ארכיון יומי: 10 בספטמבר 2020


הספר והדפוס העברי בפאס-יוסף תדגי-תשנ"ד- רשימת הספדים של חכמי פאס שיצאו לאור מחוץ לפאס

הספר והדפוס העברי בפאס

 

תולדות הדפוס העברי בקהילות ישראל זכו למספר רב של מחקרים. אולם לדפוס העברי במגרב לא הוקדשה תשומת־הלב הראויה, וההתייחסות אליו במחקר היתה מצומצמת ושטחית. החוסר הזה הושלם במעט הודות לחיבורו של אברהם הטל, שתיאר באופן כללי את תולדות הדפוס העברי בכל עיר ועיר במגרב, תוך איזכור תאריך הקמתו של בית־הדפוס ולעתים גם תאריך סגירתו וציון שמות החיבורים הראשונים שהוציא לאור. מחקרו החלוצי של הטל הצליח לעורר את תשומת־לבם של חוקרים אחדים, שהקדישו חיבורים לבתי־דפוס שונים בצפון־אפריקה. שרה פרנקל חקרה את תולדות הדפוס העברי בג׳רבה, אשר קיימה את ההוצאה־לאור הגדולה ביותר של יצירות וחיבורים של חכמי צפון־אפריקה. מאירה הראש בחנה את תולדות הדפוס העברי בטריפולי שבלוב. אברהם הטל יחד עם מאירה הראש תיארו את הדפוס העברי באלג׳יר.

אלפאסי מסעוד

פאס [?]-תוניס 1775.

משחא דרבותא, [עם בניו] ר׳ שלמה ור׳ חיים באורים על ד״ח הש״ע בפלפולים ושאלות ותשובות, ליוורנו, אליעזר יוסף חיים סעדון, 1805.

לא ברור אם נולד בפאס או אם מוצאו מעיר אחרת במרוקו. בחלק השני של הספר [ערך אורח חיים, סימן קמ״ד ס״ד, דף לח ס״א] הוא מדגיש, ׳כשהייתי במדינת פאס שאלוני בזה ואמרו לי משם הה״ר יהודה אבן עטר נר״ו שנתן טעם…׳. ונשאלת השאלה האם הוא עצמו היה מפאס או רק ביקר בה?

אמסלם מכלוף

אוראן 1837 ־ פאס – ירושלים 1928.

תפוחי זהב במשכיות כסף:

חלק א: מפתחות לפתוח… סודות חכמת קבלה מעשית.

חלק ב: חכמת תכונות י״ח מזלות וסדר הגלגלים ועלייתו וסדר ז׳ כוכבי לכת, ירושלים, דפוס רפאל חיים הכהן, 1979.

בן אלישע מאיר

פאס, 1903– ירושלים 1986.

לב אבות, פירוש על פרקי אבות, ירושלים, מוסדות יד משה תשמ״ט. המהדיר: ר׳ משה בן עבו.

גאגין חיים

פאס, 1450 או 1465– קאסיטיליא – פאס 1535.

עץ חיים: פולמוס הלכתי (בעניין הנפיחה, בין מגורשי ספרד בפאס לתושבים. רמת־גן, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 1987. מהדיר: משה עמאר.

דברי הימים, קורות יהודי פאס משנת 1552/3 עד 1737, נכתבו על־ידי ר׳ שאול סירירו ורבנים שונים ממשפחת אבן דנאן. מהדיר: ד׳ עובדיה, פאס וחכמיה, א׳, עמ׳ 63-1.

אבן דנאן סעדיה [בה״ר מימון]

גרנאנדה המאה החמש־עשרה – אוראן – אלג׳יר – קוסטנטינה – פאס 1493.

אל צ׳רורי פי אללג׳אה אלעבראניה, תורגם לעברית בשם ׳מלאכת השיר׳ על־ידי אברהם בן יעקב נאיבואיר, פרנקפורט 1865, עמ׳ 18-1.

שאלות ותשובות, כמה מהן נדפסו בספר ׳חמדה גנוזה׳ לר׳ צבי הירש עדעלמאן קעניגסבערג תרט״ז(1856), ובספר ׳פאר הדור', ובתוכן ׳מאמר ע״ד האנוסים׳. ראה חמדה גנוזה עמ׳ 13א-16ב. יצאו לאור מחדש עם הגהות על־ידי הרב דוד עובדיה, פאס וחכמיה, עמ׳ 67-1.

דור דור וחכמיו, תולדות גדולי הדורות מאדם הראשון ועד למלכי ישראל בתוך ׳חמדה גנוזה׳ לר׳ צ״ה עדעלמאן, עמ׳ 25א-31א. יצאו לאור מחת בשם ׳מאמר על סדר הדורות׳, קרונולוגיה על מלכי ישראל, על־ידי דוד עובדיה, פאס וחכמיה, ב, עמ׳ 9־20.

שיר על שישה סדרי משנה, נדפס בתוך ׳עומר השכחה׳ לר׳ אבררב גאבישון, ליוורנו 1748, עמ׳ 125-123 (נדפס שוב בירושלים תשל״ג), נדפס פעם שנייה על־ידי ר׳ יצחק מרעלי בכתב־עת ׳המאסף׳ 1 (1907), ופעם שלישית על־ידי דוד עובדיה, פאס וחכמיה, ב, עמ׳ 87-71.

שיר בשבח ספר מורה הנבוכים ומחברו ז״ל, ולגנות הפתאים המשיבים עליו לפי מחשבתם… נדפס בספר ׳דברי חכמים׳ על־ידי הרב אליעיר אשכנזי, מיץ התר״ט(1849), עמ׳ פא-פב. נדפס מחדש על־ידי דוד עובדיה, פאס וחכמיה, ב, עמ׳ 71-68.

פירוש האותיות וצורתן, נדפס אצל אברהם יוסף בהר״ר ורטהיימר(עורך) גנזי ירושלים, א, ירושלים, כתב יד וספר, 1982. עמ׳ רפז, רצז. ונדפס בחלקו(עד אות ה״א), דוד עובדיה, פאס וחכמיה, ב, עט׳ 67-63.

פירוש על פסוק ׳הנה ישכיל עבדי׳ (ישעיה נב, נג), יצא לאור על־ידי אברהם בן יעקב בתוך ספר ׳פירושי הנה ישכיל עבדי על פי חכמי ישראל׳, אוקספורד התרל״ו (11876, ונדפס מחדש על־ידי דוד עובדיה. פאס וחכמיה, ב, עט׳ 62-55.

אבן דנאן יצחק

פאס, 1900-1836.

ליצחק ריח, שו״ת, שני חלקים, וקונטריס אחרון לליקוטי דיני חשן משפט, ליוורנו, אליהו בן אמוזג, 1902. נדפס מחדש בירושלים, מכון בני יששכר, תשמ״ו.

אבן דנאן שאול

פאס, 1885– מראקש – ירושלים 1972.

הגם שאול, חלק ב, שו״ת, דרשות, פירושים על התורה ופרקי היסטוריה על מרוקו במאה העשרים, ירושלים, דפוס המערב, תשל״ז. המהדיר: ר׳ שלמה אבן דנאן. [החלק הראשון נדפס בפאס, דפוס שרביט וחזן, תשי״ט.]

אבן דנאן שלמה

פאס, 1928-1848.

אשר לשלמה, שו״ת, ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, 1906.

בקש שלמה, שו״ת, קזבלנקה, (1931) ,imprimerie nouvelle—Elbaz Frères)

אבן דנאן שמואל

פאס, 1730-1668.

קונטריס פרפראות לחכמה, נדפס עם ספר ׳מנחת העמר׳ לר׳ שלמה אביטבול, ג׳רבה תש״י(1950). המהדיר: הרב דוד עובדיה.

בן הרוש אליהו

פאס, 1817 או 1820 צפרו 1883.

כוס אליהו, הגדה של פסח עם פירוש, ג׳רבה, דפוס חדאד, התרצ״ח(1938). מהדיר: הרב דוד עובדיה. נדפס מחדש בירושלים 1984.

ברכת אליהו, חידושים על פרשיות התורה, ג׳רבה תרצ״ט (1939). מהדיר: הרב דוד עובדיה.

זכור לאברהם, דיני טרפות בחרוזים עם פירושים, מלוקט מכל הפוסקים מגדולי פאס ובסופו פזמונים הנהוגים לומר בכל ערי המערב ביום ראש השנה קודם ׳ברוך שאמר׳ והם ד׳ רשויות, ליוורנו, אליעזר מנחם אוטולינגי, התקצ״ט(1839). המהדיר: ר׳ אברהם אנקאווא.

בן זקן שמואל

פאס, 1745-1670.

פרי עץ הגן, פירוש על התורה והנ״ך, ב׳ חלקים, ירושלים התרס״ד(1904).

גפן פוריה, פירוש על מסכתות הש״ס ושו״ת, ירושלים התרס״ד(1904).

חאגיז יעקב (השני) בן משה

פאס. 1620 – איטליה – ירושלים 1674.

עין ישראל, עיבוד של ׳עין יעקב׳ לר׳ יעקב אבן חביב, עם תוספותיו של ר׳ יהודה אריה ממודעה, וירונה 1645.

תחלת חכמה, נדפס עם ׳ספר כריתות׳ לר׳ שמשון בר יצחק מקינון, כללים מהש״ס, רש״י ותוספות וביאור י״ג מידות, וירונה 1647. נדפס מחדש באמסטרדם 1709; וירונה 1799; ווארשא 1885; קרימונא 1750; ברוקלין 1961; תל־אביב 1963; ירושלים 1965.

אורח מישור, נדפס גם כן עם ׳ספר כריתות׳ לר׳ שמשון בר יצחק מקינון, מוסר השכל לתלמידי חכמים בד׳ פרקים, וירונה 1647. נדפס מחדש בלעמברג 1848, 1874; ווארשא 1859; מונקאטש 1899; ורשה 1900; סאטמר 1939,1909.

דיני ברכות השחר, קריאת שמע ותפילה, הספר כולל הלכות תפילה ומועדים, וירונה 1648.

פתיל תכלת, פירוש לאזהרות של ר׳ שלמה אבן גבירול, ונציה 1652.

עץ החיים, פירוש על המשניות, סדר זרעים, ויתנה 1750. נדפס מחדש בברלין 1716. הספרים האחרים נדפסו בליוורנו 1656-1652 ונדפסו מחדש בברוקלין 1975.

אלמינארה די לה לוז(Almenora de la luz), תרגום ספרדי לספר ׳מנורת המאור׳ לר׳ יצחק אבוהב, ליוורנו 1657.

קרבן מנחה, חידושים ודרושים על התנ״ך ולבסוף בקשה לר׳ ישראל בן שמואל חאגיז, איזמיר 1680.

זכרון לבני ישראל, ענייני מוסר והנהגות ד״א, ד׳ פרקים, נדפס עם ספר ׳לקט הקמח׳, פירוש על המשניות לבנו ר׳ משה חאגיז הידוע בשם המני״ח [הקטן משה נין יעקב חאגיז], ועם ספר ׳זבד טוב׳ לר׳ משה בן מימון (פרקי הצלחה), נדפס באמסטרדם 1697, 1707; המבורגר 1711; וואנזבעק, 1726; וילנא 1837 (עם תרגום ליידיש); יוזעפאף 1840; ורשה 1873, 1874, 1910; לעמברג 1890,1875.

הלכות קטנות, שאלות ותשובות, חלק א׳, רפ״ב שו״ת ובסופו ספר ׳לקט הקמח׳, י״ג תשובות לבנו המני׳׳ח וקונטריס למהריק״ש בדיני נזירות עם תוספות מרובה של׳. חלק ב׳: ׳זבח תודה', שי״ד שו״ת ונלוה לו קונטריס לגיטין בענייני שמות העצם לחד מרבוואתא קמאי שהיה ביד הרב קרבן אהרן ושארי דינים, ובסופו מפתחות מסודרים לארבעה טורים, ונציה 1704; ירושלים 1895; קראקא 1897; ניו־יורק 1958; ירושלים 1981,1974.

הספר והדפוס העברי בפאס-יוסף תדגי-תשנ"ד- רשימת הספדים של חכמי פאס שיצאו לאור מחוץ לפאס-עמ'48

פאס וחכמיה-אגרת יחס פאס-רבי דוד עובדיה-כרך א

פאס וחכמיה

פרי צדיק עץ חיים, החכם השלם והכולל, הן ערכו מי ימלל, מעין המתגבר כלל גדול בתורה, חכם חרשים, גזע ישישים, אתחזי לן כאריה, כמוהר״ר יהודה בנימין יס״ט (יהא סופיה טב) בכה״ה הרב הכולל אור גולל, חן ערכו מי ימלל, זרע רב אור נערב, מאד עניו, ומוכשר בכל עניניו, צדיק כתמר, נקי כעמר הדו״ם כמוה״רר מתתיה יס״ט, בלא״ץ יס״ע החכם השלם רב משרשיא, אילן ששדשיו מרובין, דמי לבר אלהין, אינו אלא שרף תלמוד גדול ומעשה, הרב המובהק, ואח לברק, סוה״ר גוזר ים החכמה לגזרים, איש אלקים קדוש הוא, סבא דמשפטים, מארי מתניתין, הסיד ועניו בישראל גדול שמו, ולכל הוא אור, הדו״מ; כמוהר״ר חיים דוד זצוק״ל; בלא״ץ יס״ע החכם השלם, איש חיל רב פעלים סוה״ר, גוזר ים החכמה לגזרים, הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, קדוש יאמר לו, צדק ומשפט מכון כסאו, כלל גדול בתורה, נחל נובע מקור חכמה, מוצא לאור כל תעלומה, הדו״ט כמוהר״ר מתתיה זצוק״ל, בלא״ץ יס״ע החכם השלם אב בחכמה, ורך בשנים, סכינא חריפא, טינרא תקיפא, הלן בעמקא של הלכה, כלל גדול בתורה, סוה״ר, גוזר ים החכמה לגזרים, מעין המתגבר, כמוהר״ר מנחם זלה״ה, בלא״ץ החכם השלם והותיק, שייף עייל שייף נפיק, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, גזע ישישים, בנן של קדושים, יראת ה׳ היא אוצרו, כמוהר״ר יהושע זלה״ה, בלא״ץ יס״ע, אור ישראל וקדושו, נזר אלקים על ראשו, פטיש החזק עמוד הימיני, אור נערב, נר המערב, מופת הדור והדרו, יחיד היה בדורו, הרב הגדול, מעה ומגדול, אבן הראשה, נהרא דשמשא, חסידא קדישא ופרישא, מר קשישא, מופלא שבסנהדרין, הגאון המפורסם, סבא דמשפטים, מורינו ורבינו, מוהר״ר מנחם זצוק״ל זיע״א, ברחו״ן, (בר החכם ונבון) כה״ר דוד ז״ל; ברמו״ן ה״ר מנחם נ״ע, בהנו״ח (בר הנבון וחשוב) הר דוד נ״ע (נחו עדן) בר החכם השלם והכולל, חן ערכו מי ימלל, עץ פרי עושה פרי למינהו, הוא הראש אבי התעודה, כמוה״ר שאול זלה״ה, המכונה סירירו.

הרב הכולל, חן ערכו ושבחיו מי ימלל, אור נערב, נר המערב, דבר הדור והדרו הדר״א דקרת״א, מעין המתגבר, כלל גדול בתורה, פלפלא ח ריפא, טינרא תקיפא, זה סיני, מקומן של שבחים, סוה״ר, שמו נודע בשערים, עצו״ר טוב לבית ישראל, הדו״מ כמוהר״ר אבנר ישראל יס״ט, בלא״ץ הרב הכולל, בישראל להלל, סוה״ר, שמו נודע בשערים, שרגא דנהורא, מוצא כל תעלומה לאורה, דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא, כרכא דכולא ביה, כמוהר״ר וידאל זלה״ה, בה״יח השלם כהר״ר שלמה ז״ל, בלא״ץ איש חיל רב פעלים, שלשלת יוחסין, עטרת תפארת שיבה, ממארי מדות, החכם השלם והכולל, ענותן כהלל, שר צבא ישראל, הדו״מ כמוהר״ר ישראל יעקב זלה״ה, בלא״ץ יס״ע המאור הגדול, מעוז ומגדול, רב משרשיא, אילן ששרשיו מרובים, דמי לבר אלהין, אינו אלא שרף, סוהר' גוזר ים החכמה לגזרים, שמו נודע בשערים, הרב המופלא וכבוד ה׳ מלא, איש אלקים קדוש הוא, נחל נובע מקור חכמה, מוציא לאור כל תעלומה, אבן הראשה, לכל דבר שבקדושה, נהורא דשמשא, רישא דעמיה, סבא דמשפטים, תנא דבי אליהו מרינו ורבינו מוהר״ר אליהו זצוק״ל זיע״א, בלא״ץ יס״ע איש חיל רב פעלים, החכם תשלם והכולל, ענותן כהלל, חן ערכו ושבחיו מי ימלל, חסידא קדישא ופרישא, קדוש יאמר לו, בישראל גדול שמו, סוה״ר, גוזר ים החכמה לגזרים, מוהר״ר יוסף זצוק״ל, בלא״ץ יס״ע הרב הגדול, מעוז ומגדול, כרכא דכולא ביה, הרב המובהק ואת לברק, סות״ר גוזר ים החכמה לגזרים, שמו נודע בשערים, השר והטפשר, תורה וגדולה במקום אחד, נחל נובע מקור חכמה, מוציא לאור כל תעלומה, צדק ומשפט מכון כסאו, הדו״מ מוהר״ר יצחק זצוק״ל, בלא״ץ יס״ע אור ישראל וקדושו, נזר אלהים על ראשו אור נערב, נר המערב, סוה״ר, גוזר ים החכמה לגזרים, שמו נודע בשערים פטיש החזק, עמוד הימיני, מופת הדור והדרו, יחיד היה בדורו, איש אלקים קדוש הוא, הרב הגדול מעוז ומגדול; אבן הראשה, לכל דבר שבקדושה מר קשישא חסידא קדישא ופרישא, רבה דעמיה, מדברנא דאומתיה, הגאון המפורסם, מורינו ורבינו, מוהר״ר וידאל זצוק״ל זיע״א, בלא״ץ יס״ע סוה״ר, גוזר ים החכמה לגזרים, שמו נודע בשערים, פטיש החזק עמוד הימיני, אור נערב, נר המערב, הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, אור יזשראל וקדושו, נזר אלהים על ראשו; סבא דמשפטים, נחל נובע מקוד חכמה, מוציא לאור כל תעלומה, מוהר״ר יצחק זצוק״ל, בלא״ץ יס״ע ראש גלות אריאל, פטיש החזק עמוד הימיני, אור נערב, נר המערב, מופת הדור והדרו, יחיד היה בדורו, סוה״ר, גוזר ים החכמה לגזרים, שמו נודע בשערים, אבן הראשה גהורא דשמשא מר קשישא, חסידא קדישא, ופרישא, הרב הגדול; מעוז ומגדול, מופלא בדורו, סמוך בעירו, הגאון המפורסם, סבא דמשפטים, איש אלקים קדוש הוא, נר ישראל, מבחר העדר וראש הסדר, הוא הראש אבי התעודה, מוהר״ר וידאל זצוקלה״ה זיע״א, בלא״ץ יס״ע חכם חרשים, גדול דעה, הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, מוהר״ר יצחק זצ״ל, המכונה הצרפתי.

החכם השלם והותיק, ענותן כהלל, ענותן ושפל ברך, יר״א וס״מ (ירא אלקים וסר מרע) בהר״ר חיים דוד הכהן יס״ט, בהנו״ח ה״ר אהרן נ״ע, בהמו״ן ה״ר שלמה נ״ע, בהחה״ש כהה״ר אהרן ז״ל, בה״ח השלם כתה״ר שלמה ז״ל, בלא״ץ החכם השלם והותיק, מארי מתניתין, יראת ה׳ היא אוצרו, כמוהר״ ר יהודה הכהן זלה״ה, בהנו״ח רודף צדקה וחסד, שב גם ישיש, ה״ר שלמה נ״ע, בהנו״ח הולך צדקות ודובר משרים, שב גם ישיש, נגיד ומעולה, ה״ר ישעיה נ״ע, בהנו״ח יר״א ום״מ המרץ ה״ר שלמה נ״ע המכונה אלכלאץ.

החכם השלם והותיק, נטע נעמן, הגזבר הנאמן, כהר״ר רפאל יהונתן יס״ט, בהח׳ השלם יד״א וס״מ גומל חסדים, וקולו מחמדים, נדב נדבות, אוהב צדקות, מרבה ישיבה מרבה חכמה, כמוה״ר יעקב, יס״ט, בלא״ץ הרב הכולל, בישראל להלל, סזה״ר שמו נודע בשערים, דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא כלל גדול בתורה, כמוהר״ר רחמים חיים דוד זלה״ה, בכה״ ר החכם השלם, הדו״ט עטרת זקנים, שייף עייל שייף נפיק, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, יראת ה׳ היא אוצרו, כמוהר״ר שמואל אברהם זלה״ה, בלא״ץ החכם השלם והכולל, הדו״ט חסיד ועניו, ומאושר בכל עניניו, זקן ונשוא פנים, מוהר״ר משה זלה״ה, בהחו״ן סמא דכולא ביה, כה״ר אברהם ז״ל, בה״ח השלם הדו״ט עטרת תפארת שיבה, כמוהר״ר משה זלה״ה, בהחו״ן מאד נעלה, לשם ולתהלה, כהה״ר דוד ז״ל, בהנו״ח (בר הנבון וחשוב) ה״ר משה נ״ע, בלא״ץ החכם השלם והכולל, חן ערכו מי ימלל, הדו״מ הוא הראש אבי התעודה, כמוה״ר יצחק זלה״ה, המכונה אבן זמרה.

החכם הותיק, תם וישר, יר״א וס״בן (ירא א,לקים וסר מרע) כהה״ר יעקב יס״ט, בהנו״ת תם, וישר יר״א וס״מ ישיש ופשר חמו״ן ה״ר מרדכי ג״ע, בהנו״ח ה״ר שם טוב ג״ע, בר החכם השלם כהה״ר מרדכי נ״ע, בה״ח השלם כהה״ר עובד ז״ל, בלא״ץ יס״ע אור ישראל וקדושו, נזר אלקים על ראשו פטיש החזק עמוד הימיני, אור נערב, גר המערב, סוה״ר גוזר ים החכמה לגזרים שמו נודע בשערים, מקור מים חיים, עצו״ר (עצום ורב) מופת הדור והדרו יחיד היה בדורו, מופלא שבסנהדרין, חסידא קדישא ופרישא, אבן הראשה לכל דבר שבקדושה, נהורא דשמשא, ראש גולת אריאל, הרב הגדול, מעוז ומגדול הגאון המפורסם, מורינו ורגמו, מוהר״ר יהודה זצוקלה״ה זיע״א, בן איש חיל רב פעלים, כשר ועניו, יר״א וס״מ (ירא אלקים וסר מרע) טוב ,בעיני אלקים ואדם, החו״ן (החכם ונבון) כה״ר יעקב ז״ל, בר החכם השלם המקובל ממארי מדות, כהה״ר אברהם ז״ל, בר החכם השלם, חסיד ועניו בכתר תורה וכתר שם טוב מועט״ר, כהה״ר יעקב ז״ל, המכונה אבן עטר.

הנו״ח (הנבון וחשוב) ה״ר נחמיה יס״ט (יהא ספיד. טב) בר החכם השלם והותיק, חמר חדת עתיק, שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, מבדח עציבי, שוחט ובודק, כהה״ר משה ז״ל, בר הגו״ח ה״ר שם טוב נ״ע, בר החכם השלם והותיק פרי צדיק עץ חיים, כהה״ר רפאל משה, בלא״ץ יס״ע הרב הגדול, מעוז ומגדול, אבן הראשה, נהורא דשמשא, איש אלקים קדוש הוא בישראל גדול שמו, אור נערב, נר המערב, סוה״ר, גוזר ים החכמה לגזרים, שמו נודע בשערים, הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, הרים דגל התורה, סבא דמשפטים, מוהר״ר שמואל זצוקלה״ה זיע״א, בלא״ץ ׳החכם השלם והותיק, הולך ביושרו, יר״א, ענותן ושפל ברך, שהיו שגורים בפיו ארבעה טורים כהה׳׳ר יצחק ז״ל, בהחו״ן יר״א וס״מ כה״ר שמואל ז״ל, בהנו״ח המו״ן צניע ומעלי, ה״ר יצחק נ״ע, בר החכם השלם כהה״ר שמואל ז״ל, בהחו״ן דחיל חטאין ועביד טבין, כה״ר יצחק ז״ל, בר החכם השלם והותיק כהה״ר שמואל, בלא״ץ החכם השלם והכולל, תורת אמת היתה בפיהו, כמוה״ר יעקב זלה״ה המכונה בן אלבאז.

הנו״ח ה״ר יוסף, בהנו״ח ה״ר יעקב נ״ע, בהמו״ן משד. נ״ע, בהמו״ן סה״ר יוסף ז״ל הי״ד (ה׳ ינקום דמו) בר החכם ונבון כה׳׳ר משה הרופא ז״ל, בלא״ץ החכם השלם הדו״ט המאור הגדול, הרב המובהק, מאריה דאתרא, סבא דמשפטים, הרופא המובהק, מוהר״ר משה זלה״ה, בלא״ץ החכם השלם והכולל, חן ערכו מי ימלל, הדו״מ הוא הראש אבי התעודה, מוהר״ר אברהם זלה״ה המכונה אלמושנינו.

פאס וחכמיה-אגרת יחס פאס-רבי דוד עובדיה-כרך א-עמוד 145

ש"ס דליטא-יעקב לופו-״חברת הלומדים״ הספרדית/מזרחית במדינת ישראל והופעת ש״ס

ש"ס דליטא

פרק רביעי

״חברת הלומדים״ הספרדית/מזרחית במדינת ישראל והופעת ש״ס

הספרדים הליטאים שלובים כיום בחברה החרדית במדינת ישראל בעיקר בעולם הישיבות. שילוב זה החל עוד במרוקו בתחילת המאה ה־20 ונמשך באירופה ובארצות־הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, ובמדינת ישראל משנותיה הראשונות ועד היום.

שורשיו של ״עולם הישיבות״ כפי שהוא מתנהל במתכונתו הנוכחית התעצבו עם הקמתה של ישיבת ״עץ חיים״ בשנת 1803 על ידי רבי חיים בן יצחק. הישיבה נוסדה בעיירה וולוז׳ין שב״תחום המושב״ היהודי, בגבולות המטושטשים שבין רוסיה, פולין וליטא. ישיבת ״עץ חיים״ שימשה דגם למאות מוסדות שחינכו במשך השנים אלפי תלמידים. ״עולם הישיבות״ היווה מרכיב מרכזי בעיצוב דמותה של היהדות החרדית מתחילת המאה ה־19. הוא קלט לתוכו את התגובות השמרניות למודרניזציה והיווה את חוד החנית במאבק נגד ההשכלה ונגד הציונות. הישיבה סימלה, ועודנה מסמלת, את היעד המרכזי של החברה היהודית המסורתית בעת החדשה והוא: ידיעת התלמוד, התעמקות בו, וטיפוחם של תלמידי חכמים אשר ינחילו ידע קדוש זה וייצרו שרשרת בלתי פוסקת של בני תורה. לתפיסת החרדים הישיבה מסמלת ומבטאת את החיים היהודיים במלואם על הטוב שבהם.

שורשי החורבן של ״עולם הישיבות״ באירופה נעוצים עוד במלחמת העולם הראשונה ובמהפכה הבולשביקית. באותם ימים החורבן לא היה אמנם פיזי, אלא שהשינויים הפוליטיים והתרבותיים שהתחוללו באירופה כרסמו ביכולתן של הישיבות לנהל סדרי לימוד ולקיים את עצמן. החלשת מעמד הישיבות נבע משלושה מקורות: המשטר הקומוניסטי שלל את הדת, נוצרו והתפתחו אידיאולוגיות אוניברסליות חדשות, והתנועה הציונית החלה לצבור כוח. שתי האחרונות התחרו על נפשותיהם של בני התורה.

בשנת 1924 נעשה מאמץ לשיקום הישיבות על ידי שניים מהבולטים שברבני עולם התורה, הרב ישראל מאיר הכהן המכונה ״החפץ חיים״, מהעיירה ראדין, והרב חיים עוזר גרודז׳ינסקי מוילנה. השניים כינסו ועד של ארבע מאות רבנים, שיצג את כל הישיבות בליטא ובפולין, והכריזו שכל יהודי חייב לתרום לקיומן של הישיבות. העיר וילנה, שכונתה ״ירושלים דליטא״, היתה מקום מושבו של ״ועד הישיבות״, ובכל מקום בו היתה קהילה יהודית הוקם ועד מקומי בראשות הרב המקומי שפעל למען הישיבות. מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי גרמה לחיסולן המוחלט של הישיבות באירופה.

״הצלת יהדות מארקא לתורה״ וקליטתם של בני תורה מרוקאים בישיבות הליטאיות באירופה, קדמו לשילובם ב״עולם הישיבות״ שהוקם ונבנה לאחר השואה במדינת ישראל. במשך השנים הפכה מדינת ישראל למרכז תורני עולמי שירש את מקומן של הישיבות במזרח אירופה.[ זהו ביטוי הלקוח מספר זיכרונותיו של הרב קלמנוביץ המתאר את פעולותיו במרוקו].

 

״עולם הישיבות״ במדינת ישראל הולך ומתעצם עם השנים ומהווה את הליבה של החברה החרדית. הוקמו מחדש ישיבות הנושאות שמות ״מיתיים״, שמתנהלות על פי מסורות לימודים ייחודיות כמו ״פוניביץ״, ״מיר״, ״קמניץ״, ״סלובודקה״, ״פרשבורג״ וכו'. תנועת ה״חזרה לישיבות״ עמדה במרכז תהליך שיקומה של היהדות החרדית שחרבה בשואה. ה״חזרה לישיבות״ אין פירושה חזרה לחיים הדתיים והחינוכיים כפי שהיו נהוגים בשטעטל במזרח אירופה, או במלאח בצפון אפריקה. החיים ההם אינם קיימים עוד. ה״חזרה לישיבות״ במדינת ישראל פירושה יצירת אידיאל תרבותי חלופי במקום ונגד הציונות החילונית שחברה לתרבות המערבית הדקדנטית. ה״חזרה לישיבות״ קשורה גם לעליות ההמוניות למדינת ישראל ולחדירת התרבות הישראלית החילונית לריכוזי העולים, בעיקר בקרב העולים מארצות האסלאם.

המאבק שניהלו ומנהלות הישיבות, כשבראשן עומדות בעיקר הישיבות הליטאיות שהוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה, אינו מסתפק במלחמת הישרדות או מלחמה לשימור המסורת. הוא מאבק המתחולל על דמות החברה הישראלית. בליבו של המאבק עומדת בין השאר הכוונה לעצב מחדש את חייהם של יהודי צפון אפריקה בחברה הישראלית, לאחר ה״אסון״ שחוו בתקופת הקליטה הראשונה בשנות החמישים והשישים. אופי המאבק הזה מוכתב על ידי בני תורה ספרדים/מזרחים שלמדו בישיבות הליטאיות, והמהווים כיום את האליטה המנהיגותית והגרעין הקשה של תנועת ש״ס. המאבק טוטאלי ונוקט בכל האמצעים, מחד גיסא, קעקוע הלגיטימציה של הסדר הקיים ומוסדות השלטון, ומאידך גיסא, השתלבות כוחנית בתוך הממסד המותקף, שימוש בכספי המדינה, הפעלת הסברה ותעמולה, עיצוב הזיכרון הקולקטיבי של העבר, וחינוך על פי האידיאלים החרדיים שקיימים בחברה החרדית האשכנזית. המאבק מתנהל גם באמצעות חקיקה כללית וחקיקה סוציאלית ומאבק תמידי על שליטה במשאבים של המדינה.

ש"ס דליטא-יעקב לופו-״חברת הלומדים״ הספרדית/מזרחית במדינת ישראל והופעת ש״ס

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

ספטמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

רשימת הנושאים באתר