ארכיון יומי: 23 בנובמבר 2019


Said Sayagh-L'autre Juive- le martyre d'une jeune juive marocaine de Tanger, exécutée à Fès en 1834

SIMHA, de panique bondit du lit. Elle étreignit son fils Issachar contre sa lourde poitrine, plongea ses doigts dans sa dense et douce chevelure, lui caressa la tête lentement, tendrement. Elle se mit à chanter : Dors, mon bébé Dodo, mon petit Sans peur,

Et sans douleur

Ferme tes jolis yeux

Dors, dans le bonheur et la tranquillité

Tu sortiras des langes

Tu iras au Talmud Torah

Tu apprendras les lettres

Tu sortiras du Talmud Torah

Tu iras dans la ville

Tu apprendras l’achat et la vente

Tu deviendras ambassadeur

Issachar se calma, ferma les yeux. Simha le mit sur l’oreiller, le couvrit avec un drap brodé et attendit un moment dans le noir, s’assura qu’il dormait, puis revint se coucher. Depuis que sa mère était tombée enceinte, Issachar n’ar­rêtait pas de se retourner dans le lit, pleurait et criait sans arrêt empêchant ses parents de dormir. « C’est le mauvais œil, l’œil yara » se dit Simha. Elle demanda à la grand- mère de faire le « tadhbir ».

La grand-mère prit un mouchoir et se mit à répéter en le mesurant avec sa main :

« L’œil du voisin et de la voisine,

Celui qui avec son bâton,

Celui qui sort avec son costume,

Celui qui te regarde avec un œil envieux,

Ses yeux éclatent comme des grains de couscous »

L’état de l’enfant ne s’améliora pas.

Alors, la grand-mère dit : « C’est lghial, l’enfant est allaité avec du lait avarié à cause de la grossesse. Il faut le sevrer avant qu’il ne soit trop tard. »

Haïm demanda l’avis du rabbin Tolédano qui lui conseilla d’amener sa femme au mausolée du tsadik Sidi Amram ben Diwan à Ouezzane. Devant cette réponse, Haïm faillit s’étrangler :

  • Voici qui confirme l’adage : « Qu’est-ce qui te manque, toi qui es nu ? demande l’un, une bague, mon seigneur, lui répond l’autre. »
  • Si tu ne veux pas, amène-la à la Hiloula de Moulay Ighi Daoud Lachkar à Ouarzazate… ou à Sidi Yakoub Moul Lma à Sidi Rahhal…

Haïm avala sa colère et se tut. Les saints sont nombreux et chacun a ses spécialités.

Et qui sait! Simha pourrait exiger une visite à SidiYahya à côté d’Oujda, non loin des confins turcs… ou Haïm Pinto… ou alors Sidi Yahya ben Younes? Ou Ben Zmirou, ou Rabbi Meïr ben Lhanch, ou Lalla Mennana enterrée à Larache et dont les miracles sont innombrables, ou Sidi Haroun Kouhen dit Sidi Kadi Haja… ?

Et pourquoi pas Moulay Driss à Fès, sa baraka n’est pas à négliger.

Vamos a zorear, dit Haïm, acculant au verbe « zar » arabe, visiter, la terminaison infinitive espagnole. Il avait l’habi­tude de le faire en hakétia

Haïm pouvait tout supporter sauf le ridicule. Ridi­cule de l’homme qui ne peut satisfaire les désirs de sa femme enceinte. Pire que cela ! Le rabbin pourrait le lui reprocher.

Même les marchands oublient leurs comptes quand leur femme eft enceinte.

Là visite à Ouezzane commença. Plus que la distance, c'est la montée qui rend difficile la hiloula à Sidi Amran ben Diwan. Même les ânes et les mulets s’y arrêtent malgré les coups qui s’abattent sur leurs flancs.

Simha passa une nuit entière à côté du mausolée du saint. Malgré le froid piquant et la peur, elle s’assoupit et fit un rêve de bon augure.

Le souci principal devint de connaître le sexe du bébé quelle portait. En son for intérieur, elle n’avait pas de préférence. Surtout qu'elle avait eu une fille en premier et que le garçon était toujours en vie. Elle ne partageait pas la conviction des juifs beldiyyin selon laquelle la femme devait commencer par une fille pour qu’un garçon lui succède ensuite.

Finalement, la coutume et les remarques incessantes prévalurent. Simha décida d’éprouver les dires des uns et des autres en matière de prévision. Elle commença par tremper une feuille blanche dans du lait, la mit dans le brasero. La feuille devint rouge, signe d’enfant mâle. Si elle était restée blanche, elle aurait annoncé une fille.

Puis, elle eut recours à l’augure avec l’épreuve de Lalla Mimouna à l’entrée de la maison. Le premier visiteur fut Zahra, la fille de Benoliel, l’une des plus belles filles d’Is­raël de Tanger. C’était un augure qui lui convenait.

Le ventre de Simha lui arrive à la bouche.

Depuis quelques jours, la grand-mère maternelle a com­mencé les préparatifs pour accueillir le nouveau-né: des langes en coton, de la ouate en laine cardée, une cape en tissu brodé de soie bleue et une brassière brodée de fils d’or. Elle n’a oublié ni bavoir, ni chemise, ni robe, ni nouvelle garde-robe pour la future maman. Le rôle qu’on lui reconnaît est de préparer les menus coupons. Elle tient à accueillir sa descendance du plus beau des accueils.

Elle a informé ensuite, Louya la sage-femme qui n’a pas sa pareille, tant elle est experte, a la main douce en plus de la puissance et la clarté de ses youyous.

La douleur a commencé à tordre les entrailles de Simha. Elle a l’impression que ses os vont se rompre. La douleur est insupportable et l’on s’attend à accueillir un garçon. Louya prépare la cuvette, ordonne de faire chauffer des bouilloires d’eau chaude et de brûler dans les braseros du bois de santal, de la gomme odorante, de la gomme de Java, de l’alun et du Fasoukh qui annule l’effet du mauvais œil.

Les cris de Simha montent au ciel; si elle le pouvait, elle lacérerait la peau à quiconque oserait l’approcher. Elle hurle et s’agrippe avec une force prodigieuse à la corde clouée au mur: « Je suis sous ta proteélion Sidi Haï'm Messas… protège-moi Baba Saleh… Sidi Bel Abbas protège moi… » Le saint musulman aussi n’échappe pas à ses implorations.

En face de la douleur, les femmes se mettent à prier et implorer tous les saints connus et inconnus pour délivrer la parturiente.

La sage-femme suggère de brûler sept échardes prises sur sept marches de l’escalier; rien… Alors que les cris s’intensifient, Benyamin, le fils de la voisine, arrive avec un seau d’eau puisée à la synagogue.

Peu de temps après, la sage-femme sort de derrière la couverture en laine qui tient lieu de paravent et crie: « Une fille, une gazelle, Dieu soit béni » et elle lance des youyous stridents et forts afin que tous les coins de la rue, avec ses maisons et ses boutiques, l’entendent.

Soudain s’élancent des youyous en réponse à ceux de Louya.

Celle-ci plonge son index dans une écuelle remplie d’antimoine noir. Elle trace un trait sur le front du bébé en répétant: « Shaddaï la protège! Shaddaï la protège! » Elle présente à Simha, pour lui redonner des forces, une préparation à l’œuf, à l’ail et à la menthe poivrée.

Le soir, elle lui donnera un bouillon de poule à l’oignon et au gingembre et, si le lait ne monte pas, il faudra aller chercher du colostrum d’une brebis qui vient de mettre bas.

Said Sayagh-L'autre Juive- le martyre d'une jeune juive marocaine de Tanger, exécutée à Fès en 1834.Page 29

David Corcos Reflexions sur l'onomastique Judeo-Nord-Africaine-Jerusalem 1976

 ‘Aknïn se traduit textuellement par “le Jacobite” (=les descendants de Jacob); la forme arabe Ya'kübi explique parfaitement ‘Aknïn.

II n’y a que dans quelques Responsa de rabbins marocains que nous rencontrons quelquefois des ‘Akân. Aussi ce diminutif est-il inconnu même des Juifs du Nord du Maroc. C’est par une intuition admirable que D. S. Banett, “Le disciple Joseph ben Simon et Joseph ben Aknin” Tesoro de los Judios Sefardies VII (1964), p. 16, (héb.), a fortuitement entrevu la possibilité d’un lien entre le prénom Jacob, prénom que portait l’ancêtre d’un des Joseph ben Yehuda, et le nom Ibn ‘Aknïn qui était le sien. Il est évident que Banett ignore le diminutif de Jacob, ‘Akân.

On sait que l’erreur qui faisait confondre les deux philosophes, médecins etc. appelés l’un comme l’autre Joseph (ben Judah) ibn ‘Aknïn a été dissipée, cf. A. Halkin, “Ibn Aknin’s Commentary of the Song of Songs”, dans Alexander Marx Jubilee Volume, English section, pp. 402-405; D. S. Banett, art. cit., pp. 11-20:

  1. Hirschberg, The History of the Jews in North-Africa (Jérusalem 1965), t.1
  2. 267-270 (héb.); mais la question de savoir pourquoi ils portaient, tous les deux, le nom Ibn ‘Aknïn n’a pas été pour autant résolue. Dans le cadre de ce petit travail, il ne m’est pas possible de m’étendre sur ce problème autant qu’il l’eût mérité. Sans entrer dans tous les détails, j’en dirais seulement quelques mots. Nous avons à faire à dawx personnes différentes: (i) le commentateur du Cantique des Cantiques etc., Joseph ben Judah ben Joseph ben Jacob “Barceloni” qui vécut la grande partie de sa vie à Fès où il écrivit toutes ses oeuvres; (ii) Joseph ben Judah ben Simon ben Isaac “Maghrebi” (le dernier nom, Isaac, n’est connu que par une seule source, l’oriental al־Kifti), le disciple de Maimonide; il quitta Fès pour l’Orient longtemps après son maître. Si le nom Ibn ‘Aknïn est donné au premier Joseph c’est que son ancêtre, avons-nous dit, était le prénommé Jacob. Mais alors on peut s’interroger pour savoir comment un Espagnol (il serait né à Barcelone) pouvait porter un nom judéo-berbère. Son ancêtre, Jacob, est dit aussi “Barceloni”. Or, il n’est pas nécessaire pour cela qu’il fut né à Barcelone. Le fameux R. Isaac al-Fasi était né à la Kala‘a des Beni-Hammad. Son nom al-Fasi vient surtout de ce qu’il ait demeuré longtemps à Fès. Jacob “Barceloni” était dayyan à Barcelone et, sans y être né, y avait longtemps vécu. Jacob était probablement un africain comme tant d’autres dayyanim en Espagne à son époque, de même que son fils Joseph peut être le grand père de notre Joseph ben Judah. Joseph ben Jacob pouvait s’appeler déjà Ibn ‘Aknïn. Le disciple de Maimonide était, lui, un authentique maghrébin. Sa famille et lui même était de la ville de Ceuta. Il n’y a pas de Jacob parmi ses ancêtres. Pourtant, la tradition lui a donné le nom Ibn ‘Aknïn que, vraisemblablement, il porta dé son vivant. C’est, en ce qui le concerne, un nom qui apparemment, ne répond à rien. Cependant, en cherchant de plus près, on peut l’expliquer. Pour un esprit oriental ou arabisé dans une certaine mesure, le prénom Joseph évoque involontairement le prénom Jacob (comparez la règle de la künya arabe) : un Joseph est automatiquement “fils de Jacob”. D’autre part, le nom de famille de ce second Joseph ben Judah était, nous assure-t-on, Ben-Simon et là encore Simon est automatiquement “fils de Jacob”. Voyez, par exemple, le “prophète” des Barghwata, le Juif Tarif dont le père s’appelait réellement peut-être Simon; automatiquement, nous semble-t-il, l’informateur de El-Bekri (notre première source: cf. Description de l’Afrique Septentrionale, tr. de Slane, Alger 1913, p. 259) l’appelle: “Tarif ben Simon ben Jacob” et va plus loin en ajoutant “ben Isaac”. Jacob est lui aussi, automatiquement, “fils d'Isaac”; ces exemples ne manquent pas dans la littérature arabe. Aux yeux de ses contemporains, Joseph ben Judah ben Simon ne pouvait être qu'un “Jacobite”, un ‘Aknïn. Mais, dira-t-on peut-être, ‘Aknïn est judéo-berbère, pourquoi ce nom pour un homme né en Espagne et un autre né dans le grand port cosmopolite de Ceuta? Ici, il faut se rappeler l’importance que prit le berbère sous les premiers Almohades, époque pendant laquelle vécurent les deux Ibn ‘Aknïn: “Les Almohades”, nous dit Ibn Abi Zar’, “bouleversèrent tout à leur arrivée à Fès; autorités, khateb, imam furent remplacés sous prétexte que ne connaissant point la langue berbère leur ministère devenait inutile” (Rawd al-Kartas, tr. Beaumier.

David Corcos Reflexions sur l'onomastique Judeo-Nord-Africaine-Jerusalem 1976-page135

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

על ה'אקסודוס' היו לפי האומדן בין 70 ל- 300 מעפילים מוגרבים. במאגר נמצאו 17 מוגרבים ברשימה שמית שהופיעה ב'מגילת 'אקסודוס' שהנציחה את מעפילי אחת מספינות הגירוש לאירופה . הכללתם של מעפילי 'אקסודוס' במאגר למרות שהם לא גורשו לקפריסין נבעה מפני שהספינה הייתה דגל למאבק בבריטים והעפילו בה מעפילים צפון אפריקאים. נח קליגר שפיקד על אחת מאוניות ההעברה לגרמניה וסגנו היה שלמה טובול, מתוניס, ציין שעל ספינתו היו "כ- 200 יהודים יוצאי צפון אפריקה, בעיקר אלג'יראים שהצטרפו במרסיי".  מרדכי נאור לא הזכיר בספרו הראשון על עלייה ב' שהיו ב'אקסודוס' צפון אפריקאים. אך לאחרונה תיקן זאת. להערכתו 300 מעפילים מצפון אפריקה הצטרפו ל'אקסודוס' במרסיי. ילדי תנועת 'דרור' סיפרו שבספינה הייתה "קבוצת נוסעים מאפריקה הרחוקה" שלא ידעו אם הם יהודים. יוסי הראל מפקד ה'אקסודוס' הזכיר, שהפליטים הגיעו –לספינה ממחנה העולים 'גרנד אראנס' ליד מרסיי "וביניהם כמה עולים מאלג'יריה".  משפחת גז מתוניס סיפרה על התמודדותה עם תלאות המסע ב'אקסודוס'. כותבים נוספים שלא ציינו נתונים כמותיים היו: ברכה חבס, הסופרת של עלייה ב', בספרה 'הספינה שניצחה – – 'אקסודוס', היא לא הזכירה שהיו עליה מעפילים מצפון אפריקה. מנקודת מבטו של ז'ק דרוז'י על פרשת 'אקסודוס' היו על הספינה יהודים כמעט מכול קצוות תבל מסין ועד צפון אפריקה. –ראובן אהרני טען, שהפליגו בה חברי תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה. וניה פומרנץ ) זאב הדרי(,  ממטה המוסד לעלייה ב' בצרפת, כתב לכבוד 'יום קיבוץ גלויות', שבספינה היו מעפילים צפון אפריקאים. יהודה דומיניץ, שהיה ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בשנות ה- 80 של המאה שעברה, הזכיר בכנס על ההעפלה מצפון אפריקה שיהודים הגיעו משם והשתלבו בספינות כמו 'יציאת אירופה אקסודוס'. – אביבה חלמיש ב'סיפור האמיתי' על האקסודוס לא ציינה שהיו בספינה מעפילים מוגרבים.

סיפור התלאות והנדודים של מעפילי ה'אקסודוס' לא הסתיים גם לאחר העברתם בספינות הגירוש לאירופה. בדיווח ל'ארנון' [יוסף ברפלד] ממטה ההגנה בתל אביב, נמסר שבתחילת אפריל 1948 הגיעו לצרפת 1,480 ממעפילי 'אקסודוס' ו- 600 מהם עלו ארצה. עד סוף אפריל היו צפויים לעלות 2,680 ממעפילי 'אקסודוס' ובחודש מאי שאר המעפילים היו אמורים לעלות ארצה. בדיווח טלגרפי אחר נאמר שעד מאי 1948 יש "להפסיק את עליית אנשי 'אקסודוס' ולבכר על פניהם צעירים מאומנים ואחרים למאמץ המלחמתי". למברק התלווה איום שהמימון לעלייה ב' יופסק אם הוא לא ישרת את המאמץ המלחמתי [מלחמת השחרור, ב.ד].כנראה, באותה עת סדר העדיפות שנקבע על ידי האחראים לעלייה ב' לא היה נתון למצוקת המעפילים אלא להקמת המדינה. לעומת זאת מעפילי קפריסין לא היו אדישים למצוקת מעפילי 'יציאת אירופה אקסודוס' והציעו לוותר על מכסה חודשית – כמחווה של סולידריות. ניתן לשער, שמעפילים ששהו במהלך המלחמה במחנות השמדה וכפייה עמדו בפני דילמה מוסרית לא פשוטה – – לוותר על זכותם לעלות ארצה.

בדיווח על הספינה 'בן הכט' של התנועה הרוויזיוניסטית נמסר שהיו בה 70 30 מעפילים מצפון אפריקה ובראשם הרב פרג'ון. אפרים פרידמן, השליח לצפון אפריקה, דיווח, בפברואר 1947 , למטה המוסד לעלייה ב' בפריז ש- 70 מעפילים יהודים תוניסאים – – 'פורשים' רוויזיוניסטים, מתכוונים לעלות – דרך צרפת. הוא התכוון, כנראה, לספינה 'בן הכט'. במאגר נמצאו 56 מעפילים מוגרבים.

בספינה 'המעפיל האלמוני' היו בין 17 ל- 30 צפון אפריקאים. יוסף דרור ממלווי הספינה סיפר, יצאנו לדרך כשעל סיפוננו 850 מעפילים יוצאי פולניה, רומניה ועוד ארצות מזרח אירופה וקבוצה קטנה מצפון אפריקה".  בראיון אישי עם מעפיל מספינה זו הוא אמר שהיו אתו כעשרים חברים ממרוקו ותוניס שעברו הכשרה ב'קמפ דה פיז'ול' בדרום צרפת. ראובן אהרני טען שעל הספינה היו בני נוער בית"ר ודתיים ממרוקו. במאגר נמצאו 66 שמות של מעפילים מוגרבים ב'המעפיל האלמוני'.

בראיון אישי עם מעפיל מ'לנגב' הוא ציין שהעפילו אתו חמישה חברים ממרוקו שעברו הכשרה ב'קומפ דה פיזו'ל'. לפי נחום בוגנר ב'לנגב' היו שבעה מעפילים מצפון אפריקה. לעומתו, מנחם אורן הזכיר שהיו בספינה מספר צפון אפריקאים. במאגר נמצאו 63 מעפילים מוגרבים ב'לנגב'. לגבי 'משמר העמק' דווח על מעפילים טריפוליטאים [מלוב, ב.ד] שנבחרו לשמור על הסדר בספינה, אבל, בחירתם "הוכחה כאבסורדית מאחר והם דיברו ערבית ואיטלקית והיו צעירים ועדינים מאוד ואילו המעפילים [האחרים ב.ד] דיברו אידיש ושפות סלביות, היו מחוספסים 'בוגרי' השואה ומחנות המוות".  אין אומדן של מעפילים מוגרבים בספינה. במאגר רשומים 15 מעפילים לובים.

בן ציון יעקב מלווה הספינה 'לקוממיות' דיווח שהעפילו בה גם צפון אפריקאים. ראובן אהרני הזכיר שבהפלגתה השנייה של 'לקוממיות' ( 8.2.48 ) היו 180 צפון אפריקאים  ובמאגר נמצאו  160 מעפילים מוגרבים. יוסקה אלמוג, מפקד ה'נחשון', סיפר שבספינה היו 275 מעפילים צפון אפריקאים כמחצית מכלל המעפילים בספינה. במאגר השמות של ה'נחשון/קסטל' נמצאו 45 מוגרבים מתוכם מעפילים מהעיר ספרו שבמרוקו.

לגבי הספינות האחרות מחופי צרפת ניתן לטעון בהכללה שגם האומדנים שלהם לא היו מדויקים. הדרך בה הוצגו הנתונים על ידי החוקרים מחזקת את הטענה שהמידע על המעפילים לקה בחסר. בפרק המבוא המתודולוגיה של המחקר הוסברו הסיבות לרישום הלא מדויק של המעפילים והעולים כאחד.

מיכל ליס טענה שנתוני העלייה מצפון אפריקה בשנות המנדט היו חסרים מאחר והרישום בין מחלקת העלייה לבין הרשויות לא תואם כראוי. עוד טענה, ש"שיטות רישום שונות ואף אי רישום מדויק הקשו על אפיון דמוגרפי של המיעוט [המוגרבי, ב.ד] שעלה בין השנים 1948 1919 לפלשתינה". לשיטתה בתקופה זו עלו רק 1,000 עולים ממרוקו, תוניס ואלג'יר. להערכתה, הדבר נבע גם מכך ]…[ "שלא היה מגע בין התנועה הציונית המאורגנת לצפון אפריקה".  הנתונים שהובאו לעיל מוכיחים שהערכתה הייתה נמוכה מאד ולא עלתה בקנה אחד אפילו עם האומדן הרשמי של המוסד לעלייה ב'.

משהובהרה מדיניות העלייה של הסוכנות היהודית כלפי יהודי המגרב ומשהוצגו הנתונים על הספינות בהן הפליגו אפשר לשרטט את דיוקנם של מעפילי המגרב כפי שעולה ממאגר השמות.

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

קצידה — סי׳ אני חיים למוהר׳׳ח פינטו זצ״ל-הנושא: כמיהה לגאולה.

קצידה — סי׳ אני חיים למוהר׳׳ח פינטו זצ״ל

בשקל ״אן לבאגם בלגראם״

אלִיתִּפְרַח בַּת / עַמִּיוְשַׂכֵּל אִישׁ זָררָם שָׁלַט בְּכָלהַדּוֹר
עַל הַכֹּל .יָדזָר גָּבְרָה. / שׁוּבָהנֶחְשַׁךְ אוֹר עֵינִיסַף אֲנִי:

 

נְצֹר כְּבָבָת / בִּנְךָ אֲשֶׁר תָּמִיד נִזְנַחוּפִרְצוֹתָיו תִּגְרֹר
אֵלֶיךָ הַשֵּׁ"םאֶקְרָא / בְּכָלצָרָהאַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי:

יָסִיר דַּאֲבַת / מִלִּבֵּנוּ אלֵהִים חַיוּבְקִרְבֵּנוּ יָדוּר
יֹאמַר לְשִׁפְחַת שָׂרָה / שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי:

חַימִתּוֹךְ לַבַּת / הוֹצֵא אֶת בֶּןאֲהוּבְךָ — אַבְרָהָם הֶהָדוּר
וְאִם לֹא עַכְשָׁומָתַי / יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי?

יְבֻטַּליֻשְׁבַּת / וְיִמַּח שֵׁם אֱדוֹם וְגַם בֶּןקֵדָר מִדּוֹר דּוֹר
וְאֶשְׂמַח כָּלעִתּוֹתַי / אֲרוֹמִמְךָיָ-הּ– כִּי דְּלִיתַנִי:

יַחְפֹּץ יָהּ קִרְבַת / בְּנוֹאֲשֶׁר יָצָא לַחוּץ וְרָחַק מִמְּדוֹר
קָדְשׁוֹוְעִם אַנְשֵׁי שָׁוְא /שֶׁכֵּן הוּא הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי:

מַלְכִּיתֵּן לְבַת / צִיּוֹן הַנָּחָה וְשִׂמְחָהוְקָרְבָּן הַנָּדוּר —
וְקָרְבְנוֹת חוֹבוֹתַי / נַקְרִיב לָךְקֶרֶן יִשְׁעִי מָגִנִי:

כנפי שחר

הנושא: כמיהה לגאולה.

תפרח — תשגשג. ושכל — השמד. רם — אשר גבה. סף אני — אבוד. נצור כבבת — שמור כבת עין. נזנח — עזוב. ופרצותיו תגדור — הריסותיו תקומם. ידור — ישכון. מתוך לבת — שלהבת. ישוב אפך — ישוך כעסך, ינוח. דליתני — העליתני. הגבר — כאן: עם ישראל. מגני… — מגן בעדי ומעוז ישועתי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר