חנוכה – הנרות הללו אנו מדליקין, על הנסים ועל הפורקן. . .רפאל בן שמחון

חנוכה

הנרות הללו אנו מדליקין, על הנסים ועל הפורקן. . .חנוכיה ממרוקו

שבוע חנוכה שאנו מכבדים באורים, אינו נמנה על משפחת החגים הגדולים שלנו, הוא גם דל יחסית בתחום ההלכה והדינים! אין בו איסור מלאכה, התפילות אינן שונות מתפילות ימי־חול, פרט לתוספות קלות: ״על הנסים וההלל״ וכמובן טכס הדלקת הנרות. עם זאת, עשיר חג החנוכה בתחום האגדה, במנהגים שבמסורת ובפולקלור שהתפתחו במשך הדורות בקהילות שונות וקשה לעמוד על מקורם של רבים מהם. אולם יהודי צפון־אפריקה, במיוחד יהודי מרוקו תרמו והכניסו בחג זה ולא במעט; חמימות והתלהבות, רוממות רוח ועליצות עם והעשירו אותו במנהגים רבים ומגוונים.

[anti-both]

באגדה

במרכזו של חג החנוכה, עומדת המנורה שהיא סימלו הלאומי של עם ישראל.

שלושה שותפים במנורה: השמן, האש, האור. כל אחד מהם יש לו תכונה המאפיינת את מהותו וייעודו של עם ישראל:

השמן – אינו נמסך בנוזלים והוא צף תמיד למעלה.

האש – אף אם קטנה היא, גדול כוחה לשרוף כמויות רבות.

 האור – אינו מותנה במידה, מעט אור כוחו יפה ודוחה הרבה מן החושך.

עם ישראל הוא השמן, הוא האש, הוא האור לעולם כולו והאגדה ממשיכה בתיאור יפה זה.

( מתוך מאמרה של הרבנית יהודית קוק ז"ל.מנורת החנוכה אור לדורות עמוד 20  )

ומה בפולקלור ובמנהגים ?־יהודי המגרב נתנו לחג החנוכה תכונה נהדרת וחגיגית. הם הוסיפו נופך על טכסיו, והעשירוהו בכל מיני מנהגים נאים ומגוונים.

החנוכיה

שם זה הושאל למנורת החנוכה. החנוכיה בעלת שמונת הקנים או תשעת הקנים עם השמש, נבדלת מן המנורה בעלת שבעת הקנים שהייתה במקדש ושברבות הימים הפכה לסמל לאומי.

החנוכיה במרוקו עשוייה מארד, צורתה משולשת. בכמה בתי עשירים היה אפשר לראות חנוכיה מכסף טהור, אבל רוב רובו של העם החזיק בחנוכיות מארד או נחושת. אצל העניים ביותר, היא הייתה עשוייה מפח לבן " חנוכה דל קזדיר "  במרוקו לא השתמשו בנרות להדלקת חנוכה, כי אם בשמן זית זך. החנוכיה המרוקאית גם לא בנוייה לנרות, יש לה פיות רק לשמן.

במרוקו סגנון האדריכלות של החנוכיות הוא ספרדי־מאורי.

קישוט החנוכיה

רוב החנוכיות במרוקו מקושטות משני הצדדים בכף היד שהוא סמל מוכר אצל עמי המזרח ונקרא " כ'מסא־״, אמצעי מיוחד ומקובל שם, והיום גם ברחבי עולם, להרחקת מזיקים ולשמירה נגד עינא בישא . חנוכיות אחרות מקושטות בציפורים, ציפור מכל צד, סמל לפוריות וגם רמז לכתוב: ״אז ירננו כל עצי יער״ (תהל׳ צו, יב), אחרים סבורים שהציפורים כאן, מביעות את הכתוב ״נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה׳… או ״גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה״ (תהל׳, פד), שהיא תחינתו של היהודי הנודד, המבקש כמו ציפור נודדת את מנוחתו במשכן המחודש של אלהיו.

הכנת הפתילות

מאחר ורק בשמן זית בלבד נהגו להדליק את החנוכיה, נזקקו אם־כן לפתילות, הכנתן הופקדה בידי נשים צדקניות. בדרך־כלל המיילדות מילאו תפקיד זה, הכינו אותן בעוד מועד וימים מספר לפני חנוכה, חילקו אותן חינם לכל דורש. יומיים או שלושה קודם החג, הייתה המולה רבה בשכונה היהודית, ידי הנשים מלאות עבודה, כל עקרת בית מנקה מוציאה את החנוכיה שלה, ממרקת אותה בחול פעמיים־שלוש עד שהבהיקה כזהב טהור, מסיידים את הבית, מכבדים את הרצפות, פשוט פסח בזעיר אנפין, ובערב חנוכה, השווקים מעוטרים בכל מיני ירקות, במיוחד הירקות שמוסיפין ל״כוסכוס״ של חנוכה.

הדלקת חנוכה

הדלקת הנרות היא מרכז הפעולה בחנוכה. רוב הגברים היו עושים הכנות לא מעטות לפני טכס ההדלקה. לפני שהלכו לבית־כנסת לבשו בגדי חג, עקרת הבית מצידה הכינה את הפתילות בעוד מועד, השולחן סודר כאילו ליל שבת. החנוכיה כבר נקבעה בפתח, בצד שמאל מול המזוזה בכניסה לבית או לחדר המגורים. ובינתיים בכל בתי־כנסת נערכת תפילת ערבית חגיגית עם פיוטים ושירי הלל. אחרי תפילת ה״עמידה״, נהג השמש של בית־הכנסת להדליק החנוכה הוא בעצמו ולברך בקול־רם, משום פרסומי ניסא.

מצוות נר חנוכה היא מצווה חביבה על כל אחד, לכן כל בני המשפחה הקפידו על קיומה, כך קיימו את הכתוב: ״אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק״(רמב״ם, הלכות חנוכה, פ. ד, י״ב).

בחזרה מבית־הכנסת כל בני הבית מתוחים וכולם נצמדים לאבי המשפחה ומחכים לו להדליק כבר הנר הראשון. ראש המשפחה ניגש ובדחילו ורחימו, הוא אומר ״לשם יחוד״ מיוחד, אחריו מברך קודם ההדלקה שלוש ברכות והן: ״להדליק״, ״שעשה נסים׳,״שהחיינו״ . לאחר הברכות, מדליק נר אחד ומיד כל בני הבית פוצחים בפסוקי זמרה הידועים:

הנרות הללו אנו מדליקין, על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות, ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה. . .

טכס ההדלקה מוקף מלפניו ומאחריו בפסוקי זמרה, ואף ״הנרות הללו״ כאילו אומרים שירה. אחר־כך מסיימים במזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהל׳ ל, א). השיר ״מעוז צור ישועתי״ אינו מוכר בצפון אפריקה וגם כמעט לא שמעו עליו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
דצמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר