הווי ומוסרת במחזור החיים-ר. בן שמחון-טכס התחדיד – רפאל בן שמחון
טכס התחדיד – רפאל בן שמחון
2 – תחדית מוגריבי, בו המספר בוכה על העוול שנעשה לו.
אנא לי מסית לכלא וחרתת זנאן, וסקיתו יא נאס בדמוע עיני, ומסא דאך זנאן חתא כבר וזייאן, וזאוו מוואלן אזנאן בשריעה וג'לבוני, וג'ממת דאך אזנאן מסאת תקטלני.
אני שהלכתי למדבר ונטעתי בו בוסתן, השקיתי אותו הו אנשים בדמעות עיני, והבוסתן הלך ופרח, ובאו אחר כך בעליו ותבעוני לדין וניצחוני, ודאגת הבוסתן הזה הולכת להורגני.
3 – דברי התגרות מטעם המספר אל האשה, אשר כנראה בגדה בו :
זמאן זמאן כונתי ענדיפחאל קפטאן דל מובר, ווילא נלבסיך נכון ביך ענאייא
וליום ליום כונתי ענדי פחאל כ'ניף מדרבל, אלא ילבסוה, ג'יר הדאווא, נעאל אללאה עליך יא אוזה דראווא
לפני זמן, מקודם, היית בעיני כמו קפטאן מבד קטיפה, אם אלבש אותה אראה מכובד.
אולם היום ועתה, את בעיני כמו סחבה של סמרטוטים, אשר אותה לובשים רק הדאווא – הצוענים
קללת השם עליך הו פרצוף דראאוא – אנשים יוצא העיירה דרעא.
4 – תשובתה של המאהבת הבוגדת אינה מאחרת לבוא :
יא דאך לעדו, אזי ונגולליך, נפיידך פי זמאן, מא פיה תמארא
נתמננא ליך בו מוזווי ומרד קביח, אוללא קרטאסא מדוורא פכרסך בעמארא, ונראך ג'דדא, נשאע אללאה סרקתי בלג'א וויטוופוך עלא חמארא.
הוי אויב, בוא ואגיד לך ואזכיר לך אין אימון בחיים ( הכוונה אל תאמין בעצמך ) אני מאחלת לך כאבי בטן חזקים ומחלה ממארת, או כדור עגול בבטנך שיורו עליך מצרור ואראה אותך בעזרת האל, מחר גנבת נעל ונתפסת, ומבזים אותך כשאתה רכוב, על אתון באמצע הרחוב.
5 – שיר התגרות מטעם אחד הצדדים, בו אומר המשורר לגבירה כי אהובה משוטט ברחובות, אם כי לפני כן הוא מנסה כביכול לנחמה בכל שהוא מקלל את גורמי הפרידה :
יא לי ביתי פרדני מן מחבובי
נתמננאלו כ'לייאן ושמש לא תנצר עליה
לא ינבית פיה לא כ'דור וואלה נואר
מא ינזל עליה מאטאר, וולאא ירא נוזום אלליל
מחבוביכ יא סדתי פלזנוק ידור
הו, בית בית שהפרידני מאהובי
אקללנו לחורבן ושמש לא תזרח מעליו
לא יצמח בו דשא ולא פרח
בל יעברנו הגשם ולא יראה כוכבי הלילה
אהובך הו גברתי, ברחובות משוטט
6 – דו שיח בין בחור לאהובתו, ובו הוא מונה את מעלות יופיה
רפד דאך לעזין יא כמאלת אזין, פי גאראדך יא לאללא נכ'דם טרראח
עיוניך מכחחלין וואתאהום אזין, וכ'דודך מוורדין עליהום סי תפפאחא
דאוויני יא זין ראה עקלי ענדך זאח.
גברתי, לעבוד כשוליית נחתום ( הרימי נא את הבצק הוי כלילת יופי )
עיניך מפורכסות בכחל ובחן, ומתאים להן היופי והחן
לחייך כוורדים, עליהם כמעין תפוחים
רפאני נא כלילת יופי, כי שכלי אליך עף, ועתה הוא צף
7 – אבי הנערה מתערב בשיח ועונה לבתו :
גאללהא בוהא, יאמנא, גאללהא בוהא. מא תאכל ג'יר לכ'בז דסמיד ולקרפאנייא
כ'יר להא מן כ'בז למעייאר. סעלי לפנאר יאמנא, סעלי לפנאר
כ'תתרו למזמר בלעפייא ולפאכר לכתאר, ועדונא יתרמא פננאר.
קרא לה אביה ואמר, יאמנא, אמר לה אביה, תאכלי רק לחם סולת ובו קינמון
ורק עזבי את לחם הריב והמדון, הדליקי הפנס יאמנא הדליקי הפנס
בכרו ( הביאו ) לכאן הכירה עם הגחלים, ובה הרבה פחמים, ואויבנו יושלך אל תוך הכבשנים
8 – עתה מגיע תורה של האהובה והיא גם כן עונה לאהוב לבה :
אסארי קפיל בלהווא תחללו, מפתאחו יאנ נאס לא תקררבלו
לא תאמן פיה אמא קאסא רביע קלבי באס אחללו. מה קדרת אנא נזאזעו.
וואעססאך נתי תלוויה, וקלב חביב ירסא וטאל אזזמאן עליה
הוי קונה מנעול בהבל פיו במה תפתחהו
מפתח שלו הו אנשים אל תקרבוהו
לא תאמין עד כמה הזיע אהוב לבי כדי לפותחו
לא יכולתי אני להזיזו, אז אתה תצליח לעקמו ?
ומקור לב יקירי יסתדר ויחזיק מעמד עלימו.
9 – האהובה מוסיפה ואומרת בפנותה הפעם לאביה.
יא מול אזין, סקסי על לפעאל , אמא זין סמתו פיה פעאלו\אוללי חב אזין, יסקסי וויסאל, ומול אזין יא באבא מתבוע פי פכ'ייאלו
הוי מחפש היופי, קדם מפעליו, שאל, הרבה חן ויופי עברו ובגדו בו פעליו.
ומי שירצה את היופי, יחפש וישאל עליו, ובעל היופי הו אבא, עוקבים תמיד אחר תווי פניו/
אהובת לבו מסיימת דבריה ומודה כי רק החן והיופי הם שמחלישים גם אותה :
אזין, אזין, מא הלכני ג'יר אזין, אזין אילא יכון אספי וכחל לעיו
האדיך נזאהתי עלא די יפינוני, וואס מן לילא מבארכא, יבאת מומו פי סוני.
החן הו החן, ומה שהרס אותי אם לא רק החן והיופי
היופי אם יהיה מושלם, ובעל העין השחורה, זאת היא הנאתי ובה אמונתי
ליל מבורך זה, בו יישן תינוקי בחיקי
המסיבה העליזה הזו הסתיימה תמיד בפיוטים, ובדברי אגדה ומעשה נסים.