. Troublé, il comprit donc qu’il ne méritait plus les bénédictions du Rav.

– Ecrivain et poète :

Le Rav Yossef écrivit notamment «Hirga Deyoma», où sont rassemblés ses commentaires sur la Bible et le Talmud. Il écrivit une explication de la Haggadah de Pessah  «Vayougad LeYossef» ainsi que des recueils de louanges et poèmes : «Shirat Hayam» et «Tsirat Mar-Yam».

  1. Le Grand Rav Rafael Ben Mamane

de mémoire bénie.

surnommé "L'Ange Rafael"

Fils unique du Rav Rahamim Yossef Ben Mamane, il naît le 20 Nissan 5635 et fut nommé sur son grand-père, le Rav Rafael Ben Mamane et sur le Saint Rav Amram Ben Diwan, de mémoire bénie. Il fut circonci par le Rav Rafael Moshe Elbaz, et son propre père fut son parrain.

Sa Sagesse en Torah:

Il commença à étudier avec son père, puis rejoint la Yeshiva du Rav Shalom Azoulay, de mémoire bénie. Tous les après-midi, le Shabbat, et les jours de fêtes étaient consacrés à l’étude, avec son ami le Rav Ysmah Obadia, de mémoire bénie. Ils approfondissaient ensemble tous les domaines de la Torah et servaient D.ieu avec ferveur.

-A 1a tête des shohatim :

Parmi les nombreux domaines dans lesquels il excellait, il se spécialisa dans l’abattage des bêtes, conformément à la loi. Grâce à la pureté qui l’habitait, il pouvait surveiller dans le moindre détail, la pureté de la viande. Même à la fin de sa vie, lorsqu’il devint trop faible pour exercer, il accompagnait ses élèves et ses fils afin de les guider dans leur travail.

Un mohel reconnu :

Il devient rapidement réputé et cherchait à pratiquer cette mitsva le plus souvent possible. Il convient de préciser, qu’à l’époque, circoncire était un service gratuit, ceux qui le pratiquaient ne recevaient pas de salaire. De plus, les conditions climatiques et les longues distances, rendaient ce travail beaucoup plus difficile qu’aujourd’hui.

-Le trésorier de 1a ville :

Il honora ce poste durant trente ans, et toute la ville plaçait sa confiance en lui. Il s’occupait des affaires financières ainsi que des nécessiteux qui venaient le trouver. Son travail lui permit également d’exprimer son amour pour la Terre d’Israël, en soutenant l'implantation juive. Il s’occupa également du seul mikvé de la ville construit par son grand-père et le maintint conformément à la loi.

-Pudeur et modestie

Le Rav Rafael Amram Mamane était connu pour pouvoir occuper tous ces postes avec modestie et pudeur. Sa simplicité exemplaire était comparable à celle d’Hillel.

אפוטרופוס: pere des orphelins et ses veuves   .

Il fut officiellemnt nommé  –  אפוטרופוס , dont le rôle était de prendre soin des orphelins et des veuves. Il accomplit également ce rôle avec un dévouement et un amour total, en s’occupant des orphelins, de leurs études et de leurs besoins jusqu’au jour de leur mariage.

– rabbinique:Juge

En 5664, à l’âge de 32 ans, il fut nommé juge par son Rav Shalom Azoulay et occupa la place du troisième juge dans le tribunal rabbinique alors compose de: Rav Elicha Afriat, de mémoire bénie, et de Rav Shalom Azoulay. Un an plus tard, son ami, le Rav Ysmah Obadia, fut nommé quatrième juge. Il occupa ce rôle pendant seize ans, et traitait tous les cas, dans n’importe quel domaine.

-Rosh Yeshiva :

En arrivant au Maroc, les français décidèrent qu’une petite communauté comme celle de Sefrou ne nécessitait qu’un seul juge. C’est ainsi que le Rav Shalom Azoulay fut nommé comme unique juge de la ville. Le Rav Rafael AMram, put continuer à exercer ses fonctions de trésorier et dirigeant des shohatim.

A l’âge de 48 ans, il fut nommé Rosh Yeshiva du Rav Amor (Rav Amor Abitbol, de la génération précédente). Il enseigne ainsi à tous les sages de sa génération. Son étude était basé sur le Talmud et ses commentateurs. Cette Yeshiva fut nommée plus tard «Porat Yossef», du nom du généreux Yossef Choukroun, de mémoire bénie.

Il dirigea la Yeshiva jusqua la fin de sa vie, et son fils poursuivit son œuvre. Mon père, mon maître, étudia dans cette Yeshiva durant douze ans jusqu'à sa nomination en tant que Juge.

-Sa prière :

Ses prières étaient empreintes d’une force et d’une ferveur qui touchaient tous ceux qui étaient à proximité. Pendant les jours de pénitence, il déversait toute son âme dans ses prières et l’assemblée présente alors dans la synagogue, le ressentait. La lumière de la Torah et du souffle divin était apparente sur son visage, notamment lors des fêtes et du Shabbat où il était comparé à un ange divin. Les gens de la communauté se pressaient à ses portes pour recevoir ses bénédictions.

Le guerisseur :

Outre les conseils personnels et les bénédictions que venaient lui demander ses fidèles, Le Rav Rafael Amram était également sollicité pour ses connaissances scientifiques, notamment dans quelques sujets bien précis :

La fabrication du vaccin contre la variole.il le préparait lui même et vaccinait les enfants. Il devint réputé pour ce vaccin, et les gens arrivaient de partout pour le recevoir, gratuitement.

-Arrivaient également chez lui, les enfants s’étant rentré un corps étranger dans l’oreille ou dans le nez. Grâce à des instruments spéciaux que nous possédons encore aujourd’hui, il arrivait à sauver ces enfants.

Il était également féru de mathématiques et de sciences. Les étudiants qui se trouvaient en difficulté trouvaient chez lui les solutions aux problèmes.

 

Ma famille Mamane, issue de la famille du Rambam-Maimonide

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 157 מנויים נוספים

יולי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר