שנאנים שאננים / ר' שלמה אבן גבירול (סימן שלמה קטן)-ביאור ד"ר אלי שפר

Asilah

שנאנים שאננים / ר' שלמה אבן גבירול (סימן שלמה קטן)

שִׁנְאַנִּים שַׁאֲנַנִּים כְּנִצּוֹצִים יִלְהָבוּ
לַהֲטֵיהֶם וּמַעֲטֵיהֶם כְּעֵין קָלָל יִצְהָבוּ
מוּל כִּסֵּא מִתְנַשֵּׂא בְּקוֹל רַעַשׁ יִרְהָבוּ
הֵן בְּמַחֲזֶה זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ אֵל יֶאֱהָבוּ
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ

לְךָ חַיּוֹת עִלִּיּוֹת בְּתַחְתִּית כֵּס הַנִּקְבָּע
וְאֶרְאֵלִים וְחַשְׁמַלִּים אֲזוּרֵי זִיו הַנִּצְבָּע
תְּהִלָּתְךָ וְהִלָּתְךָ יְהוֹדוּן מַחֲנוֹת אַרְבַּע
זֶה יַעְרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ לְךָ זֶמֶר וְשִׁיר יַבַּע
בְּנֵי חַיִל יוֹם וְלַיִל בְּמִשְׁמְרוֹתָם נִצָּבוּ
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ

מְכוֹן מִשְׁמָר הַנֶּאֱמָר בְּרֹאשׁ מַחֲנוֹת הֲמוֹנֶיךָ
הֲלֹא נִמְסַר בְּיַד הַשָּׂר מִיכָאֵל גְּאוֹנֶךָ
בְּמַרְכָּבוֹת לִרְבָבוֹת יַעֲמֹד עַל יְמִינֶךָ
וְיִקָּווּ וְיִלָּווּ דְּרֹש אַיֵּה מְעוֹנֶךָ
וְשָׁם סָגוֹד לְמוּל פַּרְגּוֹד לְךָ יִסְגְּדוּ וְיִקְרָבוּ
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ

הֲמוֹן מַחֲנֶה הַמִּשְׁנֶה עַל יֶרֶךְ שְׂמֹאל נִזְקָף
וְעַל צְבָאוֹ וּנְשִׂיאוֹ גַּבְרִיאֵל הַנִּשְׁקָף
בִּשְׂרָפִים לַאֲלָפִים בְּחֵיל כָּבֵד מְאֹד נִתְקָף
זֶה אֵיפֹה וְאֵלֶּה פֹה וְכִסֵּא קָדְשְׁךָ מֻקָּף
גְּזוּרֵי אֵשׁ אֲזוּרֵי אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ יִרְכָּבוּ
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ

קוֹל יְצַפְצֵף וְשִׁיר יְרַצֵּף צְבָא מַחֲנֶה שְׁלִישִׁיָּה
וְנוּרִיאֵל שַׂר הָאֵל עוֹמֵד בָּם לְתַלְפִּיָּה
לְשַׁאֲטָתָם וְשַׁעֲטָתָם יְרוֹפֵף חוּג הָעֲלִיָּה
בְּקוֹל אַיֵּה מְקוֹם אֶהְיֶה יוֹצֵר רוּם וְתַחְתִּיָּה
רְאוֹת נֶאְדָּר הַנֶּהְדָּר יוֹם וָלֵיל יִתְאָבוּ
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ

טְכוּסֵי הוֹד לְךָ שָׂהוֹד בָּרְבִיעִית יָעִידוּ
וְאִמְרָתְךָ וְזִמְרָתְךָ עִם רְפָאֵל יַגִּידוּ
וְצִיץ מָעוֹז וְכֶתֶר עֹז לְךָ יִקְשְׁרוּ וְיַעֲנִידוּ
וְאַרְבַּעְתָּם שִׁיר וּמִכְתָּם יַתְמִידוּ וְיַצְמִידוּ
חִבַּרְתָּם וְגִבַּרְתָּם לְבַל יִיגְעוּ וְיִדְאָבוּ
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ

נִצוֹצִים נִקְבָּצִים לְךָ יַחַד יְרַנֵּנוּ
בְּעַד עֲמוּסִים הַחֲמוּסִים לְךָ קוֹלָם [לְעֻמָּתְךָ] יְחַנֵּנוּ
בְּאֵימָתְךָ וְיִרְאָתְךָ רַגְלֵיהֶם יְכוֹנֵנוּ
בְּקוֹל חָזָק כְּמוֹ בָזָק קְדֻשָּׁתְךָ יְשַׁנֵּנוּ
עֲנוֹת קָדוֹשׁ לְאֵל קָדוֹשׁ לְמוּל קָדוֹשׁ יֶעֱרָבוּ
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ

כללי מאת ד"ר אלי שפר …
באדיבותו ובהסכמתו המלאה

פיוט שנתקדש להאמר ביום הכיפורים ומשתייך לסוג "אופן"

בפיוט זה טבע רשב"ג את סגנונו המיוחד. היותו איש הגות וחכמה, לא מנעה ממנו מלטפל בחומר חריג ומיוחד במינו.

מעמד ההכתרה מהווה חוויה כבירה לקורא המתרשם ממראות וקולות. השאלה –"איה כבודו להעריצו" מהדהדת בין בתי השיר והיא עצמה תכלית עבודה. על ידי הכמיהה, דרישת האל והרצון להתקרב אל הנעלם מנסה המשורר להאדיר את גדולת האל*המלך, לשבחו ולהללו. השיר קצבי, בעל דינמיקה עצומה. הפזמון החוזר נותן תחושה של גלגל סובב בלא הפסק. אפקט זה הושג ע״י שימוש חכם בפיסוק מתאים לפסוק המקראי: ״הבו לה׳ בני אלים, הבו [לה׳ כבוד ועוז]״(תהילים כס, א). המילה ״הבו״ פותחת וסוגרת את הפיזמון החוזר ומתחרזת עם סופי המחרוזות (הבו, נצבו, ויקרבו, יתאבו, ידאבו, יערבו).

החריזה: בנוסף לחרוז של הפיזמון ״הבו״ (ראה לעיל), מתחרזים כל ארבעה בתים בכל מחרוזת. הבית הראשון כתוב בחרוז משובח. המשורר הוסיף חרוזים פנימיים בשני העמודים הראשונים של כל בית (שנאניס/שאננים; להטיהם/ מעטיהם וכו׳).

חתימה: שלמ״ה במחרוזת הראשונה. שלמ״ה קט״ן מראשי המחרוזות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

ספטמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר