כתבים נבחרים – שמואל רומאנילי

הקדמת המחבר.

ראשית דבר, הרני מביא את שמות הערים שכתבם המחבר, אמנם לא בהגותם דהיום, אך מוטב להביא מן המקור, וזה כל היופי של כתיבתו של שמואל רומאנילי. הכיתוב בצבע אדום, הינו הערות המחבר לביאור המאמר.

מושב בני ישראל השוכנים לעת הזאת בגלילות הערביאים תחת ממשלת קיסר המאוריטאניאה  -Mauretania השם שבו כינו הרומאים הקדומים את צפון מארוקו ואלג'יריה של ימינו – באפריקה, הנקראים היום מראכש בלשון ערבית או מארוק בלשונותינו, במלכות בארבאריאה – לשעבר השם הכולל המדינות הצפון אפריקאיות שממערב למצרים – כמעט כולו נעלם מעיני כל העמים היושבים הלום בארצות האירופה.

ובאמת איזה דרך תגיע שמועתם עדינו ? דרך המסחר הלא מזער היא וכאין נחשבה. שלושה או ארבעה סוחרי ישראל בחוף מוגאדור – בערבית אס-סאווירא, עיר נמל שבחוף האוקייאנוס האטלנטי. נבנתה בשנת 1760 לפי תוכניתו של האדריכל הצרפתי,  Cornut ומסחר הקנין אשר בין אנשי טטואן  טאנג'יר – בערבית " תנזה ", עיר נמל חשובה, בערך50 קילומטרמצפון מערב לתטואן.  ולארג'י  – בערבית אל עראייש, בצרפתית , Laracheעיר בצורה בחוף ה האוקיאנוס,86 קחלומטרים דרומה מטנג'יר – ובין אנשי המבצר גיברלטאר כל זה איננו שוה ולא יצליח להקיץ את נפשם מתרדמת עצלותם ולעורר תשוקת לבותם להשכיל.

ואף אם מדובר בם בספרים אשר חוברו בלשונות הגוים על ענין קורות המערב, הן לא נזכרו שם רק כחלק בערך – ביחס, בהשוואה אל –  אל הכל. אך מי זה יפֻתה לדבר על היהודים בלי ידע – מבלי שידע –  לשונם ? המדינה היושבת ראשונה וקרובה לגלילות מערב היא ספרד.

מעבר צר דרך ים, מהלך ששת אלפים אמה, מבריח מן קצה טאריפא עד קצה טאנג'יא. עיר מבצר סו"טה  עומדת בגבול טיטואן. האמנם מעמד החקירה הרשעה יניח לעבור שמועות היהודים בארצותיו ( המֻכות בסנורי הפתיות )בל ירשיע בשאט בנפש להוציא הספר ומחברו להשרף ?

היעלה זאת על לב איש ספרד בל יראה השחת הִבקע תחת רגליו לבלוע אותו ואת כל אשר לו חי שאוולה ? מי זה אפואינבא לנו ? הישמעאלי הרובץ על הארץ כל היום, נרפה ונבער מדעת, רֻתק בזיקי דתו הנמהרה, ושונא לכל אשר בשם ישראל יכֻנה ? והמוקש העולה על כלם הוא העדר הדפוס, כי עד היום לא הובא שמה ולא יובא לעולם.

הן אלה קצות הסבות אשר הדפוני להוציא לאור הסיפורים האלה הנוגעים באמת לאחי בני עמי בפרט, ובכלל אולי אף לזרים אתם, אם כי ישנו בתכליתם.

הן כל המוצאות אשר השתרגו עלו על צוארי במשך מסעי הביאוני עד הלום. שם ישבתי כמו ארבע שנים, ומקום היה לי להתערב בכל מיני אנשים גדולים וקטנים, ללמוד מעשיהם ולדעת את מוצאם ואת מובאם כמעט בכל דרכיהם..

ובכל זאת רק אשר חזיתי אותו אשמור לספר, ובהמשך קורתי אגיד קורותיהם כסעפים המסתבכים בגזעם. ואל תשגיח לאומרים בלבבם, כי כל עובר אֹרח ישפיל או ירים האמת כחפצו, כל עוד שיתרחק מופת עדותו.

כי יוכלו לחקור האמת תהיה נר לרגלי ואור לנתיבתי, לא אשא פני איש, לא אשא פנַי. עתה קום קרא בספרי ושפטוהו היושר לבך, אם להימין או להשמיל, פלס כל דבר במאזני צדק ויהי אלהים עמך !