ארכיון יומי: 17 בנובמבר 2019


מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

החזרת העטרה ליושנה בהיבטה הלאומי היא גם החזרת מלכות ישראל כמימים ימימה:

חוטר מגזע ישי יצא, זה מה שקוינו

קרנו תרום ותנשא, מלכותו עלינו

ישב על מדין, דן וידין עמך בצדק

כינונה של מלכות ישראל היא חלק מהשאיפות הלאומיות של עם ישראל, והיא תבוא לאחר פריקת עול הגלות ונקמת ה׳ באויבים. מלכות זו תהיה תחת דגלו של משיח בן דוד ״חוטר מגזע ישי״.

הערת המחבר: שאיפה זו לנקמה בגויים באה לידי ביטוי באימרה הידועה ״אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד׳׳(שבת ס״ג א׳). עד לבואן של ימות המשיח המזהירים עם ישראל יפרוק את עול העמים מעליו וינקום בהם, לאחר מכן תכונן מלכות בית דוד על עם ישראל.ע"כ

הגאולה בהיבטיה הרוחביים (כינון המקדש וחידוש הפולחן)

אצל עם ישראל, ובכלל זה בגולת יהודי מרוקו, מפעמות תקוות משיחיות לגאולה עתידית. עיקרן של תקוות אלה אינן בהיבטים הלאומיים בלבד. קיימים בעם רצונות להתגשמותם של יעודים רוחניים שהם העיקר שבעיקרים. הגאולה תביא בעקבותיה להתעלות רוחנית של העם. התעלות זו תבוא בתהליך שסופו חידוש ימי הזוהר של העם והמלכות שבארץ־ישראל. אחד העניינים המרכזיים הקיים בפיוטי הגאולה שב״שירת הבקשות״ הוא בניין המקדש ששימש כמרכזו הרוחני של עם ישראל. בניין המקדש מופיע בתדירות כחלל מהשאיפות של עם ישראל בעידן הגאולה.

הערת המחבר: כך לדוגמה אנו מוצאים בתפילת ״שמונה עשרה״ בשחרית של יום חול את הביטוי ״והשב העבודה לדביר ביתך ובתפילת ״שמונה עשרה״ של ראש חודש ״יהי רצון מלפניך ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם״.ע"כ

 בפיוט אחד כתוב ״בשמו אבטח כקדם, יבנה היכל ומקדש״, ובפיוט אחר מופיע אותו רעיון במילים שונות ״יזרח שמשנו, בדביר ועזרה״. המקדש מקבל שמות שונים: היכל, מקדש, דביר וגם בית הבחירה״ויבנה בית הבחירה בגדל תעצומו״. כך מוצאים פיוט המציג תמונה מהווי המקדש לעתיד לבוא בעידן ימי הגאולה:

פיוט מספר 240 מ"איעירה שחר" לרבי חיים רפאל שושנה

 (240) — פיוט — סי׳ מנד(יל)

ע״מ בת״י ב״ת בדלת בת״י בת׳׳י בסוגר


מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן / אֶרְאֶה סְבִיבוֹת אָהֳלִי
מֶשִׁי וְאַרְגָּמָן / כֶּסֶף וְזָהָב וַחֲלִי:

נָבִיא וְכֹהֵן שָׁם / יוֹשְׁבִים עֲלֵי כִּסְאוֹת יְקָר
נוֹשְׂאִים עֲלֵי רֹאשָׁם / הוֹד עִם עֲטֶרֶת פָּז וָדָר
הָאִישׁ אֲשֶׁר יֶאְשַׁם / מִחֵטְא אֲשֶׁר הָיָה כְּבָר —

יִגַּשׁ בְּעֵתקָרְבָּן / יָבִיאוְיָצָא מִבְּלִי —
חֵטְאזַךְ אֲזַי יִלְבַּן / לָשׁוּב כְּמוֹ חַי מֵחֳלִי:

דֵּעָה כְּמוֹ כַלְכֹּל / מָלְאָה אֲזַי אֶרֶץ צְבִי
הָאֵל אֲשֶׁר עַל כֹּל / נָעְלָהוְעַל חוּג יוֹשְׁבִי
גָּדוֹל וְגַם יָכוֹל / צוּרִי לָקוֹנִי אוֹהֲבִי:

וּבְתוֹךְ נְוֵה מִשְׁכָּן / קוֹל פַּעֲמוֹן עִם כָּלכְּלִי —
זֶמֶרוְשִׁיר נִתְכַּן / אֶל יוֹצְרִי וּמְחוֹלְלִי:

כנפי שחר

מעשה… — כל מה שמסביב לאהלי, בית מקדשי, עשוי בקפידה ובדייקנות. משי… — שם אריגי תולעת־שני וצמר אדום עם בלי כסף וזהב ושאר תכשיטים. יגש בעת — בעת אשר יגש. ילבן — יכובס מלכלוך החטא. דעה… — במ״ש (ישעי יא, ט) כי מלאה הארץ דעה את הי. בלבול — אחד מארבעת החכמים המפורסמים (מ־יא ה, יא). ועל חוג… — היושב על חוג הארץ(ישעי מ, בב), מעגל המקיף את הארץ, השמים. קול פעמון — פעמוני הזהב שהיו בשולי מעילו של כהי־ג (שמות כח, לג). ושיר נתכן… — וקול השיר אשר נתקן ללוים לומר בביהמ״ק לכבוד הבורא יתבי.

פיוט זה מציג תיאור עתידי של עבודת האמן שתעשה בעת הקמת המקדש. המשורר מתאר בלשון ציורית את המקדש כפי שצפה אותו בדמיונו. יופיו משתקף בבדי משי ובכלים יקרים מכסף ומזהב ובצלילי זמר הנישאים בפי הלויים. במקדש זה, שעפ״י המסורת יבנה ע״י ה׳, יושמע קול זמר ושיר ע״י הלויים לכבוד האל הבורא.

לאחר בניית המקדש תחודש עבודת הקרבנות ״ותרצה בשבחי״, באחד הפיוטים אנו מוצאים את המשורר מיחל לעבודת הקרבנות במקדש ולמצוות העליה לרגל:

מתי יקריבו ערך עולות וזבחים שלוש פעמים בשנה?

קול מבשר ישועה, לך מקווה

החצוצרות ותרועה, כמו גן רוה"

(פיוט 205 אעירה שחר)

ובפיוט אחר כותב המשורר:

זבח תודה כפר ענש / נקריב בשבת וחדש

עולה וכליל, נחדש / קרבן ומנוחת מחבת

בשתי שורות אלה מציין המשורר את כל סוגי הקרבנות שעתידים בני העם, החוזרים לציון, להקריב במקדש שייבנה.

מירושלים, בירת מלכותו של ה׳, יישמע קול תורה:

משם תצא אורה / תורה מפארה

כי מציון תצא תורה ותהלה

רעיון זה מזכיר את דברי הנביא ישעיהו בחזון אחרית הימים ״כי מציון תצא תורה ודבר ה' ־ מירושלים״, ובכך הופכת ארץ־ישראל למרכז ההשכלה לכל העמים. על כך אומר המדרש ״ציון היא בית הועד לכל העולם, שנאמר ״כי מציון תצא תורה״. תורה זו תחזור להיות תורת נצח שתלווה את עם ישראל בכל אשר יפנה ותסייע לו להגשים את ייעודו כעם הבחירה.

מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"טעמוד 64

Benjamin-Benkandil-Benkemoun-Ben kiki-Benlazra-Benlolo

BENJAMIN

Nom patronymique d'origine hébraïque, francisation de Benyamin, prénom biblique porté par le plus jeune des fils du patriarche Jacob. Sa mère, Rachel se réjouit de cette seconde naissance après des années de stérilité et lui donna comme prénon Benoni, le fils de ma douleur, mais son père le changea en Benyamin, le fils de ma droite, c'est-à-dire mon fils chéri, qui m'est aussi cher que ma main droite. Ce prénom toujours fréquemment donné de nos jours, est devenu nom patronymique dans nombre de communautés. Autre forme: Benyamin. Au XXème siècle, nom peu répandu, porté au Maroc et en Algérie, dans le Constantinois.

 

BENKANDIL

Nom patronymique d'origine arabe, formé de l'indice de filiation Ben et du substantif Kandil, la lampe, indicatif sans doute d'un métier: fabricant de lampes en argile ou un zinc à usage rituel, dans lesquelles brûlent des mèches de lin baignant dans l’huile, utilisées dans l'ancien temps pour l'éclairage et pour le repos de l'âme des disparus. Le nom est attesté au Maroc au XVIème siècle sur la liste Tolédano des patronymes usuels à l'époque. Au XXème siècle, nom très peu répandu, porté uniquement au Maroc.

 

BENKEMOUN

Nom patronymique d'origine arabe, indicatif d'une profession: textuellement le fils du cumin, marchand de cumin, épice très appréciée dans la cusine et la pâtisserie maghrébine. Autres formes: Kemoun, Kimoun, Bentkamoun Au XXème siècle, nom très peu fréquent, porté essentiellement en Algérie (Oran, Tlemcen, Sidi Bel-Abès, Bône, Bougie) et également au Maroc (Fès. Meknès).

  1. MORDEKHAY: Rabbin à Fès au XVIIIème siècle.

SHALOM: Président de la communauté de Tlemcen dans les annés vingt et trente, souvent cité par le rabbin Yossef Messas dans sa chronique de Tlemcen où il fut rabbin de 1924 à 1940.

 

BENKIKI

Nom patronynique d'origine berbère, un des diminutifs berbères du prénom hébraïque Yaacob, devenu très anciennement nom de famille dans la région de Marrakech. Il existe dans le Haut Atlas une tribu berbère anciennement judaïsée qui porte ce nom: Aït Kiki. Ce patronyme est attesté au Maroc à partir du début du XVIème siècle, figurant sur la liste Tolédano des patronymes usuels à l'époque. Au XXème siècle, nom très peu répandu, porté uniquement au Maroc (Meknès, Rabat, El־Aïoun, Marrakech) et par émigration en Terre Sainte, en particulier à Tibériade

  1. DAVID: Rabbin originaire de Marrakech à Meknès au XVIIème siècle REOUBEN: Fils de David, un des grands commerçants à Meknès – originaire de Marrakech – sous le règne de Moulay Ismael, associé au grand de la cour que fut Moché Benattar (voir Benattar). Il joua un grand rôle dans la signature de l'accord de paix avec l'Angleterre en 1721 et dans l'échange de prisonniers. Condamné à une très forte amende avec son associé en 1717, ils réussirent au bout de quelques mois à regagner les faveurs du souverain, mais ils furent de nouveau condamnés à de lourdes pénalités en 1725 qui faillirent les mener à la ruine définitive. Après la mort de Moche Benattar en 1726, il fut nommé pour lui succéder comme Naguid de la communauté juive. Il réussit à survivre aux luttes de sucession du célèbre empereur et à occuper des postes de premier plan sous les successeurs de Moulay Ismael, les sultans Ahmed Adehbi et Moulay Ben Abdallah.

ELEAZAR: Frère de Reouben, il fut nommé sous son intervention ambassadeur du Maroc en Hollande en 1730 mais ne put remplir son rôle en raison de l'anarchie régnant alors – conséquence de l'interminabe guerre à rebondissements pour la succession de Moulay Ismael qui dura trente ans. En arrivant à la Haye, il eut la désagréable surprise que son souverain, Ahmed Edhabi, avait déjà nommé un autre … ambassadeur dans la même capitale! Le temps de faire confirmer ses lettres de créances, le souverain devait mourir laissant notre homme bloqué sans titre dans une ville étrangère.. Après avoir vainement attendu sa confirmation à son poste par le nouveau souverain, il décida de se rendre à Londres dans l'espoir d'une aide du gouvernement anglais, sachant le prestige à Londres de son frère qui avait été un des négociateurs du premier le traité de paix et de commerce entre les deux pays. Effectivement, il devait obtenir des autorités anglaises le financement de son voyage de retour au Maroc. Grâce à l'intervention de son frère auprès du nouveau souverain, il fut de nouveau envoyé à La Haye avec pour mission de signer un nouveau traité de paix, mais ne réussit pas à surmonter les réticences et les réserves des Hollandais.

  1. YAACOB: Né à Rabat, il se joignit au grand groupe d'immigrants qui montèrent à Jérusalem en 1860. Son fils Shelomo, né a Jérusalem en 1873, fut rabbin en Syrie et au Liban et émissaire de la ville sainte à Boukhara et au Maghreb.
  2. SHEMOUEL: Né à Rabat en 1842, ü monta avec ses parents à Tibériade en 1852. Intronisé rabbin, il fut envoyé comme émissaire-quêteur en Algérie et en Tunisie en 1907. Président du tribunal rabbinique de Tibériade jusqu'à sa mort en 1917. Son petit-fils, Méir, fut le président de la communauté sépharade de Tibériade entre les deux guerres.

 

BENLAZRA

Nom patronymique d'origine arabe, formé de l'indice de filiation Ben et du substantif zra' qui signifie le grain, le blé, équivalent du patronyme espagnol également porté au Maghreb, Trigo et Trigano. Le nom est attesté en Espagne au XVème siècle. Il figue sur la liste Tolédano des patronymes usuels au Maroc au XVIème siècle. Au XXème siècle, nom peu répandu porté essentiellement en Algérie (Sahara, Alger, Oran) et au Maroc (Tafilalet, Tanger). Autres formes: Alezra, Benelezra.

  1. DAVID: Rabbin connu au Tafilalet, début du XVIIIème siècle.
  2. MAKHLOUF: Grand rabbin du Tafilalet, première moitié du XVIIIème siècle.

SIMON: Notable de la communauté de Tanger au début du XXème siècle. JACQUES: Commerçant bien connu à Tanger au temps du statut international. II fut à plusieurs reprises Président de la Chambre Internationale de Commerce et du Casino de Tanger.

 

BENLOLO

Nom patronymique berbère ayant pour sens petite perle, précédé de l'indice de filiation arabe Ben, porté aussi bien par les Juifs que par les Musulmans au Maroc. L'origine de la famille est dans le Haut Atlas, dans la région d'Iguimissen, c'est ce qui explique que trop périphérique, son nom ne figure pas sur la liste Tolédano des noms courants au Maroc au XVIème siècle. Se prononce aussi Belolo. Autres orthographes: Belulu, Loulou, Benloulou. Au XXème siècle, nom peu répandu, porté essentiellement au Maroc (Meknès, Fès, Demnate, Settat, Salé, Rabat, Iguimissen, Tanger, Oujda) et par émigration en Terre Sainte; en Algérie (Oran, Boghari, proche de Bellulo.

  1. YOSSEF: Rabbin à Meknès descendant d'une famille de Demnate, poète illustre. Une de ses oeuvres a été introduite dans la liturgie de la cérémonie de la Habdailah, marquant le passage du sacré (le jour du shabbat) au profane: "Avarékh et shem Hael hagadol véhanora", "Je bénirait le nom du Dieu Grand et Terribe".

RDWENIA: Illustration de l'idéal biblique de la "femme vaillante", la seule femme veuve à faire partie de l'un des premiers convois qui réussit à quitter Meknès pour Tibériade, avec ses enfants, en 1853.

  1. MEIR: Rabbin et président très vénéré de la communauté d'Iguinissian dans le Haut Altas marocain à la fin du siècle dernier. Après sa mort, en 1912, sa tombe était devenue un lieu de pèlerinage local.
  2. ELIEZER: Directeur de la principale yéchiba de la ville de Salé dans les années vingt.

ELIAHAOU HACARMELI-LOULOU:

Educateur et homme politique israélien né à Haïfa en en 1892 dans une famille originaire de Meknès, troisième génération en Terre Sainte. Formé comme instituteur à l'Ecole Normale Orientale de Paris, il enseigna à son retour de France dans les écoles de l'Alliance à Yavniel, Tibériade et Jérusalem. Il mena parallèlement une acti­vité de militant syndical représentant le syndicat des enseignants à la Histadrout. Elu membre de l'Exécutif de la Histadrout, il y fut chargé du Département des Originaires des pays d'Orient. A ce titre il participa à la fondation de la Fédération Mondiale des Communautés Sépharades à Vienne en 1925. Contrairement à ceux qui prônaient une Fédération forte et comba­tive, indépendante des partis politiques, il soutint que l'intégration des sépaharades passait par leur adhésion aux partis politiques sionistes. En 1947, il fut envoyé en mission en Afrique du Nord. Il y découvrit une ferveur et une activité sionistes dont ne se doutaient pas les responsables du Yichouv et à son retour, il milita activement pour que le mouvement sioniste porte plus d'intérêt à ce que on appelait "le demi-million oublié". Sa tournée peut-être considérée comme le tournant qui changea l'attitude des autorités sionistes envers l'immigration du Maghreb, ouvrant la voie à la alya de masse après la création de l'Etat. Elu sur la liste du Mapaï à la première et à la seconde Knesset, il mourut à Jérusalem en 1953. Une école de la capitale porte depuis lors son nom. En hommage à son action en faveur du parti et des sépharades, la Section Israélienne de la Fédération Mondiale Sépharade a publié un recueil de ses discours et carnets de voyages intitulé "Ad alot Hashahar" "Jusqu'à la montée de l'aube" (Tel-Aviv, 1978).

JUDA-LEON: Descendant d'une famille originaire de Demnate installée à Tanger, il fut pendant des dizaines d'années directeur de la "Hebra Kadicha", la compagnie du Dernier Devoir de Tanger jusqu'à sa mort en 1962.

SHLOMO: Syndicaliste et militant poli­tique israélien originaire du Maroc, maire de la petite ville de développement Bet Shean depuis 1983 sur la liste du Likoud, ravissant le titre à Itshak Kenan (Ouaknine) du parti travailliste. Sa victoire fut la signe annonciateur du déclin des Travaillistes et de la montée au pouvoir du Likoud d'abord sur le plan municipal après sa victoire sur le plan national en 1977. Il a été reconduit à son poste trois fois, la dernière fois en 1993

 Benjamin-Benkandil-Benkemoun-Ben kiki-Benlazra-Benlolo

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר