ארכיון יומי: 16 בדצמבר 2012


מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

  מורנו הרב אברהם דליאון זצ"ל.

היה בפאס במאה השנית לאלף הששי והוא אחד מחכמי פאס שהיה במחלוקת הנפיחה עם הרב הגאון מורני הרב חיים גאגין ז"ל הנזכר בפרי תואר סימן ט"ל. דרך אגב ארשום מה שראיתי להגאון חיד"א זצ"ל בשמות הגדולים חלק אלף אות יוד כמהר"ר יצחק די ליאון זצ"ל שהיחס שלו הוא בן צור וליאון שם עיר עי"ש .

מורנו הרב אברהם לבלייא זצ"ל

 אביו של מהר"ר שמואל הנזכר באות שין והוא מחכמי צפרו

מורנו הרב אברהם הלוי זצ"ל.

אחד מחכמי המערב חי במאה החמישית כי מצאתי חידוש אחד שכתבו מורנו הרב חנניה בן זכרי זצ"ל משמו, והניח אחריו נימוקים וליקוטים וכדאי שאין זה הוא הנזכר בשאלות ותשובות תקפו של יוסף חלק ב' סימן קי"ו שחי במאה הששית והא מחכמי מראקס.

מורנו הרב אברהם עוזיאל זצ"ל  

מורה צדק בפאס והוא חתום בתקנות של שנת ש"ה ונתבש"ם שנת ש"ל ונזכר בתשובות מהר"ש דוראן סימן מ"א בתשובה לבנו יצחק ותארו לאביו הנזכר בכבוד גדול. וביחס הכתובות מצאתי בתארוהו הרב החסיד ויש בידינו וידוי גדול שאומרים אותו באיזה בתי כנסיות בפאס בחזרת תפלת שחרית ליום הכיפורים והוא בכתב יד.

מורנו הרב אברהם אלמו שנינו זצ"ל.

מורה צדק בפאס וחתום בתקנה ש"ש ש"ה והוא אביו של מוה"ר משה הנזכר באות יו"ד. וביחס הכתובים תארוהו בלא"ץ החה"ש והכולל חן ערכו מי ימלל הדו"מ הוא הראש אבי התעודה מוהר"ר אברהם זלה"ה. 

מורינו הרב אברהם בן עלאל זצ"ל

 מורה צדק בפאס חי בקירוב במאה החמישית בזמן הרה"ג מורינו הרב יעב"ץ ומורינו הרב שלמה אדרעי ומורינו הרב שלמה אלבאז זיע"א וחתום בשאלות ותשובות משפט וצבי סימן קכ"ד בשנת תצ"ה וע"ש בכ"מ.

מורינו אברהם ישראל זצ"ל.

 אחד מחכמי ארבאט וביחס הכתובה שביד זרעו תארוהו בזו הלשון החכם החשוב הרב הכולל חסיד ועניו כבוד מורינו הרב אברהם זלה"ה, והא בנו של הרב הגאון מורינו הרב שלם זצ"ל הנזכר הלאה באות ש'

כבוד הרב אברהם בן עטאר ז"ל.

מפאס והוא חי בשנת הש"פ ליצירה והוא בנו של מורינו הרב שלמה הנזכר באות שי"ן, ובספר אחד כתב יד ישן ומצאתי שיר על דיני טרפות הריאה מהרב הנזכר ( וזאת אגיד ששם כתוב בתחילת השיר שהוא סימן אני אברהם אביעטאר חזק בן כבוד הרב שלמה תנצבה"ה, וזה הסימן הוא בתחילת הבתים שבחרוז, מוכח שכינוי משפחתו אביעטאר.

מורינו הרב אברהם אדרוטיל זצ"ל.

היה בפאס במאה השנייה והוא אחד מתושבי פאס שהיה במחלוקת מנהג נפיחת הריאה

מורינו אברהם טבח זצ"ל.

מצאתי בספר אחד כתב יד ישן שנכתב דין אחד בענייני טרפות משם החכם הנזכר ולא נודע אלי אם הוא מהמערב או מארץ אחרת, ואולי הוא מורינו הרב אברהם אדארוקי הנזכר להלן.

כי מצאתי בספר אחד כתב ידי מענייני טרפות ויש שם דין אחד בעניין סמיכות ורדא לריאה וכתב שם שחתומים מורינו הרב סעדיה אבן דנאן וכבוד הרב יוסף הכהן אלחדאד וכבוד הרב אברהם אדארוקי טבח ז"ל, אם כן איפא אפשר שהיו קורין רבי אברהם טבח סתם.

מורינו הרב אברהם בן מוסא ז"ל.

מורה צדק במראקס יע"א והוא אחד מארבעה רבנים שחיברו פירוש מקדש מלך על הזוהר, ועוד הרב הנזכר הגהות לספר האוצרות וכבר נדפסו. הרב הנזכר חי במאה השישית ובקונטריס אפריון למורינו הרב יוסף טולידאנו נר"ו הביא שם פירוש על רש"י על התורה הרב אברהם בן מוסא נמצא ממנו לשונות רבים כתב יד.

מורינו הרב אברהם מאנסאנו זצ"ל

אחד מרבני פאס והוא חי במאה החמישית ושישית ונתבש"מ ביום ד' ט' אלול תקמ"א, והוא למד תורה אצל הרב הגאון מורינו הרב שמואל אלבאז זצ"ל. שכתוב כך בספר דרושים שלו בזו הלשון דרוש שדרשתי בפקידת השנה של רבקה אשת מו"ר החכם החשוב הדיין המצויין הרב המובהק כבוד מורינו הרב שמואל בן אלבאז זלה"ה.

ואחר כך כשנשא מורינו הרב שמואל הנזכר עול הציבור על שכמו מסר כל התלמידים להרב הגאון מורינו הרב חיים אבן עטר זצ"ל, ןגם מהר"א הנזכר למד עמהם לפני מורינו הרב חיים, וזה היה קורא לו תפוח כי מאנסאנו היה לע'ז תפוח. הרב הנזכר היה מקובל ומליץ גדול ודרשן נפלא, והניח אחריו הרבה חיבורים אשר יתמה האדם ויתפלא שאפילו אם היו ימיו מאתיים שנה אי אפשר לגומרם גם העתקה.

ורוב חיבוריו הנם תחת ידי מסודרים ומועתקים על נכון כדפוס ממש, וכולם עשה להם הקדמות בלשון צח, ויש מהם שנתיישן כתב שלהם עד שכמעט נמחקו האותיות. ואלה שמות חיבוריו היקרים.

ספר " ברית אבות " דרושים על סדר הפרשיות בלשון צח להפליא מכיל בקרבו ש' דפים גדולים, והעתקת הספר הנזכר הייתה על ידי תלמידו כבוד הרב רברהם נחמני ז"ל בשנת תקכ"ג – 1763 וכמה מיושר כתב ידו ברוך שככה לו בעולמו, ועשה לספר הנזכר מפתחות לרוב גודל הספר הנזכר ילאה האדם למצוא מבוקשו.

רבי שלמה אבן וירגה-השמד הרביעי-חמישי-שישי

השמד הרביעי

שנת ארבעת אלפים תתעי׳ב יצא חרב בן הומרד לעולם, והוציא כרוז בכל מלכותו, כי מי שלא יבוא לדתו ימות בחרב, וממונו — לאוצרות המלך. אז קמו כל היהודים, הם ובניהם וטפם, והלכו אצל שער המלך, בסמוך לפתח השער צעקו ואמרו: הושיעה המלך! ענה המלך ואמר: אי עם סכל ואין לב! והלא לא קראתי אתכם לדתי אלא להושיע אתכם שלא תבואו בדין גיהנם! השיבו היהודים: תשועתנו היא שמירת דתנו אשר נצטוינו אנחנו עליה, ואתה אדוננו בגופותינו ומלכנו בממוננו, אבל הנשמות אשר שלחם אלינו ועתיד להשיבם אליו הוא המלך אשר ישפוט אותם, ואתה, אדוננו, בכסאך נקי!

השיב המלך: אי עם טפש! אני לא באתי בויכוח עמכם, כי ידעתי שתשיבו תשובות יהודיות, רצוני הפשוט הוא שתשמרו דתי, ואם לאו— הרי החרב! אמרו היהודים: אל נא יחר לאדוני, כי מלכנו אתה ואנחנו עמך, ואם אין אנו עושים רצונך תגרשנו אל ארץ אחרת, ואיה נקמה כזו שנעזוב ארצנו ומולדתנו ונלך אל עם אשר לא ידענו? השיב המלך: אין רצוני לתת את עבדי שיעבדו מלך אחר ! וכאשר ראו היהודים רצון המלך, הלכו אצל השרים והת­חננו מאד, שידברו עם המלך ישוב חמתו ושיקח נכסיהם וישארו באמונתם. והם עשו ולא הועילו. ומרוב המצוקות יצאו קהלות רבות מדת משה ע״ה. ובתוך חדש ימים מת המלך ההוא פתאום וקם בנו תחתיו, ופחד מאד שמא! על עון היהודים מת אביו, וקרא לכל האנוסים והבטיחם הבטחות, ורמז להם רמז שאינו חושש אם יאמינו במה שיאמינו. ורבים היו שבים לדתם, ורבים היו יראים שמא דרך תחבולה אמר להם, לחפש מה שבלבם, ונשארו חח לדת ימים רבים

השמד החמישי

בעיר הגדולה גרנאדה העלילו עלילה על רב יוסף הלוי. ונהרג הוא וכל הקהלאתו יתר על אלף וחמש מאות בתים. ומי שלא ראה בכבודם והצלחתם ותפ­ארתם לא ראה מעולם תפארת, כי גדולים היו בחכמה וביראת חטא. והתאבלו עליהם הקרובים והרחוקים מפני חשיבותם, וגם מיראה שמא גם אליהם תעבור כוס. וגזרה זו היתד, בתשעה בטבת. ומגלת תענית אשר היו עושים לא נודע על מי וכנראה שכונו כונה ברוח הקדש ליום ההוא. כן כתב ה׳ ר׳ אברהם הלוי בסדר הקבלה אשר לו. וזה ר׳ אברהם הלוי נתלה על קדושת השם, כי מלך ספרד רצה לאנסו על המרת הדת, וכי לא יכול לו צוה שיתלוהו.

השמד הששי

היא גזרת הרועים, אשר כמוה לא נהיתה ולא יהיה עוד. ובזה נסחאות מת­חלפות, ומה שכתוב בספר דברי הימים למלכי ספרד כך הוא:

בעיר איגין קם נער אחד וקבץ קבוץ גדול מן העם, ואמר כי נראה אליו דמות יונה בכל יום, פעם על שכמו פעם על ראשו, ומדבר אליו ברוח נבואה, וכששולח ידו לקחת אותה חוזרת לנערה בתולה טובת מראה, ואומרת לו בזההלשון: אתה הנער! הנני מקים אותך רועה בארץ, ופרצת על בני ישמעאלפרץ על פני פרץ, וזה לך האות, אשר תראה בעיניך, כי בזרועך כתוב הדברים האלה! ורבים היו מעידים, שכך ראו; ואחרים העידו, שראו צורת עץ המושיע מצוייר בזרועו! ואחרים אמרו, כי בהיות הנער על עין המים שמעו הדברים ההם, אבל דמות לא ראו.

 וכששמעו העם דבריהם, הלכו אל הנער וכרעו כלם והשתחוו. והיו מנשאים אותו, ושמוהו לראש וקצין קדוש, אבל לא רדפו אחרי הנער ממקום למקום כי אם הרועים, ורבים היו באותן גלילות כחול. ויהי שם הנער הולך וגדל, ומכל המלכיות היו באים לאלפים ולרבבות, ובמעט זמן נאספו שלשים אלף רועים, ושמו פניהם לבא לעיר גראנדד״ ומשם לכל מלכות ישמעאל. ובעומדם על כוונה זו אמר אחד מהם: אין עצתנו טובה, כי איך נלחום עם הישמעאלים מלומדי מלחמה והם רבים ואנחנו מעט, והם יש להם כלי מלחמה, ולנו אין לנו אפילו מחט קטן!

 אם טוב בעיניכם נשים פנינו נגד היהודים, כי הם עם רפה וחלוש ואין עוזר להם, ועם אצבעו­תינו לבד נוכל להפילם, וכאשר נתחזק עם שלל היהודים ועשרם כי רב הוא, נקח כלי מלחמה, ויוקבצו אלינו עוזרים רבים, ואחר זה נלך נלחום נגד ישמ­עאל, והרי מלחמתנו בטוחה! ובהיותם בעצה זו הלך דרך שם איש יהודי חייט, והעני לא ידע על מה היו עומדים, ולעג עליהם ועל ענינם. ואז בחמה שפוכה קפצו הרועים עליו ועשו את בשרו ככברה, ואיש אחד חטא ועל כל עם היהו­דים יצא הקצף, כי עלה בלבם להכרית שם יהודי מעולם. ואחרים כתבו, כי סבת שנאתם היתה ויכוח אשר עשה אחד מהם עם יהודי אחד, ונמשכה מרי­בה ביניהם, וכאשר ראו הרועים שהיהודי היה מחליש עניינם הרגוהו.

 ומשם נמשכה הרעה לכל המקומות אשר השיג יד הרועים. אז שלחו היהודים שלוחים למלך צרפת, והיטב חרה לו מאד, כי מלך חסד היה, ושלח רצים דחופים בכל עיר ועיר להשאיר את השריד, וכן — לכל הממרים, שיעמדו נגד הרו­עים ויבטלו מחשבתם הרעה, כי לא באמונה הם עושים, ואם אותותם אמת— שיבואו לפניו, כי הוא יעזרם וילך לפניהם ללחום מלחמתם. והרועים לעגו על הדברים ושחקו מאד מאד, ואז היהודים העניים שלחו במרוצה לאפיפיור, והוא צוה חרם גדול בכל המקומות שיקומו נגד הרועים, ולא הועיל, כי הרו­עים היו רבים ואנשי הכפרים נתלוו עמהם.

 וכן כל מרי נפש ראו עת מזומן נגד היהודים. ויקומו הרועים ויהרגו כל היהודים הנמצאים במקום ההוא, לא נמלט מהם איש. ומשם הלכו לסרדיל והרגו שם כל היהודים הנמצאים, לבד מעט מזער שנתנו נכסיהם לשרים שיחביאום בבתיהם. וכאשר נודע הדבר לשר טולושא שלח פרשים וצוה להם שיתאמצו לתפוש מן הרועים ולאסרם ולהביאם לפניו לטולושה. הלכו הפרשים ותפשו מהם רבים, והביאו עשר עגלות, והגיעו לטולושה בלילה, ויקומו כומרים אשר בעיר והתירו הרועים ובבקר הרימו קול ואמרו: איך נעשה נס לרועים? כי התירם המושיע, והוא מורה אמתת עניינם!

 ותהום כל העיר, ושמו פניהם להציל הרועים מיד המל­צר טולושא. והוא היה מבקש להצילם, ולא ראה כח בידו. והיהודים אשר ברחו למגדל נרבונה, כאשר שמעו איך נתפשו אותם הרועים, ולא ידעו מה נהיה אחרי כן, אמרו מעתה אין פחד, כי כבר נפלו הרועים, ומהרו לצאת מן  המגדל. וקפצו עליהם הרועים בדרך, והיהודים היו מתאמצים כנגדם, ויצאו אנשי כפרים לעזר הרועים, ונפלו מן היהודים מאה וחמשים איש. וכאשר שמע מלצר טולושא, יצא הוא בעצמו נגד הרועים, ומצא שכבר נאספו שם עם רב, ולא ראה ללחום, ובקש להוכיחם, והם בקשו לשלוח בו יד, והוכרח להשיב אחור ימינו, ושב למקומו. והאיש איש חסד, ושלח לכל היהודים אשר  בסביבות שלא יצאו כי אם בבטחון, וכאשר יבואו הוא ישלח פרש קרובו שיו­ליכם לעיר קרקאשונא, כי היא עיר בצורה, ויוכלו להנצל שם. וכל היהודים אשר באו מסרם ביד הפרש, והזהירו מאד שיזהר בשמירתם כנפשו, כי אין עליהם חטא מות. ואנשי הכפרים נתיעצו עם הפרש, והוא מכרם, וקמו בלילה ויהרגו כל היהודים.

ותבער האש הגדולה הזאת בכל מקומות אינגלאטירא ובורדיליש וקאשטיל שרזין ואגינאש, ובכל אותם מקומות הלכו הלוך והרוג. ומשם לעיר ביגורדה ומשם למורציין, ומשם לקונדון, ולא השאירו פליטה. אלו הם עיירות גדולות, כי מהקטנות אין מספר. וסוף הדברים, נהרגו מיד הרועים מאה ועשרים קהלות. ובקשטיל שרזין נאספו רבים מהיהודים, והרועים בקשו לשבור הדלתות. וכי ראו היהודים שאבד מנוס מהם אמרו: טוב לנו להרוג את עצמנו, ולא נפול ביד אלה! והפילו ביניהם גורלות, מי יהרוג את מי, והרגו אלו לאלו מאתים נפשות, ושנים הפילו עצמם מן המגדל. וכאשר התחזקו הרועים, שבו לעיר טולושה, והמלצר יצא עליהם בחן ותחנונים ואמר להם: אחי ובעלי אמונתי אתם, לא כאלה היהודים הפושעים, אבל נראה לי שאין לכם דין להרגם, כי אם להכריחם על דת מושיענו דת אמת, ועוד, שהכתב לא אמד אלא שתבואו נגד הישמעאלים. והשיבו הרועים, שאם יקבלו היהודים אשר בטולושה דת ישו שיסלקו ידם מעליהם. אז המירו כלם את דתם. לא נשאר בדת היהודים, לבד אשה אחת אשר נחבתה בבית  שר אחד מכירה.

ובעיר גאשקונה כלם נהרגו, לבד עשרים שברחו לעיר לירידה. ובכפר לואיש היו שלש מאות נפשות, ועשירים גדולים היו. ונתנו נכסיהם לשר אחד לשיצוה פרשים עמהם יביאום בבטחון למלכות ארגון. ובצאתם יצאו עליהם מן העיר, ונהרגו כלם

ובמלכות ארגון היו בצרה עצומה, ונאספו כלם לכל עיר מבצר. וכן שלחו אל האפיפיור, והוא צוה לכל ההגמונים שתחת ממשלתו, שיטילו חרם על הרועים ישובו מדרכם, ולא הועיל. והגמון טולושה בן מלך ארגון היה, ועזר את קהל לירידה, וניצולו. וילכו הרועים בכל מלכות ארגון, וכמעט נאבדו כלם, לולי כי מלך ארגון מלך חסד היה והתאזר על הצלת קהלות מלכותו, ושם פרשים ושומרים בכל מדינה ומדינה, ועם כל זה לא היה מועיל, אלא שהאדון דון אלפונסו בן מלך ארגון שם נפשו על דבר משפט, ובא לעיר אושקה ותפש מהם ארבעים, ותלה אותם על עץ במצות אביו. וכן בהר סגור תפש מהם ותלה אותם, והבעירם מכל מלכותו. גם מלך צרפת הכריז בכל מלכותו, כי כל הנמצא מן הרועים יהרג.

ויצאו הרועים ממלכות ארגון ויבואו במלכות נאבדה, ובאו לקהל פאנפולונה. וברחוק משם שלשה פרסאות, ושם המקום מונדיאל, היו היהודים רבים, ויכו ברועים מכה רבה וילכו משם.

אחר זה אמר האדון דון אלפונסו לאחד מפרשיו הגדולים, שאם יוכל לאזור כח נגד הרועים ולהכות את הנער יעשרנו עושר גדול וינשאהו על כל שריו. אמר הפרש: ואיך אלך נגד כונת האל? אמר לו דון אלפונסו: אם היא כונת האל — הוא יציל את הנער מידך, ואם הוא שקר — אתה תמיתהו! הלך הפרש ועשה מלחמה, והתאמץ לקרב אל מקום הנער, והשליך עליו חץ ונפל לארץ. ויראו הרועים כי מת גבורם וינוסו. ויבואו חמש מאות איש, אשר לא ידעו מיתת הנער, לעיר טודילה. וכאשר שמע הפרש יצא עליהם והרג מהם אין מספר, עד שנתפזרו אלו מאלו, והיו כדמות בורחים מממלכה לממלכה.

וכאשר ראו השרים וההגמונים כי הרועים נחלשו, היו עושים בהם שפטים מכח חרם האפיפיור. ובזמן מועט ספו תמו הרועים, כי אותם שלא נפלו ממכת חרב נפלו ממכת דבר, לא נשאר מהם שריד. אבל את אשר כבר עשו אין מרפא.

כן מצאתי בספר דברי הימים למלכי ספרד, והעתקתי אותו מלשון לעז ללשון הקדש. ושמעתי כי בעיר טודילה היו עשירים גדולים, וכי ראו אבדן העניים מכל מה שעבר, התנדבו וקבצו באוצרות חטים ושמן לתת לעניים לשלש שנים. וכאשר ראו היהודים החשובים אשר בצרפת ואשכנז גמילות חסד אחיהם, עשו גם הם כדרך רחמנים בני רחמנים גומלים חסד עם אחיהם  בעת צרה וצוקה, ישלם ה׳ פעלם!

שלוחי ארץ-ישראל. אברהם יערי

קובצי־ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות, כרוניקות: בספרי תולדות חכמי ישראל (כגון ״שם הגדולים״ לחיד״א, ״תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה״ לניפי־גירונדי, ״תולדות חכמי ירושלם״ לפרומקין רבלין, ״קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם״ לש. א. רוזאניס, ״מלכי רבנן״ לר׳ יוסף ן׳ נאים, ״יהודי המזרח בא״י״ לט. ד. גאון) יש למצוא חומר רב לתולדות שלוחי א״י, אף שלגבי רבים מהחכמים המתוארים בספרים אלה לא ידעו המחברים דבר על שליחותם, מהעדר מקורות נדפסים בימיהם בענין זה. קצת שלוחים הניחו אחריהם בכתב־יד רשימות אוטוביוגרפיות על שליחויותיהם. גם בסיפורי־ הקורות של קהילות המזרח יש למצוא ידיעות על בואם של שלוחי א״י לקהילות ההן.

מצבות: בספרי מצבות־קברים של קהילות שונות יש למצוא נוסח מצבותיהם של שלוחי א״י שנפטרו בדרד־שליחותם.

פרסומי חברות לטובת א״י: בפרסומים שונים של חברות שונות שנוסדו ברבע השני של המאה התשע־עשרה כדי לאסוף בצורה שיטתית תרומות לא״י, כגון ״חברת תרומת הקדש״ (״פקידים ואמרכלים״) באמשטרדם או ״חברת תרומת הקודש״ בניו־יורק, יש למצוא חומר רב־ענין לתולדות ביטול השליחות.

עתונים: החל מאמצע המאה התשע־עשרה אנו מוצאים בעתונות היהודית שבכל הלשונות ידיעות שונות על בואם וצאתם של שלוחי א״י, כרוזים ומכתבים של שלוחים, מאמרים בשבח השלוחים ושליחותם או נגד השלוחים, מאמריהם של שלוחים המספרים על מה שראו בדרכם או על מאורעות שאירעו להם בדרכם, וחשבונות הכנסות השליחות. מקורות שונים: בקבצי סיפורי־מעשיות יש למצוא אגדות על שלוחים בעלי־נסים או על נסים שנעשו לנדיבים שהסבירו פנים לשלוחי א״י: בקבצי סגולות יש למצוא סגולות שהובאו מא״י בידי שלוחים: ברשימות שוערים יש למצוא ידיעות על שלוחים שנכנסו לעיר כגון ברשימות שוערי העיר ברעסלא שבהן אנו מוצאים שמותיהם של כמה שלוחי א״י שנכנסו לעיר בראשית המאה השמונה־עשרה: בקונטרסי־מחלוקת מא״י ובקונטרסי־פולמוס של תנועות שונות יש למצוא חומר על שלוחי א״י! בספרי מסעות בארצות המזרח מספרים לפעמים הנוסעים על שלוחי א״י שנזדמנו להם בדרך מסעם.

ביבליוגרפיה מפורטת של כל הספרים, בכתב־יד ובדפוס, שבהט מצאתי ידיעות על שלוחי א׳יי ועל קורות השליחות, תמצא להלן(עמי 863—902). הרשימה מחולקת לשלשה מדורות: א. ספרים ומאמרים בדפוס, תחלה בעברית ואחייב בלשונות־לעז. ב. כתבי־יד. ג. דפים בודדים בדפוס.

הספר מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון, שהוא כעין מבוא כללי, מסופר על סדרי שליחות א״י בכלל, כלומר על תופעות כלליות המשותפות לדורות הרבה של שלוחים, סדר שליחתם, פעולתם, כבודם, השפעתם וכוי. במדה שנזכרים בחלק זה שלוחים מסוימים, הרי בא הדבר רק דרך־אגב לשם דוגמא לעיקרון הכללי הנידון. ואילו בחלק השני מסופר בצורה כרונולוגית־שיטתית על השלוחים לדורותיהם, וכאן מסופר לגבי כל שליח כל מה שנודע לנו על שליחותו. וכשאני מספר ששליח מסוים היה במקום פלוני, אין פירוש הדבר שהיה במקום פלוני זה בלבד, אלא שזוהי הידיעה היחידה שהגיעה אלינו מדרכו ומכל פעולתו. וכדי לעמוד על מהות השליחות ודרכיה יש לצרף ידיעה לידיעה וללמוד מן המפורש על הסתום ומשליח על שליח אחר.

לגבי כל שליח מסופר בעיקר על פעולתו בשליחותו, ובקיצור נמרץ על תולדותיו בכלל. ואם השליח הוא איש מפורסם, אני מקצר בתיאור תולדותיו שאפשר למצוא אותן בכל ספר־שימוש, ולעומת זה אני מפרט יותר לגבי שלוחים שאינם ידועים ממקורות אחרים.

במקרים רבים אני נוטה מהדעות המקובלות המצויות בספרי תולדות גדולי ישראל, אולם אני נמנע מלהכנס לפולמוס, והמעיין הרוצה לעמוד על האמת יעיין נא במקורות שציינתי להם תמיד. לעתים נגרמו הטעויות של קודמי ע״י העדר מקורות בימיהם או ע״י פירוש מוטעה או קריאה מוטעית במקורות, ועתים ע״י תופעות מיוחדות בספרות א״י ובספרות יהודי המזרח

למשל: יהודי א״י ויהודי המזרח נוהגים היו להוסיף לאדם בשעת מחלתו שם שני לסגולה. השמות הנוספים הרגילים ביותר הם: חיים, חייא, חזקיה נסים, רחמים, רפאל. ויש שאותו איש חתם רק בשמו, וחתם בשמו ובשם־הלואי שנוסף לו בשעת מחלה, ועתים חתם בשם־הלואי לפני השם העיקרי ועתים אחריו. כך למשל, חותם חכם אחד: אברהם סורנאגה, אברהם חיים סורנאגה, חיים אברהם סורנאגה! וחכם אחר חותם: יצחק קאריגאל, חיים יצחק קאריגאל, רפאל חיים יצחק קאריגאל, וכן רבים. וחוקרים שלא היו בקיאים במנהג זה עשו מאיש אחד שנים או גם שלושה אגשים.

בהערות ציינתי מראי־מקומות לכל ידיעה שהבאתי בספר, כדי שהמעיין יוכל בכל מקום לבדוק אחרי. ואילו הקורא הרגיל אינו צריך להזקק להערות, ויוכל לקרוא בספר בלי לעיין בהערות כלל.

צרפתי לספר עשרים ושמונה תמונות, הכוללות צילומים של אגרות־שליחות, תעודות הנוגעות לשלוחים, שערי ספרים שנתחברו בידי שלוחים ופורטרטים של שלוחים.

בסוף הספר הוספתי פרק מיוחד של ״מילואים ותיקונים״, שבו תיקנתי קצת טעויות שנפלו בדברים, ומלאתי את הדברים המובאים בספר לפי תעודות שנתפרסמו ע״י חוקרים, או שנתגלו לי, בשעת הדפסת הספר. המעיין המעונין בשליח מסוים או במקום מסוים  יחפש נא איפוא במפתח שבסוף הספר וימצא על פיו כל מקום שנכר איש זה או מקום זו בכל פרקי הספר

אברהם יערי

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

להלן מייל שקיבלתי  מבן אחותו של חנניה לוסקי ז"ל

אוסיף גם בתמונות באדיבותה של ענת לוי-כהן 

ענת לוי-כהן הי"ו וחנניה לוסקי ז"ל

הודעה: אלי שלום
אני כותב לך בשם אימי ביטון סבין שגרה בעפולה היא הנצר האחרון לבית משפחת לוסקי אבי אימי ברוך לוסקי היה דמות מאוד ידוע במלאח במארקש הוא היה בעל חנות תבלינים לו נולדו שלושה ילדים מכלוף,חנניה ז״ל ואימי שתבל״ח חנניה נולד בשנת 1935 במארקש הוא למד ראיית חשבון והיה משכיל ומלומד מאוד הוא היה עילוי בתורה ושמר על אורח חיים דתי .

הוא לא נישא מעולם את כל חייו לאחר עליית אחותו  בשנת 1965 לישראל לטיפול באביו שחלה לאחר מות האב בשנת 1971 וקבור בבית העלמין במארקש לא רחוק מאשתו ובנו מכלוף החליט לא לעלות לישראל בשום מקרה וקיבל החלטה לטפל ולשמור על בית הכנסת במלאח ולה הקדיש את כל חייו עד יומו האחרון חנניה היה איש למופת עניו צנוע ואיש תורה ומצוות לפני כשנה ביקרנו אימי ובנה גד את חנניה במארקש כי נודע לנו על הדרדרות במצבו הבריאותי.

אני יכול רק להגיד (אחיינו גד) כי התחננו אליו שיעזוב הכל ויעלה עמנו לארץ אחר הוא דחה זאת על הסף הוא אמר שהוא יקבר ליד אחיו ודאג מתוקף היותו גם איש חברת קדישה במארקש שדאג לכל הקהילה היהודית במארקש כי המקום ליד אחיו ישאר אך ורק ליום מותו לזכות ולהיקבר לידו.

רבים מהאנשים שפגשנו במארקש אומרים כי איש מיוחד כמהו לא נראה מעולם דור שפשוט נכחד  חנניה דאג תמיד לבקר את החולים בבתי חולים כל מי שהייתה לא בעיה מול הממסד תמיד הושיט יד לעזרה דאג לכולם תמיד שמישהו חיפש איזה קבר של קרוב משפחה ידע לעזור ולכוון עשה השכבות לכל יהודי שנטמן בבית העלמין במארקש.

דאג בבית הכנסת לתפילות שחרית מנחה וערבית שיהיה מניין ואין דבר שהתריד אותו יותר מבית הכנסת בימים אלה אנו בישראל אימי ואני אחיינו בסיוע של מר יצחק אוחיון חברו הטוב איש יקר שמסייע לנו רבות ומתגורר במארקש לאסוף כמה שיותר צילומים ופרטים על הדוד המיוחד שלא זכינו כל כך להכיר ביום החודש לפטירתו הגענו למארקש ועשינו לא כבוד גדול על פועלו באזכרה רבת משתתפים לעילוי נשמתו בביתו של רבי פנחס הכהן זצ״ל ובאזכרה נכחו רבים וטובים מחבריו בימים אלה אנו התחלנו בכתיבת ספר תורה לעילו נשמתו ואנו נעדכן בהמשך על ההתקדמות בכתיבת הספר שמגיע לאיש צדיק זה על פועלו.

יהי זכרו ברוך

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר