פניני המידות – אהבת ארץ ישראל

אהבת ארץ ישראל

????

א.         בספר מלאכת הקודש לכמוהר׳׳ר משה טולידאנו זצ״ל הביא דברי חז״ל (בכתובות קי ע׳׳ב), כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה. וכתב הרב וז״ל מי שאינו עולה מחוצה לארץ לדור בארץ ישראל כאלו לא קיבל עליו עול מלכות שמים אם יש ספק בידו לעלות ואינו עולה, ואין תרופה למכתו. ואל אלהים הוא יודע שאלו היה ספק בידי לעלות אפילו לבדי, הייתי הולך יום לילה לא אשקוט ולא אנוח עד המנוחה והנחלה, השלם יהאתמאוייבע׳׳ה.

ב.         כתב הגאון רבי יוסף בן נאים זלה״ה בהקדמה לספרו מלכי רבנן, וז״ל ומעולם לא היינו אזרחים בארצות המערב ואף בהיותנו בארץ לא לנו ונדחים מהסתופף בנחלת ה׳ וגלינו מעל שולחן אבינו, עוד אהבתו מתרפק עלינו ומציץ מן החרכים בכל עת ובכל שעה להשיב שבותינו לקבץ נדחינו, ותמיד אנחנו לישועתו מקוים ומייחלים לשוב לשבה לארצנו ונחלת אבותינו ארץ הקדושה, ואין אנחנו בארצות העמים כי אם גרים ולא תושבים.

ג. הרה״ק רבי פנחס הכהן זלה״ה היה מצדיקי העיר מרכאש, כל יהודי שהיה עולה לארץ ישראל היה בא להיפרד מהרב ולהתברך, הרב רושם את שמו ברשימה ואת הזמן שהוא יוצא מביתו, ובאותה שעה מופיע הרב בהדרו ללוות אותם מעט בדרכנו לארץ ישראל, אחד מהם היה תלמידו רבי חנניה דרעי זלה״ה שלימים היה רב העיר יפו, שהיה משתתף בשיעורי הרב ונחשב לאחד משמשיו הקרובים. לימים הוא סיפר שהוא התלבט אם להודיע לרב בפרט שאתם ימים לא קלים היו, לבסוף נגשתי לרב בחול המועד סוכות בשנת תש״ח, הרב עודד אותי וכדרכו רשם שזמן יציאתי ממרוקו ליל הושענא רבה בשעת חצות, הרב הזכיר לי לקחת ספר מקראי מועד ללימוד במשך הלילה, והנה בעת חצות לילה הרב ממתין לי ליד תחנת האוטובוס, כולם מנשקים ידי הרב ומתברכים, נגשתי לרב ונשקתי ידו, ברך אותי ואמר: לא רק אנחנו בגלות אלא גם השכינה אתנו בגלות, ואז הרב לימד אותו כוונה מיוחדת בתפלה וכוי ושתגיע לארץ ישראל בתפלה הראשונה תאמר ריבונו של עולם הקים שכינתא מעפרא (חדר מכמנים עמי 29).