ארכיון יומי: 27 בספטמבר 2020


קצידת לכבוד הרבנית עיישה כהן בהגיעה לגבורות

אשר כנפו

אשר כנפו

קצידת לכבוד הרבנית עיישה כהן בהגיעה לגבורות

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא עיישא?

מי ידעה כמוך להיות אם, סבתא, ואישה?

מי כמוך חַיתה חיים של סבל חסר ומצוקה

בלי לשאת כלפי מעלה קול מחאה וצעקה?

 

בילדותך בכפר ולנילן שבאזור תַלווּאַת׳

ספגת אוירה של קדושה, שם ציפו לביאת־

משיח צדקנו. מסביבך רק אור של תורה

עמל כפים, פשטות ואהבת השם טהורה.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא טובה?

מי ידעה כמוך להעניק לסביבתך אהבה?

עודך ילדה קטנה בת ארבע עשרה שנה

וכבר עושים קניין ולחופה את מְזֻמָנָה.

 

ואת נערה צנומה אוזרת כוח וחיל

ושולטת בביתך כאסתר בת אביחיל

מטפלת באישך המתחסד עם קונו

סנדלר ותלמיד חכם כרבי יוחנן בזמנו.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא נפלאה?

מי ידעה כמוך לשמור עצמך מקנאה ושנאה

נזהרת מלשון הרע כְּהִזַּהֵר אדם מפני אש

כל היום לעשות טוב לאחרים לבך מבקש.

 

הקמת בית לתפארת למרות גילך הצעיר

על אף צוק העתים, קשיים ותקציב זעיר,

היית עזר-כנגדו לרבי שלום זכר צדיק לברכה

שמרת על מידות גבוהות ודקדוקי הלכה.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא יקרה?

מי ידעה כמוך לחלץ את ביתך מכל צרה,

לגדל ילדים – חמישה, בְּרוךְ, באהבה ותבונה

לחנכם ללכת לאור התורה ובדרך נכונה?

 

וכשאבא רבי שלום עלה השמיימה בטהרה

קמת על רגלייך והתגברת על אסונך הנורא,

כי עתה המשימה שלך הייתה קשה פי כמה

לטפל בילדיך לבד, במסירות ובזקיפות קומה.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא אהובה

מי ידעה כמוך לשמוח למרות היותה עצובה

כי לא רצית שיחסר דבר קטן לילדיך

עבדת מבוקר עד ערב ולקחת הרבה עליך.

 

בניך חנכת למצוות. בזכותך היו לבני ישיבות,

תמיד אמרת: רק מצוות התורה הן נחשבות,

על כן הקפדת להראות לכולם את הדרך

דבקת במצוות, מותרות בעיניך נטולות ערך.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא חביבה,

מי ידעה כמוך להרעיף עלינו חיבה כה רבה

את שהשתדלת להקל על אחרים את החיים

לעצמך לא ויתרת, לא נרתעת מקשיים

 

לקחת על עצמך תעניות פעמיים בשבוע

ובערב ראש חודש, גם כן צמת, זה ידוע.

תענית דבור בשני וחמישי וביום השבת

דבקת בה׳ והתהלכת לפניו ברוב חיבת.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא אהודה,

מי ידעה כמוך לעזור בלי לבקש תודה,

נטית שכם לתמוך בכולם בלי חשבון,

ידעת תמיד לרוות צימאון ולהשביע רעבון.

 

אם מישהו כָּשַׁל וַמָט היית ראשונה לחוש

לעזור, לנחם, להרגיע ולרפא כל מיחוש,

מעשי החסד שלך, מי ממנו יוכל למנותם

אך אנו רואים אותם והם על לבנו כחותם.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא נהדרת,

מי ידעה כמוך להיות אם שאין כמוה אחרת?

מהיכן שאבת כוחות נפש כל כך עילאיים

מי נטע בך אמונה ובטחון ברחמי שמיים?

 

מאין לך הכוח ל׳סְתִיָיה׳ צום של ששה ימים

כאשר אל פיך לא באים לא אוכל ולא מים

איך הצלחת לחשל את גופך ולחזק את נפשך

והתעלמת מיסורים ושמרת על קור רוחך?

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא מסורה,

מי ידעה כמוך לתמוך ולעודד מוסדות תורה

לרוץ הנה והנה בשביל לעזור לבני הישיבה

לדאוג למחסורם ולפעול למענם כאם אהובה?

 

מבוקר עד ערב מסרת נפשך לצורכי הקהילה

לא חסכת כל מאמץ למען מוסדות לְדָוִד תְּהִילָה

כקרובת משפחתו של צדיק נערץ בכל עֶרֶץ

הקדוש הנפלא המלובן בנסים רבי דוד פרץ.

 

מי תדמה לך ומי תשווה לך אימא מֻפְלָאָה

מי ידעה כמוך לבנות ביתה כרחל וכלאה ?

לחנך ולהנהיג דור נהדר של בנות ובנים

נכדות ונכדים ונינים, כולם שומרי אמונים?

 

והנה הגעת לגיל שמונים ־ גיל הגבורות

וידך נטויה להפליא חסדך 40 שנים אחרות

על כן אנו אומרים לך יישר כוחך אימא

ישלם ה׳ פָעֳלֵךְ ותהי משכורתך שלימה.

תמוז תשס״ד

 

אשר כנפו

קצידת לכבוד הרבנית עיישה כהן בהגיעה לגבורות

פיוט מספר 224-סליחה מאת רבי יהודה הלוי

סליחה

יָשַׁן, אַל תֵּרָדֵם / וַעֲזֹב הִתְלַהְלְהֶךָ,

הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶיךָ

וְרוּץ לְעַבֵּד צוּר קֶדֶם / כְּרוֹץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ.

דַּי לָךְ, מָה לְךָ, נִרְדַּם? / קוּם, קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ!

 

5-הַקֵּץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו,

וְהַבֵּט אָהֳלִי מֵרוֹמָיו / תְּלוּיִים בִּזְרוֹעוֹתָיו,

וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו- / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו,

וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו,

פֶּן זְמַן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.

 

10-וְצֵא בַּחֲצוֹת הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת,

אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת,

לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת,

לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת,

דַּרְכָּם – סֻלָּם לַעֲלוֹת / עַד אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ.

 

15-דְּמָעוֹת תַּזִּיל עֵינְךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים,

וְהִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנְךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים,

וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים.

כָּבֵד אַל מֵהוֹנְךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים

וְיִשְּׂאוּ קוֹל הֲמוֹנְךָ: / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ!

 

20-דַּלִּים-עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן?

וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן-

רַק לִרְאוֹת צוּר כְּבוֹדָם,/רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עֵין,

וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיַּין,

כִּי כֵן, בָּשָׂר וָדָם, / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ!

 

25-יָהּ, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָּעַל,

הַמֵּמִית וּמְחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל רַעַל,

עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעֲזֹב מֶרֶד וּמַעַל

לֵאמֹר "מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמָה לְמַעַל?"

וְאוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ!

סליחה סטרופית. — בכל צלעית שש הברות,- ובעלות השוואים הנעים והחטפים אינן במניינן. חתימת השם: יהו(ד)ה. פיוט זה נמסר בכמה נוסחאות, ונראה שהמחרוזת הרביעית בנוסחנו (15—19) אינה אלא תוספת מאוחרת של מעתיק.

  1. ישן — כפשוטו, וגם בהוראה: השקוע בשנת הסכלות; התלהלהך (משלי כו, יח) — השתעשעו (בהבלי העולם). 2. גבוהיך (איוב יא, ח) — שחקיך. 3. קדם — קדמון; כרוץ — כתנועת הכוכבים המעריצים את בוראם במהלכם! נגוהיך — מלשון ״מהות״, יש׳ גט, ט. 4. מה לך — פניית רב־החובל אל יונה הנביא (יונה א, ו). 6. אהלי מרומיו (עיין יש׳ מ, כב) — שחקיו! בזרועותיו — לפי ציור, המצוי הרבה בפיוטים, נושא הקב״ה את העולם בזרועו. חותמיו — כעין קישוטים באוהל! טבעותיו (אסתר ג, יב) — המשמשות כחותמות. 9. זמן — גורל! ורם — ויתיהר. 10. אנשי שמות —חסידים. 13. בכסאו — עיין שבת קנב, ע״ב נ נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד. 14. דרכם — דרך חייהם. 16. במרעים — בפושעים. 18. מהונך (משלי ג, ט) — יותר מהונך, ולפי רש״י: מכל מה שחננך אדני מקול ערב, אל תקרי מהונך, אלא מגרונך! מושיעים (עובדיה כא) — לקראת זמן המשיח. 19. הכון — עמום ד, יב. 22. רק לראות — יתרונם של בני אדם ביחס לבהמה דק בזה שהם יכולים לראות וכד! ראות לב — ראיה פנימית. עיין לעיל שיר 222, שו׳ 3. 23. ומוצא — וכמו כן לראות את מקור חייהם המסתורי; הטובים מיין — מקור הביטוי בשה״ש א, ב. 24. כי כן– בראייה פנימית. 25. אהיה אשר אהיה (שמ׳ ג, יד) — אחד משמות האלהים. יהודה הלוי מפרשו ב״כוזרי״ ד, ג: ״והאות הוא שאמצא לך בכל מקום״. 27. עמוד למשפטו— קבל את דינו. 28. מתי ואיה — אל תחטט בעניינים שהם מעל לתפיסתך, על־פי חגיגה פ״ב מ״א: כל המסתכל בארבעה דברים רתוי (=רצוי) לו כאלו לא בא לעולם: מה למעלה מה למטה מה לפנים (הכוונה לזמן) זמה לאחור, וכל שלא חם על כבוד קונו רתוי לו שלא בא בעולם. 29. תמים תהיה (דב׳ יח, יג) — תהיה שלם אתו.

פיוט מספר 224-סליחה מאת רבי יהודה הלוי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 226 מנויים נוספים
ספטמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

רשימת הנושאים באתר