קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי-תשע"ג-2013- אירועי הכלולות-החתונה-סיכום

^סיכום

^{אירוע הכלולות בקהילות דרום תאפילאלת ובכללן בודניב ובצאר הוא המרכזי ביותר בין האירועים הקשורים במעגל האדם והמשפחה מבחינת משך החגיגות, גודל ההוצאות והיקף השמחה. אירועי הכלולות הקדומים עד קרוב ל־1950 נמשכו שלושה שבועות. קדמו להם בקשת ידה של הכלה והאירוסין. לאחר תקופה של כמה חודשים או שנים מן האירוסין נקבע מועד החופה, וניתן האות לפתיחת אירועי הכלולות ובמרכזם — ארבע שבתות של שמחה. שלוש מהן לפני החופה: ׳שבת־אלפאל׳ (=שבת הבשורה) בבית הכלה ושבת־לגטא (=שבת הפשטידה) — בבית החתן ושבת ׳לבראזאת׳ (=שבת שושבינות או שבה כלה) בבית הכלה. בין שבת לשבת מתקיימים אירועים נלווים: טקס ׳טרוח אזרע׳(=הנחת זרעוני חיטה) — ביום חמישי לאחר שבת הבשורה. בשבוע השני נערכת החינה בבית הכלה בליל שני, ותהלוכת המתנות מבית החתן לבית הכלה מתקיימת למחרת בבוקר. בליל שלישי נערך אירוע הסלכ׳ה בבית הכלה, שבוע לפני החופה, ולמחרת בבוקר — אכילת קוסקוס.}

^{לאחר שבת־השושבינות נפתחים אירועי שבוע החופה: ביום ראשון בין הערביים נכתב שטר הנדוניה בבית הכלה, ובלילה נערכת ה׳חינה׳ בבית החתן. יום שני למחרת רצוף אירועי שמחה: הובלת הנדוניה, תהלוכת הכלה לבית המרחץ ותהלוכת החתן לבית הורי הכלה לפתיחת הצום. אור ליום שלישי מתקיימת סעודת הנישואין בבית הכלה, אחריה — תהלוכת החתן לבית קרובות הכלה ומשם לבית החתן לעריכת החופה. לאחר החופה באים האירועים שלאחריה: יום הכלולות, שבת חתן וטקס שבע ברכות במוצאי שבת. ביום הראשון של השבוע הרביעי נערך טקס קשירת קשרים בשמלת הכלה כסמל לחיזוק הקשר שבין החתן וכלתו על ידי הולדת ילדים, ולמחרת טקס לבישת ה׳גרון׳ (קישוטי שער הראש בצורת ברדסים) כמעמד של ׳כלה מקושטת׳.}

^{השנה הראשונה לכלולות מלווה באירועים חגיגיים כמו שפיכת מים על החתן והכלה בשבועות בבית החתן בליווי סעודה משפחתית וברכת החזן לחתן ולכלה בליל שמחת תורה וחלוקת רימונים לקרובים.}

^{אירועי הכלולות בקהילות דרום תאפילאלת בנוסח זה נערכו עד שנת תש״ח/1948 בקירוב. מאז חלו תמורות במנהגי החתונה בארפוד ובבצאר בסימן של צמצום מטעמים כלכליים: צמצום כשושבינים ובשושבינות, מיעוט במתנות באירוסין, ביטול טקס ׳הנחת זרעי חיטה', ׳שבת השושבינות׳ וחבישת ה׳גרון׳ בראש הכלה. חלו גם תמורות של עיתוי באירועי הכלולות: הסמכת אירוע ה׳סלכ׳ה׳ לערב החופה, העתקת יום החופה לליל חמישי והעתקת סעודת הנישואין לאחר החופה בבית החתן.}

^{מסלול הכלולות מעתה הצטייר כך: 1. שבת ראשונה ׳שבת לפאל׳ בבית הכלה.}

2. ^{2. שבת שנייה ׳שבת לגטא׳ בבית הורי החתן. 3. יום ראשון — החינה הגדולה בבית הכלה. 4. יום שני בערב — אירוע הסלכ׳ה בבית הורי הכלה. 5. יום שלישי — ארוחת ׳כוסכוס׳ בבית הורי הכלה. 6. יום רביעי — הובלת הנדוניה לבית החתן, אחריה הובלת הכלה למקווה ועריכת החופה בערב בבית החתן. 7. יום חמישי הקרוי ׳צבאח ארואח׳ — הכנת סופגניות בבית הכלה והובלתן לבית החתן יחד עם שמלה לבנה וכל תכשיטי הכלה, שענדה באירוע הסלכ׳ה. 9. שבת חתן.}

^{במהלך הזמן חלו גם תמורות תרבותיות: הגדלת גיל הנישואין והצורך באישור השלטונות לקיום הנישואין, שיתוף הבת בהחלטה על הנישואין וכיסוי פני הכלה בהינומא בלבד.}

^{גם בתחום שירת הכלולות העממית של הנשים חלו תמורות פואטיות, והחלו לשבח את הכלה הלומדת בבית הספר ואת החתן, שאינו נמשך למנהגי העישון ומשחק קלפים.}

^{גולת תאפילאלת בבצאר ידעה אף שינויים מהפכניים: באירוסין נפגשו החתן והכלה על שולחן אחד והמשיכו במפגשים גם לפני החופה, החופה הועתקה מן הבית לבית הכנסת, ורחבת הריקודים הפכה זירה לתערובת גברים ונשים הרוקדים יחדיו.}

^{אירועי הכלולות הקדומים בקהילות דרום תאפילאלת שונים מאלה של צפון תאפילאלת בקצר א־סוק, ריש, גוראמה, תאלסינת וקרראנדו, ואילו אירועי הכלולות בתקופה החדשה יש בהם מנהגים דומים ומנהגים שונים. המנהגים הדומים הם טקס האירוסין הקרוי ׳לכטבה׳; טקס ׳טרוח אזרע׳ (הנחת זרעוני חיטה), השושבינים המלווים את החתן במשך כל ימי הכלולות, קיומן של שתי חגיגות של חינה, וקיומן של שלוש שבתות הדומות בשמן ובצביונן הם שבת לפאל, שבת כלה ושבת החתן. המנהגים, שאינם ידועים בקהילות קצר א־סוק וסביבותיה, הם ׳שבת לגטא׳ (שבת פשטידה), אירוע הסלכ׳ה, וסדר החופה הייחודי הקדום. שתי חגיגות החינה בקהילות קצר א־סוק ובנותיה נעשות אצל הורי הכלה: החינה הגדולה והחינה הקטנה בשונה מן המנהג של קהילות דרום תאפילאלת הנעשות אחת אצל הורי הכלה והאחרת אצל הורי החתן. הווי השמחה, הריקוד והרפרטואר השירי העממי עשירים יותר בקצר א־סוק וסביבותיה וכוללים גם כמה תהלוכות לכיוון נהר היישוב ומסיבות אוכל בסביבתו.}

^{הפרק נחתם בתיאור של מסלול הכלולות בקצר א־סוק וריש, גוראמה ותאלסינת.}

^{קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי-תשע"ג-2013– אירועי הכלולות-החתונה – עמ' 111}