ארכיון יומי: 27 בנובמבר 2019


שְׂחִי לָאֵ-ל יְחִידָה הַחֲכָמָה – סי׳ שלמה חזק-פיוט מס 133 כרך א'

תולדות / פיוטים

קנב

אסתכבאר — בייתאיין

— פיוט — סי׳ שלמה חזק, ע״מ יב״ת יב״ת י״ת

שְׂחִי לָאֵל יְחִידָה הַחֲכָמָה / וְרוֹּצִי לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֵימָה
לְעוֹלָמֵךְ פְּנִי יוֹמֵךְ וְלֵילֵךְ / וְלָמֶה תִּרְדְּפִי הֶבֶל וְלָמָּה ?
מְשׁוּלָה אֶת בְּחַיָּתֵךְ לְאֵל חַי / וְכַאְשֶׁר נֶעֱלָם אַת נֶעֱלָמָה
הֲלוֹא אִם יוֹצְרֵךְ טָהוֹר וְנָקִי / דְּעִיכִּי כֵן טְהוֹרָה אַתְּ וְתַמָּה
חָסִין נוֹשֵׂא שְׁחָקִים עַל זְרוֹעוֹ / כְּמוֹ תִּשְׁאִי גְּוִיָּה נֶאֱלָמָה
זְמִירוֹת קַדְּמִי נַפְשִׁי לְיוֹצְרֵךְ / אֲשֶׁר לֹא שָׂם דְּמוּתֵךְ בָּאֲדָמָה
קְרָבַיבָּרְכוּ תָּמִיד לְצוּרְכֶם / אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ תְּהַלֵּל כָּלנְשָׁמָה:

כנפי שחר

(133) הנושא: מעלות הנפש, רשות ל״נשמת.

שחי – השתחוי. הבל ולמה — שמות נרדפים, ולמה — לא־מאומה. משולה את — בחמשה דברים לא-ל חי: א) בחייתך — שאין לפניו שינה, גם את כן. ב) וכאשר נעלם… — רואה ואינו נראה, גם את כן. ג) יוצרך טהור — בעולמו, ואת בגוף. ר) נושא… — סובל את עולמו, ואת את הגוף. לא שם דמותך… — שאת יחידה כמו שהקב״ה יחיד בעולמו וע״פ דב״ר ב, בו).

המשך נספח ה' – מדינת ישראל משרד הבריאות-כללי העליה- ירושלים תשט"ז ־ 1955

א. כושר לעליה.

האנשים הנכללים באחד הסוגים דלקמן יחולו עליהם

ההגבלות הבאות: משפחה העולה בשלמותה ויש בה נכה או זקן – לא ישמש הדבר סיבה למנוע עלית המשפחה בתנאי, שמספר הנכים והזקנים שבח, לא יעלה על מספר המפרנםים (זוג הורים זקנים נחשב כזקן אחד).

אדם הסובל מפגור שכלי קל. אשר אינו זקוק לטפול במוסד ואשר יכול להקלט בחיק המשפחה,” יורשה לעלות אך ורק בתנאי שהמשפחה עתידה לצאת להתישבות.  

אדם שאינו בחזקת מפרנס או בעל אמצעים הנדרש ע״י קרוביו בארץ ופרנסתו תלויה בהם, יאושר לעליה רק לאחר בדיקת מצב הקרובים בארץ ולאחר שיתברר כי אמנם הם מסוגלים לקלטו; ובלבד שלא, יהיה חולה במחלה הדורשת טפול רפואי ממושך במוסד.

אנשים הנכללים באחד הסוגים דלקמן לא ייחשבו ככשרים לעליה ועליתם לא תאושר:

אדם בודד שאינו בחזקת מפרנס או אינו בחזקת בעל אמצעים;

משפחה שאין בה אף מפרנס אחד;

חולה במחלה הדורשת טפול רפואי ממושך במוסד(כגון: שחפת, צרעת, מחלות רוח, התמכרות, מחלות לב, מחלות כליות ועוד), נכים מרותקים למיטה, אידיוטים ואימבצילים.

מקרים מיוחדים שאינם עונים על הדרישות המפורטות לעיל, אך בכל זאת נמצאו נימוקים חזקים להעלותם, עליתם תהיה טעונה אישור מטעם משרד הבריאות בירושלים.

חולים במחלות מבדבקות הניתנות לריפוי ע׳׳ י טפול רפואי קצר ימוינו כדלהלן:

חולי גרענת יקבלו את טפולם הרפואי לפני עליתם, עד הגיעם לשלב בלתי מדבק. אולם חברי קבוצות העולות בשלמותן להתישבות יקבלו את הטפול במקום ההתישבות בארץ.

חולי גזזת יקבלו את טפולם הרפואי לפני עליתם. במקרה של משפחה המבקשת לעלות בשלמותה להתישבות 'ויש בה חולי גזזת  יורשו החולים לעלות והטפול הרפואי ינתן להם בארץ, פרס למקרה שיש במשפחה אשה חולת גזזת שגילה עולה על 17 שנה. במקרה זה תעוכב עלית החולה עד לאחר מתן הטפול.

עגבת

נמצאת סרולוגיה חיונית בעת בדיקת המועמד לעליה ואין.הוא מוסר תולדות על עגבת, יש להיוועץ במומחה למחלות מין; אם לפי דעתו זהו מקרה של סרולוגיה בוגדת יורשה המועמד לעלות.

לא היתה אפשרות להוועץ במומחה והרופא הכללי לא מצא סימני עגבת יורשה המועמד לעלות; עם בואו ארצה יופנה .העולה למומחה.                       

נקבעה אבחנת עגבת טריה פעילה או חבויה שקיימת־ פחות מ- 4 שנים, ינתן טפול ספציפי בפניצילין (אם טרם נתן), ־ לפי הנוהג המקובל ביום והמועמד יורשה לעלות. הסרולוגיה עשויה להשאר חיובית זמן ממוסך אחרי גמר הטפול ודבר זה אינו צריך לקבוע את ההחלטה בדבר כשרו של המועמד לעליה.

נקבעה אבחנה של עגבת חבויה הקיימת יותר מ- 4 שניים או שנתן טפול קודם, תותר עלית המועמד.

נמצאה אצל המועמד עגבת ישנה, סימפטומטית עם שנויים במערכת הצירקולטורית, המוח וכו‘ כשרו לעליה לא נקבעה על פי מצב העגבת אלא על פי הפגיעה באברים.

במקרים של עגבת מלידה יש לנהוג כדלקמן: אם העגבת היא סימפטומטית או חבויה וגילו של הילד הוא פחות מ- 3 שנים יש לתת טפול רפואי. לפני העליה. מקרים אחרים יורשו לעלות ללא טפול.

נמצאה סרולוגיה חיובית אצל אשה הרה, יש לתת מיד- לפחות ששה מיליון יחידות פניצילין (לפני העליה),מבלי להביא בחשבון את האבחנה הקלינית והאפשרות סל סרולוגיה חיובית בוגדת.      

לא בוצעה בדיקת דם מסיבות שונות יצוין הדבר במפורש בכרטיס הבריאות.

הערה:   יש להקפיד על רישום מדויק בכרטיס הבריאות של כל הבדיקות שנעשו ותוצאותיהן וכל אבחנה שנקבעה והטפול שנתן. רשום מדויק יאפשר פעולה מידית להשלמת הבדיקות בארץ, וכן המשך הטפול ומעקב אחרי החולים.     

מתוך ויקיפדיה: סרוֹלוֹגיה (באנגלית: Serology) הוא תחום בביולוגיה ובאימונולוגיה העוסק בחקר נסיוב הדם והתגובות בין נוגדנים ואנטיגנים.

בדיקות סרולוגיות עשויות להתבצע למטרות אבחון כאשר יש חשד לזיהום. סרולוגיה מאפשרת לקבוע האם התרחשה הדבקה בגורם מחלה מסוים וכן את שלב ההדבקה – הדבקה פעילה או זיהום ישן: על פי כמות וסוג הנוגדנים המתגלים בבדיקה.

המשך נספח ה' – מדינת ישראל משרד הבריאותכללי העליהירושלים תשט"ז ־ 1955-עמ' 243

אביעד מורנו מתוך "מוסף פעמים"מס' 1 – אירופה ממרוקו: הפרוטוקולים של הנהגת קהילת יהודי טנג'יר (החונטה)  1864-1860

תפקידו של ספר הפרוטוקולים

ספר הפרוטוקולים, ששימש כלי לתיעוד כינוסי החונטה ולמעקב אחריהם, היה תוצר היסטורי של השיח שגיבש אותה והתגבש בה, ושהביא לכתיבתו. בתת–פרק זה אני מבקש לבחון את ספר הפרוטוקולים ככלי היסטוריוגרפי לחקר שיח זה.

כלי שלטוני

בתקנון החונטה נקבע הצורך בספר פרוטוקולים: 'על החונטה יהיה לשמור ספר על מנת לרשום בו את כל הפרוטוקולים שיוסכם עליהם בחונטה… במטרה שכל עניינינו והחלטותינו יתנהלו על פי סדר וכוחם יהיה יפה [que vayan en orden y fuerza                               

הפרוטוקולים שבספר היו ככלל רצף כרונולוגי של עניינים שבהם דנה החונטה, והם הוצגו בחלוקה לסעיפים. לרוב יוחדו לכל עניין שני סעיפים או שלושה במטרה להפריד בין הנושא שעלה לדיון ובין ההחלטה שהתקבלה או בין נושאים שונים שהועלו לדיון בכינוס. ספר הפרוטוקולים הונח לפני חברי החונטה בשעת הדיונים, ובמקרים רבים נפתח כינוס בהכרזה כי 'החונטה קראה את הפרוטוקול האחרון ואישרה אותו'. לפיכך לא פעם פרוטוקול הכינוס הקודם הנחה את החונטה בדיוניה, ולעתים הוזכרו בדיון פרוטוקולים של כינוסים קודמים.

כפי שהראה בנג'ו, ספר הפרוטוקולים דמה לפנקסים שניהלו חברות סוציאליות שונות בקהילה, ובסגנונו הוא דמה דמיון מסוים לפנקסי קהילה אחרים שנכתבו בזמנו. כמו כן הוא שימש בין היתר ספר החשבונות של

הקהילה ותועדו בו התשלומים והתרומות של כל אחד מנכבדיה, ומבחינה זו דמה לפנקסי חשבונות מאותה התקופה.

אולם על פי השיח בספר הפרוטוקולים דומה כי אין להבין את החלטת החונטה לנהל כלי מעקב כזה כפשוטה. ההחלטה נגעה לא רק לעצם השאיפה לייעול התנהלותה הפנימית של החונטה, אלא גם לשאיפה לפקח ולהטיל מרות על מנגנוני הקהילה. דומה כי כשם ששמו של מוסד החונטה מעיד על שינוי בתפיסת ייעודו של ועד הקהילה המסורתי, כך השם ספר הפרוטוקולים, על פי המקובל בספרדית מודרנית, Libro de actas , בלא להשתמש במונח המסורתי–העברי, כפי שעשו במקרים רבים כאמור, יכול ללמד על תפיסתם של כותביו.

ספר הפרוטוקולים שימש גוף פוליטי שראה עצמו חזק וחשוב בהרבה מרוב החברות הסוציאליות המסורתיות בעיר וכאחראי לפריחתה ולשגשוגה של הקהילה כולה. החונטה, שביקשה להטמיע בתוכה את כלל החברות השונות, קבעה כבר בראשית ימיה כי ארבעת הפרנסים הממונים על גופי הצדקה יציגו לפניה את ספרי פעולותיהם, ואחת לשלושה חודשים יפרשׂו לפניה את דו"חות ההוצאות וההכנסות שלהם. דו"חות אלו הועתקו לספר הפרוטוקולים. משנת 1864 הוצג ספר הפרוטוקולים בכל ראש חודש לעיונם של יחידי

הקהל, 'לכל החפץ לבוא ולהתעניין'. במקביל אפשרה החונטה לקהל לכתוב לה את הערותיו בספר נוסף שיועד למטרה זו. מהלך זה נועד לחזק את יכולת השליטה של החונטה ולעורר מחדש את הלגיטימציה שזכתה לה מנכבדי הקהילה זה ארבע שנים, והוחלט עליו כאשר היא חשה ביטחון ביכולתה השלטונית ולאחר שהגשימה רבות משאיפותיה.

ספר הפרוטוקולים נכתב ונערך בסגנון רשמי. יש בו שימוש מרובה בצורת סביל, שמציגה את הספר כמוצר מוגמר וכנרטיב המסופר על ידי גורם שלישי. אף שבשנותיה הראשונות, עד 1864 , לא פתחה החונטה את הספר לעיונם של שאר נכבדי הקהל, נראה כי היא פעלה מתוך מודעות לאפשרות של ביקורת ומעקב מצד יחידים בקהילה. על כן עודדה את חבריה לשמור על סודיות באשר לדיוניה ותיעדה בספר אך ורק החלטות שנראו ראויות לפרסום. הימנעות מחשיפת תהליך קבלת ההחלטות אפשרה לחונטה לחדד את תפיסתה העצמית כגוף מגובש ויציב, במיוחד כאשר נחשף ספר הפרוטוקולים שלה לעיני כול.

לעתים קרובות צוין בפרוטוקול כי 'לאחר דיון נרחב החליטה החונטה על…', או כי 'החונטה הסכימה פה אחד כי…'. הספר לא הותיר מקום רב למחלוקות, שוודאי צצו מפעם לפעם בכינוסיה, ובוודאי לא הותיר מחלוקות ללא פתרון שהשביע את רצונה של החונטה. הנרטיב העצמי שהציגה החונטה בספרה שיקף את השיח שלה ובה בעת סייע להמשך עיצובו.

עוד על אופיו של הספר כמסמך רשמי המציג את החונטה כגוף ייצוגי ניתן ללמוד אולי מאזכור תפקידיהם הרשמיים של חברי החונטה. למשל בפרוטוקולים רבים נכתב כי 'האדון פרנס העניים הציג בפני החונטה…', או כי 'האדון נשיא החונטה הציג בפני החונטה…', אף שאישים אלה היו חברי חונטה וסביר להניח כי בכינוסים פנו אליהם עמיתיהם בשמם הפרטי או לכל היותר בשם משפחה אך ללא ציון תפקידם. ביטויים לשוניים רשמיים כאלה מחזקים את הסברה כי חברי חונטה הועידו את ספר הפרוטוקולים לא רק לשימושה המידי והבלעדי של החונטה.

אביעד מורנו מתוך "מוסף פעמים"מס' 1 – אירופה ממרוקו:

הפרוטוקולים של הנהגת קהילת יהודי טנג'יר (החונטה)  1864-1860

Langues et folklore des Juifs marocains-Pinhas Cohen-2014- Histoire de la mahia au mellah- Les facéties du sieur Chriqui

El-hlam- d-Chriqui/le rêve de Chriqui

Hlemt wahd l-lila bas ana motet / u men hit kont ma‘rof f-Meknas ‘abbauni l-gan‘eden. Ferhet wahd-el-ferha di ma‘andha qyas ‘la ‘qibal dak-el-kabod di ‘amloli. /

Wahd-en-nhar / ana daiz f-es-soq / wana ka nra mol-liqama / huwwa wahd-er-rebbi kbir di Meknas. Zidet si khalfat / wana ka nra ‘aud wahd-er-rebbi akhor d-el blad / gales ka ibe‘ f-wahd-el- hwinta.

T‘azzebt m- dak-essi di ka nra . Khammemt m ,a rase u qolt “ Was kain si sra ‘ f-gan ‘eden / bas-el-hakhamim el kbar d-el-blad i‘iso f-had d-della ? Ana hakdak / baqe ka-nkhemmem / wana ka- nra wahd-el kerrosa / ka-izerroha setta d-el-khil m ‘azzbin / u-n-nas kellhom ka-itba ‘do hetta ka-d-oz.

Qolt skon mol had-el-kabod kello wana ka-nra f-el kerrosa sahbe Béton /di konna dima f-el-‘rasat u-l- miali / u mahia gher qebb ‘liya nqebb ‘lik Bqit dahes men dak -essi di ka-nra. Zit ana qolt-lo : “ Kifas a Béton oselt l-had -el-kabod kello ? qal-li : dak-essi-li ka tra / ‘la qibal mahia llah ibark fiha !

 Za S-Sreqi qal-lo : hetta ana m-di nmot i‘amloli had-el-kabod ? qal-lo : l-la ! men hit ana / bdit nesreb men seghri / men di ka-nqom f-es-sbah bekkri/u-mma ntin /kont ka-tsenna d-dhor / ‘ad ka tebda tesreb. ”

Iwa hadi hiya ‘las m-en-nhar di hlem dak-el-hlam / S-Sreqi bda isreb hetta huwa men di ka-iqom f-es-sbah fhal sahbo Béton.

Traduction

Une nuit, je fis un rêve étrange. J’ai rêvé que j’étais mort et comme j’étais bien considéré à Meknès, je fus naturellement dirigé vers le Paradis . En me promenant dans les rues, je cherchais des visages connus .Mais ce que je vis me laissa ébahi :le marchand de menthe n’était autre que le grand rabbin de ma ville.Quelques pas plus loin, une autre surprise m’attendait : une petite échoppe était tenue par un grand rabbin. Tout à mes pensées sur les mystères de la justice divine, je vis arriver un magnifique carrosse tiré par six superbes chevaux et tout le monde s’écartait sur son passage. Je voulus savoir qui en était l’heureux passager et ma surprise fut encore plus grande. Ce dernier n’était autre que Betton, mon compagnon de toutes les saoûleries dans les mariages et les fêtes! Je lui dmandai ce qui lui avait valu tant d’honneur. “ Je dois tout à la mahia, bénie soit-elle ! ”

Alors, moi aussi quand je serai mort j’aurai droit à de tels égards ?

Ah ! non, toi tu seras à un degré moindre, parce que moi je commençais à boire très tôt le matin, alors que toi tu attendais l’après-midi ”.

Voilà pourquoi Chriqui s’était mis à boire lui aussi dès le lever du jour comme le faisait son ami Betton.

Langues et folklore des Juifs marocains-Pinhas Cohen-2014 Histoire de la mahia au mellah Les facéties du sieur Chriqui-page 75

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר