ארכיון יומי: 12 בדצמבר 2012


ברית- בעריכת אשר כנפו-תרומת ספר התורה של משפחת כנפו למרכז העולמי בירושלים

ביום ראשון כ"ה בסיון – 9-12-2012

התקיימה במרכז למורשת מרוקו בירושלים הכנסת ספר תורה עתיק יומין – 300 שנה – אשר היה שייך למשפחת  אשר כנפו. ספר התורה נתרם על ידה ביום פטירתה של זהרה כנפו ז"ל אשת רבי יוסף כנפו. 

התמונות באדיבות של ידידי מר אשר פרץ

 

 

 

 

 

 

 

Une histoire de familles-J.Toledano-Aboulafia

 

une-histoire-fe-famillesAboulafia 

Nom patronumique d'origine arabe, surnom votif compose fe l'indice de filiation Abou ( le pere ) et du substantif arabe " afia " ( la sante ), le pere de la sante, l'homme qui est en bonne sante ou plutot a qui on souhaite lonhue vie et bonne sante, devenu nom patronymique aussi bien les Juifs que chez les Musulmans.

Un des noms les plus illustres de l'histoire du judaisme espagnol. Selon une tradition transmise de generation en generation, la famille descendait de la tribu de Judah, de la famille royal de David.

Au moment de l'expulsion d'Espagne eb 1492. les membres de cette grande famille ont trouve refuge principalement en Italie, dans l’empire ottoman et en Eretz Israel. Le nom s'etant illlustre essentiellement de en dehors de l'Afrique du Nord, en Turquie et Eretz Israel,  et comme il est impossible de citer les noms de toutes les celebrites, nous nous concenterons des plus marquantes.

Aures formes : Affia, Boulafia, Abulafia. Au XXeme siecle, nom extremement rare, porte au Maroc par les descendants d'une famille originaire de Tiberiade qui s'était etblie au milieu du siecle dernier a Mogador, et en Tunisie par des descendants d'originaires de Livourne

Rabbi Aabraham Aboulafia

1240 – 1292. Un des premiers kabbalistes espagnols, ne a Saragosse, il voyagea longtemps en Italie et en Terre sainte. Apres son retour en Espagne' il se plogea dans la mystique, publis son chef d'œuvre, " Sefer Hayosher "' et finit par s'auto proclamer Messie, s'attirant les foudres du grand maitre dela Halkhade la generation, rabbi Shlomo Ben Aderet de Barcelone.

Don Sanuel Aboulafia

Un des homes les plus riches  d'Espagne a la fin du XVeme siecle. Il edifia la plus belle synagogue de Tolede qui portait son nom. Son immense fortune causa sa perte. Accuse de conspiration par l'archeveque de Tolede, il fut torture puis mis a mort en faveur de l'eglise.

La synagogue apres avoir ete transformee en eglise, Santa Mariala Blanca, srevit pendant des siecles d'entrepot. Rachette par l'Etat Espgnol dans les annees 30, elle a ete transformee en 1964 en musee national del Transito consacre a l'etude du judaisme sepharade.

En 1972, les descendants de la famille Toledano, conduits par le mecene et industriel Jacques Toledano, a l'occasion de la commemoration du 500eme anniversaire de l'Expulsion, ont organise un office de Minha dans la synagogue pour la premiere fois apres 500 ans.

Rabbi Haim Aboulafia

1160 – 1744. Reste dans l'histore comme le reconstructeur de Tiberiade. Ne a Hebron d'une famille originaire d'Espagne, il fut nomme en 1725 grand rabbin de la metropole de l’empire ottoman, Smyrne, ou il publia de nombreux livres dont le plus celebre " Etz Hahayim "' commentaire du Pentateuque selonla Hakkhaet Maimonide.

A la demande du nouveau gouverneur dela Galilee, il revint a l'age de 80 ans reconstruire la ville de Tiberiade. Il reussit en quelques annees a repeupler la capitale dela Galilee, desertee pae sa population juive 70 ans auparavant, a y edifier des sunagogues et des yechuvots, soulevant le plus grand enthousiasme dans toutela Diasporaet plus particulierement au Maghreb.

C'est ainsi que son contemporain, le grand poete marocain, rabbi David Hassin, lui consacra un poeme elogieux dans son celebre receuil, " Tehila Le David : " Beni soit le rav etz hayim, ministre des armees de l'illustre famille des Aboulafia. Sue sa tete la couronne divine, de tout l'univers le peuple se tourne vers lui, poue entendre les paroles de la sainte torah.

La Villeil a repeuplee, ses remparts il a fortifies. Le plus grand titre il lui a rendu – celui de maison d'etudes ". En 1742' le rabbi Hayim Benattar de Sale, l'auteur se l'immortel liver " Or Hayim ", arriva a Tiberiade' en route pour Jerusalem. Rabbi Hayim aboulafia l'accuellit avec les plus grands egards et le supplia de se joindre a lui pour poursuivre la reconstruction de la ville, mais il continua a Jerusalem pour y fondes sa propre Yechiva, " Knesset Israek ", comme il l'avait promis a ses bienfaiteurs et mecenes du judaisme italien

Izmir (en grec : / Smyrni), connue autrefois sous le nom de Smyrne, est le deuxieme plus grand port de Turquie (apres Istanbul), et la troisieme ville du pays par le nombre d’habitants. Elle est situee sur la mer Egee pres du golfe d’Izmir. Ses habitants sont les Smyrniotes.

Rabbi yossef Aboulafia

Fils de Meir-Issachar, rabbin emissaire envoyer queter au Maroc pour les yechivots de Tiberiade. A la fin de sa mission' il decida de s'installer a Mogador ou il mourut en 1894

Rabbi Yossef Shemouel Aboulafia

Rabbin de la ville de Mazgan dont le port fut reouvert au commerce international apres sa reconqute sur les Portugais en 1780' attirant une importance communaute juive. Ouvertau monde moderne, il voulut, contrairement aux autres rabbibs, effrayes par son caractere laic, doter sa communaute d'une ecole moderne et, avec l'aide du consukl de France, checha, des1877, aconvaincre l'Alliance israelite Universelle d'y ouvrir un nouvel etablissement, maus malgre tous ses efforts. Ce n'est que pres de trente ans plus tard, en l'an 1900, que Paris envoya le premier instituteur u ouvrir l'ecole

Haim Aboulafia

Grand commercant a Mogador a la fin du XIXeme siecle. Il s'installa avec toute sa famille a Londres, ou ill devint un des notables les plus en vue de la comminaute sepharade. Une de ses filles, Hana, epousa le grand marchand de Mogador Jacob Corcos, mort en 1951.

Autre source.

ABOULAFIA ou AFIA ou BOUAFIA : nom d’origine arabe compose de ‘abu (pere ou homme) et de ‘afiya (sante, tranquillite), donc l’homme en bonne sante ou à la vie tranquille.

ABOULAFIA Abraham ben Chemouel

 (1240-1291?). Originaire d’Espagne (Saragosse). Rabbin, talmudiste, cabaliste et poete, il voyagea au Moyen-Orient. Il est l’auteur de plusieurs ouvrages dont Guet Hachemot (Document sur les Noms); Sitre Torah (Les mysteres dela Torah), un commentaire mystique sur le Guide des Egares; Or hasekhel (Le rayonnement de l’intelligence) sur le tetragramme; Sefer ha’ot (Le livre des lettres); Sefer haye hah’olam haba (Le livre de la vie du monde a venir), sur les noms divins; des ouvrages polemiques et un commentaire surla Torahet Sefer Yetsira (Le livre de la creation). Sa pensee cabalistique, qui se fonde sur la theorie des dix Sefirot (Emanations), utilise les differentes approches comme la combinaison des lettres, la guematria (valeur numerique des lettres des mots) et le notarikon (acronymes) pour atteindre l’extase.

Il developpa des techniques de meditation basees sur la recomposition des noms divins, la respiration et la musique afin d’atteindre a la communion avec la divinite. Bien que plusieurs de ses œuvres majeures se soient perdues, on sait qu’il influenca les doctrines cabalistiques dans le monde chretien. Ses idees prophetiques et mystiques eurent aussi un retentissement certain, ce qui entraina l’hostilite des rabbins de son epoque comme Rabbi Chelomo Ben Aderet.

ABOULAFIA Haïm ben David

 (1700?-1775?). Originaire de Turquie. Rabbin d’Izmir et de Larissa, il s’installa a Salonique puis de nouveau a Izmir ou une grande partie de ses œuvres fut detruite a la suite d’un incendie. Il est l’auteur de Sefer mitsvot gadol (Le grand livre des mitsvot) qui fut brule et de Nichmat hayim (L’ame de la vie).

ABOULAFIA Haïm ben Moché (Hazaken)

 (1660-1744). Originaire de Palestine (Hebron). Rabbin d’Izmir et de Safed, il contribua au developpement de la ville de Tiberiade. Il est l’auteur de Mikrae kodech (Saintes convocations) sur Pessah; Yossef lekah (L’enrichis-sement du savoir); Yachrech Yah’acov (Jacob etendra ses racines) et de Chih’boud Yah’acov (L’asservissement de Jacob).

ABOULAFIA Haïm ben Yah’acov

(1580-1668). Originaire de Palestine. Rabbin et talmudiste a Hebron, il dirigea une yéchivah. Il fit partie d’une delegation envoyee a Gaza afin d’authentifier les propheties de Nathan de Gaza, l’un des disciples du faux messie Chabbetaï Tsvi.

ABOULAFIA Haïm Nissim ben Itshak

(1775-1861). Originaire de Palestine. Rabbin de Tiberiade, de Damas puis Grand rabbin de Jerusalem, il est l’auteur d’ouvrages encore manuscrits.

ABOULAFIA Issakhar Haïm

(1726-1781). Originaire de Turquie. Grand rabbin de Belgrade, il fut elu president de l’Academie talmudique de Sofia. Ses ouvrages furent brules lors d’un incendie.

ABOULAFIA Itshak ben Moché

(1824-1910). Originaire de Palestine. Rabbin de Damas, il prit des decisions rabbiniques et halakhiques considerees comme radicales, ce qui lui valut la critique des rabbins et des chefs de la communaute de Damas. Il est l’auteur de Pene Itshak (Le visage d’Isaac) en six volumes.

ABOULAFIA Méir ben Todros Halévi (RAMAH)

 (1165?-1244). Originaire d’Espagne (Burgos). Rabbin, poete, talmudiste, cabaliste et president des communautes sepharades, il fut membre du Tribunal rabbinique de Tolede. En desaccord avec certaines des idees de Maimonide sur la resurrection, il ecrivit des recueils de decisions juridiques et de poesies synagogales comme Sefer Iguerot (Epitres), un recueil de lettres au sujet de Maimonide, en collaboration avec d’autres rabbins; Sefer perat pratim (Le livre des details infimes) ainsi qu’un commentaire talmudique redige en arameen.

ABOULAFIA Todros ben Yossef Halévi

 (1220-1298). Originaire d’Espagne (Burgos). Rabbin, cabaliste, dirigeant communautaire et conseiller àla Courdu roi Alphonse X, il est l’auteur de plusieurs ouvrages cabalistiques et de commentaires dont Otsar hakavod (Le trésor de l’honneur).

ABOULAFIA Yah’acov (XVIe-XVIIes.).

 Originaire de Palestine. Grand rabbin de Damas, il dirigea une yechivah qui porte son nom.

ABOULAFIA Yah’acov ben Chelomo

 (1550-1622). Originaire de Syrie. Grand rabbin d’une Congregation espagnole de Damas.

הערצת הקדושים -יהודי מרוקו – י. בן עמי

2. מופת אישי

התנהגות יוצאת דופן של אדם והתרחקותו מתענוגות העולם הזה, דבקות מיוחדת בתפילות, לימוד יתר בתנאים מיוחדים (במיוחד יחד עם אליהו הנביא), צומות ממושכים, מעשי צדקה תכופים וממושכים — מעשים אלה ואחרים יכולים להפוך אדם לקדוש הנערץ על־ידי אנשי סביבתו.

ברור שלקבוצת אנשי המופת שייכים רוב הקדושים שהם דמויות היסטוריות, והעדויות מספרות על מעשים אלה שהתרחשו בחייהם, אבל בדיעבד מייחסים את אותם המעשים גם לקדושים אגדיים.

צומות ממושכים או צניעות באכילה מאפיינים קדושים מסוימים: ר׳ אלעזר הכהן היה מפסיק את צומו רק פעמיים בשנה, בשבת יתרו ובראש השנה: לאלה סוליכה ועקנין נהגה לצום כל הזמן, ופעם צמה באופן רצוף שישים פעם ששה ימים: ר׳ אבנר הצרפתי היה אוכל בשר רק בשבתות: ר׳ שלמה סויסה ניזון כל חייו רק מביצים שהטילה תרנגולת שהיה מגדל בביתו, ור׳ רחמים מזרחי נהג בחייו לאכול רק לחם יבש שהיה מכניס לתוך ספל מים: ר׳ דוד בוסידאן היה אוכל רק חרוב, חתיכה בבוקר וחתיכה בערב.

לימוד תורה מופלג ובעיקר עם אליהו הנביא, הוא סימן היכר של קדושה ורבים הקדושים שמסופר עליהם שזכו למעלה זו. מעניין לציין שתכונה זו מיוחסת לקדושים גם לאחר מותם, ומסורות רבות מספרות על לימודיהם של הקדושים ליד קבריהם או בסמוך אליהם. בין הקדושים שהיו לומדים עם אליהו הנביא אפשר למנות את ר׳ אברהם בן־ איבגי, ר׳ דוד בל־חזן, ר׳ דוד פרץ, ר׳ חיים טולידאנו, ר׳ חיים פינטו, ר׳ יוסף פינטו, ר׳ יעקב אביחצירא, ר׳ מרדכי דיין, ר׳ שלום בר־חני ור׳ שלמה טאנזי.

הלימוד נערך בדרך כלל בלילות: ר׳ דוד בל־חזן למד תמיד אחרי חצות, ור׳ מרדכי דיין בין שמונה בערב עד למחרת בשתים־עשרה: ר׳ שלמה טאנזי ור׳ דוד פרץ היו לומדים עם אליהו הנביא כל מוצאי שבת. ר׳ דוד פרץ נעלם פעם לשבועיים, ומסופר שהיה עם אליהו הנביא בשמים.

לראות או לשמוע את קולו של אליהו הנביא נחשב לזכות גדולה: אשתו של ר׳ דוד בל־ חזן היתה מביאה לו כוס תה והיתה רואה רק אותו אבל שומעת שני קולות: אשתו של ר׳ שלמה טאנזי הציצה וראתה את הרב לומד עם אליהו הנביא והחדר כולו מואר: משרתו של ר׳ חיים פינטו, ר׳ אהרון אבן חיים, שמע פעם שני קולות מחדרו של הרב והביא לו שתי כוסות קפה. כאשר שאל הרב מה פשר הדבר ושמע מפי משרתו שהוא שמע שני קולות, בירך אותו על שזכה לשמוע את קולו של אליהו הנביא: המשרתת של ר׳ יעקב אביחצירא ראתה פעם שלושה אורחים בחדרו של הקדוש ושלחה לשם את המשרת עם ארבעה ספלי קפה. כאשר נכנס המשרת ראה את ר׳ יעקב אכיחצירא יושב לבדו. כך הבין הקדוש איזו זכות גדולה יש למשרתת שלו. 

זכות גדולה זו אינה נעדרת סיכונים. מי שרואה את אליהו הנביא או שומע את קולו חייב לשמור את הדבר בסוד. שכן של ר׳ יעקב אביחצירא שראה פעם אור גדול בוקע מחדרו של הרב ולא שעה לאזהרותיו שלא להציץ בחדרו יותר, התעוור, ורק לאחר שהתחנן הרבה נעתר ר׳ יעקב אביחצירא וריפא אותו: כאשר נכנסה בתו של ר׳ חיים פינטו באופן פתאומי לחדרו וראתה שם שני אנשים, אמר לה אביה שעכשיו שהיא ראתה את אליהו הנביא והיא איננה ראויה לכך, נגזר עליה למות או להתעוור כשתתחתן. גזירה זו התבטלה מאוחר יותר בזכות התנהגות טובה.

 משרתו של ר׳ חיים פינטו ששמע את קולו של אליהו הנביא התבקש על־ידי הקדוש לא לגלות את הסוד עד לאחר מותו, וכך עשה.

מעשי צדקה מזכים את האדם ויכולים להקנות לו את הקדושה. ידועים במעשי צדקה מיוחדים הקדושים ר׳ דוד מאיית יעיש,ר׳ חיים פינטו הגדול שנהג לשבת כל יום שני וחמישי בפתח ביתו ולאסוף צדקה לעניים:ר׳ חיים פינטו הקטן שהיה דואג לעניים ומטפל בחולים ור׳ מרדכי תורג׳מן שהיה חכם ותמיד עזר לתלמידיו. בין הנשים הקדושות התפרסמו במעשי צדקה האחיות אל־כוואתאת, שכל עני שבא לביתן קיבל מאחת כוס שמן ומן השנייה כוס שומן: לאלה סיתי בן־סאסו, שכל יום חמישי היתה אופה כיכר לחם גדולה בגודל ארבע ככרות לעניים: לאלה סוליכה ועקנין, שבחדרה היו קופות של ארבעים צדיקים, יהודים התאכסנו אצלה וכל ערב חג היתה מחלקת לעניים לפי צרכיהם ודואגת לתלמידי חכמים: ולאלה סעדה שהיתה נותנת נדבה וצדקה.

נורמות מוסריות קפדניות וצניעות מפליגה משמשות כקריטריון לזיהוי קדוש. ר׳ אלעזר הכהן נזהר שלא להביט בנשים, ובדרכו מביתו לבית הכנסת וחזרה היה עוטף את ראשו ואת גופו בציצית וכך לא ראה אותן. כשישב ליד ביתו, נזהרו נשים, גם יהודיות וגם מוסלמיות, מלעבור ברחוב על־ידו. לנשים אסור היה לנשק את ידו של ד׳ דוד נחמיאש. ר׳ ישראל כהן ור׳ שלמה בן תאמצות נהרגו על־ידי מוסלמים לאחר שסירבו לשכב עם מוסלמיות. מסורת אחת מספרת שסול הצדיקה נהרגה על־ידי מוסלמי מפני שלא הסכימה לשכב אתו.

לפעמים מעשה מופתי אחד יכול לזכות אדם בתואר קדוש, כמו במקרה של סול הצדיקה שהעדיפה לקדש את השם ולמות כיהודיה טהורה על־פני נישואין למוסלמי:והמקרה של בנת אל־חמוס שנהרגה על־ידי המוסלמים כדי להציל קבוצת רבנים וחכמים מארץ־ישראל שהתאכסנו אצלה והואשמו על־ידי השלטונות במכירת יין למוסלמים. לאלה לונה בת־ כליפא טיפלה במסירות בקדוש ר׳ יהודה גדול גלעדבחייו, ולאחר מותו טיפלה במסירות בקברו.

בזכות מסירותה זו נהפכה בעצמה לקדושה.קדושים מספר שזכו לתואר קדוש עוד בחייהם היו שייכים למשפחות יהודיות שמידת קדושתן עברה מדור לדור. עצם השייכות למשפחה כזאת אינה מקנה זכות אוטומטית לקדושה, אך היא יכולה להקנות עדיפות־מה להשגת התואר קדוש כאשר היא מלווה בהתנהגות מופתית: מותו של באבא דו, הוא ר׳ דוד אביחצירא, נועדה לבוא במקום היהודים שהמוסלמים ביקשו להרגם: ר׳ חיים פינטו הקטן התפרסם במעשי צדקה ור׳ מאיר עראמה, מאיית עראמה, היה ידוע בצניעותו וחי רק מנדבות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר