אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו – חנניה דהן
371 כ׳באר א־דאר, תציבו ענד א־סגאר.
ידיעוֹת מהבית תמצא אותן אצל הקטנים.
372 דַאר בְלָא אולאר,כ׳ימא בלא אותאד.
'בית בלי ולדות, כאוהל בלי יתדות.
כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת. (נדרים סדי)
כלוב בלי עופות, כוורת בלי דבורים ־ בית ללא ילדים.(ויקטיר הוגו)
ברכת הבית ברובה (ברוב בני הבית). (כתובות קזי)
373 דאד מחלולא, מן דאז ידכ׳להא.
בית פתוח, כל עובר יכנס
374 נוואלא מן אל־כּלךּ, ולא מול א־דאר יתנפךּ.
טוב שבת בבקתת עץ, מלסבול בעל־בית רועץ
טוב שבת בסוכת קנים, ולא בעל-בית מתנפח.
ביקתה וצחוק בה, טובה מהיכל ובוכים בו
טוב אוהל קידר ושמחה בו, מהיכל מלך ותוגה בו (םפר המיד|ות פרק יג, ח,)
375 א־דכ׳ול ל־דאר-עאר,
ול־כ׳רוג׳ מנהא – עאראיין.
הכניסה לבית-חרפה, והיציאה ממנו חרפה כפולה.
לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו. (ברכות סג׳)
מנע רבים מתוך ביתן, ולא הכל תביא ביתן. (יבמות
ם״ג)
376 – א־חדי עלא דארךּ, ומא תסררק ג׳ארךּ.
שמור על ביתן, ואל תאשים שכנך בגניבה.
377 – סד עליך דארךּ, ורייח עלא כ׳אטרךּ.
סגור עליך ביתך, ותנוח להנאתך.
378 – ל־יהודי ול־פאר, מא תורילהומש באב א־דאר.
ליהודי ולעכבר, אל תראה איפה אתה גר.
היהודי והשטן אל תכנים אותם לכרמך.
379 שוף ביתו – וכ׳טב בנתו.
התבונן בביתו, ובקש בתו.
380 מן דאר אל־בגר תעבי תבן?
מבית של פרות, תקח התבן?
אבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידין בו. (תענית יא׳ ־ חגיגה טזי)
הבית מעיד על בעליו. (זה לעומת זה 664)