הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

תורת אמך
◆ לאור חכמי מרוקו ◆ פרשת תזריע, מצורע ◆
אתר אור חדש ליהדות מרוקו וצפון אפריקה

ביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב, ג)
כתב הדין רבי אברהם ברוך טולדאנו זלה"ה דין בעיר מכנאס שבמרוקו אמרו במדרש גדולה מילה שהרי כל השבטים נימולו לח' ימים. וצריך לדעת מה חידוש כל כך בשבטים שנימולו לח' ימים עד שהוצרך ללמוד מהם ענין גדולתה של מצות מילה. וגם מדוע הוצרך ללמוד על חשיבות וגדולת המילה מהשבטים, והלא עדיף טפי ללמוד כן  מאברהם שנקרא תמים רק לאחר המילה. וכן ממשה רבינו שלא נתלה לו אפילו שעה אחת על עיכוב מילת בנו.ויש לבאר על פי אומרם בגמרא )נדה לא ע"ב(, שאלו תלמידיו של רשב"י מפני מה אמרה תורה מילה בשמונה אמר להם כדי שלא יהיו כל העולם שמחים ואביו ואמו עצבים מפני שהיאטמאה. אבל כשביום השמיני היא טהורה הרי שאז גם אביו ואמו שמחים, והנה על טעם זה יש להקשות מענין לידת השבטים, שקבלו רבותינו שכל אחד מהשבטים תאומה נולדה עמו, וכיון שנולדה עמהם נקבה הרי שהאימהות היו טמאות כטומאה נקבה י"ד יום. ועל כרחך צריך לומר דמילת השבטים לח' לא היתה מטעם כדי שיהיו גם אביו ואמו שמחים, אלא דענין מילת הבן הוא דוגמת הקרבן, וכמו שאין להקריב קרבן רק מיום השמיני ואילך וכמ"ש ומיום השמיני והלאה ירצה, לקרבן )ויקרא כב, כז(, כך אין למול קודם ח' ימים. וא"כ כמו שהקרבן מכפר על חטאיו של אדם כך המילה מכפרת כן. וזה מה שאמר גדולה מילה שמכפרת חטאיו של אדם כקרבן, שהרי כל השבטים נימולו לח' ועל כרחך לא נימולו כן מטעם שיהיו אביו ואמו שמחים, אלא מטעם שהיא כקרבן וכנ"ל ואם כן זהו שגדולה מילה.

והקריבו לפני ה' וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה 

כתב הרה"צ רבי יצחק אברז'ל זלה"ה מרבני העיר מרכאש ומחבר הספר כפר ליצחק, והקריבו – מיכאל נשמתו. לפני ה' – ונהנה פנים בפנים וכפר על הדור ובתנאי. וטהרה ממקור דמיה – וחזרו בתשובה ולמה באה הנשמה לזה העולם. זאת תורת – הדין של. היולדת – שהיא הנשמה. לזכר או לנקבה – או כמו זכר שמכפר על הדור כמו הנקבה מכפרים או מעיקרא היתה בחינת נקבה ומושפעת מאחרים ועכשיו בחינת זכר משפעת לאחרים:
והעלה הכהן מיכאל את העולה שהיא הנשמה ואת המנחה נוטריקון מצות נדה חלה הדלקה וכפר עליו על הדור ובתנאי וטהר כל אדם את עצמו.

מעשה רב: "ליל תחדיד" מתוך 'פניני המידות'
היה מעשה נורא במשפחתנו שבליל הברית סבי ר' יוסף אסולין ז"ל נהג להביא עמו סכין והיה הולך מצד אל צד בבית, ובהולדת הבן השלישי אמי ביקשה מאבי שיזמין את סבי אבל שיבא בלי הסכין, סבי שמע את הבקשה הגיע בלעדי הסכין, לאחר ברית יצחק אמי מרגישה שהילד מגיב בצורה מוזרה, פנו לבית חולים שם אושפז בסיבת פרכוסים, וכמובן שהברית התבטלה, אמי אמרה שסיבה זאת היות שביטלה את המנהג, נסיים את המעשה לאחר שהרופאים הודיעו לאבי שהתינוק עוד ישהה זמן רב בבית חולים, בצר לו פנה לצדיק רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל שמע המעשה בירך את התינוק וצייד את אבי בבקבוק מים שימשח את התינוק, אבי הגיע לבית חולים ואיך שהוא נכנס לחדר התינוק הוא ראה שמאחד הצינורות משפריץ דם עד לתקרה, אבי עצר את הדם והגיעו לאלתר הרופאים לחדר, והנה אבי מושח את התינוק במים לעיני הרופאים המשתאים והתריעו באבי שמעשיו מסכנים את היד, במקום אבי חתם על מסמך שהילד באחריותו, ובמקום לקח את התינוק מבית החולים, כולו אמונה בברכת הצדיק, וכך היה בלי שום טיפול רפואי מלבד מי הרפואה, לאחר מספר שנים הצדיק בסוף ימיו התגורר בבית בנו, בשכונת נוה שאנן, אבי לקח את כל המשפחה לקבל ברכה, הרב בירך את כל אחד מבני המשפחה שהגיע לאחי הנזכר, אמר לאבי בערבית
את הילד הזה הצלתי אותו, ב"ה היום אחי הרב יונתן אסולין שליט"א מרביץ תורה בעיר חדרה.
הכרת הטוב מתוך 'פניני המידות'.
ראיתי שרבי חיים בן עטר כתב בספרו חפץ ה' )דף יג.(, וז"ל כל השמות שקורין האבות לבניהם הם הם השמות העיקרים שקורא ה' לנשמה בעולם העליון, וה' נותן בלב האדם לקרות השם ההוא לבניו כשם שקרא ה' לנשמה. הרה"צ ברוך רפאל טולדאנו זצ"ל הקפיד שלא יקראו במשפחה ע"ש בחיים חיותו, חוץ מפעם אחת ויחידה התארח רבי ברוך רפאל טולדאנו חודש ימים בעיר ירוחם בבית המרא דאתרא, והיה סנדק לבן המרא דאתרא, ביום ז' באדר, והתכבד בסנדקות, ויקראו ליד בשם משה והוסיף הרב טולדאנו את השם ברוך, משום הכרת הטוב להרה"צ רבי דוד מלול שארח אותו, ושנודע הדבר במשפחת טולדאנו התפלאו
מהמעשה )מפי הרה"ג רבי עמרם מלול בשם אביו הרה"צ רבי דוד מלול זצ"ל(.