מועצת הרבנים השנייה-משה עמאר-המשפט העברי במרוקו

 

נאם הרב חיים דוד סירירו יחשל״א

ע״ע בחינה למסדרי הגטין

רבותי הגדולים!

מה נחמד היום וגדול לאלהינו, יום שחברו יחד גדולי שבטי ישראל, מלכי רבנן, לדרוש ולחקור ולתקן בקעי האומה ולסדר סדריה באמת ובאמונה. באמת שמחה חרדית מלאה חדרי לבבינו, ע״ז נאמר אשרנו מה טוב חלקנו, ובפרט כי כאן נמצא וכאן היה ידידנו מחמד עינינו, נשיא אלהים בתוכנו, דורש טוב לעמו, אחינו שרנו, היקר משה בוטבול יחיה בטוב ויאריך ימים אמן.

בכן, אם יראה בעיני מורי, אענה גם אני חלקי אם יוכשר בעיני מורי׳ ואיני מזהיר ח״ו אלא כמזכיר, הוא ענין הגטין שהוא ענין הכרחי בעיקרי הדת, אשר מרכז היהדות ועמוד בית ישראל מיוסד עליו, כי לא נעלם מעיני מורי מה שהחמירו רז״ל וגדרו בענין הזה למנות אנשים מומחים לענין זה, כמ״ש בריש ״גטין״ אתא לקמיה דרב אחאי שהיה ממונה על הגטין, גם מה שאמר רבנו ירוחם על מ״ש בגמרא כל שאינו יודע בטיב גטין וקדושין אין לו עסק עמהם. פי׳ ז״ל אפילו חסר לו אלא דבר א׳ שנחלקו בו שני תנאים ובא אמורא ופסק בא׳ מהם אם לא שמיע ליה סברת האמורא לא יהיה לו עסק עמהם. ואם הם אמרו בדורותם ע״ה שלבם בפתחו של אולם, מה נענה אנן יתמי דיתמי? בבן אם יוכשר בעיני מורי כי יותן חק שאין א׳ יכול לסדר הגט עד אשר יעבור בבור המבחן בב״ד הגבה. כי קודם לזה היה הדבר מסור לרבנים היושבים ראש לסדר הגטין, ואולם אחר שיצא חק שכפי הנמוס לא יסדרו, יען יש בסדור מתן שכר, אם כן במקום אשר אין איש ראוי עפ״י המבחן, מחויב הרב לסדר הגט בלי תשלום שכר, ובמקום שיש מי שראוי, יסדר המסדר בשכרו. ובזה יהיה על ישראל ועל רבנן שלום.

ודחקתי עצמי ליכנס לענין זה יען בא לידינו מעיר גדולה גט ע״י שליח וראינו כי כלו עלה קמשונים, ולולא חשש העגון היינו פוסלים אותו בשופי ע״ז חם לבי אם באחת ערי הגדולות ימצא ענין כזה, מה יעשו הכפרים הקטנים אשר באמת חסרה בהם תורה? וזכורני כי בהיותי בעיר מראקש יע״א בא לידינו גט מאחד הכפרים וראינו שאין בו ממש. וכתבנו למושל המחוז למנוע כתיבת הגט רק לאשר תהיה בידו תעודה מב״ד של עיר מראקש יע״א. וכאשר יצא דבר מלכות לא בא לפנינו רק אחד מהרבה מסדרים, ובבחינה ראינו שהוא עם הארץ מוחלט ואינו יודע בין ימינו לשמאלו, והיו באים מכל הכפרים לקבל הגט ע״י בדי״ץ ואח״ז מצינו ת״ח ראוי והגון לענין ומננו אותו ע״ז ז״ש רבי יעקב ז״ל ובקרב ימים שמעתי כי נתבקש בש״מ ואיני יודע היום כיצד מתנהגים.

הן אמת שלא יעלה על הדעת שימצא ח״ו במדינות המערב ענין כזה יען תודה לאל לא השבית לנו ה׳ גואל ובכל מדינה ומדינה יש רבנים וחכמים יושבי על מדין כי לא אלמן ישראל. אן כאשר נטל הענין מהרבנים הראשים, לא כל הרוצה ליטול את השם, יטול, החפץ ימלא ידו בקולמוס, ובניר ויכהן במשרה זאת רק עד אשר יעבור בכור המבחן ע״י בדי״ץ הגבה ואז יוכשר לכהן לה׳ ולתורתו.

וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו נפלאות וחיש יחיש ישועתנו בקרוב אמן

וזה נוסח ההחלטה שנתקבלה בענין זה.

א – כל מסדרי הגטין צריכים להיות בידם תעודה מאת רבני הב״ד הגבה אחרי בחינה.

ב – כל מקום שלא נמצא שם מסדר בתעודה, חובת הב׳׳ד או הדיליגי לסדר הגט חנם אין כסף.

ג – גם על המסדרים הנכחים תחול החובה הזאת.

ד – הודעה מאת הרבנים לכל מסדרי הגטין שבעירם ושבמחוזם להיותם מוכנים להבחן בר״ח אייר.

הרב כמוהר״ר רפאל ברוך טולידאנו יחשל׳׳א נאם ע״ע פנויה שילדה שמשדינן הוולד אחר האב היכא שיראה לב״ד שמהנטען נתעברה, וחברי המועצה לא הסכימו עמו.

אחר החלטה זו דבר הרב שאול אבן דנאן יצ״ו שחובה עלינו לדאוג לנולדים האלה למען חיותם, והאמת כי רבים קופצים לקחתם להם לבנים, ומוציאים עליהם הוצאות מרובות בחבה יתרה לסיבת תאות הבנים המקשקשת בחובם כי מנע ה׳ מהם פרי בטן, ולקיחתם זאת הויה ע״י הוריהם, אב ואם גם שניהם או רק ע׳׳י האם לבדה אם לא נתברר אב, גם יש שכותבים שטר מסירה ע״ז, אשר כח השטר ההוא דל למאד כפה״ד לעצור בעד ההורים מלחזור בם, ויש שמתחכמים לחייב את ההורים שאם יחזרו בהם ישלמו ללוקח כל מה שהוציא וכו׳.

בכל זאת אין לב הלוקח נכון ובטוח במה שעשו מחשש ערמת ההורים אשר בראותם את ילדיהם חיו בריאים וטובים ויהיו לחפץ, באים בעקיפים גם מסיתים את הבנים לבגוד באלה אשר גדלום ובלו את ימיהם בעבורם ברוב עמל וצער גדול בנים, והפרדה זו בטרם עת הראויה קשה עליהם למאד, שכמעט נפשם קשורה בנפשם. מסבה זו רבים חדלו וימנעו רביבים והשפע נעצר.

בכן ראוי לנו לתקן תקנה שתהיה סייעתא לגומלים האלה עזר סומן, אף הבטחה כדי שלא יבואו ההורים לבגידה ועמלם לא יהיה לשוא.

כל הרבנים פה אחד הסכימו לדברי הרב לתקן תקנה הנותנת כח לגומלים האלה ע׳׳י מנוי להם מכח הב״ד להוציא הוצאות עליהם, וגם אם יעשה איזה שטר ע״ז יהיה קיים בכל תנאיו. גם הרשו את הרב הנז׳ לכתוב נוסח לתקנה זו לכל פרטיה, וזה נוסח התקנה.

אנחנו הרבנים הדיינים פה מארוק בהיותנו מתועדים במועצת הרבנים השנתית ביום כ״ח וכ״ט חשון תש׳׳ט לעתה הסכמתנו ברצון ובהחלטה גמורה, בכח הב׳׳ד שניתן לנו ע׳׳פ תורתנו הקדושה, שכל הנולדים אשר נתנו בידי אחרים לגדלם ולהטפל בהם בבניהם בכל צרכיהם, בין בשטר בין בע״פ, בין יהיה השטר עשוי באופן המועיל עפה׳׳ד בין יהי בטל עפ״י הדין, על הכל הננו ממנים עליהם את הלוקחים אותם, להוציא עליהם כל ההוצאות הצריכות להם, בריוח ולא בצמצום עד אשר יגדלו בשנים הראוים להיותם בני דעת לפי ראות עיני הב״ד (ז׳׳א מי׳׳ג שנה עד מלאת כ׳ שנה) וכל מה שיוציאו עליהם כנז׳ הרי הוא חוב גמור על ההורים בין אב ואם יחד, בין אחד מהם לבדו, אם חזרו בהם לקחת את בניהם אכן אם לא חזרו בהם אזי אין שום תשלום כלל, כי רק בתורת חסד גמלום, גם כל שטר שנעשה ע״ז בין ההורים והלוקחים הרי הוא שו״ק לכל תנאיו לזכות הלוקחים הגומלים את הילדים, ואין שום ערעור בעולם יכול לגרוע כח השטר בכח הבית דין יפה ע״כ.

מועצת הרבנים השנייה-משה עמאר-המשפט העברי במרוקו-עמוד 240

10/11/19

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר