מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא

קובץ פיוטים מריש: מדובר בקובץ פיוטים שנמצא באוצרו של ר׳ מכלוף לעסרי מריש שבצפון תאפילאלת. הקובץ מכיל פיוטים של ר׳ יעקב אבן צור, ר׳ דוד בן חסין, ר׳ משה דהאן, משוררים ממשפחת אלבאז ועוד. בקובץ פזורים גם 15 פיוטים למשוררים קדומים מתאפילאלת, יהודה בן יעיש סוסאן וסלימאן בן דוד חמו, לצד פיוטים רבים בחתימת השם יהודה וב-20 פיוטים למשורר ר׳ מסעוד ארוואח, שפעל כנראה בתאפילאלת בתקופת ר׳ דוד בן חסין ונחשב לידידו. אחדים מפיוטי המשוררים הנ״ל נכללים ב׳יגל יעקב/ נתיבות תשס״א/תשס״דו.

להלן סקירה של הפיוטים ששימשו רפרטואר שירי בתאפילאלת שלפני ׳יגל יעקב׳ על פי כתב היד הנ״ל. פיוטי התקופה הקדומה ומשורריהם נחלקים לשניים: א) פיוטים למשוררים מתאפילאלת נוסח יהודה בן יעיש סוסאן וסלימן בן דוד חמו, נציגי השירה הקדומה במקום זה; ב) פיוטים אחרים למשוררים שאינם מתאפילאלת, כמו ר׳ דוד בן חסין ואחרים, שהיו חלק נכבד מן הרפרטואר הפיוטי בתאפילאת הן במעגל האדם והן במעגל השנה בתקופה שלפני ר׳ יעקב אביחצירא וגם במהלכה עד לסוף המאה ה-20. להלן סוגי הפיוטים למעגלותיהם.

בקשות: בקשות קדומות נוסח סלימאן בן דוד חמו, איש תאפילאלת: ׳אעירה שחר לצלצל׳, ׳אלהא די תלת אבהתא/ ׳אזרני אלי׳, ובקשה לי״ג עיקרים ׳כל הנשמה תהלל׳ מאת יהודה בן סוסאן. מקצתן מופיעות בסוף ׳יגל יעקב׳, נתיבות תשס״ח, ואחרות עדיין בכתב יד.

פיוטים למעגל השנה מאת יהודה בן סוסאן, איש תאפילאלת: לסוכות – ׳יה שבות יוסף׳; לפורים – ׳אני אשירה׳; למקרא מגילה – ׳הללו אמוני בסוד עם סגולה׳; לפסח -׳אודה לאל חי נורא׳, ׳בליל שימורים נגאלו המוני׳; לשבועות – ׳אזכור בפי׳; לרשב״י וחבריו – ׳אערך זמרת שבחי׳, ׳אפצחה פי בשיר נעים׳; לי׳ ספירות – ׳אל חי האציל טל אורות׳.

פיוטים הקשורים במעגל השנה למשוררים מחוץ לתאפילאלת: לפסח – ׳לצור גואלנו אשר במלצתים׳, ׳מלכי מקדם אלהים/ מאת ר׳ דוד בן חסין; ׳אל מעוז מחסי׳ לפייטן בשם חיים; לטובות – ׳אסדר תושבחתא… אושפיזין קדישיך, ׳לולב ומיניו׳ – שניהם לר דוד חסין ו׳סוכה ולולב׳ למשה דהאן.

פיוטים הקשורים במעגל האדם: פיוטים אלה רובם אינם למשוררי תאפילאלת והם הושרו בקהילות תאפילאלת עד כמעט סוף המאה ה-20 כמפורט להלן:

פיוטים ללילות בר יוחאי שלפני יום ברית מילה: ו. ׳בר יוחאי נמשחת׳ [לר׳ שמעון לביא], 2. ׳אודה למארי די ברא נשמתא׳ [סימן א״ב], 3. ׳ארץ הקדושה, [לאברהם סלאמה], 4. ׳שיר לאילת אהבים׳ [לשלמה בן מזל טוב], 5. ׳חנון עד מה׳ [סימן חנניה], 6. ינון גואלנו [אנונימי]. לשבת שלפני ברית מילה: ׳יגל ישמח קהלנו׳ [לר׳ יעקב אבן צור].

ליום ברית מילה: 1. ׳יחיד היה אזרח בין לאומים/ 2. ׳אשרי מואסי ערלה/ 3. ׳אז מכל אשמה מאוסה ערלה׳ ושלושתם אנונימיים/ 4. ׳יאיר בחיי צור נתיבי׳ [יוסף] 5. ׳אל ברית׳ [חקון] 6. ׳יחונן צור׳ [יוסף]7. ׳יהי חתני׳ [אנונימי] 8. ׳שמחו וצהלו׳ ואנונימי/ 9. ׳פצחו בדנה׳ [יוסף] 10. ׳אערך מהלל ניבי׳ [ר׳ דוד בן חסין]

לטקס חופת הנעורים: ׳יום זה ארנן ברנני׳ [יושף]

המסקנה: הרפרטואר של כל קהילות תאפילאלת וסג׳למאסא רב בו המשותף עם שאר קהילות מרוקו מן המפריד, ופיוטי יעב״ץ, רדב״ח, נג׳ארה ועוד הם המרכיבים את הרפרטואר המשותף במעגל הגאולה, במעגל האדם ובמעגל השנה, אלא שלקהילות סג׳למאסא פיוטים נוספים של משוררי המקום, כמו: סלימאן בן דוד חמו, יהודה בן סוסאן ושלמה דיין ונוספו עליהם גם פיוטים רבים נוסח ר׳ מסעוד ארוואח. שני הקבצים שנסקרו לעיל מלמדים גם על הרפרטואר הפיוטי של כלל קהילות מרוקו, ששימש גם לקהילות תאפילאלת.

  1. 2. השירה העברית בתאפילאלת במאה ה-20

במאה ה-20 כלל הרפרטואר של השירה הפילאלית מגוון רב של פיוטים, אלה הכלולים ב׳יגל יעקב׳ למשוררי אביחצירא ולאחרים, פיוטים מקובץ ׳תהילה לדוד׳ לר׳ דוד בן חסין, פיוטי המשוררים הקדמונים של תאפילאלת, פיוטים לר׳ מסעוד ארוואח ובראשם ׳בר יוחאי ה׳ עמך' מגוון פיוטים שמקורם בכתבי יד שונים או שהיו ידועים בעל פה דוגמת ׳חזיתי ואספרה׳ למשורר בשם יחייא, ׳ידידי ובחיי נפשך׳ ליצחק רוואטשאן, ופיוטים לברית מילה וללילות בר יוחאי שלפניהם המיוחסים כולם למשוררים קדומים מחוץ לתאפילאלת. חלק מן הפיוטים הללו מופיע ב׳יגל יעקב׳ במהדורות מאוחרות דוגמת המהדורה של ר׳ ברוך אביחצירא, נתיבות תשס״א ותשס״ח, הכוללת גם למעלה מ-20 פיוטים חדשים פרי עטו של ר׳ ברוך המשלימות כמה מן החסר, כמו פיוטים לכבוד אביו ר׳ ישראל, פיוטים לסוכות.

במאה ה-20 כתבו כמה פייטנים מקומיים קבצים של פיוטים: כמו: ר׳ מכלוף פדידא, ר׳ יחייא אדהאן ור׳ יהודה סמחון ועוד, שאחדים מפיוטיהם זכו להיכלל ברפרטואר הפיוטי ואחדים נשארו בכתובים. להלן סקירה כללית.

ר׳ מבלוף פדידא

ר׳ מבלוף מריסאני הקרוי בבא עזיזי מלא תפקיד של רב בתאפילאלת במקום ר׳ מימון מלכא, שעלה ארצה. הוא חיבר ספר דרושים בשם כתם פז, ובסופו מדור של פיוטים (ירושלים תשב״א).

