קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל-תשרי תרי"ט – אלול תרל"ג 1859 – 1873, ימי מלכות סידי מוחמד בן עבד רחמאן

תעודה מספר 23

ידידינו אור נערב, מושיע ורב, גודר גדרי ועומד בפרץ, למסתור ולמחסה, הלא המה החכם השלם והכולל, אור גולל הדיין ומצויין, עצום ורב כמוהר"ר עמרם אלבאז חשצ"ן ואתו עמו החכמים ויחידי הקהל קטון וגדול ה' עליהם יחיו, דשנים ורעננים יהיו אמן כן יהי רצון.

 מן השטים שניים הם המדברים החיים והשלום יהי שלום בחילכם, שלווה בארמוניתכם, והניח ה' לכם מכל אויביכם ורעה לא תמצא ולא תאונה עליכם, ה' צבאות יגן עליכם, אל תראו תחזקנה ידיכם, ומציון ישלח עזרכם, אמן כן יהי רצון.

אות לטובה כי כן באה אלינו האישה אשת רפאל ברוך ואתה עמה קצת יחידים והיא מרת נפשבוכה ומבכה, ובקשה ממנו לכתוב למעלתכם ואם הוא עשה שלא כהוגןחסדיכם יגבר, וכבר מלתייהו אמורה לעולם יהיה אדם מכת הנעלבים ואנחנו זרע ישראל ציווינו ה' לא תקום ולא תטור והקב"ה אריך אפיה.

ודברים כאלו לא נעלמו ממעלתכם וכבר קדמה לכם ידיעה כי זה הכוס עבר עלינו ןעם כל זאת לא עשינו עמן שןם רעה ולעת עת הוא שקט ובטוח וכבר אמרו שרין בידינו להעמיד משפטי הדת על תלם, ועוד אמרו היכלא בידינו היא.

אבל מה נעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה, אם לזאת אחינו אתם אין דבר חוצץ בינינו לביניכם נגילה ונשמחה  בישועתכם העבירו על מדותיכם, ומי לנו גדול מיוסף צדיקא שומר הרבית שזן את אחיו הם ונשיהם ובניהם לחם לפי הטף בזמן הרעבון ובבקשה  מכם חסדיכם יגבר עליו וכבר קיבל על עצמו שמהיום הזה לא יוסיף עוד ליכנס בענייני הקהל כלל ולא יבוא לפתחו שום שוטר ומושל.

ואם עבר על זה הנה ידיכם תהלות לאל ידיכם לא אסורות לו וכו…..ובבקשה מכם שלא תנהגו עם בעלה כפעלו מידה כנגד מידה, שבר זה יכתב עליו בערכאות ובעידי ישראל בקנס גדול כאוות נפשכם וכפי אשר יראה בעיניכם, כב דברי דורשי שלומכם וטובתכם בלב תמים, כל הימים החתומים פה פאס יע"א ואתם שלום ורוב שלומות

ראובן סירירו סי"ט – וידאל צרפתי סי"ט – ידידיה מונסונייגו יס"ט

גם אנוכי דורש בשלומכם וטובתכם ואחת שאלתי ממעלתכם אחינו אתם לא נעלם מכם משרז"ל הנעלבים וכו….וכל המעביר על מדותיו וכו

נאם רפאל יעקב בן סמחון סי"ט – מרדכי וואעקנין יס"ט – הצעיר חיים מסעוד בן עמרם סי"ט

סוף תעודה מספר 23

תשרי תרי"ט – אלול תרל"ג 1859 – 1873, ימי מלכות סידי מוחמד בן עבד רחמאן

כדיינים בצפרו שימשו אז רבי רפאל משה אלבאז, רבי חיים אליהו אביטבול בנו של רבי עמור, רבי יקותיאל אלבאז, רבי רפאל מאמאן ומר זקיני רבי אליהו בן הרוש. רבי רפאל משה כותב על מלך זה בספרו " כסא המלכים " : ובשנת התרי"ט בחודש אלול מת המלך מולאי עבד ארחמאן וימי מלכותו ל"ח שנה ומלך בנו המלך החסיד והרחמן סידי מוחמד. היה אוהב ישראל ומכבד את החכמים. וכל ימיו ימי שמחה וששון ליהודים וריבוי הברכה והשפע עד שהעשירו רוב היהודים שבמדינת מלכותו.

במכתב שכתבו חברת " כל ישראל חברים " " ליהודים היושבים במדינת מרוקו בראש חודש כסלו 1874, הם אומרים : " וגם מלכי ארצכם זכורים לטוב כי לא נמנעו משמוע תפילתכם ומהציל צדיקים מיד רשעים.ובפרט הסולטאן האחרון עשה עמכם אות לטובה וזה חודשים מעטים יצא מלפניו כתב הפירמאן בגלל היהודים אשר במלכותו שיבטחו באהבתו ובחמלתו..וה' ישלם שכרו וישמור גם כן את הסולטאן החדש אשר קם תחתיו ".

נמצינו למדים מכאן שבסוף ימיו הוצא הפירמאן הנ"ל " ליהודים שיבטחו באהבתו ". איננו יודעים באילו מסיבות הוצא הפירמאן ומה תוכנו המדויק. אך מבין השיטין ניתן להבין שהיו מעשים או לכל הפחות עלילות שנתנו ליהודים מקום להרגיש שהם אינם רצויים ועל כך הוצרך המלך לעודדם ולהבטיח להם אהבתו.

במכתב הנ"ל מוסיפים ראשי כי"ח " שמעו נא את דברינו…הסירו נא ממעלליכם את כל אשר ירע ביני יושבי ארצכם…ויותר מכל מוצא שפתיכם תשמרו ותזהרו מאוד פן תדברו באוזני העם דברים לא יוכלו להלמם ויחר בכם אפם ויסירו מכם רצון המלך ויועציו ויוסיפו שנא אתכם ויאמרו כי עם נבל ועז מצח העם הקטן הזה…וחדלו מהתהלל בעזרת הממשלות ובתשועה הבאה מרחוק.. אל תצאו מגדר התבונה להתפאר לעיני הגויים, כי מהר כגלי הים יהפוך לב העם ומנהיגיו ואנחנו שווא נעמול בשבילכם..אם תשמעו לקולנו תמצאו חן בעיני כל אדם. והמלך בחסדו ירחב לכם בצר, וכצינה יעטור אתכם רצון.

מדברי תוכחה אלו ניתן ללמוד קצת על הגיגיהם של יהודי מרוקו בתקופת מעבר זו. אירופאים רבים נמצאו במרוקו. ובשיתוף עם ארגונים ומוסדות יהודיים באירופה, התערבו רבות אצת השלטונות למשעם שפר את מצבם של היהודים. הללו, שלמדו כי יהודי אירופה יש לאל ידם לעזור להם, נפנפו בטענה זו במריבותיהם וסכסוכיהם עם השכנים הערבים. איימו שהנה יכתבו לאחיהם שבאירופה ויגידו להם את הקורות אתם.

איומים אלו עשויים היו לסכל כל אפשרות של התערבות מבחוץ, מחשש שהמלך יראה בכך משום פגיעה ביוקרתו וסמכותו, שבלאו הכי לא היו חזקים אצל השבטים שהתקוממו נגדו לא פעם ולא פעמיים.

ובשנת 1862 נראה כוכב אחד ברקיע עם זנב ארוך ועמד כן כמו חודש ימים וסמוך ונראה קם מורד אחד בשם ארוגי שהיה מכשף גדול וקיבץ חיל לרוב אנשים ריקים ופוחזים והרעיש את העולם בכשפיו והיה שונא היהודים וגם הגויים כל הנקרא בשם שריף. וגם המלך נכנס פחד גדול בלבו ולא ידע מה לעשות ובכל מקום שהיה הולך משתחווים לו ונשמעים לעצתו עד שהגיע לעיר זרהון שאז עמדו גדולי העיר ונמנו וגמרו להורגו כי בלבל העולם והמלכות בכשפיו וחבליו ובלכתו להשתטח על קבורת מולאי אידריס שבזרהון ושלחו לו גלח אחד לגלח את שער ראשו וציוו עליו להורגו וכן עשה ואחז בזקנו ושחט אותו כן יאבדו ותשקוט הארץ.

בצפרו איננו יודעים אילו מאורעות חשובים היו. אך אנו יודעים שבשנת 1864 תוקנה תקנה שלא יפתחו חנויות נוספות עד שיתנו שליש בחנות לעניים דבר המצביע על קידום כלכלי, שנתן מקום לפתיחת חנויות חדשות. באותה שנה ביקר השר משה מונטיפיורי ז"ל במרוקו והשתדל להטות לבב המלך לטובת היהודים. בשנת 1867 היה רעב וארבה, תלמידי חכמים רבים עזבו את צפרו בגלל שלא השגיח הקהל עליהם לתמוך בם ולפרנסם. חכמי פאס שלחו אגרת תוכחה על כך לרבי יקותיאל אלבאז אחרי מות המלך סידי מוחמד מלך בנו.