פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו,ראשיתו של מנהג במרוקו ובארץ-יששכר בן־עמי- ועתה למרכז השלישי, צפת
פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו,ראשיתו של מנהג במרוקו ובארץ-יששכר בן־עמי- ועתה למרכז השלישי, צפת-מקדם ומים כרך ב'
ועתה למרכז השלישי, צפת, שהתחיל בראשית שנות השבעים, וקשור לאברהם בן־חיים. אברהם בן־חיים חלם כמה חלומות על רד״ו, והוא פרסמם בצורה של ״הודעה לצבור״. הראשונה בתשל׳׳ג, השנייה בסיוון תשל״ד, והשלישית בתמוז תשל״ה. על הראשונה, שאותה מצאתי ליד קברו של רשב״י במירון ב־1973, יש חותמת בשולי העמוד, ושם כתוב: ״בן חיים אברהם, שכון כנען א/72ו, צפת״. על השנייה הוא חותם: ״מאת: בן חיים אברהם, שכון כנען 72ו, צפת, בית דוד ומשה זיעא״. על ההודעה השלישית הוא חותם: ״נאוום (פעמים וו׳) אברהם בן־חיים הכותב ומצפה לרחמים. שליחו של רבי דוד ומשה זיע״א. כנען 172 צפת״. בהודעה הראשונה כתוב לאמור:
״בחלומי הראשון ראיתי, והנה עומד לידי איש לבוש לבן וזיו פניו כמלך, הוא ניגש אלי, אחז בידי והוביל אותי להרים גבוהים ובין סלעיהם העצומים ראיתי רחבה לבנה. בהגיעי לרחבה, ישב בארץ ואמר: ראה עשרה אנשים בלבד חוגגים ומציינים את יום ההילולה שלי. היכן בל הרבבות אוהבי ונאמני? עניתי לו: וכי אתה רוצה שיבואו מישראל חזרה למרוקו כדי לקיים את ההילולה? האיש אחזני שנית בידי, סובבני ושאל מה הוא המקום הזה? עניתי לו: זהו ביתי. הצדיק המשיך ואמר: במקום הזה רוצה אני שתציינו את יום ההילולה שלי מדי שנה בשנה. שאלתי אותו: מי הוא אדוני? והוא ענה לי אני האיש שנגליתי לאוהבי במרוקו, אני רבי דוד ומשה!!! אני הוא האיש המבקש ומתפלל לפני ה' יום יום לשמור על חיילי ישראל, על גבולות הארץ! אם כן מדוע עזבוני יוצאי מרוקו. עתה הנה אנוכי בא׳׳י ומבוקשי הוא שיחדשו שוב את ציון ההילולה שלי״.
בהודעה זו מתוארים שלושה חלומות, באשר בחלום השני כלולים תשעה צווים (מהם ששה עשה, שלשה אל תעשה). בהודעה השנייה ישנו מסע ארוך ומסובך ומסוכן שבסופו אברהם חיים מגיע לרד״ו. גם כאן יש חמישה צווים, ולראשונה דרישה ״להודיע לכל האנשים העושים הילולה לזכרו שיפסיקו לעשות זאת בנפרד ויבואו לכאן ויעשו הילולה גדולה במשותך״ וכן חיזוק הקביעה ״כעת אני נמצא ויושב כאן באופן קבוע ולא אעזוב את ביתך שהוא ביתי אך לרגע" (המרכאות בטקסט!).
ההודעה הג׳ מי״ז בתמוז תשל״ה מעניינת מכמה וכמה בחינות, והרי הנוסח: ״קריאה לטהרת המשפחה. אני אברהם בן־חיים הגר בשכון כנען מס׳ 172 בצפת נגלה אלי באחד מחלומותי כבוד אדוננו ר׳ דוד ומשה זיע״א. פניו היו כעוסות העופות. הוא פנה אלי ושאל ברתחת הלב: אברהם. אמור נא לי מדוע כה רבים הנקטלים בתאונות דרכים? מדוע מצליחים המחבלים לחדור לארצנו הקדושה ולזרוע בה הרג והרס? מדוע פורצות מלחמות רבות בארץ זו ומשאירות אחריהן מוות, יתמות, צער אין קץ!… הרהרתי מעט והשבתי: מן הסתם, כך גזר ה׳ יתברך שמו. השתררה דממה ואחריה בקע קולו המהדהד: לא כך בני, לא ולא! האנשים הם המביאים את המיתה על עצמם. ההרג הוא פרי מעשיהם הרעים. קטעתי את דבריו ושאלתי: אדוננו, ומה הם המעשים הרעים? נצטעק ואמר: המוות משתולל בגלל שאין הבריות זהירות בטהרת המשפחה. הן עוברות בשאט נפש על מצוות טבילה במקווה… ובכן אפוא, בפקודת אדוננו ר׳ דוד ומשה, הנני פונה לכל מי שחרד לדבר ה׳ שישנס מותניו להזהיר וללמד את בני ביתו ואת שכניו הקרובים והרחוקים על חשיבות הטבילה והלכותיה…״. הפנייה כאן נעשית בניגוד להודעות קודמות, לכלל ישראל.
סיכום מודל רד״ו
ובכן, אנו רואים שבשלושת המרכזים הללו עומדים אנשים החולמים והרואים בהקיץ את רד״ו, כאשר באשקלון ובאופקים הדברים קשורים לאירועים מקומיים ולמה שקורה סביב בית הכנסת. לאב״ח, האחרון שבחוליה זו דחפים לפעולה בהיקך לאומי, דהיפה המביאה אותו לטפל גם בעניינים שאינם קשורים דווקא להילולה או לפולחן רד״ו. אב״ח הוא היחידי מבין שלושתם, המעלה בכתב את חלומותיו ושולח אותם לריכוזים יהודיים מרוקניים בארץ. כל אחד מהם משוכנע ומאמין שרק במרכזו שוכן רד״ו, ושלושתם נזהרים שלא לפגוע באחרים, אם כי ועקנין מאשקלון התייחס לפעמים בזלזול לאב׳׳ח. שלושתם מטפחים אגדות בעלות קווים דומים, שבהן אדם מסוים חולם ומתבקש על ידי רד״ו להופיע באותו מרכז, לפעמים מבלי שהוא ״ידע שזה קיים״. מעניין לציין שאנשים אחרים ממרכזים אלה אינם נמנעים מלשלול את המרכזים האחרים. באופקים מפורסם הסיפור על מה שקרה בשנה שעברה כאשר אוטובוס מלא באנשים מאופקים נסע לקבר רשב״י ולפי בקשת המדריך הגיע לצפת כדי לחפש את אב׳׳ח. סוליכה ועקנין, שהיתה באוטובוס, הזהירה אותו שרק מרכז אחד לרד׳׳ו קיים והוא באופקים.
שעות הסתובבו והמקום נעלם מהם, ובנס ניצלו מתאונת דרכים, כאשר האוטובוס כמעט והתדרדר. סיפורים על ניסים ומעשי הצלה פלאיים נפוצים בשלושת המרכזים. מעניינת העובדה שבשלושת המקומות האלה נמסר לי מפי שלושת האחראים שיש להם סודות, שנמסרו על ידי רד״ו, ואין הם יכולים למסור אותם. משלושתם רק לוועקנין מאשקלון היכרות קודמת עם רד״ו במרוקו. האחרים לא ביקרו במקום קבורתו במרוקו. באופקים ישנה התקשרות חזקה מאוד לרשב״י ולקדושים אחרים, ועד היום לא ברור להם איך הם הגיעו לרד״ו, או נכון יותר איך רד״ו הגיע אליהם. בשלט המקשט את כניסת בית הכנסת באשקלון כתוב: ״בית הכנסת של האדמו״ר רבי דוד ומשה חברת רשב׳׳י״. שלושתם בנו באשקלון ובאופקים בית כגסת, ובצפת חדר ותוספות, כדי לקבל את המבקרים. שלושתם הסתבכו עם השלטונות ולשלושתם יש סיפורים דומים על מעורבותו של הקדוש והעזרה שהוא הגיש להם. אנשים אלה מודרכים ומופעלים על ידי הכרה מאוד מודגשת בשליחות שהם ממלאים ובתפקיד שהוטל עליהם על ידי הקדוש. שלושת האנשים האלה זוכים לפופולאריות רבה בקרב חסידי רד״ו. הם פונים אליהם כדי שיברכו אנשים, ימרחו שמן על אברים הולים, ישתתפו בסעודה וכר. משהו מקדושת רד״ו דבק בהם, אך הם מקפידים להעמיד דברים על דיוקם ולציין בפני האנשים: הקדוש הוא שעוזר לכם, לא אני.
פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו,ראשיתו של מנהג במרוקו ובארץ-יששכר בן־עמי- ועתה למרכז השלישי, צפת
עמוד 118 -מקדם ומים כרך ב'
כתיבת תגובה