שירתו של ר׳ מבלוף כוללת פיוטים במעגל האדם ומעגל השנה במפורט להלן: במעגל האדם הוא חיבר פיוטים לציצית (עבר צח); לתפילין(קט) וקינות משפחתיות: לאשתו (קבג); למרת זקנתו שתי קינות (קכג-קכד) ולחמיו(קבו).

מעגל השנה והתפילה כולל פיוטים לשבת – ׳מזמור שיר ליום השבת׳(קיא); לסוכות – ׳אל אדון עולם׳(קטו); לפסח – ׳אל גדול עצה, (קיג); לה׳ מלך – ׳אל… עוטה אורה׳ (קטז) ולכבוד התורה ארבעה פיוטים (צה-צח): ׳אפצחה בשיר/ ׳אשיר בשירה/ ׳שבח חדש/ ׳אשיר בשירה חדשה/

מדור שבחי צדיקים כולל שלושה פיוטים לרשב״י(צט-ק); שלושה פיוטים לר׳ מאיר בעל הנם (קא-קג); שני פיוטים לר׳ דוד אביחצירא (קג-קד) ופיוט אחד לר׳ יצחק אביחצירא (קי).

מדור שבחי ידידים כולל פיוטים לאיש בשם שלמה(קיב); לדודו(קי); לר׳ יהודה מעטי (קטז) ולכבוד משפחת שטרית (קה).

שלושה שירי מוסר ותוכחה (קיג-קכא), ושיר הודיה לחולה (קטז).

המדור האחרון במעגל האומה כולל חמישה פיוטים מסוג גלות וגאולה (קה-קח) ושלושה פיוטים מסוג בקשה (קיח – קבה).

ר׳ יחיא אדהאן

ר׳ יחיא אדהאן נולד בעיירה תאפילאלת בשנת תרכ״ו\1865 לאביו ר׳ מכלוף אדהאן ולאמו מרת אסתר, בתו של ר׳ יעקב אביחצירא. מקטנותו היה נוטה לחסידות ולפרישות ומאס בענייני העולם הזה. ר׳ יחיא נהג לעשות הפסקה שבועית רצופה בכל שנה. על פרישותו ועל תעניותיו זכה לשבחים מר' ישראל אביחצירא. היה קשור כולו לר׳ דוד אביחצירא הי״ד, ולאחר הוצאתו להורג חיבר לכבודו קובץ בשם ׳אני לדודי׳ המכיל קינות רבות על ר׳ דוד. להלן סקירת הקובץ.

שימש בתקופת ר׳ דוד אביחצירא חזן, שוחט, מלמד תשב״ר ומורה דיני שחיטה לתלמידים. הוא ידע את רוב הגמרות של חוק לישראל בעל פה ורש״י על התורה. לימד את אדוני אבי שליחות עיבור וסליחות למעלה משנה אחת.

שבחי צדיקים: לרשב״י(עבר סד); לר׳ מאיר בעל הנס (סו); ולחכמי אביחצירא: לר׳ יעקב(נ, סח); לר׳ מסעוד(מה); לר׳ יצחק(נג) ולר׳ דוד אביחצירא – 5 פיוטים (מג/ בלח/ עט-פא).

קינות אישיות ומשפחתיות: קינה אחת על בנו יצחק (קסז); שתי קינות על אמו (קמג-קמה); שבע קינות על ר׳ דוד אביחצירא(קיד-קכח); קינות על אישים שונים(קמו, קמח-קנב).

מעגל האדם: לציצית (פב); לתפילין (עג); לציצית ותפילין(עב); לחופה (עד-עו); להכנסת ספר תורה (עז-עח) ודרוש לתפילין(כז-לט).

מעגל השנה: לשבת(נד-נה); לפסח(גה); למתן תורה(סא).

מעגל התפילה: לפני ה׳ מלך (מז); לפני ברוך שאמר (שם).

בקשות אישיות: שבע בקשות על חטאים, וידוי ותשובה(עמ׳ נב, פד-צא, ק-קג).

מוסר ותוכחה (צב-צו).

גלות וגאולה: אליך נפשי אשא (מ); אל אבי(מא); אלי ודודי(מב); אני בגלותי(קד); אבי ראה(קו); אבקשה ממך יוצרי(קי); אליך נפשי אשא (קיג).

בתחילת הספר נכלל הספד על ר דוד אביחצירא(כ-כו), ובסופו מופיעה קינה היסטורית על מצב תאפילאלת בערבית יהודית (קכו-קלד) ותרגומה העברי(קלד-קסב). ג. ר׳ יהודה סמחון

ר' יהודה סמחון, בנו של ר׳ יעקב ונכדו של ר׳ יחיא, מתלמידיו של ר׳ יעקב אביחצירא, מוצאו מקהילת ׳שיפא׳ בתאפילאלת ומתייחס ל-26 דורות של תלמידי חכמים. ר׳ יהודה התגורר בארפוד וייסד בית כנסת בשם ׳צלאת בא-יהודה׳ ששימש גם חברת ר׳ מאיר בעל הנס ללימוד משניות. ר, יהודה שימש בארפוד שוחט, מוהל, חזן, דרשן, מלמד תשב״ר וסופר בית דין; חיבר קובץ פיוטים עממי בעברית ובערבית יהודית בשם ׳שבח ורנה' שכולו שבחי צדיקים על אליהו הנביא, רשב״י, ר' מאיר בעל הנס, דוד המלך, ר׳ אפרים אלנקאווא, ר׳ יעקב ור׳ יצחק אביחצירא ושיר שבח לכבוד נשיא קהילת ארפוד, מר אליהו תרג׳מן.

נוסף למשוררים הנ״ל אפשר למנות אחרים שכתבו פיוטים בחיבוריהם, כמו ר׳ יחיא שניאור, ר׳ מכלוף אביחצירא ור׳ מכלוף לעסרי, ותלמידי חכמים אחרים מארפוד, שכתבו פיוטים אחדים, כמו ר, אברהם ב״ר מסעוד מלול מטבריה ור׳ יחיא ב״ר אברהם שטרית ממרכז ספיר שבאשקלון.

  1. 3. השירה הפילאלית נוסח קובץ ׳יגל יעקב׳

השירה הפילאלית נוסח ׳יגל יעקב׳ במהדורות האחרונות מכילה כ-250 פיוטים, מחציתם למשוררי משפחת אביחצירא ומחציתם למשוררים אחרים מתאפילאלת ומחוצה לה. נושאי הפיוטים למשוררים שרובם מתאפילאלת הם פיוטי שבח לחכמי אביחצירא, לר׳ יעקב ולצאצאיו. הנושאים האחרים ממשוררים מחוץ לתאפילאלת כמו ר׳ דוד בן חסין שייכים לפיוטי החגים. במהדורה זו אנו מתמקדים רק ב-124 פיוטים שחיברו משוררי אביחצירא. נושאיהם גלות וגאולה, בקשות, שבחי ה׳, מוסר ותוכחה, פיוטים לציצית, פיוטים לשבת, לפסח, למתן תורה בשבועות ופיוטים בשבחי צדיקים: לכבוד אליהו הנביא, ר׳ מאיר בעל הנס, ר׳ שמעון בר יוחאי, ולכבוד ר׳ יעקב אביחצירא וצאצאיו. בולטים בהיעדרם פיוטים הקשורים במעגל האדם: ברית מילה, תפילין וחתונה ופיוטים לפורים ולסוכות. פיוטי יגל יעקב הם הנפוצים, הפופולריים, האהובים והמושרים בכל אירועי הקהילות של תאפילאלת הן במעגל האדם והן במעגל השנה, והשירה ביגל יעקב על מגוון נושאיה נהפכה לשירה חברתית המושרת באירועים משפחתיים וקהילתיים, ורק מעט ממנה בבית הכנסת. להלן טבלה המתארת את ההתפלגות של הפיוטים של חכמי אביחצירא לפי נושאיהם ומשורריהם.

מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא- עמוד 35

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר