עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

העלייה מצפרו

ירידת עולים מארץ ישראל

הקשיים האובייקטיביים (מחסור בדירות, אבטלה) והאובייקטיביים (טענות על קיפוח ואפלייה), הביאו לירידה גדולה מהארץ בתקופת העלייה השלישית. מירידה זו לא נפקד מקומם של יוצאי ארצות המזרח וגם מעולים העיר צפרו.

בשנת תרפ"ג כותב שמעון חיים עובדיה לרבי יעקב מאיר בירושלים "…ויקוו כי בהגיעם למחוז חפצם ימצאו את ידם במסחור או בחרושת המעשה כאשר הסכינו פה בעיר מרוקו, אך לדאבון לבם, תקוותם זאת הייתה להם מפח נפש, כי מעת בואם בשערי ירושלים התעתדו לרגלם חתחתים ומכשולים רבים אשר חכו להם על ידי השער. המחסור וחרושת המעשה פנו להם עורף, מחיר הפראנקים (הנמוך) מצורף אל צוק העתים, רדפו אותם בלי חשק ויכלו את שארית כוחם, רבים הטו שכמם לסבול כובדי אבן ונטל החול ובכל זאת לא מצאו מנוח, ויאמרו נואש, עד כי לאחרונה המה ראו כי אין דרךמוציאם מן המבוכה הזאת, כי אם בשובם אל ארצם איש איש על מקום ולעומת שהלכו כן הם שבים יום יום בנפש מרה ויתמלטו בעור שיניהם באפס דמים כי הכסף אזל מכליהם, בתגרת יד מסילות הברזל וכל נושאי אדם בים וביבשה ונתקיים בהם מאמר אני מלאה הלכתי וכו…..

ואת תופעת הירידה יתאר, באותם ימים, מנהל לדכת העלייה בירושלים, זאב ליבוביץ:

"עדים היינו בימים האחרונים לתופעה מעציבה. 52 נפשות, עולים חדשים שבאו ממרוקו עזבו את הארץ. בהם 13 בעלי משפחות. בכאב לב עשו את הצעד הזה, אחרי שהסתובבו במשך של חודשים בלי עבודה….שיבתם של אלה, ומה שאפשר לחשוש שהם לא יהיו האחרונים, אם גם לא תהיה דיבת הארץ בפיהם תחליש את ההד שנשמע במקומות אלה מתחיית הארץ, תבטל האילוזיות ותפסיק לזמן, ואולי לא לזמן קצר, את ההגירה משם…מתנהלת כעת תעמולה בארצות הללו בשביל קרן היסוד וקרן הגאולה ואיזה רושם יעשה זה שישובו מספר של משפחות בידיעה שאין פה עבודה ?

באותם הימים שהם בשליחות בצפון אפריקה אברהם אלמליח, הוא המליץ ליהודים בעיר טריפולי לעלות לארץ וצירף להם מכתב המלצה. יהודים אלו עלו לארץ וחזרו לטריפולי לאחר כשבועים בעקבות פרשה זו, כותב אלמליח מכתב חריף להנהלת הציונות ובו הוא מספר כי היורדים עושים תעמולה נגד הארץ והוא מאמין לסיפוריהם ולטענותיהם על קיפוח. לטענת היודים משלמים לפועל ספרדי 3 שילינג ולאשכנזי 6 שילינג "כי הספרדי מסתפק בלחם ובצל והאשכנזי זקוק ללחם, בשר וספרים"

ספר העלייה השלישית מציין כי בתקופה זו ירדו מן הארץ כ-12 אחוז מן העולים. יצחק צבע סיפר כי בשנת 1923 הייתה ירידה גדולה מקרב העולים ממרוקו. הירדים היו בעיקר אלו אשר הגיעו בגל העלייה של שנת 1922. מבין הקבוצה שעלתה מצפרו בשנת תרפ"א עזבו את ארץ ישראל 3 משפחות בלבד…צבע מאיר, צבע שמואל, בן יעיש חיים. הרב יעקב סודרי הוסיף כי יורדים אלו קיבלו את עונשם מידי שמים-הם נפטרו בניכר ולא זכו לשוב לארץ ישראל.

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 157 מנויים נוספים

מאי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר