ארכיון יומי: 31 בדצמבר 2012


רבי ש.משאש ז"ל-אורה של ירושלים

רבי שלום משאש ז"ל-אורה של ירושלים

חיבר ספרים רבים: אוצר המכתבים ג״ח, שו״ת מים חיים ב״ח, גרש ירחים על הל׳ גיטין, נר מצוה כל בו לענייני חנוכה, בגדי ישע בעניני חג סוכות, נחלת אבות ששה חלקים – דרושים, נחלת יוסף על הגדה של פסח, וכעת נמצאים בהדפסה חידושיו עה׳׳ת כ ־ 5 כרכים. עוד בשנת תשי׳׳ד לאחר פטירת הגאון רבי בן ציון חי עוזיאל זצ״ל נתבקש רבי יוסף מכמה רבנים לעלות לא״י וליטול על עצמו את כהונת הראשון לציון. גם בשנת תשכ׳׳ד כשעלה ארצה לא הודיע לבני עירו שעולה הוא לא״י על מנת להשתקע בה, כי ידע שמרוב אהבתם אליו לא יניחו לו, וגם חשש רבנו שכשם שאבותיו לא זכו לעלות לא״י, כן הוא לא יזכה, ויתעוררו עליו עיכובים מעיכובים שונים, לכך קנה כרטיס הלוך וחזור כדי לבלבל את השטן, ואכן מספר רבי יוסף שבהיותו בצרפת, כמה ימים בהמתנה לקראת הטיסה לישראל, היתה רעידת אדמה במקום בו התאכסן, וברחו כל אנשי העיר אל מחוץ לעיר. כשבא רבי יוסף לארץ קבלוהו בכבוד ויקר, רבנים ואישי ציבור, ואף אותם שלא הכירוהו וראו את כתביו, התפלאו ואמרו הנמצאים חכמים כאלה במרוקו, ולא ידענו? ובקשוהו שישאר וישתדלו למנותו בתפקיד חשוב, וכך היה. עד שנת תשכ׳׳ד כיהן בדיינות במקנס, לאחר מכן עלה ארצה, ובשנת תשכ״ה נתמנה לראב״ד ורב העיר חיפה, ובמשך כעשר שנים כיהן בחיפה ברבנות ובדיינות, נפטר ב־ב׳ שבט תשל׳׳ד.

הגאון רבי יצחק חזן זצ״ל הקים ישיבה על קברו בחיפה,והוא הכולל בית יוסף. ועתה הכולל בקרית שמואל בראשות הרה״ג מזכה הרבים רבי אברהם בלחסן שליט״א.

כמה נעימים דברי רבנו שכתב בהקדמה לספרו של רבי יוסף אוצר המכתבים ח״ג, ואלו דבריו:

עצור במלין בל אוכל, לבוא בארוכה בשבחי המאור הגדול המחבר הזה, מזה בן מזה, פאר משפחתינו. יוסף עינינו, המפורסם בכל תפוצות ישראל כמוהר״ר רב הוד יוסף משאש זצלה״ה. אסתפק במילים קצרים שאמרתי זה שנתיים בהספדו של צדיק בפני קהל רב, כי בסילוקו נכבה אור גדול, אחד מן הרמתים, מזוקק שבעתיים, סבא דמשפטים, מבני עליה המעטים, עטרת זהב גדולה, משיירי כנסת הגדולה, כמלאך האלוקים זיו פניו ותוארו, נזר ישראל ופארו, הרה׳׳ג מעוז ומגדול, הדיין, החריף, הפסקן, הלמדן, המתמיד, המורה, המטיף, הדרשן, המשורר, הסופר המובהק, המליץ הגדול, הצייר, הדווקן ומסודר בכל ענייניו גשמיים ורוחניים, חמישים שנה שפט את ישראל, רב פעלים מקבציאל בחיבוריו הרבים, הגביר חיילים, שואלים אותו בכל מקום, ומשיב על כל קוץ תלי תילים. בתנ״ך, בבלי, ירושלמי, בהלכה, באגדה, במדרש, ובפוסקים. ביודעו ומכירו לילה כיום יאיר, לא ביטל אף רגע מן התורה והעבודה, והיד כותבת, בור סיד שאינו מאבד טיפה, כל ימי היותו, דרוש דרש בקהילתו מדי שבת בשבתו, שם ראיתי את הלחץ בנות צעדה עלי שור לראותו ולשמוע אמרותיו המתוקים המושכים את הלב, וימצא יוסף חן, תמיד התאמץ להליץ טוב על ישראל, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, עוד יוסף חי, וזכרו לא יסוף מזרע ישראל. והן היום זבח משפחה הוא לנו לאושרנו ולשמחת לבבנו, יוצא לאור ספרו הבהיר המוכתר בנימוסו אוצר המכתבים ח״ג, כמוהו כאחיו ח״א וב', ויש בהם תועלת לכל, רב עם תלמיד ולבעלי בתים. כל אחד ימצא בו די מבוקשו, שלחן ערוך מכל מגדים. תורה ומשפט. חכמה ומוסר. ספרות והיסטוריה. שירים וקינים, בחכמה יפה בסדר ומסטר נכון. בשפה ברורה ובנעימה, מכתבים הראויים לעלות על שולחן מלכים, יהנו הרבים ותרבה הדעת, כן נזכה ונחזה שאר ספריו במלואם, יוצאים לאור עולם מאירים ומזהירים.

פרק ב: בחצרות אלוקינו יפריחו

טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו

כבר בשחר נעוריו היה רבנו מטפס ועולה, בסולמה של עבודת הבורא ובמעלות גדולים וקדושים: וכך כותב רבנו בהקדמה לספרו מזרח שמש: וכל ימי נעורי לא ידעתי צורתא דזוזא, (הכוונה היא שלא עשה שום מאמץ מחוץ ללימוד התורה, למטרת רווח כספי, ושלא היה לו שיג ושיח בענינים אחרים מחוץ ללימוד תורה.)

וכל כסף תועפות נחשב בעיני לאין, נגד חשק תאוות לימוד תורה הקדושה. וכל חברי בצאתם יחד איתי מבית הספר בני יד׳ וטו׳ שנה פנו אל המלאכה, חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, ונכנסתי ללמוד אצל הרב המובהק, מאיר כברק, חריף ובקי, אשר כל רז לא אניס ליה איש אלוקים הלא הוא כמוהר״ר פחד יצחק סבאג אשר אור תורתו זורח עד עתה (שנת תשכ׳׳ב) בעיר מולדתי מקנס, יגן עליה אלקים, ויראת חטאו הגדולה הפנימית הקודמת לחכמתו היתה לו סגולה להעמיד תלמידים רבים רבות בשנים, כולם חכמים וצדיקים.

והיה מתייגע בכל יום להסביר לנו את דברי התוספותים עד שהיה מזיע, ימים רבים ישבתי בישיבתו והייתי אדוק למריר הנ׳׳ל, ואף שהרבה פעמים נפתחו לי שערי פרנסה ללמד תלמידים, לא רציתי לזוז מכותלי בית המדרש, שבו אורו עיני וליבי, לחדש חידושים בתורה, ובזה הייתי מאושר בעיני עצמי מכל העשירים, ותמיד שאלתי מאת ה׳ שלא יעשירני עושר גדול, שלא יבטלני מהתורה. וכל תפילותי ורגשי ורחשי להעשירני בתורה ובחידושיה, ואת היצר הרע שהיה דוחק בי, הרי אתה בעל אשה ובנים, ומה תהיה אחריתך? דחיתי באמת הבנין. ׳כיון שטוב להיות חכם עני, מהמוני עשיר׳.

ועד היותי לבן כה׳ שנה הייתי מאוכלי המן, כי חנני ה׳ באב רחמן שהיה מאכיל משקה מלביש ומכסה וכל מה שצריך הבן לעשות לאביו, היה הוא עושה לי ולאשתי, וכל תורתי שלו היא. ואוכל לומר בפה מלא ״אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו, שאף רגע אחד לא הלך לריק ח״ו רק בתורה ומצוות״.

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

באלול 1857 מונה כשר העיר סי טאלב מוחמד. בימיו נתמנה לנגיד רפאל ברוך במקומו של אברהם מאמאן. רפאל ברוך הנזכר נהג שלא כהוגן עם הקהל שהעבירוהו מנגידותו ומינו במקומו החכם השלם רבי יעקב אדאהאן. אשתו של רפאל ברוך הנ"ל הלכה לפני רבני פאס וביקשה מהם שיתערבו להשלים בין קהל צפרו ובעלה ולמונעם מלרודפו, בשנת תרכ"א מונה כשר לקאייד אלחאז חאמד בן וואעזיז ואז מונה כנגיד יצחק שוקרון. והמלך מולאי עבד רחמאן מת בשנצ 1859.

תעודה מספר 250 

חברת כל ישראל חברים                              אלליאנץ איזראלית אוניברסל

הוועד הראשי בפאריז

ALLIANCE ISRAELITE UNIVERSELLE                                                                     

                                                PARIS 37 RUE DE TREVISE                     

פה פאריז ראש חודש כסליו תרל"ד לפ"ק – 1874

אל אחינו בני ישראל היושבים מרוקו שלום וברכה !

אחינו היקרים והנאהבים !

הועד הראשי של חברת כל ישראל חברים שמע את התלאות אשר מצאוכם ונתן לבו להעבירם בזכרו את מאמר אבותינו " כל ישראל עברים זה בזה " ובהתאמצו לקיים המצווה הזאת : וכאשר תרבנה הרעות הבאות עליכם כן יגדלו רחמי אחיכם היושבים בין גויים צדיקים.

הלא נדבו כספים תמיד להסיר לחץ האומללים ולהרים מכשול מדרך בני עמם תמכו ידינו ויסדנו בתי ספר כה וכה להשקות בני ישראל מימי תורה ומימי חכמה : ואף על פי שרבים אמרו לנו אין ישועתה לכם, אמרנו בלבנו הטבנו לעשות ורק לאוכל תאנה ינעם טעמה "

וביספור מעשה ידינו נזכיר ולא נשכל את כל אשר עשו אנשיט ישר מן בגויים לטובת אחינו, וחובה עלינו תמיד בכל יום להודות למלכי ארצות אירופה ולשלוחיהם בארצות הנגב והמזרח אשר עמדו לימננו בכח עת ובכל מקום :

וגם מלכי ארצכם זכורים לטוב כי לא נמנעו משמוע תפלתכם ומהציל צדיקים מיד רשעים : ובפרט הסולטאן האחרון עשה עמכם אות לטובה וזה חדשים מעטים יצא מלפניו כתב הפירמאן בגלל היהודים אשר במלכותו שיבטחו באהבתו ובחמלתו.

על כן נתחייבנו להל לשמו ולזכרו וה' ישלם שכרו וישמור גם כן את הסולטאן החדש אשר קם תחתיו כי הוא חפץ בכם יחולו על ראשו ברכות שמים מעל ולא יטמוט לעולם :

ואולם אחת נשאל מידכם ואותה הואילו נא לעשות למעננו ולמענכם, שמעו נא את דברינו דברי אחים נאמנים וקבלו ברצון את עצתינו כי היא טובתכם וערבת חייכם : הסירו נא מעלליכם את כל אשר ירע בעיני יושבי ארצכם והרחיקו מן הכיעור ומן הדומה לו.

ויותר מכל מוצא שפתיכם תשמרו ותזהרו מאוד פן תדברו באזני העם דברים לא יוכלו להולמם ויחר בכם אפם ויסירו מכם רצון המלך ויועציו ויוסיפו שנא אתכם ויאמרו כי עם נבל ועז מצח העם הקטן הזה. על כן זכרו נא תמיד את אשר אמרו חז"ל כי סיג לחכמה שתיקה.

וחדלו מהתהלל בעזרת הממשלות ובתשועה הבאה מרחוק, תאלמנה שפתי הוללים ולפה תשמרו מחסום : אל תצאו מגדרי התבונה להתפאר לעיני הגויים כי מהר רגלי הים יהפך לב העם ומנהיגיו ואנחנו שוא נעמול בעבורכם :

תקוותנו חזקה כי דברינו לא ישובו ריקם, והיה אם שמע תשמע לקולנו תמצאו בעיני כל אדם והמלך בחסדו ירחב לכם בצר וכצנה יעטר אתכם רצון : ועוד נבקש מידכם שתעלו מעלה בדרכי הלמוד ותפתחו את ידכם לתת כסף ללמד בניכם ובנותיכם חכמות המערב : קום יקומו העשירים בכם ויבנו בתי ספר לעניים, וזה יתרון גם לעצמכם.

כי ברוב הימים יטאכלו את פרי מעלליהם כשיקום דור חדש גדול במדכ ובחכמה : אז יראו הגויים את היהודים בעין טובה ותחת הקלון יעלה כבוד וכל אחד ואחד מכם ישמח ולא יבוש עוד : הלא שמעתם הלא ידעתם את המדרגה אשר אנו עומדים בה בארצותינו שדמינו לילדי הארץ בכל עניים.

ורק הלימוד והדעת עשו לנו החיל הזה : הנה הדרך סלולה לפניכם ואל תטו ימין או שמאל וטרם יעברו שנים רבות תהיו גם אתם ככל בני ארצכם ותשכחו בטח ותאכלו מטוב הארץ. אנחנו נברך אתכם ברכת אחים ונתפלל אל אדוננו שיוציא עליכם אור של גאולה ושל כבוד ויתן לכם ברכה ושלום.

בשם הוועד הראשי של כל ישראל חברים

הסופר המזנה – IZIDORE LOEB  – ראשי הועד – אדולף כרימיו – AD. CRIMIEUE

הא לכם תקנות החברה וראיתם מה מאד ידבו יהודי מערב את לבם למען אחיהם הרצוצים ועשו צדקה רבה שלא לקבל פרס, ונייחל לכם שתלכו בעקבותיהם ותשתדלו כמותם להלחם מלחמת השם.

חברת כל ישראל חברים – שנתייסדה בשנת תר"כ לפ"ק בעיר פאריז – 1860

תוכן תקנותיה בקצרה :

1 – תכלית החברה היא לטובת שווי זכויות המדיניות לבני ישראל בכל מקומות מושבותיהם ולחזק ידיהם כי יעלו במעלות השכל והחוכמה – לעזור בכל עת לכל אלה מבני ישראל אשר יציקו להם בעבור שמירתם התורה והמצוות אשר שם משה לבני ישראל – ליסד בתי ספר לאחינו בני שיראל הקדשם ובאפריקא.

2 – כל הרוצה להיות חבר אל החברה עליו לעזור למה שנצרך להוצאות החברה לכל הפחות במכסת כסף ששה פראנק לשנה.

3 – החברה מתנהגת על ידי הועד הראשי בפאריז הבירה : ובכל מקום שיש שם עשרה חברים יוכלו ליסד ועד פרטי : בעלי הועד הפרטי הזה יבוחרו על ידי כל החברים של המקום ההוא בהסכמתם.

4 – הועד הכולל מודיע כל פעולותיו על ידי כרכים הנדפסים שני פעמים בשנה ונשלחים אל כל חבר החברה.

סוף תעודה מספר 250

ממזרח וממערב-כרך ד'- מאמרים שונים-לתולדות רבי אהרן אבן חיים – משה עמאר.

 משה עמאר 1111

בסוף שנת השס״ח או בתחילת שנת השס״ט עזב ר׳ אהרן את פאס לוונציה כדי להדפיס חיבוריו ״, ונתקבל על־ידי חכמיה בכבוד גדול. בקיץ השס״ט חותם עמהם על פסק־דין, האוסר על אחד האנוסים שהוחזק לכהן לשאת גרושה, פסק שעורר פולמוס בין חכמי ישראל מארצות שונות ״.

בחודש תשרי שנת הש״ע חתם אתם על כתב המטהר את שמו של השד״ר ר׳ ידידיה גאלאנטי מהלעז שהוציאו עליו, שמעל בכספי תרומות ארץ־ישראל׳״. כמו־כן חתם אתם על הסכמות לספרים״. בוונציה ישב שנים מספר.

בתחילה קבע ישיבתו בבית־הכנסת ״תלמוד תודה״ של קהל הספרדים, ושם הרביץ תורה. אחר־כך עבר לבית־כנסת של קהל הליוואנטינים ( יוצאי ארצות המזרח ) ושם הרביץ תורה שנים אחדות .

 

" קורא הדורות " דף מט ע״ב. בהיותו בוונציה הסכים לספר ״ משפטי שמואל ״ פירוש משניות, לרבי שמואל בה״ד ׳אברהם הכהן זלה״ה הרופא ממדינת פאס׳ כתב־יד בריטיש מוזיאון בלונדון 049 27 Add Mss Ms ( במלכ״י סרט מספר  5701) וזה לשון רבי אהרן: ״ ברוך ה׳ אשר לא השבית לנו גואל להאיר עיני המעיינים בביאור דברי הרמב״ם ז"ל והרב הגאון הר״ש אשר בסדר זה אשר הם קשי ההבנה וצריכים ביאור וציור ולהסיר כל טעות אשר גרם הדפוס בדבריהם ולכן בראותי המלאכה והנה מלאכה מפוארה וראויה היא להדפיס חתמתי שמי.

כה זעירא דמן חבריא אהרן בן חיים״ רבי אברהם הרופא אבי רבי שמואל אינו רבי אברהם חברו של רבי אהרן, כי ההוא נפטר רק בשנת תי״ג ואילו זה בהיות רבי אהרן בוונציה כבר לא היה בחיים. וכנראה אלה שני רבי אברהם החתומים ב ״תקנות פאס״, סימן לז, על אחד מהם מצוין ״הרופא״ והוא אבי רבי שמואל. ורבי אברהם שעלה לארץ לא היה רופא ולפי זה יש לתקן ב ״ נר המערב ״ עמי 102 ובמה שכתבתי ב״חכמי פאס״ עמי 294.

בוונציה התרועע עם חכמים אחרים בעיר ומחוצה לה. לבד מהחכמים שהוא חתום אתם בפסקים הנזכרים, עמד בקשרים עם ר׳ יש״ר מקנדיאה, ונתן לו במתנה את חיבורו ״קרבן אהרן״ ודן עמו על מחבר הספרא, ועם רבי יהודה אריה די מודינא.

 בזמן שבתו בוונציה נתבקש כנראה רבי אהרן לחוות דעתו על כמה תשובות של רבי יעקב הלוי מהעיר זאנטי, וכן נשא־ונתן בהלכה עם רבי יונה ב״ר שבתי משאלוגיקי, מצורת פניותיהם אליו נלמד על היחס הרם שבו התייחסו אליו.

מתלמידיו בוונציה ראוי לציין את ר׳ עזרא ב״ר שלמה אלחדב האחרון אף כתב שיר תהילה לר׳ אהרן, מעין הקדמה לספר ״לב אחרן״, והוא פותח את דבריו בלשון זה: ״בראותי גודל חסדיך אשר עשיתה עמדי, ונתת אל לבך להבין ולהשכיל לעבדך דברי אלהים חיים״.

 מ׳ בניהו מזהה את רבי עזרא כמחבר ׳ספר דרושים׳ כתב־יד אדלר 1080 שבגנזי בית־,המדרש לרבנים בניו־יורק. בדרוש הראשון כתב: ״דרשתי אותו בשנת השע׳׳א [1611] ביום שבת קדש על הצלת א״א [אדוני אבי], בהיותי לפני מורי הרב כמוהר״ר אהרן בן חיים ז״ל. והוא הדרוש הראשון שדרשתי מדעתי״ .

מוונציה עבר ד׳ אהרן למצרים. חוקרים אחדים כותבים, כי רבי אהרן שהה תקופה מסוימת בקהילות תורכיה (שאלוניקי ועוד), לפני,בואו לוונציה , אך לא מצאתי הוכחה לשהייתו בקהילות תורכיה. ואם אכן רבי אהרן ביקר בתורכיה, סביר להניח שזה היה בדרכו מוונציה למצרים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר