ארכיון יומי: 28 בדצמבר 2012


רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-אֶחָי, בְּשִׁירָה רוֹמֵמוּ

אֶחָי, בְּשִׁירָה רוֹמֵמוּ

לידידים ורעים. לחתונת ר׳ אליעזר בן יעקב דילויה. שיר מרובע, ובו מדריך ושנים עשר טורים. כל טור מתחלק לארבע צלעיות. הצלעית הרביעית מפרטת אותיות ובסופן האות רי״ש.

חריזה: א/ב א/(ב) ג/ג/ג/(ב) ד/ד/ד/(ב)(ב)= מילה קבועה ׳רי״ש׳.

משקל: חמש הברות בצלעית.

כתובת: פיוט יסדתי בחתונת כהה״ר אליעזר דילויה בכהה״ר יעקב ס״ט. נועם ׳יחיד בארבע׳.

סימן: אני דוד בן חסין.

מקור: א־ מב ע״ב; ק- נ ע״ב.

 

אֶחָי, בְּשִׁירָה רוֹמֵמוּ
חָתָן, אֳמָרָיו נָעֵמוּ
מָה טוֹב טַעֲמוֹ / וּנְאוּמוֹ
שְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ

5- נִפְלְאוֹת אֶל חַי הַגִּידוּ
שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ
וְעַל עַבְדּוֹ / גָּבַר חַסְדּוֹ
יָצַר אָדָם בְּצַלְמוֹ

 

יָחִיד נֶאְזָר בִּגְבוּרָה
10- מִצַּלְעוֹ בָּנָה לוֹ עֶזְרָה
אָחִיו שׁוֹמְרָה / גַּם מְאִירָה
עֵינָיו, וְאוֹפָה לָחְמוֹ

דָּבָר טוֹב רָחַשׁ לְבָבִי 
לִכְבוֹד חָתָן דּוֹמֶה לִצְבִי
15- אַקְרִיב אָבִיא / מַהֲלַל נִיבִי
כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ טַעְמוֹ

וְעוֹד אָשִׁיר שִׁיר תְּהִלָּה
לִכְבוֹד כַּלָּה מְהֻלָּלָה
גַּם מְעֻלָּה / אִישׁ בִּגְלָלָהּ
20- יַעֲזֹב אָבִיו וְאִמּוֹ

 

  1. 2. חתן אמריו נעמו: חתן אשר דבריו נעימים. 3. מה… ונאומו: דבריו ונימוקיו טובים ונכוחים. 4. שמואל בקוראי שמו: על־פי תה׳ צט, ו, ורמז לחתן ששמו שמואל. 5. נפלאות… הגידו: שבחו את נפלאות הבריאה. 6. שהבל ברא לכבודו: מתוך נוסח שבע הברכות. 7. עבדו: האדם. 8. יצר אדם בצלמו: מתוך ׳שבע ברכות׳ לחתן. 9. יחיד נאזר בגבורה: כינוי לקב״ה. 10. מצלעו… עזרה: זו בריאת האשה מצלע האדם (בר׳ ב, כא). עזרה: עזר כנגדו(שם, יח). 11. אליו שומרה: שמשמרתו מן החטא (יבמות סג, ע״א). 12-10. עזרה… לחמו: על-פי בבלי שם, שם ׳במה עוזרתו?… נמצאת מאירה עיניו…׳. 13. דבר… לבי: על-פי תה׳ מה, ב. 15. מהלל ניבי: שירתי לכבודו. 16. כצפיחית בדבש טעמו: על-פי שמ׳ טז, לא. 20-19. איש… ואמו: על-פי בר׳ ב, כד.

 

יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה
נָתַן לְךָ הָאֵל לְמָנָה
בַּת הֲגוּנָה / כַּלְּבָנָה
יָרֵחַ יָקָר בֶּן יוֹמוֹ

25- דִּגְלָךְ וּמַזָּלָךְ יָרִים
אֱלֹהִים יוֹצֵר מְאוֹרִים
וְכָל צָרִים / בְּךָ נֶחֱרִים
הֵן יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ

חֶסֶד וֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם
30- וְכֶתֶר תּוֹרָה עַל גַּבֵּיהֶם
תִּדְבַּק בָּהֶם / כִּי עֲלֵיהֶם
הֶעֱמִיד שַׁדַּי עוֹלָמוֹ

 

זֶבַח מִשְׁפָּחָה אֵלֶיךָ
יוֹם נִכְנַסְתָּ לְחֻפָּתְךָ
35- אֵל יִרְצֶךָ / וְעָלֶיךָ
יִפְרֹס סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ

קוּם, יְפֵה מַרְאֶה וְצוּרָה
לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרָה
קַח תְּשׁוּרָה / שַׁי לַמּוֹרָא
40- בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ

 

  1. 21. יקר… תבונה: כינויים של שבח לחתן, על-פי מש׳ יז, כז. 22. למנה: מנת חלקך. 24. ירח… יומו: ציור ליופיה של הכלה, על-פי איוב לא, כו ובהשפעת ר׳ פרג׳י שוואט (ראה: חזן, פרג׳י, עמ׳ 229). 28-27. בך… ויכלמו: על-פי יש׳ מא, יא. 32-29. חסד… עולמו: על דרך ׳על שלושה דברים העולם עומד׳, אבות א, ב, ז. 30. וכתר… גביהם: על־פי אבות ד, יג. 33. זבח משפחה: זו סעודת הנישואין, על-פי שמ״א כ,כט. 36. יפרוס סוכת שלומו: על-פי נוסח הברכה ׳הפורס סוכת שלום׳ הנאמרת בערבית של שבת ויו״ט. 40-37. קום… שמו: מחרוזת המקשרת את הפיוט עם ייעודו, עלייה לתורה. 39. תשורה: היא ברכת התורה.

תולדות היהודים באפ' הצפונית -הירשברג

תולדות היהודים באפ' הצפונית -הירשברג

בתשובות הרבנים מגורשי ספרד הראשונים ושני הדורות שלאחריהם נזכרים מקומות שונים לאורך חוף הים ובפנים הארץ, עד לאזור הספר של מדבר הצהרה, שבהם ישבו יהודים. אין להניח, כי כל היישובים הללו צצו ונוסדו קרוב לפני בואם של חכמי ספרד. הדעת נותנת, כי לפחות בחלקם היו קיימים גם בתקופתנו — אלא שמציאותם עשתה רושם רק מזמן שהתחילו תושביהם פונים בשאלותיהם במישרים אל מרכז התורה שקם אז באלג'יר העיר

 הרי חוסר הידיעות על יישובים קטנים בימי הגאונים נעוץ בחלקו בעובדה, כי תושבי העיירות והכפרים לא עמדו במגע ישיר עם ישיבות בבל או ארץ־ישראל, אלא היו שואלים את פי חכמי הישיבות הגדולות או בתי־הדין בארצם, בקירואן ובקאבס, בפאס ובסג׳למאסה, ואלה היו מעבירים אל הגאונים להכרעה את העניינים, שנתעוררו ספקות לגביהם

. וכן היו הגאונים משגרים את אגדותיהם לאישים דגולים, אלופים ונגידים וראשים, שהיו משמשים נציגיהם הרשמיים בשביל כל אפריקה הצפונית ואפילו ספרד.נראה כי יהודים רבים ישבו בקרב הברברים במקומות המרוחקים לכאורה מעורקי התנועה ואורחות המסחר, בהרים וברמות, באזורי הספר, שבין יישוב למדבר.

 אחרת כמעט שאי אפשר להסביר את תופעת ההתייהדות בין שבטים ברברים רבים, ששכנו מהר נפוסה בטריפוליטאניה ועד לקצה מרוקו, כפי שמספר לנו אבן ח׳לדון וסופרים אחרים, בהצביעם על שטחים, שבקרבתם מצויים היו יישובים יהודיים בין בתקופה הרומית־ביזאנטית ובין בימי הערבים.

כמעט שאין צורך לומר, כי לא כל הקיבוצים היהודיים — קטנים או גדולים שנזכרו בשמם ברשימה נוסדו בעת ובעונה אחת. יש ביניהם, שהעדויות על קיומם הן מתקופה קדומה למדי, ויש להניח, כי העדה היהודית קיימת הייתה במקום ברציפות (אולי בהפסקות קצרות בימי רדיפות) דורות רבים לפני בוא הערבים׳״)

. יש ערים, שנוסדו על ידי הערבים או שושלות ברבריות, וזמן לא רב לאחר מכן שומעים אנו על יהודים הגרים בהן. וכן נרשמו קהילות, שעל קיומן נודע רק ממסמכים מאוחרים או בקשר למאורעות שהתרחשו במחצית המאה השתים־עשרה לסח״נ

. רק במקרים נדירים ביותר אפשר למצוא רמז מניין באו האוכלוסים היהודים באותן ערים חדשות או מחודשות — אם היו תושבי הסביבה או הארץ או מהגרים מרצון ואפילו מגורשים, שהוגלו על כרחם מארצות וערים אחרות.

. קיימת מסורת( מאוחרת למדי )  שלפיה ציווה הכליף עבד אל מלך ( 685 – 705 ) לאחיו מושל מצרים להעביר לקירואן ( שנוסדה אז  ( אלף קופטים  או יהודים ממצרים. נמסר, כי הפקודה הוצאה מיד לפועל, אולם לא נאמר אס המועברים היו יהודים או נוצרים .

. על יהודים שהוגלו מתלמםאן ומפאם (  במחצית השנייה של המאה העשירית ) והושבו — עם מגורשים אחרים-  באשיר, שנוסדה באותם הימים, נשמע להלן'). הרופא שבתי דונולו מוסר בספר חכמוני, כי קרוביו הוגלו בימי כיבושי הערבים לאפריקיה, ובני משפחתו של הנגיד פלטיאל התיישבו בה מרצונם. בכל זאת נראה, כי ההגירה לאפריקה מארצות אחרות לא הייתה רבת ממדים.

בארצות המערב לא נתקלים אנו באותה תופעה של בתי־כנסת של ה "סוריים " וה ״ בבליים ״, הידועה לנו מארץ־ישראל וממצרים, והמעידה על הגירה המונית אין להתעלם גם מהעובדה, כי בעוד שמוצאים אנו בין תושבי מצרים וםיקיליה כינויים המעידים על מוצא מאפריקה, כמעט לא מזדמנים לנו במקורות הנוגעים לתושבי אפריקה הצפונית הקבועים כינויים, שירמזו למוצא מצרי, ארצי־ישראלי סורי או בבלי.

ברור, כי כל הזמן הייתה נדידה מאפריקה לארצות השכנות — ובעיקר למצרים, לספרד וגם לארץ־ישראל וכן בכיוון הפוך, מן התם להכא.

. הכל בהתאם למצב הפוליטי, הכלכלי והחברתי־תרבותי. לאור העובדות, כפי שהן מתגלות במסמכים היו אלה בעיקר סוחרים וחכמים, שהם קלי־תנועה לפי אופיים ומקצועם) . רוב מניינם של יהודי אפריקה הצפונית היו מתושבי הארץ הוותיקים.

ב. היהודים כמסכת המאורעות המדיניים.

כיבוש אפריקה על ידי הערבים נמשך חמישים שנה ומעלה, ממחצית המאה השביעית לסה״נ ועד ראשית המאה השמינית. מצביאים מוכשרים אחדים הצליחו לחדור עמוק לארצות הברברים עד לחופי האוקיאנוס האטלאנטי, אבל לאחר מכן נהדפו על ידי הברברים ונאלצו לסגת אל בסיסם ברקה, שבקירינאיקה,

ולחכות לתגבורת, כדי לנסות עוד פעם ועוד פעם את כוחם. בשלב האחרון של מלחמה זו עמדה בראש הברברים אשד משבט הג׳ראוה, שלפי המסופר היו מתייהדים.

מנהיגה זו ידועה בספרי ההיסטוריה הערביים בכינוי " כאהנה ״ —כלומר הכוהנת, והמחברים הערבים ענדו לראשה זרים של סיפורים רומאנטיים על תכונותיה הנבואיות ועל דרכי מלחמתה באויבים — שבראשם עמד חסאן בן נועמאן. לדבריהם ראתה ה״ כאהנה ״ בחזונה את הצפוי לה ולעמה, וכי עתידים הערבים להשתלט על ארצה העשירה והברוכה, ולכן אימצה לבן לה את ח׳אלד,אחד השבויים הערבים שנפלו לידה, כדי שבעזרתו תציל את בניה מכלייה.במאמר שהוקדש לדמותה של אישה זו השתדלנו לברר את מידת האמת ההיסטורית על המנהיגה הברברית והרי המסקנה שאליה הגענו:

במלחמתם האחרונה של הברברים נגד הערבים עמדה אישה. נראה ששמה הפרטי היה כהיא וקריאה משובשת גרמה ליצירת הכינוי "כאהנה ״. היא ובניה אתה נספו במלחמה זו. בין סיבות הכישלון יש למנות גם את שיטת הלחימה, שבה נקטה:

הרס הערים והכפרים באזור החוף — וזאת כדי להרתיע את הערבים מלכבוש שטחים שוממים ומחוסרי תועלת. על ידי פעולות אלה גרמה להחלשת מעמדה בין האוכלוסייה באזור זה, שהיה מיושב נוצרים רבים, ולפירוד פנימי. אנו יודעים, כי הערבים בכיבושיהם נעזרו בכל ארץ בניגודים הן בתוך המעמד השליט גופו, והן בין המעמד השליט לאוכלוסיה.

בסממנים רומאנטיים גרידא, שנתווספו על ידי הסופרים הערביים יש לראות את הסיפור על השבוי הערבי, שה ״ כאהנה ״ אימצה אותו לבן לה. הוא מתואר כמרגל אציל הרוח, שהעביר לחסאן בן נועמאן ידיעות על המצב בממלכת הברברים וכאחת הציל את בניה האמתיים של אמו המאומצת מכלייה והעבירם

לחוף המבטחים של האסלאם. כל כוונתו של סיפור זה הייתה לעשות תעמולה בין הברברים, שיתאסלמו באמת ובתמים.

גם המעשיות על תכונותיה הנבואיות של המנהיגה תפקידן להסביר את הכינוי המופלא(  ״ כאהנה ״  (שהוא שיבוש).מבחינה כללית היסטורית וחברתית, חשובה הידיעה על השתייכותה של המנהיגה לשבט מתייהד, אבל מאחר שאין למצוא בסיפורים כל רמז למגיעים דתיים במלחמה זו וכן לא נשמר בהם — ייתכן במתכוון — שום קו יהודי ) שלא כבסיפורים על המלכים המתייהדים בערב הדרומית או בארץ הכוזרים(  אין  בידיעה ערטילאית זו כדי להוסיף משהו לעיצוב דמותה של המנהיגה הברברית מבחינה והודית.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר